שינויים

{{לעריכה}}'''חסידות מפנה|חב"ד''' (|[[ספירות]] [[חכמה]] , [[בינה]] ו[[דעת]]|חב"ד (ספירות) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי }}[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי(אדמו"ר הזקן)]], הנקרא בפי מייסד חסידות חב"ד]][[חסידקובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]]י ליובאוויטש, מקום מגורי ארבעה מנשיאי חב"ד '''במשך כמאה ועשר שנים, שעל שמה נקראת החסידות עד היום]][[אדמוקובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את נשיאי וזקני חב"ר הזקןד ליד [[770]]]]''', וידוע בעולם היהדות כחסידות חב"ד ליובאוויטש'''בעל ה([[ראשי תיבות]] "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי [[תניאשניאור זלמן מליאדי]] והבשנת ה'[[שולחן ערוך אדמותקל"ר הזקןב]] (1771){{הערה|שולחן ערוך''על פי [[שלשלת היחס]]}}. בשנת ה'[[תקע"ג]](1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם רבי [[דובער שניאורי]] את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם|לעובדו]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.

את החסידות מנהיג ה[[אדמוחסידות חב"ר]], וכיום הוא ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[שליחות|שלוחי הרבי]]הפועלים ברחבי העולם.

כיום מונה חסידות קשה לדעת מהו מספרם המדויק של חסידי חב"ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[בשל שני מאפיינים של החסידות:קטגוריה:ערים וקהילות בניגוד לחסידיות אחרות המרוכזות בקהילות גדולות, בחסידות חב"ד|קיימות קהילות]] בחמשת היבשות, וכ5000 רבות המונות מספר קטן של חסידים רבות מהן נוצרו סביב [[שליחהרבי|שלוחים]] ברחבי העולםומעולם לא נערך סקר מקיף אודותן.חסידות בנוסף, יהודים רבים מקיימים קשר בדרגות עומק משתנות עם החסידות (בארצות הברית מספרם מגיע ל-38% מיהודי המדינה{{הערה|לפי מחקר שערך מרכז המחקר פיו בשנת 2020 מצא כי כ־38 אחוזים מקרב יהודי ארצות הברית משתתפים, במינון כלשהו, בפעילות של חב"ד}}) וישנו קושי לאפיין ולהגדיר מיהם היהודים שנכללים במעגל המושפעים והמקורבים לעומת יהודים שיוגדרו כחסידי חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם. ראו עוד בערך [[האוכלוסיה החב"דית]]. מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל שניאורסון]], גם כאלה שאינם השביעי בשולשלת נשיאי חב"דיותד.

מיסד מייסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנאליאזנא]] שב[[רוסיה]] שברוסיה הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].

אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. , הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו – - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.

לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה הייתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.

שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – - הזרם החב"די.

חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדיםה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של המתנגדים ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.

==ספר היסוד התניאמהות שיטת חב"ד==:::'''לערך המלא: {{להשלים}}===ה[[אמונה]] ו"[[חכמה]] [[בינה]] ו[[ספר התניאדעת]]'''."===במשך עשרים שנה משנת {{ערך מורחב|ערך=[[תקלתורת חסידות חב"ד]]}}שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בהקב"ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית{{הערה|ה' אדר תש"כ, [http://he.chabad.org/391627 שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש] (1775) כתב אדמו, לשאלות סטודנטים, "ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתולא די ברגש בלבד, לא באמונה כשלעצמה ולא בהבנה בלבד, שכן, משנת חסידות חבאז חסירה השלימות. חייבת להיות התכללות של כל הדברים"ד}}. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת אי אפשר לבסס את חיי ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידותיהדות]]על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. בשנת רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא"{{הערה|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תקנתורת החסידות]]. לשיטת חב"ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]] (1795) סיים . מטרת התהליך: להביא את כתיבתוהאדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחהדיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים.

מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר חב"ד מדגישה את הצורך ב"כפרני[[התבוננות]]"שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, ההתבוננות בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנההתבוננות בערכו של כל יהודי, ומשום כך הורה לשרפואמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. כשנודע לאדמו"ר הזקן התבוננות בהשגחתו הפרטית של ה' על כךכל פרט, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופואמורה לעורר רגש של שמחה בלב.

בשנת תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תקנ"זתורת הקבלה]] (1797) שלח אדמועל דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטאמייסד חסידות חב"ד, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[המגיד ממזריטשחכמה]], ר' [[משולם זוסיא מאניפוליבינה]] ור' ו[[יהודה לייב הכהןדעת]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו, ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנד"ז]].

