שינויים

'''חסידות {{מפנה|חב"ד''' (|[[ספירות]] [[חכמה ]], [[בינה ]] ו[[דעת]]|חב"ד (ספירות) הוקמה לפני למעלה ממאתים שנה על ידי }}[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מלאדימליאדי (אדמו"ר הזקן)]], מייסד חסידות חב"ד]][[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש, שנקרא בפי חסידי מקום מגורי ארבעה מנשיאי חב"ד '''במשך כמאה ועשר שנים, שעל שמה נקראת החסידות עד היום]][[אדמוקובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את נשיאי וזקני חב"ר הזקןד ליד [[770]]]]''', ובציבור הכללי ידוע כחסידות חב"ד ליובאוויטש'''בעל ה([[ראשי תיבות]] "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי [[תניאשניאור זלמן מליאדי]] והבשנת ה'[[שולחן ערוך אדמותקל"ר הזקן ב]] (1771){{הערה| שולחן ערוךעל פי [[שלשלת היחס]]}}. בשנת ה'[[תקע"ג]] (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי [[דובער שניאורי]] את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'' (הרב), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם|לעובדו]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], או סתם '''הרב'''שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.

עד להקמת חסידות חב"ד היו מנהיגי החסידות הכללית מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[הבעל שם טוב שליחות| רבי ישראל בעל שם טוב]] וממשיך דרכו רבי דוב בער – [[המגיד ממזריטששלוחי הרבי]]הפועלים ברחבי העולם.

כיום נחשבת חסידות קשה לדעת מהו מספרם המדויק של חסידי חב"ד בשל שני מאפיינים של החסידות: בניגוד לחסידיות אחרות המרוכזות בקהילות גדולות, בחסידות חב"ד קיימות קהילות רבות המונות מספר קטן של חסידים רבות מהן נוצרו סביב [[שליח הרבי|שלוחים]] ומעולם לא נערך סקר מקיף אודותן. בנוסף, יהודים רבים מקיימים קשר בדרגות עומק משתנות עם החסידות (בארצות הברית מספרם מגיע ל-38% מיהודי המדינה{{הערה|לפי מחקר שערך מרכז המחקר פיו בשנת 2020 מצא כי כ־38 אחוזים מקרב יהודי ארצות הברית משתתפים, במינון כלשהו, בפעילות של חב"ד}}) וישנו קושי לאפיין ולהגדיר מיהם היהודים שנכללים במעגל המושפעים והמקורבים לעומת יהודים שיוגדרו כחסידי חב"ד. ראו עוד בערך [[האוכלוסיה החב"דית]]. מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל שניאורסון]], השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד לכוח הדינאמי ביותר בחיים היהודיים.

