שינויים

{{פירוש נוסףמפנה|נוכחי=[[חסידות]] חב"ד|אחר=[[ספירות]] [[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]|ראו=[[חב"ד (ספירות)}}[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)]], מייסד חסידות חב"ד]][[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש, מקום מגורי ארבעה מנשיאי חב"ד במשך כמאה ועשר שנים, שעל שמה נקראת החסידות עד היום]]}}[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של ציור המתאר את נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]'''חסידות חב"דליובאוויטש''' ([[חכמהראשי תיבות]] [["חכמה, בינה]] [[דעת]]ודעת") הוקמה היא חצר חסידית שנוסדה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי כמאתיים חמישים שנים בידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי בשנת ה'[[חסידתקל"ב]]י חב"ד '''(1771){{הערה|על פי [[אדמו"ר הזקןשלשלת היחס]]}}. בשנת ה''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניאתקע"ג]] וה(1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך'''דובער שניאורי]], או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם|לעובדו]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.

כיום מונה חסידות חב"ד עשרות אלפי מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים וחמש מאות [[שליחשליחות|שלוחיםשלוחי הרבי]] הפועלים ברחבי העולם.חסידות חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב"דיות.

את קשה לדעת מהו מספרם המדויק של חסידי חב"ד בשל שני מאפיינים של החסידות מנהיג כיום : בניגוד לחסידיות אחרות המרוכזות בקהילות גדולות, בחסידות חב"ד קיימות קהילות רבות המונות מספר קטן של חסידים רבות מהן נוצרו סביב [[רבישליח הרבי|שלוחים]] ומעולם לא נערך סקר מקיף אודותן. בנוסף, יהודים רבים מקיימים קשר בדרגות עומק משתנות עם החסידות (בארצות הברית מספרם מגיע ל-38% מיהודי המדינה{{הערה|לפי מחקר שערך מרכז המחקר פיו בשנת 2020 מצא כי כ־38 אחוזים מקרב יהודי ארצות הברית משתתפים, במינון כלשהו, בפעילות של חב"ד}}) וישנו קושי לאפיין ולהגדיר מיהם היהודים שנכללים במעגל המושפעים והמקורבים לעומת יהודים שיוגדרו כחסידי חב"ד. ראו עוד בערך [[האוכלוסיה החב"דית]] . מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטשאדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל שניאורסון]]), השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד.

מיסד מייסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנאליאזנא]] שב[[רוסיה]] שברוסיה הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]]. אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18, הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו. לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם הייתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות. שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די. חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם. ==מהות שיטת חב"ד=={{להשלים}}===ה[[אמונה]] ו"[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]"==={{ערך מורחב|ערך=[[תורת חסידות חב"ד]]}}שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בהקב"ה היא היסוד בחייו של ה[[יהודי]], יש צורך לבסס את ה[[אמונה]] על ידי הבנה שכלית{{הערה|ה' אדר תש"כ, [http://he.chabad.org/391627 שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש], לשאלות סטודנטים, "לא די ברגש בלבד, לא באמונה כשלעצמה ולא בהבנה בלבד, שכן, אז חסירה השלימות. חייבת להיות התכללות של כל הדברים"}}. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי ה[[יהדות]] על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא"{{הערה|תניא, פרק ג'}}, וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא הבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד [[תורת החסידות]]. לשיטת חב"ד, גם הרגשות (אהבת הבורא ויראתו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן ה[[תפילה]]. מטרת התהליך: להביא את האדם לשליטה מלאה של האדם על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים. חב"ד מדגישה את הצורך ב"[[התבוננות]]" שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה להפנים את הדברים, ובשלב השני לגרום להם לעורר את הרגשות המתחייבים. למשל, ההתבוננות בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. התבוננות בהשגחתו הפרטית של ה' על כל פרט, אמורה לעורר רגש של שמחה בלב.

אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה תורת חסידות חב"ד מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[מזריטשתורת הקבלה]] בה הנהיג על דרך עבודת השם. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את החסידות תלמידו דרכו של הבעשהמגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימת. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ט וממלא מקומו – רבי דוב בערר הזקן מייסד חסידות חב"ד, המכונה "כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[המגיד ממזריטשדעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.

לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת ===תורת החסידות==={{ערך מורחב|ערך=[[תורת החסידות]]}}תורת החסידות היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה על ידי ה[[בעל שם טוב]] והמשיכה כ[[תקל"גחסידות הכללית]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי עד שהתקבלה באופן פנימי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם ידי תורת החסידות של החסידים[[רבותינו נשיאנו]] - נשיאי [[חב"ד]]. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של תלמידי המגיד ממזריטש[[אלוקות]], הוחלט למנות המאירה ב[[אור]] חדש את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שהכל רבדיה ([[פרד"ס]]) של ה[[התנגדות לחסידותתורה]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ; למן הענינים העמוקים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתוחלקי ה[[סוד]] שבתורה, ורבים מגדולי ועד העניינים השייכים לפשטי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידותול[[מצוות]]יה המעשיות.

שנה זו - אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[תקלנפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"וה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. כמו כן מהווה תורת החסידות ההכנה לביאת ה[[משיח]] (1776) - היא גם, כפי הנראהכנודע מתשובת המשיח לשאלת הבעל שם טוב, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם החבאימתי קאתי מר? - "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה"די.

חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ספר ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדיםתניא]], ובהמשך - של הוא בחינת ה[[משכיליםתורה שבכתב]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כךשל תורת החסידות, ובשנת ושאר ספרי החסידות של [[תקנ"טרבותינו נשיאנו]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של המתנגדים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, הם ה[[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלותורה שבעל פה]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.

==ספר היסוד התניא=תורת הנגלה==={{ערך מורחב|ערך=ספר התניאפורטל:תורת הנגלה}}במשך עשרים שנה משנת ב[[תקל"התורת החסידות]] (1775) כתב אדמו"ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתובכלל, משנת וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, ניתנת הדגשה מיוחדת ללימוד תורת הנגלה, שהיא חכמתו של הקדוש ברוך הוא, ולימוד טעמי ההלכות כפי שהן בנגלה, היא התקרבות מיוחדת לקדוש ברוך הוא, הנוצרת על ידי כך שהאדם מקשר את מחשבתו לקדוש ברוך הוא, בכך שהוא חושב ומעיין בחכמתו של הקדוש ברוך הוא שהיא - חכמתו - והקדוש ברוך הוא - הינם אחד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת אם כי, בקרב ספרי מורי החסידות מודגשת החובה ללמוד "לשמה" לשם הבורא, להדבק בקב"ה' ששאלוהו חסידיו ב, הלימוד בקדושה ובכובד ראש, ומתוך [[יחידותענווה]]. בשנת ו[[תקנ"הביטול]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.

מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספרעל כל יהודי, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים בכל מצב שהוא, קיימת חובת לימוד תורה. זאת על מנת להציגו כספר פי הנאמר בתורה "כפרניוהגית בו יומם ולילה". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופומצוות לימוד התורה שקולה כנגד כל שאר מצוות התורה.

בשנת ===מקום הרבי בחסידות==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[תקנרבי]], [[נשיא הדור]]}}בשונה מרוב החצרות החסידיות באותם ימים, תנועת חב"זד לא קיבלה את התפיסה כי עיקר העבודה בעבודת השם מוטלת על ה[[אדמו"ר]] או ה[[צדיק]], ואילו על החסידים מוטל רק להידבק בו ו[[התקשרות|להתקשר]] אליו{{הערה|1={{ציטוטון|כעת הקשיבו יהודים! בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶ' (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי (1797"איך זאָג זיך ניט אָפּ") שלח ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער [[קאך|קאָך]]") של הנפש הבהמית – לקדושה"}}, משיחת הרבי מיד לאחר שנשא את [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שלו - [[באתי לגני]] תשי"א, באמירתו [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל עליו רשמית את נשיאות חב"ד]]. [[תורת מנחם]] תשי"א, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/26/index.htm#_ftnref_1196 עמוד 212 שיחה י"ב].}}{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק א' קמא, ב. [[ספר השיחות (אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריוהריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ד עמוד 133, ועוד.}}. צעד זה עורר בהתחלה מחלוקת מצד שאר תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' שטענו שיש בכך סטייה מדרך החסידות שהתוו המגיד ו[[משולם זוסיא מאניפוליהבעל שם טוב]] ור' כשבראשם רבי [[יהודה לייב הכהןאברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] לצרף שיצא כנגד שיטה זו בחריפות, אך רבי שניאור זלמן השיב כי דרכו משלב את שיטת הבעל שם טוב והמגיד עם החובה המוטלת על האדם לעבוד את הסכמתםהשם בעצמו{{הערה|1=וראה גם במאמרו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמותdaat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm דמות הפלאים של בעל ה"תניא"], באתר "דעת" – מתוך שנה בשנה תשכ"ד}}{{הערה|1=[[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&pgnum=51 עמוד כ"ד] {{הב}}}}. העותקים הראשונים הגיעו לידי גם מסופר כי רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש מאדמו"ר הזקן רשות להתיישב בתחום פעילותו של אדמו"ר הזקן ב{{הערה|שניתן לו על ידי שאר תלמדי המגיד ממזריטש כשבראשם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]{{מקור}}}}, ורבי שניאור זלמן הסכים לכך בשלושה תנאים. רבי שלמה מקרלין הסכים לקבל את שני התנאים הראשונים, אך להתנאי השלישי, "שלא יאמר שהצדיק צריך לשאת את הצאן" -לא הסכים{{הערה|[[בית רבי]] חלק א' פרק כ' כסלו "ה עמוד 128. וראו איגרת של רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי אברהם מקאליסק בנושא הזה ב[[תקנאגרות קודש אדמו"זר הזקן]]איגרת נ"ה}}.

בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חילוקי דעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"דלשאר החסידויות, אך לבסוף הוא אומץ בחום ולכן גם על ידם. כיוםצדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] (שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראלנשיאי חב"ד) השתדכו עם נשיאי חב"ד.

בספר זה מצויים יסודותיה של תורת עם זאת, גם לפי שיטת חסידות חב"ד ופנימיות התורההצדיקים הם הראש והמוח של ההמון, וההמון יונק מהם את כוחו הרוחני ואף הגשמי ודבק ומתקשר דרכם לאלוקות, כלשונו של רבי שניאור זלמן:{{ציטוט| תוכן="בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בבחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ... הספר מבאר בהרחבה את מבנה יניקת וחיות נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; רוח ונשמה של עמי הארץ הוא חודר לעומקן מנפש רוח ונשמה של בעיות פילוסופיות מקיפותהצדיקים והחכמים, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת ראשי בני ישראל שבדורם... על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש ורוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם שבחכמה עילאה"|מקור=[[יש מאיןספר התניא]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.פרק ב}}

ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודיתבעקבות רעיון זה, ה[[רבי]] תופס מקום מרכזי בקהילת חסידות חב"ד{{הערה|1=[http://chabad.org. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמוil/Articles/Article. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה asp?ArticleID=88&CategoryID=199 הרבי - הציר המרכזי בחסידות]}}, וכל חסיד שואף להיות 'קשור' אליו, מה שמכונה [[השגחה פרטיתהתקשרות]] , שעיקרה הוא על כל פרט ופרט ביקוםידי לימוד תורת הרבי ומילוי אחר הוראותיו. אדמו"ר הזקן, בביאורו כך גם רבים מהחסידים נהגו שלא לעשות צעד משמעותי בחייהם בלי לשאול את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך עצתו ולקבל את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראלברכתו של הרבי שבדורם.

השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א===דרכי עבודת השם==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[עבודת השם]], [[עבודה והשכלה]], [[מוח שליט על הלב]], [[ביטול]], [[אתכפיא]], ר' חיים מוולוז'ין[[אתהפכא]], חזר בו מתפיסת רבו[[פנימי]], בעקבות הלימוד בתניא[[חיצון]], והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין [[יגיעה]]}}על פי שיטת חב"ד בעבודת השם יש להדחיק כל עצבות, גם זו הנובעת מעצבות על חטאים ועניינים רוחניים{{הערה|ראה [[צמצום לא כפשוטותניא פרק כ"ו]]"ואיל}}. כן ניתן דגש על התבוננות מעמיקה בתפילה, על מנת לחבר בין ההבנה השכלית להפנמה ברגש הלב במשך היום.

כיום משתתפים ברחבי העולם כולובין היסודות החשובים בעבודת השם במשנת חסידות חב"ד הוא [[מוח שליט על הלב]], יהודים רביםשמשמעותו הוא מצב בו ה[[שכל]] שולט על ה[[מידות]] שב[[לב]], כלומר מצב בו השכל שבמח הוא הכח המוביל והמנחה את האדם, שכן ה[[מוח]] הוא מקום ומשכן הנפש האלקית{{הערה|1=[[תניא]] פרק י"א.}}. כמו כן קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:* '''עבודה''' - כינוי לעבודת התפילה וההתבוננות בתפילה באחדות ה' ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים וליטאיםשמשקעים בהורדת הדברים לפועל, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוותתוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים עובדים.* '''השכלה''' - לימוד והעמקה בתורת החסידות והחקירה האלוקית בתוך מאמרי ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות בתורת הנסתר המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים משכילים. הדרך האמתית והנכונה היא העבודה, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת ועל אף שהיא מתממשת רק על חייהם ידי הקדמה של אנשים רביםהשכלה, הרי השכלה לבדה וכשלעצמה אינה מטרה. חסידים רבים הצטרפו לחסידות  ==ספרות חב"ד=={{ערך מורחב|פורטל: ספרות חב"ד}}לצורך הסבר שיטת חב"ד, כתב מייסד חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של [[אדמו"ר הזקן]], את ספר זה שהוא היסודי בחסידותה[[תניא]]{{הערה|אגרות קודש, הבטחתו אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסאת}}, הנחשב כתורה שבכתב של המשיח לבעש[[תורת החסידות]], ועל בסיסו אמרו [[אדמו"רי חב"ד]] וכתבו [[מאמרי חסידות]], העוסקים בהסברת השיטה והרחבה בענייני הבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי הקב"ט ה והאדם, מדוע מתעניין הקב"ה במעשי האדם, מהות התורה, מהות המצוות, מהי נשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו [[יפוצו מעינותיך חוצהיהודי]]ועוד. ספרות חב"ד כוללת מאות רבות של ספרים, העוסקים בסוגיות אלה ברמה מעמיקה.