בתחילה היו מראשי ===תורת החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת ==={{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}תורת החסידות היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה על ידי ה[[בעל שם טוב]] והמשיכה כ[[חסידות הכללית]] עד שהתקבלה באופן פנימי על ידי תורת החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] - נשיאי [[חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם]]. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד ענינה של תנועת תורת החסידותהוא הארה חדשה של [[אלוקות]], נערץ על ידי המאירה ב[[אור]] חדש את כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראלרבדיה ([[פרד"ס]]) של ה[[תורה]]; למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי התורה ול[[מצוות]]יה המעשיות.

בספר זה מצויים יסודותיה אחד מיסודותיה של תורת חבהחסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ד ופנימיות התורהה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאיןעבודת ה']], . כמו כן מהווה תורת החסידות ההכנה לביאת ה[[אחדות ה'משיח]], מטרת התורה והמצוות וכדומהכנודע מתשובת המשיח לשאלת הבעל שם טוב, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי"אימתי קאתי מר? - "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה".

ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו ה[[תניא]] הוא בחינת ה[[תורה שבכתב]] של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה תורת החסידות, ושאר ספרי החסידות של הקב"[[רבותינו נשיאנו]] הם ה הינה [[השגחה פרטיתתורה שבעל פה]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.

השפעתו היתה רבה כל ===תורת הנגלה==={{ערך מורחב|פורטל:תורת הנגלה}}ב[[תורת החסידות]] בכלל, וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, ניתנת הדגשה מיוחדת ללימוד תורת הנגלה, שהיא חכמתו של הקדוש ברוך הוא, ולימוד טעמי ההלכות כפי שהן בנגלה, היא התקרבות מיוחדת לקדוש ברוך הוא, הנוצרת על ידי כך עד שאפילו תלמידו שהאדם מקשר את מחשבתו לקדוש ברוך הוא, בכך שהוא חושב ומעיין בחכמתו של הגרהקדוש ברוך הוא שהיא - חכמתו - והקדוש ברוך הוא - הינם אחד. אם כי, בקרב ספרי מורי החסידות מודגשת החובה ללמוד "לשמה"אלשם הבורא, ר' חיים מוולוז'יןלהדבק בקב"ה, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניאבקדושה ובכובד ראש, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "ומתוך [[ענווה]] ו[[צמצום לא כפשוטוביטול]]".