===מייסד חב"ד===מיסד שיטת חב"ד הוא רבי שניאור זלמן מלאדימליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה ליאוזנא שברוסיה [[ליאזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו, [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן) | רבי ברוך]], שהשתייך אף הוא לעדת הל"נסתרים[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו המסורים של [[הבעל שם טוב]]. אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18, הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"טוממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו. לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם הייתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות. שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די. חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם. ==מהות שיטת חב"ד=={{להשלים}}===ה[[אמונה]] ו"[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]"==={{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב"ד]]}}שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בהקב"ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית{{הערה|ה' אדר תש"כ, [http://he.chabad.org/391627 שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש], לשאלות סטודנטים, "לא די ברגש בלבד, לא באמונה כשלעצמה ולא בהבנה בלבד, שכן, אז חסירה השלימות. חייבת להיות התכללות של כל הדברים"}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא"{{הערה|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב"ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים. חב"ד מדגישה את הצורך ב"[[התבוננות]]" שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, ההתבוננות בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. התבוננות בהשגחתו הפרטית של ה' על כל פרט, אמורה לעורר רגש של שמחה בלב. תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד". ===תורת החסידות==={{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}תורת החסידות היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה על ידי ה[[בעל שם טוב]] והמשיכה כ[[חסידות הכללית]] עד שהתקבלה באופן פנימי על ידי תורת החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] - נשיאי [[חב"ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של [[אלוקות]], המאירה ב[[אור]] חדש את כל רבדיה ([[פרד"ס]]) של ה[[תורה]]; למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי התורה ול[[מצוות]]יה המעשיות. אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. כמו כן מהווה תורת החסידות ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לשאלת הבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? - "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה". ספר ה[[תניא]] הוא בחינת ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, ושאר ספרי החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]]. ===תורת הנגלה==={{ערך מורחב|פורטל:תורת הנגלה}}ב[[תורת החסידות]] בכלל, וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, ניתנת הדגשה מיוחדת ללימוד תורת הנגלה, שהיא חכמתו של הקדוש ברוך הוא, ולימוד טעמי ההלכות כפי שהן בנגלה, היא התקרבות מיוחדת לקדוש ברוך הוא, הנוצרת על ידי כך שהאדם מקשר את מחשבתו לקדוש ברוך הוא, בכך שהוא חושב ומעיין בחכמתו של הקדוש ברוך הוא שהיא - חכמתו - והקדוש ברוך הוא - הינם אחד. אם כי, בקרב ספרי מורי החסידות מודגשת החובה ללמוד "לשמה" לשם הבורא, להדבק בקב"ה, הלימוד בקדושה ובכובד ראש, ומתוך [[ענווה]] ו[[ביטול]]. על כל יהודי, בכל מצב שהוא, קיימת חובת לימוד תורה. זאת על פי הנאמר בתורה "והגית בו יומם ולילה". מצוות לימוד התורה שקולה כנגד כל שאר מצוות התורה. ===מקום הרבי בחסידות==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[רבי]], [[נשיא הדור]]}}בשונה מרוב החצרות החסידיות באותם ימים, תנועת חב"ד לא קיבלה את התפיסה כי עיקר העבודה בעבודת השם מוטלת על ה[[אדמו"ר]] או ה[[צדיק]], ואילו על החסידים מוטל רק להידבק בו ו[[התקשרות|להתקשר]] אליו{{הערה|1={{ציטוטון|כעת הקשיבו יהודים! בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶ' (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער [[קאך|קאָך]]") של הנפש הבהמית – לקדושה"}}, משיחת הרבי מיד לאחר שנשא את [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שלו - [[באתי לגני]] תשי"א, באמירתו [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל עליו רשמית את נשיאות חב"ד]]. [[תורת מנחם]] תשי"א, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/26/index.htm#_ftnref_1196 עמוד 212 שיחה י"ב].}}{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק א' קמא, ב. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ד עמוד 133, ועוד.}}. צעד זה עורר בהתחלה מחלוקת מצד שאר תלמידי [[המגיד ממזריטש]], שטענו שיש בכך סטייה מדרך החסידות שהתוו המגיד ו[[הבעל שם טוב]] כשבראשם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שיצא כנגד שיטה זו בחריפות, אך רבי שניאור זלמן השיב כי דרכו משלב את שיטת הבעל שם טוב והמגיד עם החובה המוטלת על האדם לעבוד את השם בעצמו{{הערה|1=וראה גם במאמרו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm דמות הפלאים של בעל ה"תניא"], באתר "דעת" – מתוך שנה בשנה תשכ"ד}}{{הערה|1=[[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&pgnum=51 עמוד כ"ד] {{הב}}}}. גם מסופר כי רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש מאדמו"ר הזקן רשות להתיישב בתחום פעילותו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שניתן לו על ידי שאר תלמדי המגיד ממזריטש כשבראשם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]{{מקור}}}}, ורבי שניאור זלמן הסכים לכך בשלושה תנאים. רבי שלמה מקרלין הסכים לקבל את שני התנאים הראשונים, אך להתנאי השלישי, "שלא יאמר שהצדיק צריך לשאת את הצאן" - לא הסכים{{הערה|[[בית רבי]] חלק א' פרק כ"ה עמוד 128. וראו איגרת של רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי אברהם מקאליסק בנושא הזה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] איגרת נ"ה}}. חילוקי דעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] (שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד) השתדכו עם נשיאי חב"ד. עם זאת, גם לפי שיטת חסידות חב"ד הצדיקים הם הראש והמוח של ההמון, וההמון יונק מהם את כוחו הרוחני ואף הגשמי ודבק ומתקשר דרכם לאלוקות, כלשונו של רבי שניאור זלמן:{{ציטוט| תוכן="בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בבחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ... יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים, ראשי בני ישראל שבדורם... על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש ורוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם שבחכמה עילאה"|מקור=[[ספר התניא]] פרק ב}} בעקבות רעיון זה, ה[[רבי]] תופס מקום מרכזי בקהילת חסידות חב"ד{{הערה|1=[http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&CategoryID=199 הרבי - הציר המרכזי בחסידות]}}, וכל חסיד שואף להיות 'קשור' אליו, מה שמכונה [[התקשרות]], שעיקרה הוא על ידי לימוד תורת הרבי ומילוי אחר הוראותיו. כך גם רבים מהחסידים נהגו שלא לעשות צעד משמעותי בחייהם בלי לשאול את עצתו ולקבל את ברכתו של הרבי שבדורם.

אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה מזריטש===דרכי עבודת השם==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[עבודת השם]], [[עבודה והשכלה]], [[מוח שליט על הלב]], [[ביטול]], [[אתכפיא]], [[אתהפכא]], [[פנימי]], [[חיצון]], שבה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש[[יגיעה]]}}על פי שיטת חב"ט וממלא מקומו – רבי דוב בערד בעבודת השם יש להדחיק כל עצבות, המכונה "גם זו הנובעת מעצבות על חטאים ועניינים רוחניים{{הערה|ראה [[המגיד ממזריטשתניא פרק כ"ו]]"ואיל}}. כן ניתן דגש על התבוננות מעמיקה בתפילה, והפך במהרה לאחד מתלמידיו ולגדול מביניהםעל מנת לחבר בין ההבנה השכלית להפנמה ברגש הלב במשך היום.

לאחר פטירת המגיד ממזריטשבין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], בשנת שמשמעותו הוא מצב בו ה[[תקל"גשכל]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי שולט על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספותה[[מידות]] שב[[לב]], באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטאהאדם, מכיוון ששם הייתה התנגדות מאוד חזקה וראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית, שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטאשכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=[[תניא]] פרק י"א. הוא אכן הצליח מאוד ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות}}.

שנה זו, [[תקל"ו]] (1776), היא גם, כפי הנראהכמו כן קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:* '''עבודה''' - כינוי לעבודת התפילה וההתבוננות בתפילה באחדות ה' ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"דיתוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים עובדים. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והכל ידעו, כי בשיטת * '''השכלה''' - לימוד והעמקה בתורת החסידות נולד זרם חדש – הזרם החבוהחקירה האלוקית בתוך מאמרי ודרושי חסידות חב"דיד והבנת הסוגיות בתורת הנסתר המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים משכילים.

חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים-מזה ושל המשכילים-מזה. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כךהדרך האמתית והנכונה היא העבודה, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) ועל אף נאסר שהיא מתממשת רק על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של המתנגדים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות, המיועד למורדים במלכות, מרחף מעליו. אולם בסופו הקדמה של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, , [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]]השכלה, הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהםהרי השכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה.

==ספר היסוד ה[[תניא]]ספרות חב"ד==במשך עשרים שנה (משנת {{ערך מורחב|פורטל: ספרות חב"ד}}לצורך הסבר שיטת חב"ד, כתב מייסד חב"ד, [[תקלאדמו"ר הזקן]], את ספר ה[[תניא]] - 1775) כתב {{הערה|אגרות קודש, אדמו"ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתוהריי"צ, משנת חסידות חב"חלק ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו בעמוד רסאת}}, הנחשב כתורה שבכתב של [[יחידותתורת החסידות]]. בשנת , ועל בסיסו אמרו [[תקנאדמו"רי חב"ד]] וכתבו [[מאמרי חסידות]], העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי הקב"הוהאדם, מדוע מתעניין הקב"ה במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[יהודי]] (1795) סיים את כתיבתוועוד. ספרות חב"ד כוללת מאות רבות של ספרים, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחההעוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.

מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר==אדמו"רי חב"ד=={{ערך מורחב|פורטל: נשיאי חב"ד}}===אדמו"ר הזקן==={{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}רבי שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, ועל כן הטילו להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו"ר הזקן]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערה|כינוי זה דבק בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"כפרניבעל השולחן ערוך"- פוסק ב[[נגלה דתורה]]. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנהכמו כן, ומשום כך הורה לשרפוקיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. כשנודע לאדמומחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן על כך|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופולר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ראה ב[[שלשלת היחס]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר ליאזנא ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].

בשנת ===אדמו"ר האמצעי==={{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר האמצעי]]}}[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[תקנאדמו"ר]] האמצעי{{הערה|הכינוי "אדמו"ר האמצעי"זדבק בו לאחר [[הסתלקות]] ו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים (1797) שלח [[אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא]], כשהוא מבקש מחבריורבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק) ורבי דובער שהיה האמצעי, תלמידי כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} (ובאידיש מכונה '''דער מיטלער רבי''') הוא האדמו"ר השני בשושלת [[המגיד ממזריטשאדמו"רי חב"ד]]וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"רהזקן]]. נולד ב[[ט' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמוכסלו תקל"ד]] לאדמו"ר הזקן ב-כול[[סטערנא]]. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה [[ליובאויטש]], ו[[הסתלקות|הסתלק]] ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} ב[[תקנאוהל אדמו"זר האמצעי]]שבעיר ניעז'ין.

בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות אדמו"ר האמצעי ייסד קהילה חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידותדית ב[[חברון]] בשנת ה'[[תר"ה]] (1845) בראשות חתנו ר' [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב סלונים]] ובתו [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]], נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראלשנתמכה מתרומות החסידים ברוסיה.

