שינויים

==קורות חיים==נולד בכבר בצעירותו עברה המשפחה ל[[פוליןמוסקבה]], ב[[ט"ו טבת]] [[תרע"ה]] לאביו שם הקים בשנים מאוחרות יותר את ביתו עם מרת סימה, ביתו של ר' גרשון ולאמו מרת הניה. נפטר אור ל[[כ"ו טבתפייטל לוין]], מ[[תשע"גנעוועל]].

ר' זלמן נודע בהתמסרות מיוחדת לטובת הזולת, גם במחיר של [[מסירות נפש]]. עזר ודאג לפרנסתם של יהודים רבים תחת שלטון האימים של [[רוסיה הקומוניסטית]], וברבות הימים גם בכפר חב"ד, ארץ הקודש. ==נדודיו==כבר בצעירותו עזבה המשפחה את אדמות [[פולין]] ועברה ל[[מוסקבה]]. שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את ביתו עם גב' סימה שתחי', בת למשפחת לוין החסידית מהעיירה [[נעוועל]]. בימי [[מלחמת העולם השניההשנייה]] ברח מאימת הנאצים המתקרבים, וממוסקבה ומ[[מוסקבה]] עבר ל[[טשקנט]] לשם הגיעו באותו הזמן [[חסידים]] רבים.

במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] שהגיעו למקום, ביניהם גיסו ר' [[דוד קוק]]. המצב ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'[[חיידר|חדרים]]' המחתרתיים.

בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן שהמשטרה ש[[המשטרה החשאית ]] בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה ]] מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר ב[[מוסקבה]], שם התארח בחג אצל [[אברהם יהושע העשיל טברסקי|האדמו"ר ממכנובקא]].במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו. לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]] וגיסו הרב [[דוד קוק]] מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. בזמן שהותם בפריז קיבלו הוראה מ[[הרבי הריי"צ]] לשוטט ברחובות העיר. ר' זלמן יצא יחד עם ר' [[יהודה חן]] ור' [[חיים שרייבר]], ולאחר מספר שעות של שוטטות שמעו קריאה מאשה יהודיה זקנה שביקשה מהם לעזור לה למצוא [[בית כנסת]] ויהודים שיוכלו להכין את נכדה ל[[בר המצווה]]. לדבריה היא מחפשת זמן רב יהודים באזור, וסוף סוף מצאה. ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[כפר חב"ד]] כעבור מספר שנים סיפר ר' זלמן את הסיפור עם הוראתו של הרבי הריי"צ, ור' [[דוד אברהם לסלבוים]] שהשתתף ב[[התוועדות]] שאל לפרטים נוספים, כשבסופם התברר כי הוא נער בר המצווה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39766 תעלומת השיטוט שנפתרה] {{אינפו}}}}.

כשנתיים לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר שהגיע לפריז, בשנת [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנתש"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב[[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקיט]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]].מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. בפריז שהה ר' זלמן כשנתיים עד שעלה עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תש"ט]].

בהגיעו לארץ הקודש התארח אצל יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] דאז, הרב [[אליעזר קרסיק]]. מספר חודשים אחר כך הגיעה ההוראה מ[[הרבי הריי"צ]] להקים את [[כפר חב"ד]] לעולים מרוסיה. העולים בחרו לעצמם ועד שיפעל בנושא, ובין החברים נבחר ר' זלמן.

עם הקמת [[כפר חב"ד ]] מונה ר' זלמן ליו"ר ה[[המועצה הדתית כפר חב"ד|מועצה הדתית]] בכפר. במסגרת תפקידו דאג לכל ענייני הדת בכפר, וכמו כן דאג למשכורתם של [[הרב]], ה[[שוחט]], הוצאות ה[[מקווה]] ועוד. נפטר ב[[כ"ו טבת]] [[תשע"ג]]. ==ב[[התוועדות]] עם הרבי==בזמן שהותו בפריז, לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של [[הרבי|הרבי]] לנסיעה ל[[ארצות הברית]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|זלמן שניאורסון]]. באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי]] לשמו של ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן'. על כך הגיב הרבי (בתרגום חופשי): {{ציטוטון|שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש"י]]}}, והרבי ציין לפירושו בפסוק מסוים. ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פתרון לבעיה אודתה חשב באותם רגעים (עליה לא סיפר לאיש). ==משפחתו==*בנו, פייטל.*בנו, גרשון. ;בנותיו:*מרת חנה אשת ר' [[נתן אשכנזי]].*מרת חיה אהרונסון.

==בהתוועדות עם הרבי שליט"א==;אחיו ואחיותיו:בזמן שהותו בפריז, לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של [[הרבי שליט"א|הרבי]] לנסיעה ל[[ארצות הברית]], נערכה מסיבת פרידה בביתו של החסיד *ר' [[זלמן שניאורסאהן]]משה זאב סודקביץ - נפטר כ"ב אלול תשנ"ז . באמצע ה[[התוועדות]] שאל [[הרבי שליט*מרת פולה (פרלה) - נפטרה י אדר תשע"א]] לשמו של ב - אשת ר' זלמן. הרב [[שניאור זלמן בוטמןדוד קוק]] מיהר להכריז: 'שניאור זלמן', אך ר' [[איסר קלובגאנט]] תיקן אותו ואמר 'אפרים זלמן' מוועד הבריחה הידועה מרוסיה ומייסדי כפר חב"ד. על כך הגיב הרבי שליט"א * מרת פירה (בתרגום חופשיאסתר): {{ציטוטון|שניאור זלמן זה שם אחד. שניאור זה אור גדול, וזלמן בלשון יוון זה אור. שניאור זלמן זה שם אחד. אפרים זלמן זה שני שמות. כאפרים וכמנשה. תביט ב[[פירוש רש- נפטרה ט"ו כסלו תש"י]]}}, והרבי ציין לפירושו בפסוק מסוים. ע - אשת ר' זלמן מיהר להסתכל באותו הפסוק, שם מצא פתרון לבעיה אודתה חשב באותם רגעים גרינייע (עליה לא סיפר לאישצבי הירש)שירמן - נפטר ז ניסן תשנ"ד - ממייסדי כפר חב"ד.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה: חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה: אישים בטשקנט]][[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]][[קטגוריה: אישיםחברי הועד המייסד של כפר חב"ד]]