כיום משתתפים ברחבי העולם כולועל כל יהודי, בכל מצב שהוא, קיימת חובת לימוד תורה. זאת על פי הנאמר בתורה "והגית בו יומם ולילה". מצוות לימוד התורה שקולה כנגד כל שאר מצוות התורה. ===מקום הרבי בחסידות==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[רבי]], [[נשיא הדור]]}}בשונה מרוב החצרות החסידיות באותם ימים, תנועת חב"ד לא קיבלה את התפיסה כי עיקר העבודה בעבודת השם מוטלת על ה[[אדמו"ר]] או ה[[צדיק]], ואילו על החסידים מוטל רק להידבק בו ו[[התקשרות|להתקשר]] אליו{{הערה|1={{ציטוטון|כעת הקשיבו יהודים רבים! בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶ' (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער [[קאך|קאָך]]") של הנפש הבהמית – לקדושה"}}, משיחת הרבי מיד לאחר שנשא את [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שלו - [[באתי לגני]] תשי"א, באמירתו [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל עליו רשמית את נשיאות חב"ד]]. [[תורת מנחם]] תשי"א, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/26/index.htm#_ftnref_1196 עמוד 212 שיחה י"ב].}}{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק א' קמא, ב. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ד עמוד 133, ועוד.}}. צעד זה עורר בהתחלה מחלוקת מצד שאר תלמידי [[המגיד ממזריטש]], שטענו שיש בכך סטייה מדרך החסידות שהתוו המגיד ו[[הבעל שם טוב]] כשבראשם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שיצא כנגד שיטה זו בחריפות, אך רבי שניאור זלמן השיב כי דרכו משלב את שיטת הבעל שם טוב והמגיד עם החובה המוטלת על האדם לעבוד את השם בעצמו{{הערה|1=וראה גם במאמרו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm דמות הפלאים של בעל ה"תניא"], באתר "דעת" – מתוך שנה בשנה תשכ"ד}}{{הערה|1=[[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&pgnum=51 עמוד כ"ד] {{הב}}}}. גם מסופר כי רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש מאדמו"ר הזקן רשות להתיישב בתחום פעילותו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שניתן לו על ידי שאר תלמדי המגיד ממזריטש כשבראשם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]{{מקור}}}}, ורבי שניאור זלמן הסכים לכך בשלושה תנאים. רבי שלמה מקרלין הסכים לקבל את שני התנאים הראשונים, אך להתנאי השלישי, "שלא יאמר שהצדיק צריך לשאת את הצאן" - לא הסכים{{הערה|[[בית רבי]] חלק א' פרק כ"ה עמוד 128. וראו איגרת של רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי אברהם מקאליסק בנושא הזה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] איגרת נ"ה}}. חילוקי דעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] (שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד) השתדכו עם נשיאי חב"ד. עם זאת, חסידים וליטאיםגם לפי שיטת חסידות חב"ד הצדיקים הם הראש והמוח של ההמון, חרדים וההמון יונק מהם את כוחו הרוחני ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוותהגשמי ודבק ומתקשר דרכם לאלוקות, כלשונו של רבי שניאור זלמן:{{ציטוט| תוכן="בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בבחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ... יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים, בשיעורים הנלמדים בספר ראשי בני ישראל שבדורם... על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש ורוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם שבחכמה עילאה"|מקור=[[ספר התניא]] פרק ב}} בעקבות רעיון זה ואשר להם השפעה מכרעת , ה[[רבי]] תופס מקום מרכזי בקהילת חסידות חב"ד{{הערה|1=[http://chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&CategoryID=199 הרבי - הציר המרכזי בחסידות]}}, וכל חסיד שואף להיות 'קשור' אליו, מה שמכונה [[התקשרות]], שעיקרה הוא על חייהם ידי לימוד תורת הרבי ומילוי אחר הוראותיו. כך גם רבים מהחסידים נהגו שלא לעשות צעד משמעותי בחייהם בלי לשאול את עצתו ולקבל את ברכתו של אנשים רביםהרבי שבדורם. ===דרכי עבודת השם==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[עבודת השם]], [[עבודה והשכלה]], [[מוח שליט על הלב]], [[ביטול]], [[אתכפיא]], [[אתהפכא]], [[פנימי]], [[חיצון]], [[יגיעה]]}}על פי שיטת חב"ד בעבודת השם יש להדחיק כל עצבות, גם זו הנובעת מעצבות על חטאים ועניינים רוחניים{{הערה|ראה [[תניא פרק כ"ו]] ואיל}}. כן ניתן דגש על התבוננות מעמיקה בתפילה, על מנת לחבר בין ההבנה השכלית להפנמה ברגש הלב במשך היום. בין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], שמשמעותו הוא מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, שכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=[[תניא]] פרק י"א.}}. כמו כן קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:* '''עבודה''' - כינוי לעבודת התפילה וההתבוננות בתפילה באחדות ה' ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים רבים הצטרפו לחסידות שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים עובדים.* '''השכלה''' - לימוד והעמקה בתורת החסידות והחקירה האלוקית בתוך מאמרי ודרושי חסידות חב"ד בעקבות לימוד התניאוהבנת הסוגיות בתורת הנסתר המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים משכילים. אכן הדרך האמתית והנכונה היא העבודה, נכרת בהשפעתו ועל אף שהיא מתממשת רק על ידי הקדמה של השכלה, הרי השכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה. ==ספרות חב"ד=={{ערך מורחב|פורטל: ספרות חב"ד}}לצורך הסבר שיטת חב"ד, כתב מייסד חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]], את ספר זה שהוא היסודי בחסידותה[[תניא]]{{הערה|אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסאת}}, הבטחתו הנחשב כתורה שבכתב של המשיח לבעש[[תורת החסידות]], ועל בסיסו אמרו [[אדמו"רי חב"ד]] וכתבו [[מאמרי חסידות]], העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי הקב"ט ה והאדם, מדוע מתעניין הקב"ה במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[יפוצו מעינותיך חוצהיהודי]]ועוד. ספרות חב"ד כוללת מאות רבות של ספרים, העוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.

{{ערך מורחב|ערך=פורטל:נשיאי חב"ד}}

{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שולייםהערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן(במקור ב[[אידיש]] : '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערת שולייםהערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו"ר הזקן ]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שולייםהערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] בעיירה ליאזני שבפלך ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] שב[[פלך מוהילוב בבלארוס]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ראה ב[[שלשלת היחס]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר ליאזנא ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].  