בספר זה מצויים יסודותיה ===אדמו"ר הצמח צדק===[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ציור תוארו של תורת הרבי הצמח צדק]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד ופנימיות התורה]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזנא]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] וחתנו של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאיןאדמו"ר האמצעי]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]], ומנוחתו כבוד בליובאוויטש ב[[אחדות ה'אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש]], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.

ספר התניא השפיע השפעה מכרעת במשך השנים פעל הצמח צדק להצלת ילדים מ[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר"ג|נלחם על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי החינוך הטהור של ילדי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב]]{{הערה|ראה על כך בהרחבה ב[[קונטרס אדמו"ה ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]}}, ייסד את עיירה [[שצעדרין]] והושיב בה כשלוש מאות חסידים, והיה ידוע כמתיר עגונות שנשלחו אליו לליובאוויטש על מנת שיתיר אותם מעגינותם{{הערה|ראו סיפורים על עולמוכך גליונות "[[האח]]" גליון 31 ואילך, "[[רשימות]]" [http://www.lahak. הבעשorg/templates/lahak/article_cdo/aid/2967322 חוברת קפ"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה ז]}}. אמרה ידועה שלו היא [[השגחה פרטיתחשוב טוב יהיה טוב]] , המבטאת את השפעתה הגדולה של המחשבה אפילו על כל פרט ופרט ביקום. המעשה{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעשהריי"צ)|ספר המאמרים תרפ"ט בספרוז]] עמוד רלו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראלועוד}}.

השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר===אדמו"ר המהר"ש==={{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - ה[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא האדמו"א, רהרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. [[צמצום לא כפשוטוהסתלקות|הסתלק]]ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] לאחר שסבל ממחלה קשה, ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} בליובאוויטש לצד אביו הצמח צדק ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש]].

כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט הרבי המהר"ש {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם השיטה [[יפוצו מעינותיך חוצהלכתחילה אריבער]]"(= מראש לדלג על בעיות).

==רשימת אדמוהרבי הרש"רי חב"ד==על פי השמות הנהוגים בחסידות חב"ד:*'''אדמו"ר הזקן''' – רבי ב ייסד את [[אדמו"ר הזקן | שניאור זלמן מלאדיישיבת]] (י"ח באלול ה'תק"ה – כ"ד בטבת ה'תקע"ג) (4 בספטמבר 1745 - 27 בדצמבר 1812). *'''אדמו"ר האמצעי''' – רבי [[אדמו"ר האמצעי | דובער שניאורסוןתומכי תמימים ליובאוויטש]] (ט' בכסלו ה'תקל"ד - (ט' בכסלו ה'תקפ"ח) (24 בנובמבר 1773 - 28 בנובמבר 1827).*'''אדמו"ר הצמח צדק''' – רבי , אם [[אדמוישיבות חב"ר הצמח צדק | מנחם מנדל שניאורסוןד]] (כ"ט באלול ה'תקמ"ט – י"ג בניסן ה'תרכ"ו) (20 בספטמבר 1789 - 29 במרץ 1866). *'''אדמובעולם, ייסד את השיטה החב"ר המהר"ש''' – רבי דית לבניין [[שמואל שניאורסון]מקווה](ב' באייר ה'תקצ"ד – י"ג בתשרי]] ה'תרמ"ג) (11 במאי 1834 - 26 בספטמבר 1882). *'''אדמו"ר הרש"ב''' – רבי [[שלום דובער שניאורסון]] (כ' בחשוון ה'תרכמקווה חב"א – ב' בניסן ה'תר"פ) (5 בנובמבר 1860 - 21 במרץ 1920).*'''אדמו"ר הריי"ץ''' – רבי [[יוסף יצחק שניאורסוןד|בור על גבי בור]] (י"ב בתמוז ה'תר"מ – י' בשבט ה'תש"י) (21 ביוני 1880 - 28 בינואר 1950).*'''אדמו"ר שליט"א''' – רבי , ופעל נמרצות בתחומים רבים נוספים, כמו ייסוד [[אדמו"ר שליט"א | מנחם מנדל שניאורסוןאגודת ישראל]] (י"א בניסן ה'תרס"ב) (18 באפריל 1902שלבסוף פרש ממנה עוד לפני שהוקמה), ועוד.