{{ערך מורחב|ערך=פורטל:נשיאי חב"ד}}

{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שולייםהערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן(במקור ב[[אידיש]] : '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערת שולייםהערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו"ר הזקן ]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שולייםהערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] בעיירה ליאזני שבפלך ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] שב[[פלך מוהילוב בבלארוס]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ראה ב[[שלשלת היחס]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר ליאזנא ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].  

{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר האמצעי]]}}[[רבי ]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שולייםהערה|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו [[הסתלקות]]ו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמוואדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} (ובאידיש מכונה '''דער מיטלער רבי''') הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לרבי [[אדמולאדמו"ר הזקן|שניאור זלמןול[[סטערנא]]. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה [[ליובאויטש]] , ו[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)הסתלקות|סטערנאהסתלק]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו ו{{מונחון|מנוחתו כבוד בעיר |קברו}} ב[[אוהל אדמו"ר האמצעי]] שבעיר ניעז'ין. אדמו"ר האמצעי ייסד קהילה חב"דית ב[[חברון]] בשנת ה'[[תר"ה]] (1845) בראשות חתנו ר' [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב סלונים]] ובתו [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]], שנתמכה מתרומות החסידים ברוסיה.

[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ציור תוארו של הרבי הצמח צדק]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}[[רבי ]] מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שולייםהערה|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזניליאזנא]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוא נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד בליובאוויטש ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש]]. במשך השנים פעל הצמח צדק להצלת ילדים מ[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר"ג|נלחם על החינוך הטהור של ילדי ישראל]]{{הערה|ראה על כך בהרחבה ב[[ליובאוויטשקונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]}}, ייסד את עיירה [[שצעדרין]]והושיב בה כשלוש מאות חסידים, והיה ידוע כמתיר עגונות שנשלחו אליו לליובאוויטש על מנת שיתיר אותם מעגינותם{{הערה|ראו סיפורים על כך גליונות "[[האח]]" גליון 31 ואילך, "[[רשימות]]" [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2967322 חוברת קפ"ז]}}. אמרה ידועה שלו היא [[חשוב טוב יהיה טוב]], המבטאת את השפעתה הגדולה של המחשבה אפילו על המעשה{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תרפ"ז]] עמוד רלו, ועוד}}. 

{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}[[רבי ]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמוה[[אדמו"ר המהר"ש ]] הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבערהסתלקות|הסתלק]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. , ו{{מונחון|מנוחתו כבוד |קברו}} בליובאוויטש לצד אביו הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אוהל אדמו"ר הצמח צדקוהמהר"ש]]. הרבי המהר"ש {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). 

[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תמונתו הידועה של הרבי הרש"ב]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}רבי שלום דובער שניאורסון - האדמוה[[אדמו"ר הרש"ב ]] הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} בעיר [[רוסטוב]]. הרבי הרש"ב ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. , ייסד את השיטה החב"דית לבניין [[הסתלקמקווה]] ביום - [[ב' ניסן תרמקווה חב"פד|בור על גבי בור]] ומנוחתו כבוד בעיר , ופעל נמרצות בתחומים רבים נוספים, כמו ייסוד [[רוסטובאגודת ישראל]](שלבסוף פרש ממנה עוד לפני שהוקמה), ועוד.