{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר האמצעי]]}}[[רבי ]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שולייםהערה|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו [[הסתלקות]]ו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמוואדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} (ובאידיש מכונה '''דער מיטלער רבי''') הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' בכסלוכסלו תקל"ד]] לאדמו"ר הזקן ול[[תקל"דסטערנא]] לרבי . קבע את מקום משכן החסידות בעיירה [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמןליובאויטש]] , ו[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)הסתלקות|סטערנאהסתלק]]. הסתלק ביום [[ט' בכסלוכסלו תקפ"ח]] ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} ב[[תקפאוהל אדמו"חר האמצעי]] ומנוחתו כבוד בעיר שבעיר ניעז'ין. אדמו"ר האמצעי ייסד קהילה חב"דית ב[[חברון]] בשנת ה'[[תר"ה]] (1845) בראשות חתנו ר' [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב סלונים]] ובתו [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]], שנתמכה מתרומות החסידים ברוסיה. 

[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ציור תוארו של הרבי הצמח צדק]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}[[רבי ]] מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שולייםהערה|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזניליאזנא]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוא נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד בליובאוויטש ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש]]. במשך השנים פעל הצמח צדק להצלת ילדים מ[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר"ג|נלחם על החינוך הטהור של ילדי ישראל]]{{הערה|ראה על כך בהרחבה ב[[ליובאוויטשקונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]}}, ייסד את עיירה [[שצעדרין]]והושיב בה כשלוש מאות חסידים, והיה ידוע כמתיר עגונות שנשלחו אליו לליובאוויטש על מנת שיתיר אותם מעגינותם{{הערה|ראו סיפורים על כך גליונות "[[האח]]" גליון 31 ואילך, "[[רשימות]]" [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2967322 חוברת קפ"ז]}}. אמרה ידועה שלו היא [[חשוב טוב יהיה טוב]], המבטאת את השפעתה הגדולה של המחשבה אפילו על המעשה{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תרפ"ז]] עמוד רלו, ועוד}}. 

{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}[[רבי ]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמוה[[אדמו"ר המהר"ש ]] הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבערהסתלקות|הסתלק]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. , ו{{מונחון|מנוחתו כבוד |קברו}} בליובאוויטש לצד אביו הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אוהל אדמו"ר הצמח צדקוהמהר"ש]]. הרבי המהר"ש {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). 

[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תמונתו הידועה של הרבי הרש"ב]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}רבי שלום דובער שניאורסון - האדמוה[[אדמו"ר הרש"ב ]] הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} בעיר [[רוסטוב]]. הרבי הרש"ב ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. , ייסד את השיטה החב"דית לבניין [[הסתלקמקווה]] ביום - [[ב' ניסן תרמקווה חב"פד|בור על גבי בור]] ומנוחתו כבוד בעיר , ופעל נמרצות בתחומים רבים נוספים, כמו ייסוד [[רוסטובאגודת ישראל]](שלבסוף פרש ממנה עוד לפני שהוקמה), ועוד.