==תורת חב=אדמו"ר הריי"דצ===החסידות היא גילוי [[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תמונתו הידועה של תורת הקבלה, שעד אותה תקופה היתה נסתרת ולא ניתנה ללימוד הרבים. הבעלהרבי הריי"צ]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון -שם-טוב ה[[אדמו"ר הריי"צ]] (הבעשבעגת חסידי חב"ד '''אדמו"טר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') כותב באחד ממכתביו שהוא עלה לרקיעים העליונים ופגש שם את הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי]] מליובאוויטש. נולד ב[[מלך המשיחי"ב תמוז תר"מ]], ל[[אדמו"ר הרש"ושאלתי אותו: אמתי אתי מר? ב|רבי שלום דובער]] (מתי יבוא כבודו?הרבי הרש"ב) וענה לי לכשיפוצו מעיונתיך חוצה!ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש" משמעות הדבר היא שעל הבעשב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. מ[[ברית המועצות]] עבר הרבי הריי"ט לפרסם צ ללטביה ולאחר מכן עבר ל[[פולין]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עזב את פולין וחזר ללטביה, משם נסע ל[[ארצות הברית]] וקבע את תורת מרכז החסידותבבניין [[770]] בשכונת [[קראון הייטס]] שברובע [[ברוקלין]] בעיר [[ניו יורק]].

התורה, כמו הגוף מחולקת לבארצות הברית פעל הרבי הריי"גוף" ול"נשמהצ לבנייה מחודשת של היהדות בכלל וחסידות חב" החלק שנקרא "נגלה" הוא בעצם החלק הגלויד בפרט, בחלק תוך שהוא נאבק עם הנשירה והתבוללות בקרב היהודים שהיגרו מאירופה לארצות הברית. לצורך זה כלולים כל התנהקים הרבי הריי"ךצ באותה תקופה מוסדות רבים, המשנהביניהם [[ישיבות תומכי תמימים]] רבות וביניהם [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]], התלמוד ושאר [[המרכז לענייני חינוך]], [[הוצאת הספרים שנוספו עליהם. בחלק השני קה"הנסתר" כלולים ספרי הקבלה כמו הזהר וכיוצא בות]], וכן החסידות שהיא באה כהמשך והפשטה של תורת הקבלה[[מחנה ישראל]] ועוד.

המילה חב[[הסתלקות הרבי הריי"ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: צ|הסתלק]] ב[[חכמהי' שבט תש"י]], (שחל בשבת) ומנוחתו כבוד ב[[בינההאוהל|אוהל]], ב[[דעתבית עלמין|בית העלמין]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעתמונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

תורת ===כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח===[[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] ב[[יחידות לגבירים]] התומכים ב[[שליחות|מפעל השליחות]] וב[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים|מוסדות המשתייכים לחסידות חב"ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות והמחשבה של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאה, בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמו, כיצד הוא מקיים ומחייה את ]] ברחבי העולם והמטרה שלשמה במסגרת ה[[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]]]{{ערך מורחב|ערך=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]}}[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (מכונה "הרבי מליובאוויטש" או בקיצור "הרבי") הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיה, על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודית]] ומנהיג [[רוחני]] מרכזי בעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. בתורת חבנולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודיתב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]].

ישנו מכלול רחב עם עלותו של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה של חסידות חבהרבי לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כ"ח י"ד}}. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי על כל יהודי{{הערה|וגם על כאלה שאינם יהודים במסגרת המבצעים [[שבע מצוות בני נח]], [[יום החינוך בארצות הברית]], [[רגע של שתיקה]] ועוד}} לקיים את העולם? האם היה חסר לו דבר-מצוות התורה וללמוד בה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. תקנותיו והוראותיו בנושאים אלו הפכו ל'מבצעים' של ממש, מה שלשם כך ברא שהקנה לעשרת המבצעים המרכזים המרכזיים עליהם הכריז את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר השם [[עשרת המבצעים]]{{הערה|[[מבצע תפילין]], [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע נרות שבת קודש]], [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]], [[מבצע טהרת המשפחה]], [[מבצע חינוך]] ו[[מבצע אהבת ישראל]]}} לצד עוד תקנות רבות נוספות{{הערה|[[מסיבות שבת]] • [[מבצע שופר]], [[מבצע לולב]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[מבצע מצה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[מבצע עשרת הדברות|מבצע עשרת הדברות]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[ספר תורה לחיילי צה"ל]], [[מבצע הקהל]], [[קבלת פני משיח צדקנו]], [[מבצע יום הולדת]], [[מבצע הקהלת קהילות]] ו[[מבצע הדפסת התניא]]. ראו תקנות והוראות רבות [[תבנית:תקנות הרבי|כאן]]}}, כשבראשם [[תקנת לימוד הרמב"מהותום]], שהתפשטה בימינו גם מחוץ לחסידות חב" היא אחדות פשוטה?ד בזרמים וחוגים נוספים.

מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה הנשמה האלוקית שלנו צריכה לרדת מן העולם הרוחני העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה זו? מהו סופו ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, ורוב חסידי חב"ד מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של העולם[[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח{{הערה|פרק י"ב פסוק י"ב.}}, האם הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר?שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח [[נכסה וחוזר ונגלה]].

זהו אחוז מזערי מהנושאים שבהם דנה תורת ===אילן יוחסין של אדמו"רי חב"ד. המאפיין את צורת דיונה הוא – ההגיון המוצק של ההסברים, הבהירות, העומק ועם זאת – הפשטות הניתנת להשגה לכל אדם.===

מפליאה במיוחד היא העובדה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חב{{עץ|[[פורטל:בית רבי|פורטל בית רבי]]|{{עץ אדמו"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת רי חב"ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמו, מיושב יותר – וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותר.}}}}

{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ליובאוויטש]], [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]}}[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']]בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב. בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש, כשסך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים. כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא [[770 | (סעוון סעוונטי]] ) - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס שבברוקלין]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. ===מוסדות החסידות===לחסידות חב"ד אלפי מוסדות ברחבי העולם. הארגון הראשי הוא [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. ה[[מרכז לענייני חינוך]] הוא הגוף העליון הממונה על השלוחים. הוצאת ספרים [[קה"ת]] היא הוצאת הספרים הרשמית של החסידות (קיימות גם הוצאות פרטיות נוספות רבות). שמה של רשת ישיבות חב"ד היא "[[תומכי תמימים]] ליובאוויטש". לחסידות חב"ד תנועת נוער בשם [[צבאות השם]], ארגון [[מחנה ישראל]], [[נשי ובנות חב"ד]] ומוסד "בית רבקה" -רשת בתי ספר לבנות. המוסדות הראשיים בישראל הם [[בית דין רבני חב"ד]] - המוסד הרבני והסמכותי העליון, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] - הארגון הראשי וארגון העל של המוסדות, [[צעירי אגודת חב"ד]] - הזרוע הביצועית של התנועה המופקדת גם על השלוחים בישראל, [[כולל חב"ד]] - ארגון חסד, [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] - רשת גנים ותלמודי תורה, [[תומכי תמימים]] - רשת הישיבות, ארגון נשי ובנות חב"ד, בתי ספר יסודיים "בית רבקה", מכללת "בית רבקה" ב[[כפר חב"ד ב']], סניף מרכזי של [[צבאות השם#התנועה בישראל|צבאות השם]] וכן סניף מרכזי של [[הוצאת ספרים קה"ת]]. ===גאולה ומשיח==={{ערך מורחב|ערך=[[פורטל: גאולה ומשיח]]}}עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה, שלכן בתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, וכן ל[[ציפיה לגאולה|ציפיה וההשתוקקות]] התמידית לגאולה. התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד]]" הלוחמים כנגד המחרפים את [[עקבתא דמשיחא|עקבות המשיח]]. התעוררות זו התחזקה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". [[הרבי]] נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]] כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם. בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי [[סיום עבודת הגלות|עבודת הגלות הסתיימה]], ונשאר רק [[קבלת פני משיח|לקבל פני משיח]] בפועל ממש. כמו כן מאות פעמים את ההכרזה של קבלת מלכותו: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. ===מאמר חסידות==={{ערך מורחב|ערך=[[מאמר]]}}[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]'''מאמר [[חסידות]]''' הינו דברי [[תורה]] המכונים '''דא"ח''' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי רבי, המבאר עניין בחסידות ובפנמיות התורה שיסודו בקבלה, תוך הפקת לקחים ב[[עבודת השם]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. ===התוועדות חסידית==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[התוועדות חסידית]], [[משפיע]]}}'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים, בה נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר [[סיפורי חסידים]] על מנת לעורר ולהתחזק על ידם בענייני [[עבודת השם]]. לרוב נערכת ההתוועדות עם [[משפיע]] המעורר ומחזק את המשתתפים לשפר את הנהגותיהם. ===אישי חב"ד==={{ערך מורחב|ערך=[[פורטל: אישי חב"ד]]}}בחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של [[חסידים]] גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים [[בעל מנגן|בעלי מנגנים]], מושרים ב[[התוועדויות]] חסידיים ומעוררים לעבודת ה'. תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות.

