עשר ספירות הגנוזות: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
 
(27 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''עשר ספירות הגנוזות''' הם עשר כוחות הגנוזים ב[[אור אין סוף]] שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]]. שכיוון ש[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] הוא מקור ל[[עשר ספירות]], מובן שגם בו יש עשר ספירות, וזהו עשר ספירות הגנוזות במאצילן.
{{סדר ההשתלשלות}}
'''עשר ספירות הגנוזות''' הן העשר ספירות כפי שהן כלולות וגנוזות בדרגות העליונות. בפרטיות גם המצאותם של הספירות לאחרי הצמצום מכונה לפעמים "גנוזות" אולם שרשה הראשון הוא כפי שהן ב[[אור אין סוף]] שלפני הצמצום בדרגת ה"אור ששיער בעצמו" לאחרי "עלות הרצון" לעולמות.{{הערה|ראה [[המשך תער"ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג}} ספירות אלו מהווות שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]].
 
הכלל הוא ש"אין מציאות לגנוזות"<ref>ספר המאמרים תרנ"ט ע' קפז</ref> ובחסידות וקבלה כמה משלים למציאותם הרומזים לדרגות שונות בהם, המשל לעשר הספירות כפי שהן באור אין סוף לפני הצמצום הוא מ[[שמות]] כמו שם האדם שאין לו מציאות בנפש עצמה ואינה גילוי העלם.{{הערה|תורה אור פרשת ויחי (?) המשך תרס"ו מאמר כי עמך מקור חיים.}} והמצאתם מאין הוא על דרך ה"שבחים" שכנראה בחוש בכחם לגלות כוחות חדשים מעומק נפש האדם כך מציאותם של הספירות הגנוזות הוא מצד [[העלאת מ"ן]] (מיניה וביה{{הערה|צאינה וראינה רנ"ט.}})


==מקומם==
==מקומם==
מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה ב[[כתר עליון]] הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של [[כתר עליון]], הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]]
מקומן של עשר ספירות הגנוזות הוא ב[[טהירו עילאה]].
 
מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. אפילו הבחינה התחתונה ב[[כתר עליון]] היא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. עוד מבואר שעשר הספירות של [[כתר עליון]], הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]].


עוד מבואר בפרטות ש[[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף [[עתיק יומין]], ועשר הספירות של [[עתיק יומין]] הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.
עוד מבואר בפרטות ש[[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף [[עתיק יומין]], ועשר הספירות של [[עתיק יומין]] הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.
==ראה גם==
* [[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]]
==קישורים חיצוניים==
*מאמר דיבור המתחיל [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/47/index.htm בשעה שעלה משה למרום תשכ"ה], ובמקורות שנסמנו שם (הערות 30; 47; 49) {{ספרייה}}
{{ספירות}}
{{ספירות}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]