[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תמונתו הידועה של הרבי הריי"צ]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"ץצ]]}}[[רבי ]] יוסף יצחק שניאורסון - האדמוה[[אדמו"ר הריי"צ ]] (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי שליט"א]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרבי הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. מ[[ברית המועצות]] עבר הרבי הריי"צ ללטביה ולאחר מכן עבר ל[[פולין]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עזב את פולין וחזר ללטביה, משם נסע ל[[ארצות הברית]] וקבע את מרכז החסידות בבניין [[770]] בשכונת [[קראון הייטס]] שברובע [[ברוקלין]] בעיר [[ניו יורק]]. בארצות הברית פעל הרבי הריי"צ לבנייה מחודשת של היהדות בכלל וחסידות חב"ד בפרט, תוך שהוא נאבק עם הנשירה והתבוללות בקרב היהודים שהיגרו מאירופה לארצות הברית. לצורך זה הקים הרבי הריי"צ באותה תקופה מוסדות רבים, ביניהם [[ישיבות תומכי תמימים]] רבות וביניהם [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]], [[הסתלקהמרכז לענייני חינוך]] ב, [[יום השבתהוצאת הספרים קה"ת]], [[מחנה ישראל]] ועוד. [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלק]] ב[[י' שבט תש"י]] (שחל בשבת) ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] בבית ב[[בית עלמין|בית העלמין ]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]. ===כ"ק אדמו"ר שליט"אמלך המשיח===[[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] ב[[יחידות לגבירים]] התומכים ב[[שליחות|מפעל השליחות]] וב[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים|מוסדות המשתייכים לחסידות חב"ד]] ברחבי העולם במסגרת ה[[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]]]{{ערך מורחב|ערך=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]]}}[[רבי ]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - אדמומכונה "ר שליטהרבי מליובאוויטש"א (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם מרכזי בעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]].  עם עלותו של הרבי לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כ"ח י"ד}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי על כל יהודי{{הערה|וגם על כאלה שאינם יהודים במסגרת המבצעים [[שבע מצוות בני נח]], [[יום החינוך בארצות הברית]], [[רגע של שתיקה]] ועוד}} לקיים את מצוות התורה וללמוד בה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. תקנותיו והוראותיו בנושאים אלו הפכו ל'מבצעים' של ממש, מה שהקנה לעשרת המבצעים המרכזים המרכזיים עליהם הכריז את השם [[עשרת המבצעים]]{{הערה|[[מבצע תפילין]], [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע נרות שבת קודש]], [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]], [[מבצע טהרת המשפחה]], [[מבצע חינוך]] ו[[מבצע אהבת ישראל]]}} לצד עוד תקנות רבות נוספות{{הערה|[[מסיבות שבת]] • [[מבצע שופר]], [[מבצע לולב]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[מבצע מצה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[מבצע עשרת הדברות|מבצע עשרת הדברות]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[ספר תורה לחיילי צה"ל]], [[מבצע הקהל]], [[קבלת פני משיח צדקנו]], [[מבצע יום הולדת]], [[מבצע הקהלת קהילות]] ו[[מבצע הדפסת התניא]]. ראו תקנות והוראות רבות [[תבנית:תקנות הרבי|כאן]]}}, כשבראשם [[תקנת לימוד הרמב"ם]], שהתפשטה בימינו גם מחוץ לחסידות חב"ד בזרמים וחוגים נוספים. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם ורוב חסידי חב"ד מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[רש"י ]] בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>{{הערה|פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>}}, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך שמלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. ===אילן יוחסין של אדמו"רי חב"ד=== {{עץ|[[פורטל:בית רבי|פורטל בית רבי]]|{{עץ אדמו"רי חב"ד}}}}

==עיקרי תורת מאפייני חסידות חב"ד==תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד. {{להשלים}}

התורה=== השלוחים ובתי חב"ד==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[שליחות]], כמו הגוף מחולקת ל[[בית חב"גוףד]]}}[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית]]ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של [[הרבי]] - מ[[חסידי חב" ולד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"נשמה" החלק שנקרא "נגלה" הוא בעצם החלק הגלויד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי בהפעל בתי ספר המעניקים חינוך יהודי, בחלק זה כלולים כל התנ"ךבתי כנסת, המשנהשיעורי תורה וחסידות, התלמוד מקוואות ושאר הספרים שנוספו עליהםשירותי קהילה גשמיים ורוחניים. החלק השני "הפנימיות" במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ- הנשמה, זוהי החסידות5000 שלוחים.

המילה ===מרכז התנועה==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[ליובאוויטש]], [[770 - מרכז חב"ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: העולמי]]}}[[חכמהקובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']], בעיירה [[בינהליובאוויטש]], התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[דעתאדמו"ר האמצעי]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר שקבע בו את הבוראמושבו, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חבבהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעתב.

תורת חבבימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות והמחשבה של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאהו]] (1915), בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמוכשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, כיצד הוא מקיים ומחייה החליט הרבי הרש"ב לעזוב את העולם והמטרה שלשמה ליובאוויטש, כשסך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת חב"ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיה, על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודית. בתורת חב"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודית102 שנים.

ישנו מכלול רחב של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה כיום מרכזה של חסידות חב"ד. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדושהוא 770 (סעוון סעוונטי) -ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דברמרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-מה שלשם כך ברא את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר "מהותו[[770]]" היא אחדות פשוטה?) בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]].

מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה הנשמה האלוקית שלנו צריכה לרדת מן ===מוסדות החסידות===לחסידות חב"ד אלפי מוסדות ברחבי העולם הרוחני . הארגון הראשי הוא [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. ה[[מרכז לענייני חינוך]] הוא הגוף העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה זו? מהו סופו הממונה על השלוחים. הוצאת ספרים [[קה"ת]] היא הוצאת הספרים הרשמית של החסידות (קיימות גם הוצאות פרטיות נוספות רבות). שמה של העולםרשת ישיבות חב"ד היא "[[תומכי תמימים]] ליובאוויטש". לחסידות חב"ד תנועת נוער בשם [[צבאות השם]], ארגון [[מחנה ישראל]], האם הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או אחר?[[נשי ובנות חב"ד]] ומוסד "בית רבקה" -רשת בתי ספר לבנות.