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים===ניגוני חב"ד==={{ערך מורחב|ערכים=[[ניגוני חב"ד]], [[פורטל: ניגוני חב"ד]]}}לנגינה משמעות רבה במשנת החסידות. בדור האחרון, הפך מקום זה ל[[הרבי הריי"צ]] אף הביא אימרה בשם [[רבי שניאור זלמן מליאדי]] כי ""סמלהלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש{{הערה|ספר השיחות ה'סעוון סעוונטיתש"ט עמ'278}}, וכן בשם [[הצמח צדק]] על בסיס מאמר הגמרא כי "שבע מאות שבעים"כל האומר שמועה - כאילו בעל השמועה עומד כנגדו"{{הערה|שקלים, ז, יצק בהם השקפת-עולם ברורהב}}, איתנה ותקיפה. לאלפיאך מי שמנגן ניגון -אלפים של לומדי תורה ועובדי ההרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו ממש{{הערה|', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה[[לשמע אוזן]]'מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.}}.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים שישנם מאות ניגונים הנחשבים והמיוחסים לחסידות חב"770" בגימטריא ד, המתחלקים לשלושה סוגים: [[ניגון מכוון]], ניגון שהוא פרי חיבורו של ה[[רבי]] או [[אדמו"ר]] שכל 'תנועה' בו רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים; [[פרצתניגון מיוחס]]", ושבהשגחה פרטית הבניין נקרא בפי כל על שם ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "770ממולא" בלשון-הקודש באידיש ובאנגליתבתוכן ומחזיק בתוכו תמצית פנימית, הרי בוודאי שלדידן ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינובבטאו רגש נפשי נשגב ו[[ניגון שוטה]], ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה' שאינו אומר ואינו מרמז דבר, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות ב[[עבודת השם]] וכיוצא בו. בהניגונים מיועדים לשירה בעיקר בעת ה[[קונטרס בית רבינו שבבבלהתוועדות|התוועדויות]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא הוא "(בציבור) ובעת ה[[בית משיחעבודת התפילה|תפילה באריכות]]" והודיע כי כשירד בית המקדש השלישי משמים בדרכו לארץ ישראל(המכונה 'בעבודה', על ידי המתפלל ובטון חרישי), יעבור ב "770" ומשםותורמים בשתיהן להתעלות הרוחנית, יחד עם בנין 770כשכל ניגון תואם את המגמה הנפשית של המנגן: דבקות, יסע לארץ הקודש לירושליםהתעלות ועבודה עצמית.

===לדאוג לכל העםתקנות ושיעורי לימוד==='''ייחודה של תנועת חב{| class="infobox" style="ד ודרכה הרעיונית, לא להתסגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה width:25%; border: 1px solid #339999; background- חוצה, לכל מקום'''color: #cceeee; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: center; font-size: 85%; clear:right;"|- style="background:lightblue;"! style="background-color: #339999;" | <font size=4>[[תקנות הרבי]]</font>

מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו|-|- style="background:lightblue;"! style="background-color: #33cccc;" | <font size=2>תקנות לימוד</font>|-| [[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] · [[ספר התניא#לימודו|לימוד פרק תניא לפני התפילה]] · [[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] · [[לימוד עניני גאולה ומשיח]] · [[לקוטי תורה#לימוד הספר|לימוד הפרשה החסידית]] · [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]] · [[סיומי מסכת בתשעת הימים]] · [[כתיבת חידושי תורה]] · [[תהלוכה]]|-|}{{ערכים מורחבים|ערכים=[[חת"ת]], לממדים מדהימים[[שיעורים יומיים]], הינו [[אדמו"ר שליטתקנת לימוד הרמב"אם]]}}לחסידו חב"ד סדרי לימוד יומיים קבועים. [[הרבי פיתח את מושג השליחות והקים הריי"צ]] ייסד את תקנת ה[[חת"ת]] - לימוד יומי של שיעור חומש לפי היום בשבוע בפרשת השבוע{{הערה|לדוגמא: ביום ראשון בשבוע שקוראים בו את [[בתי חב"דפרשת בראשית]]". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי לומדים את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבלעליית ראשון שבפרשת בראשית. הוא "כבש" מדינה אחר מדינה פתח סניפים}} [[תהלים]] על פי חלוקה לימות החודש, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם משטר עוין קמו ופעלו מחתרות ושיעור [[תניא]] על פי חלוקה של שליחיו האמיצים והמסורים של הרביכל חלקיו למשך שנה.

כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא בשנת [[תש"ג]] ליקט [[בית הרבי]] בהוראת הרבי הריי"צ פתגמים וסיפורים שונים מתוך שיחות הרבי הריי"צ ומנהגי חב"דשונים לתוך ספר בשם [[היום יום]]ופירוט שיעורי החת" (חסידים נוהגים לומר ת של כל יום, על דרך ההלצה, כי ישנם שני דברים שניתן למצוא מנת שילמדו בו בכל מקום: בית חביום בשנת תש"ד וקוקה קולה)ג. בין חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר. הרבי דוגל בשימוש בטכנולוגיה מודרנית, כשידורי לווין או אתרי אינטרנט, כמו גם שימוש במסעי פרסום חוצות נרחבים כאמצעי להפצת יהדותנהוג עד היום לקרוא לפני התפילה את הקטע המתאים לתאריך כפי שנכתב ביום יום.

