5,736
עריכות
←קישורים חיצוניים
מ (בעריכה) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (30 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{שכתוב|ספר הערכים וירטואלי כפשוטו ממש... עם כל החסרונות שבזה {{קריצה}}}} | ||
'''עתיק יומין''' | {{עולמות אבי"ע}} | ||
'''עתיק יומין''' (נקרא גם '''עתיק''') הוא [[פרצוף]] פנימיות ה[[ספירת הכתר|כתר]] של [[עולם האצילות]], הוא '[[כתר עליון|כתר העליון]]' שהוא ה"ממוצע" שעושה את ה"גישור" בין ה[[אור אין סוף]] ל[[עולם האצילות]] ומהווה את המקור הקדום של [[סדר השתלשלות]]. 'עתיק' נחשב לדרגה התחתונה של ה[[אור אין סוף]] אך ברמה כזאת שעדיין אין לו שייכות ל[[סדר השתלשלות]]. בעוד ה"עתיק" נחשב לפנימיות והחלק העליון של הכתר, [[אריך אנפין]] נחשב לחיצוניות והחלק התחתון יותר של הכתר בו מתחיל האור אין סוף להצטמצם וליצור את סדר השתלשלות דרך ספירת ה[[חכמה דאצילות]]. | |||
ה'עתיק יומין' [[התכללות|כלול]] מ[[עשר ספירות]] המהווים יחד את פרצוף עתיק יומין{{מקור}}. [[ספירת הדעת]] דעתיק הוא מקור ה[[תורה]]. | |||
'עתיק יומין' נקרא "עתיק" מלשון "נעתק" ו"נבדל", ש'נעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם', כלומר: [[אבי"ע|ארבעת העולמות]] הרוחניים נבראו על-ידי [[סדר השתלשלות]], הספירה הראשונה ששייכת לסדר ההשתלשלות זוהי [[חכמה דאצילות|ספירת החכמה של עולם האצילות]] השואבת כוחות מ[[אריך אנפין]] - שהוא החלק התחתון והחיצוני של [[הכתר העליון]], אך "עתיק" שהוא החלק העליון והפנימי של הכתר העליון כשמו הוא "נעתק" ו"נבדל" מכל בחינה של צמצום והסתרה של האור האלוקי. [[אריך אנפין]] מהוה בחינת ה[[סובב]] לעולמות [[אבי"ע]], ועתיק יומין הוא גבוה אף יותר מזאת ואינו נכלל אפילו בבחינת [[סובב]]. | |||
==בחזון דניאל== | |||
בחזון דניאל נאמר (ז, ט): | |||
"חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְ'''עַתִּיק יוֹמִין''' יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק". | |||
[בתרגום ללשון הקודש: רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְ'''עַתִּיק יָמִין''' יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת] | |||
"ועתיק יומין יתב" מכוון על הקב"ה, ועליו נאמר כי "לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא". ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי בחינת "עתיק יומין" היא בחינה גבוהה באלוקות, הגבוהה מן ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]], ואף מן פרצוף [[אריך אנפין]]. | |||
כי ענין "לבושיה כתלג חיור ושער ראשה כעמר נקא" קשור בענין ה[[מצוות]] וה[[תורה]]. שענין "לבושיה כתלג חיור" הוא לבוש מלכות שבו נתלבש הקב"ה, שעשה לבוש והסתר להתלבש בבחינת מלוכה, וזהו ענין ה[[מצוות]], שהם מצוות המלך שיהיה ביטול היש לאין. וענין "שער רישיה כעמר נקא" הוא ענין פרטי ההלכות של ה[[תורה]], שהמשכת המצוות לעולם הזה הוא בפרטים ודקדוקים רבים, וזהו כמשל ה[[שערות]]. | |||
עוד מבואר כי "לבושיה כתלג חיור" מכוון על פרצוף [[אריך אנפין]] המלביש לפרצוף עתיק יומין. ו"שער רישיה כעמר נקא" מכוון על [[אריך אנפין]], שזהו שער רישיה של אריך אנפין. וזהו כפי שמבואר כי שורש ה[[מצוות]] הוא ב[[גלגלתא]] של [[אריך אנפין]]. | |||
==פנימיות וחיצוניות עתיק יומין== | ==פנימיות וחיצוניות עתיק יומין== | ||
פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת [[פנימיות]] ו[[חיצוניות]]. ש[[פנימיות]] פרצוף עתיק יומין, שהוא [[שלוש ראשונות]] שלו, הוא בבחינת [[מלכות דאין סוף]], ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף [[אריך אנפין]]. וזהו ענין [[רישא דלא אתיידע]], שאפילו [[אריך אנפין]] לא ידע לה. ו[[חיצוניות]] עתיק יומין הוא [[שבע תחתונות]] שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות ב[[אריך אנפין]]. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ו[[אריך אנפין]] הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי [[שבע תחתונות]] של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף [[אריך אנפין]] הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים. | פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת [[פנימיות]] ו[[חיצוניות]]. ש[[פנימיות]] פרצוף עתיק יומין, שהוא [[שלוש ראשונות]] שלו, הוא בבחינת [[מלכות דאין סוף]], ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף [[אריך אנפין]]. וזהו ענין [[רישא דלא אתיידע]], שאפילו [[אריך אנפין]] לא ידע לה. ו[[חיצוניות]] פרצוף עתיק יומין הוא [[שבע תחתונות]] שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות ב[[אריך אנפין]]. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ו[[אריך אנפין]] הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי [[שבע תחתונות]] של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף [[אריך אנפין]] הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים. | ||
מבואר כי ענין [[מצוות עשה]] הוא מ[[שבע תחתונות]] של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ו[[מצוות לא תעשה]] הוא מ[[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של [[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא. | מבואר כי ענין [[מצוות עשה]] הוא מ[[שבע תחתונות]] של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ו[[מצוות לא תעשה]] הוא מ[[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של [[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא. | ||
==דעת דעתיק== | |||
'''דעת דעתיק''' הוא ספירת ה[[דעת]] של [[פרצוף]] [[עתיק יומין]]. מבואר כי ענין דעת דעתיק הוא מקור ה[[תורה]] והוא המשכה מפנימיות ה[[כתר]]. מבואר כי שורש ה[[תורה]] הוא בבחינת ה[[דעת]] הכולל [[חסד]] ו[[גבורה]]. שענין של [[רמ"ח מצוות עשה]] ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הוא [[חסד]] ו[[גבורה]]. וכן [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] הוא בבחינת [[חסד]] ו[[גבורה]], ש[[תורה שבעל פה]] הוא בבחינת לא תעשה, שרובה סייגים וגדרות. ומבואר כי הדעת שהוא מקור ל[[תורה]] הוא דעת דעתיק. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[כתר עליון]] | *[[כתר עליון]] | ||
*[[אריך אנפין]]. | *[[אריך אנפין]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב נחמן לרנר, '''[https://rabbi24.com/wp-content/uploads/formidable/64/444444444448763964363876380463864876387468763874632.mp4 פנימיות אבא פנימיות עתיק]''', מושגים בחסידות באתר 'תומכי תמימים בכל בית' {{וידאו}} {{קישור שבור|}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:עתיק]] | |||