[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תמונתו הידועה של הרבי הריי"צ]]{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"ץצ]]}}[[רבי ]] יוסף יצחק שניאורסון - האדמוה[[אדמו"ר הריי"צ ]] (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי שליט"א]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרבי הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].===אדמו"ר שליט"א==={{ערך מורחב|ערך=אדמו"ר שליט"א}}רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - אדמו"ר שליט"א (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטשברית המועצות]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "עבר הרביהריי") הוא הצ ללטביה ולאחר מכן עבר ל[[נשיאפולין]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום , ועם פרוץ [[י"א ניסן תרס"במלחמת העולם השנייה]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]]עזב את פולין וחזר ללטביה, התכסה מעינינו ובקרב משם נסע ל[[חסידארצות הברית]]י וקבע את מרכז החסידות בבניין [[חב"ד770]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של בשכונת [[מלך המשיחקראון הייטס]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ששברובע [[מלך המשיחברוקלין]] בעיר [[נכסה וחוזר ונגלהניו יורק]].

==עיקרי תורת בארצות הברית פעל הרבי הריי"צ לבנייה מחודשת של היהדות בכלל וחסידות חב"ד==תורת חבבפרט, תוך שהוא נאבק עם הנשירה והתבוללות בקרב היהודים שהיגרו מאירופה לארצות הברית. לצורך זה הקים הרבי הריי"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידותצ באותה תקופה מוסדות רבים, ביניהם [[ישיבות תומכי תמימים]] רבות וביניהם [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]], אותה החל לגלות [[הבעש"טהמרכז לענייני חינוך]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרדהוצאת הספרים קה"סת]] - פשט, רמז, דרש וסוד[[מחנה ישראל]] ועוד.

התורה, כמו הגוף מחולקת ל[[הסתלקות הרבי הריי"גוףצ|הסתלק]] ב[[י' שבט תש" ולי]] (שחל בשבת) ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "נשמהמונטיפיורי" החלק שנקרא "נגלה" הוא בעצם החלק הגלוי, בחלק זה כלולים כל התנ"ך, המשנה, התלמוד ושאר הספרים שנוספו עליהם. החלק השני "הפנימיות" - הנשמה, זוהי החסידותברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

המילה ===כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח===[[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] ב[[יחידות לגבירים]] התומכים ב[[שליחות|מפעל השליחות]] וב[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים|מוסדות המשתייכים לחסידות חב"ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: ]] ברחבי העולם במסגרת ה[[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]]]{{ערך מורחב|ערך=[[חכמהרבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]], }}[[בינהרבי]], מנחם מענדל שניאורסאהן (מכונה "הרבי מליובאוויטש" או בקיצור "הרבי") הוא ה[[דעתנשיא]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת השביעי ב[[תנועת חב"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה]] ומנהיג [[רוחני]] מרכזי בעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, הבינה והדעת[[הרבנית חנה|מרת חנה]].

עם עלותו של הרבי לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת חבהחסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כ"ח י"ד עוסקת למעשה }}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל עולם ההגות והמחשבה מקום אפשרי על כל יהודי{{הערה|וגם על כאלה שאינם יהודים במסגרת המבצעים [[שבע מצוות בני נח]], [[יום החינוך בארצות הברית]], [[רגע של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאהשתיקה]] ועוד}} לקיים את מצוות התורה וללמוד בה, בדרכים שבהן שולט הבורא בין היתר על עולמוידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. תקנותיו והוראותיו בנושאים אלו הפכו ל'מבצעים' של ממש, כיצד הוא מקיים ומחייה מה שהקנה לעשרת המבצעים המרכזים המרכזיים עליהם הכריז את העולם והמטרה שלשמה הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת חבהשם [[עשרת המבצעים]]{{הערה|[[מבצע תפילין]], [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], [[מבצע נרות שבת קודש]], [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]], [[מבצע טהרת המשפחה]], [[מבצע חינוך]] ו[[מבצע אהבת ישראל]]}} לצד עוד תקנות רבות נוספות{{הערה|[[מסיבות שבת]] • [[מבצע שופר]], [[מבצע לולב]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[מבצע מצה]], [[תהלוכת ל"ד הסברים מאלפים על מהותן של ג בעומר]], [[מבצע עשרת הדברות|מבצע עשרת הדברות]], [[מבצע אות בספר התורה ומצוותיה]], [[ספר תורה לחיילי צה"ל]], [[מבצע הקהל]], [[קבלת פני משיח צדקנו]], [[מבצע יום הולדת]], על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודית[[מבצע הקהלת קהילות]] ו[[מבצע הדפסת התניא]]. בתורת ראו תקנות והוראות רבות [[תבנית:תקנות הרבי|כאן]]}}, כשבראשם [[תקנת לימוד הרמב"ם]], שהתפשטה בימינו גם מחוץ לחסידות חב"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודיתבזרמים וחוגים נוספים.