עבור ילדי ישראל הקים הרבי כמו כן ישנם שיעורים בהתאם לתקופה בשנה: לימוד דף מ[[מסכת סוטה]] בכל יום מימי [[ספירת העומר]], [[לימוד עניני בית הבחירה]] ב[[בין המצרים]], לימוד בכל שבוע את תנועת הנוער "המאמרים מ[[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] השייכים לשבוע זה, [[צבאות השםלימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]]" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא ע"י החינוך הבלתי פורמלילערוך [[סיומי מסכת בתשעת הימים]], בהפיכתם לחיילים המודרכים ע"י מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורהועוד.

{{ערך מורחב|ערכים=[[מנהגי חב"ד]], [[תפילה באריכות]]}}לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים , ובדורנו נאספו בהוראת [[הרבי]] ונדפסו ב[[ספר המנהגים]]. להלן מספר דוגמאות:*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות ]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות וקטנות האדם. התפילה מלווה לעתים לעיתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד<ref>ראו בערך "חסידות סטרשלה" פיסקה "[[חסידות סטרשלה|שיטה]]".</ref>. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון. *חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה ]] במהלך חג הסוכות. *חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] בשבת ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" [[רעווא דרעווין (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנןבשבת)|רעווא דרעווין]]". בזמן זה נהוג לשורר לנגן [[ניגונים ניגוני חב"דיים ד| ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע לחזור "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא).  ==ראו גם==*[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]*[[קונטרס תורת החסידות]] ==לקריאה נוספת==*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', סדרת ספרים על [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועל שבעת נשיאי חב"ד ;תולדות חב"ד* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"{{הערה| אדמו1=[http://chabadlibrarybooks.com/30476 תולדות חב"רי ד ברוסיה הסובייטית] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[תולדות חב"דבארץ הקודש]] חדשו מספר לימודים יומיים"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30493 תולדות חב"ד בארץ הקודש] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[אדמותולדות חב"ד בארצות הברית]]"ר הריי{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30475 תולדות חב"צד בארצות הברית]] הנהיג את לימוד ה{{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[חתתולדות חב"תד ברוסיה הצארית]]"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיה הצארית] (}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 2010* הרב שלום דובער לוין, "'''ח'''ומש [[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]'''", [[הוצאת ספרים קה"ת|הוצאת קה"ת]], ברוקלין נ.י., 2011* הרב [[רפאל נחמן הכהן]], '''הילים [[ליובאוויטש וחייליה]]'''ת'''ניא) היומי- על העיר ליובאוויטש, ישיבת תומכי תמימים ותלמידיה, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רשכפר חב"יד, תהילים - כפי שנחלק לימי החודשתשמ"ב* הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], "'''[[תניאקיצור תולדות חב"ד]]'''" - יומי כפי שחילקו אדמו, כפר חב"ר הרייד, תשס"צ.דעל פי הוראתו של אדמו;תורת חסידות חב"ר הריי"צ, כתב ד:*הרב [[אדמו"ר שליט"איואל כהן]] את , '''מחשבת החסידות''' - נושאים בתורת החסידות, ספריית אשל, כפר חב"ד, כרך א'{{הערה|[[היום יום]http://chabadlibrarybooks.com/31639 מחשבת החסידות]{{PDF}}.}} 2001, כרך ב' 2004*הרב יואל כהן, '''שיעורים בתורת חב" ד''', כרכים א- דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.ב, תורת חב"ד לבני הישיבות, כפר חב"ד: תשס"ח

===סדרת אדמו"רי חב"ד ויהדות העולם===*[[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי ויהדות רוסיה, ועד השלוחים למדינות חבר העמים, תשס"ו*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה''', 'היכל מנחם', תשס"ח*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות רומניה''', תשע"ג*הנ"ל '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''', מרכז חב"ד ליובאוויטש אוסטריה, תשע"ד*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת''', בית ליובאוויטש פריז, תשע"ו*הנ"ל, '''אדמו"ר שליטרי חב"אד ויהדות גאורגיה''', [[מכון הספר]] הנהיג את לימוד -תפארת רפאל, תשע"ו*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, תשע"ו* '''[[רמב"ם (תקנה)|הרמבהאוכלוסיה החב"ם היומידית ]]'''{{ימי חב" (פרק או שלושה פרקים ליום).ד לפי תקופות}}{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערכים חצרות חב"דיםד|*]][[קטגוריה:מושגי יסוד]]