המאפיין את צורת דיון בחסידות הוא – ההגיון המוצק המוסדות הראשיים בישראל הם [[בית דין רבני חב"ד]] - המוסד הרבני והסמכותי העליון, [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] - הארגון הראשי וארגון העל של ההסבריםהמוסדות, [[צעירי אגודת חב"ד]] - הזרוע הביצועית של התנועה המופקדת גם על השלוחים בישראל, [[כולל חב"ד]] - ארגון חסד, [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] - רשת גנים ותלמודי תורה, [[תומכי תמימים]] - רשת הישיבות, הבהירותארגון נשי ובנות חב"ד, העומק ועם זאת – הפשטות הניתנת להשגה לכל אדםבתי ספר יסודיים "בית רבקה", מכללת "בית רבקה" ב[[כפר חב"ד ב']], סניף מרכזי של [[צבאות השם#התנועה בישראל|צבאות השם]] וכן סניף מרכזי של [[הוצאת ספרים קה"ת]].

מפליאה במיוחד ===גאולה ומשיח==={{ערך מורחב|ערך=[[פורטל: גאולה ומשיח]]}}עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא העובדהחלק מהתגלות אור הגאולה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חב"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק שלכן בתורת חב"ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך נשיאי החסידות הדגישו את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמוהזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, מיושב יותר – וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותרוכן ל[[ציפיה לגאולה|ציפיה וההשתוקקות]] התמידית לגאולה.

== עבודת ה' ==תורת חסידות חבהתאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלבתומכי תמימים]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "[[תפלה|מתפלליםחיילי בית דוד]] באריכות, " הלוחמים כנגד המחרפים את [[התוועדותעקבתא דמשיחא|מתוועדיםעקבות המשיח]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב. התעוררות זו התחזקה על ידי [[אתכפיאאדמו"ר הריי"צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלההרבי]] בלבדנשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, אלא נחוצה ההודיע עם [[עבודהקבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]] בלבכי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.

בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי [[שמחהסיום עבודת הגלות|עבודת הגלות הסתיימה]] וטוב לבב, ושלילת הונשאר רק [[עצבותקבלת פני משיח|לקבל פני משיח]]בפועל ממש. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת מאות פעמים את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על הההכרזה של קבלת מלכותו: [[חומריחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

==מאפייני =מאמר חסידות חב"ד==={{ערך מורחב|ערך===מרכז התנועה===[[מאמר]]}}[[תמונהקובץ:חזית_770הרבי באמירת מאמר.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|300px|חזית בנין [[770הרבי]], מרכז חב"ד העולמיבשעת אמירת מאמר]]בעיירה '''מאמר [[חסידות]]''' הינו דברי [[ליובאוויטשתורה]] התקיימה מרכז תנועת חבהמכונים '''דא"ח''' ('''ד מתקופת אדמו"ר האמצעי שקבע בו את מושבו'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי רבי, המבאר עניין בחסידות ובפנמיות התורה שיסודו בקבלה, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"תוך הפקת לקחים ב[[עבודת השם]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם.

בימי מלחמת העולם הראשונה===התוועדות חסידית==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[התוועדות חסידית]], בתחילת שנת תרע"ו [[משפיע]]}}'''התוועדות''' (1915או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]])הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים, כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטשבה נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], החליט הרבי הרש"ב לעזוב לספר [[סיפורי חסידים]] על מנת לעורר ולהתחזק על ידם בענייני [[עבודת השם]]. לרוב נערכת ההתוועדות עם [[משפיע]] המעורר ומחזק את המשתתפים לשפר את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שניםהנהגותיהם.

כיום מרכזה של חסידות ===אישי חב"ד הוא ==={{ערך מורחב|ערך=[[770 | סעוון סעוונטיפורטל: אישי חב"ד]] - מרכז }}בחסידות חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של [[770חסידים]]") בית מדרשו של הרביגדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקליןגם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ניו יורקואף ניגונים שחברו חסידים [[בעל מנגן|בעלי מנגנים]], מושרים ב[[התוועדויות]] חסידיים ומעוררים לעבודת ה'.