ישנו מכלול רחב ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, ורוב חסידי חב"ד מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח{{הערה|פרק י"ב פסוק י"ב.}}, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח [[נכסה וחוזר ונגלה]]. ===אילן יוחסין של חסידות אדמו"רי חב"ד. כמה מהן הן השאלות=== {{עץ|[[פורטל: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דבר-מה שלשם כך ברא את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר בית רבי|פורטל בית רבי]]|{{עץ אדמו"רי חב"מהותוד}}}} ==מאפייני חסידות חב" היא אחדות פשוטה?ד=={{להשלים}}

מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית=== השלוחים ובתי חב"ד==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[שליחות]], [[בית חב"ד]]}}[[קובץ: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה הנשמה האלוקית שלנו צריכה לרדת מן העולם הרוחני העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה כינוס השלוחים.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית]]ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של [[הרבי]] - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו? מהו סופו של הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, האם הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי בהפעל בתי ספר המעניקים חינוך יהודי, בתי כנסת, שיעורי תורה וחסידות, מקוואות ושאר שירותי קהילה גשמיים ורוחניים. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או אחר?מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ-5000 שלוחים.

המאפיין ===מרכז התנועה==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[ליובאוויטש]], [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]}}[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']]בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] שקבע בו את צורת הדיון בחסידות הוא – ההגיון המוצק של ההסברים, הבהירותמושבו, העומק ועם זאת – הפשטות הניתנת להשגה לכל אדםבהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב.

מפליאה במיוחד היא העובדהבימי מלחמת העולם הראשונה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חבבתחילת שנת [[תרע"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת חבו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך ב לעזוב את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמוליובאוויטש, מיושב יותר – וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותרכשסך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.

מהותה כיום מרכזה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי שליטהוא 770 (סעוון סעוונטי) - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"א ב[[קונטרס ענינה 770]]") בית מדרשו של תורת החסידותהרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]].

===מוסדות החסידות===לחסידות חב"ד אלפי מוסדות ברחבי העולם. הארגון הראשי הוא [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. ה[[תמונה:770 התוועדותמרכז לענייני חינוך]] הוא הגוף העליון הממונה על השלוחים.jpg|left|thumb|250px|הוצאת ספרים [[התוועדותקה"ת]] עם הרבי בה מתחזקים החסידים בהיא הוצאת הספרים הרשמית של החסידות (קיימות גם הוצאות פרטיות נוספות רבות). שמה של רשת ישיבות חב"ד היא "[[עבודת ה'תומכי תמימים]] ליובאוויטש". לחסידות חב"ד תנועת נוער בשם [[צבאות השם]], ארגון [[מחנה ישראל]], [[נשי ובנות חב"ד]]ומוסד "בית רבקה" -רשת בתי ספר לבנות.

== עבודת ה' ==תורת חסידות המוסדות הראשיים בישראל הם [[בית דין רבני חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה]] - המוסד הרבני והסמכותי העליון, [[מוח שליט על הלבאגודת חסידי חב"ד בישראל]]- הארגון הראשי וארגון העל של המוסדות, דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי [[צעירי אגודת חב"ד ]] - הזרוע הביצועית של התנועה המופקדת גם על השלוחים בישראל, [[תפלה|מתפלליםכולל חב"ד]] - ארגון חסד, [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] באריכות- רשת גנים ותלמודי תורה, [[התוועדות|מתוועדיםתומכי תמימים]] לעיתים מזומנות ועוסקים - רשת הישיבות, ארגון נשי ובנות חב"ד, בתי ספר יסודיים "בית רבקה", מכללת "בית רבקה" ב[[אתכפיאכפר חב"ד ב']]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כסניף מרכזי של [[משכילצבאות השם#התנועה בישראל|השכלהצבאות השם]] בלבד, אלא נחוצה הוכן סניף מרכזי של [[עבודההוצאת ספרים קה"ת]] בלב.

בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך ===גאולה ומשיח==={{ערך מורחב|ערך=[[שמחהפורטל: גאולה ומשיח]] וטוב לבב}}עם התגלותה של תורת החסידות, ושלילת ה[[עצבות]]נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא מבטלת חלק מהתגלות אור הגאולה, שלכן בתורת נשיאי החסידות הדגישו את ה[[גוף]]הזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, או מנתקת את הוכן ל[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיותציפיה לגאולה|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומרציפיה וההשתוקקות]]התמידית לגאולה.

==מאפייני חסידות חב"ד=====מרכז התנועה===התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[תמונה:חזית_770.jpg|left|thumb|300px|חזית בנין אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[770תומכי תמימים]], מרכז חב"ד העולמיועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד]]בעיירה " הלוחמים כנגד המחרפים את [[ליובאוויטשעקבתא דמשיחא|עקבות המשיח]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת . התעוררות זו התחזקה על ידי [[אדמו"ר האמצעי שקבע בו את מושבוהריי"צ]], בהמשך התגוררו בעיירה: אדמובמיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "ר הצמח צדק; אדמוחבלי משיח"ר המהר. [[הרבי]] נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ש; ואדמו"ר הרש"בד, הודיע עם [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]] כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.