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפתתשומת-עולם ברורהלב רבה נתונה לסיפורי החסידים, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי על גדולתם בתורה וביראת ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנועל הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה'על-פי דרך החסידות.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש===ניגוני חב"770ד==={{ערך מורחב|ערכים=[[ניגוני חב" בגימטריא ד]], [[פורטל: ניגוני חב"ד]]}}לנגינה משמעות רבה במשנת החסידות. [[פרצתהרבי הריי"צ]]", ושבאף הביא אימרה בשם [[השגחה פרטיתרבי שניאור זלמן מליאדי]] הבניין נקרא בפי כל בשם כי ""הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"770{{הערה|ספר השיחות ה'תש" בלשון-הקודש באידית ובאנגליתט עמ' 278}}, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. בוכן בשם [[קונטרס בית רבינו שבבבלהצמח צדק]] גילה הרבי על בסיס מאמר הגמרא כי המספר 770 בגימטריא ""כל האומר שמועה - כאילו בעל השמועה עומד כנגדו"{{הערה|שקלים, ז, ב}}, אך מי שמנגן ניגון - הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו ממש{{הערה|'[[בית משיחלשמע אוזן]]' מדור אדמו" והודיע כי כשירד בית המקדש השלישי משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב ר הריי"770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושליםצ אות כו.}}.

===לדאוג לכל העם==='''ייחודה של תנועת ישנם מאות ניגונים הנחשבים והמיוחסים לחסידות חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיההמתחלקים לשלושה סוגים: [[ניגון מכוון]], אלא לדאוג לכל מחסורו ניגון שהוא פרי חיבורו של יהודיה[[רבי]] או [[אדמו"ר]] שכל 'תנועה' בו רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים; [[ניגון מיוחס]], באשר ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא"ממולא" בתוכן ומחזיק בתוכו תמצית פנימית, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצהבבטאו רגש נפשי נשגב ו[[ניגון שוטה]], לכל מקוםניגון שהוא כמו 'הדס שוטה'שאינו אומר ואינו מרמז דבר, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות ב[[עבודת השם]] וכיוצא בו. הניגונים מיועדים לשירה בעיקר בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] (בציבור) ובעת ה[[עבודת התפילה|תפילה באריכות]] (המכונה 'בעבודה', על ידי המתפלל ובטון חרישי), ותורמים בשתיהן להתעלות הרוחנית, כשכל ניגון תואם את המגמה הנפשית של המנגן: דבקות, התעלות ועבודה עצמית.

מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו===תקנות ושיעורי לימוד==={| class="infobox"ר שליטstyle="א]]width:25%; border: 1px solid #339999; background-color: #cceeee; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה2em; color: black; float: left; text-align: center; font-size: 85%; clear:right;"[[בתי חב|- style="ד]]background:lightblue;". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא ! style="כבשbackground-color: #339999;" מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של | <font size=4>[[תקנות הרבי.]]</font>

כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא |-|- style="background:lightblue;"! style="background-color: #33cccc;" | <font size=2>תקנות לימוד</font>|-| [[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] · [[ספר התניא#לימודו|לימוד פרק תניא לפני התפילה]] · [[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] · [[לימוד עניני גאולה ומשיח]] · [[לקוטי תורה#לימוד הספר|לימוד הפרשה החסידית]] · [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]] · [[סיומי מסכת בתשעת הימים]] · [[כתיבת חידושי תורה]] · [[תהלוכה]]|-|}{{ערכים מורחבים|ערכים=[[חת"ת]], [[שיעורים יומיים]], [[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}לחסידו חב"דסדרי לימוד יומיים קבועים. [[הרבי הריי"צ]]". נכון לשנת ייסד את תקנת ה[[תשחת"עת]] פזורים כ-5000 לימוד יומי של שיעור חומש לפי היום בשבוע בפרשת השבוע{{הערה|לדוגמא: ביום ראשון בשבוע שקוראים בו את [[שלוחיםפרשת בראשית]] ברחבי העולם, לומדים את עליית ראשון שבפרשת בראשית. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם}} [[תהלים]] על פי חלוקה לימות החודש, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעברושיעור [[תניא]] על פי חלוקה של כל חלקיו למשך שנה.

עבור ילדי ישראל הקים בשנת [[תש"ג]] ליקט [[הרבי את תנועת הנוער ]] בהוראת הרבי הריי"צ פתגמים וסיפורים שונים מתוך שיחות הרבי הריי"צ ומנהגי חב"ד שונים לתוך ספר בשם [[צבאות השםהיום יום]]ופירוט שיעורי החת" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכםת של כל יום, וזאת דווקא עעל מנת שילמדו בו בכל יום בשנת תש"י החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים עג. בין חסידי חב"י מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורהד נהוג עד היום לקרוא לפני התפילה את הקטע המתאים לתאריך כפי שנכתב ביום יום.

הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות כמו כן ישנם שיעורים בהתאם לתקופה בשנה: לימוד דף מ[[מסכת סוטה]] בכל יום מימי [[ספירת העומר]], [[לימוד עניני בית הבחירה]] ב[[שליחות | שלוחיבין המצרים]] הרבי, בעולם גדל הארגון לימוד בכל שבוע את המאמרים מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום[[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] השייכים לשבוע זה, [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]], לערוך [[סיומי מסכת בתשעת הימים]], על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפסועוד.

{{ערך מורחב|ערכים=[[מנהגי חב"ד]], [[תפילה באריכות]]}}לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים , ובדורנו נאספו בהוראת [[הרבי]] ונדפסו ב[[ספר המנהגים]]. להלן מספר דוגמאות:*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות ]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות וקטנות האדם. התפילה מלווה לעתים לעיתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד<ref>ראו בערך "חסידות סטרשלה" פיסקה "[[חסידות סטרשלה|שיטה]]".</ref>. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון. *חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.*חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] בשבת ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" [[רעווא דרעווין (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנןבשבת)|רעווא דרעווין]]". בזמן זה נהוג לשורר לנגן [[ניגונים ניגוני חב"דיים ד| ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע לחזור "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא).  ==ראו גם==*[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]*[[קונטרס תורת החסידות]] ==לקריאה נוספת==*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', סדרת ספרים על [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועל שבעת נשיאי חב"ד ;תולדות חב"ד* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"{{הערה| אדמו1=[http://chabadlibrarybooks.com/30476 תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "רי [[תולדות חב"דבארץ הקודש]] חדשו מספר לימודים יומיים"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30493 תולדות חב"ד בארץ הקודש] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]"{{הערה|1=[אדמוhttp://chabadlibrarybooks.com/30475 תולדות חב"ד בארצות הברית] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988* הרב שלום דובער לוין, "[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 2010* הרב שלום דובער לוין, "ר הריי'''[[תולדות חב"צד בפולין, ליטא ולטביא]] הנהיג את לימוד ה'''", [[חתהוצאת ספרים קה"ת|הוצאת קה"ת]] (, ברוקלין נ.י., 2011* הרב [[רפאל נחמן הכהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''ח'- על העיר ליובאוויטש, ישיבת תומכי תמימים ותלמידיה, כפר חב"ד, תשמ"ב* הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], "''ומש '[[קיצור תולדות חב"ד]]''ת'", כפר חב"ד, תשס"ד;תורת חסידות חב"ד:*הרב [[יואל כהן]], ''הילים 'מחשבת החסידות''ת'- נושאים בתורת החסידות, ספריית אשל, כפר חב"ד, כרך א'{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/31639 מחשבת החסידות] {{PDF}}.}} 2001, כרך ב'ניא) היומי2004*הרב יואל כהן, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש'''שיעורים בתורת חב"יד''', תהילים כרכים א- כפי שנחלק לימי החודשב, תורת חב"ד לבני הישיבות, כפר חב"ד: תשס"ח ===סדרת אדמו"רי חב"ד ויהדות העולם===*[[תניאזושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי ויהדות רוסיה, ועד השלוחים למדינות חבר העמים, תשס"ו*הנ" - יומי כפי שחילקו ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה''', 'היכל מנחם', תשס"ח*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות רומניה''', תשע"ג*הנ"ל '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''', מרכז חב"ד ליובאוויטש אוסטריה, תשע"ד*הנ"ל, '''אדמו"ר הריירי חב"צ.ד ויהדות צרפת''', בית ליובאוויטש פריז, תשע"ועל פי הוראתו של *הנ"ל, '''אדמו"ר הריירי חב"צד ויהדות גאורגיה''', כתב [[מכון הספר]]-תפארת רפאל, תשע"ו*הנ"ל, '''אדמו"ר שליטרי חב"א]] את ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, תשע"ו* '''[[היום יוםהאוכלוסיה החב"דית ]]'''{{ימי חב" - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.ד לפי תקופות}}{{הערות שוליים}}

{{ערך חסר}}[[קטגוריה:חצרות חב"ד|*]][[קטגוריה:מושגים כללייםמושגי יסוד]]