בימי מלחמת העולם הראשונהבשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, בתחילת שנת תרע"ו (1915)והודיע כי [[סיום עבודת הגלות|עבודת הגלות הסתיימה]], כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב ונשאר רק [[קבלת פני משיח|לקבל פני משיח]] בפועל ממש. כמו כן מאות פעמים את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שניםההכרזה של קבלת מלכותו: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

כיום מרכזה של ===מאמר חסידות חב"ד הוא ==={{ערך מורחב|ערך=[[מאמר]]}}[[770 קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער| סעוון סעוונטי300px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]'''מאמר [[חסידות]] - מרכז חב''' הינו דברי [[תורה]] המכונים '''דא"ח''' ('''ד העולמי (המוכר יותר כ'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) -"שנאמר או נכתב על ידי רבי, המבאר עניין בחסידות ובפנמיות התורה שיסודו בקבלה, תוך הפקת לקחים ב[[עבודת השם]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[770שכינה]]") בית מדרשו של הרבימדברת מתוך גרונו. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקליןלפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, ניו יורקמנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם.

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון===התוועדות חסידית==={{ערכים מורחבים|ערכים=[[התוועדות חסידית]], הפך מקום זה ל[[משפיע]]}}'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"סמל" לרבבות אלפי ד]] להתכנסות של חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך שבה נהוג להרים כוסית 'סעוון סעוונטי[[לחיים]]', "שבע מאות שבעיםלשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפהלספר [[סיפורי חסידים]] על מנת לעורר ולהתחזק על ידם בענייני [[עבודת השם]]. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'לרוב נערכת ההתוועדות עם [[משפיע]] המעורר ומחזק את המשתתפים לשפר את הנהגותיהם.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא ===אישי חב"ד==={{ערך מורחב|ערך=[[פרצתפורטל: אישי חב"ד]]}}בחסידות חב", ושבד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של [[השגחה פרטיתחסידים]] הבניין נקרא גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי כל בשם "770" בלשון-הקודש באידית ובאנגליתחסידי הדורות הבאים, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינווסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. בגם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים [[קונטרס בית רבינו שבבבלבעל מנגן|בעלי מנגנים]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא ", מושרים ב[[בית משיחהתוועדויות]]" והודיע כי כשירד בית המקדש השלישי משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושליםחסידיים ומעוררים לעבודת ה'.

===לדאוג לכל העם===תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה'''ייחודה של תנועת , על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בדעל היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת על-פי דרך החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.

מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים===ניגוני חב"ד==={{ערך מורחב|ערכים=[[ניגוני חב"ד]], הינו [[אדמופורטל: ניגוני חב"ר שליט"אד]]}}לנגינה משמעות רבה במשנת החסידות. [[הרבי פיתח את מושג ההריי"צ]] אף הביא אימרה בשם [[שליחותרבי שניאור זלמן מליאדי]] והקים את כי ""הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש"{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ט עמ' 278}}, וכן בשם [[בתי חב"דהצמח צדק]]על בסיס מאמר הגמרא כי ". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא "כבשכל האומר שמועה - כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" מדינה אחר מדינה פתח סניפים{{הערה|שקלים, ז, בתי כנסת ומוסדות חינוךב}}, בכל עיר ויישובאך מי שמנגן ניגון - הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו ממש{{הערה|'[[לשמע אוזן]]' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי}}.

כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא ישנם מאות ניגונים הנחשבים והמיוחסים לחסידות חב"ד, המתחלקים לשלושה סוגים: [[ניגון מכוון]], ניגון שהוא פרי חיבורו של ה[[רבי]] או [[בית חבאדמו"דר]] שכל 'תנועה' בו רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים; [[ניגון מיוחס]], ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא"בתוכן ומחזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו רגש נפשי נשגב ו[[ניגון שוטה]], ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה' שאינו אומר ואינו מרמז דבר, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות ב[[עבודת השם]] וכיוצא בו. נכון לשנת הניגונים מיועדים לשירה בעיקר בעת ה[[תש"עהתוועדות|התוועדויות]] פזורים כ-5000 (בציבור) ובעת ה[[שלוחיםעבודת התפילה|תפילה באריכות]] ברחבי העולם. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם(המכונה 'בעבודה', על ידי המתפלל ובטון חרישי), ותורמים בשתיהן להתעלות הרוחנית, כשכל ניגון תואם את המגמה הנפשית של המנגן: דבקות, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעברהתעלות ועבודה עצמית.

עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער ===תקנות ושיעורי לימוד==={| class="infobox" style="width:25%; border: 1px solid #339999; background-color: #cceeee; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: center; font-size: 85%; clear:right;"|- style="background:lightblue;"! style="background-color: #339999;"| <font size=4>[[צבאות השםתקנות הרבי]]" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא ע"י החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים ע"י מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.</font>

הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות |-|- style="background:lightblue;"! style="background-color: #33cccc;" | <font size=2>תקנות לימוד</font>|-| [[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] · [[ספר התניא#לימודו|לימוד פרק תניא לפני התפילה]] · [[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] · [[לימוד עניני גאולה ומשיח]] · [[לקוטי תורה#לימוד הספר|לימוד הפרשה החסידית]] · [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]] · [[סיומי מסכת בתשעת הימים]] · [[כתיבת חידושי תורה]] · [[שליחות תהלוכה]]|-| שלוחי}{{ערכים מורחבים|ערכים=[[חת"ת]], [[שיעורים יומיים]], [[תקנת לימוד הרמב"ם] ]}}לחסידו חב"ד סדרי לימוד יומיים קבועים. [[הרבי, בעולם גדל הארגון מהריי"צ]] ייסד את תקנת ה[[חת"ת]] -5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים לימוד יומי של שיעור חומש לפי היוםבשבוע בפרשת השבוע{{הערה|לדוגמא: ביום ראשון בשבוע שקוראים בו את [[פרשת בראשית]], לומדים את עליית ראשון שבפרשת בראשית.}} [[תהלים]] על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפספי חלוקה לימות החודש, ושיעור [[תניא]] על פי חלוקה של כל חלקיו למשך שנה.

==מנהגים אופייניים==לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך התבוננות מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של בשנת [[ניגון חבתש"דיג]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "ליקט [[עובדהרבי]]בהוראת הרבי הריי", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חבצ פתגמים וסיפורים שונים מתוך שיחות הרבי הריי"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון. *חסידי צ ומנהגי חב"ד אינם נוהגים שונים לתוך ספר בשם [[שינה בסוכה|לישון בסוכההיום יום]] במהלך חג הסוכות.*חסידי חבופירוט שיעורי החת"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] בשבת ללא לחם. זמן זהת של כל יום, לקראת סוף השבת, מכונה על מנת שילמדו בו בכל יום בשנת תש"רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן)ג. בזמן זה נהוג לשורר [[ניגונים חב"דיים | ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא). *[[נשיאי בין חסידי חב"ד | אדמו"רי חב"ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג נהוג עד היום לקרוא לפני התפילה את לימוד ה[[חת"ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י, תהילים - כפי שנחלק לימי החודש, "[[תניא]]" - יומי הקטע המתאים לתאריך כפי שחילקו אדמו"ר הריי"צשנכתב ביום יום.

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צכמו כן ישנם שיעורים בהתאם לתקופה בשנה: לימוד דף מ[[מסכת סוטה]] בכל יום מימי [[ספירת העומר]], כתב [[אדמו"ר שליט"אלימוד עניני בית הבחירה]] ב[[בין המצרים]] , לימוד בכל שבוע את "המאמרים מ[[היום יוםלקוטי תורה]]" - דבר ו[[תורה יומי קצר בהלכה או בחסידותאור]] השייכים לשבוע זה, [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]], לערוך [[סיומי מסכת בתשעת הימים]], ועוד.

אדמו==מנהגים אופייניים=={{ערך מורחב|ערכים=[[מנהגי חב"ר שליטד]], [[תפילה באריכות]]}}לחסידות חב"א הנהיג ד מספר מנהגים ייחודיים, ובדורנו נאספו בהוראת [[הרבי]] ונדפסו ב[[ספר המנהגים]]. להלן מספר דוגמאות:* חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, וקטנות האדם. התפילה מלווה לעיתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את לימוד הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד<ref>ראו בערך "חסידות סטרשלה" פיסקה "[[חסידות סטרשלה|שיטה]]".</ref>. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[רמבעובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ם ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון.* חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.* חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "[[רעווא דרעווין (תקנהבשבת)|הרמברעווא דרעווין]]". בזמן זה נהוג לנגן [[ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], ואף לחזור "ם היומי[[מאמר חסידות]]" ברבים (פרק או שלושה פרקים ליוםמקובל לחזור בעל-פה דווקא).

{{ערך חסר}}[[קטגוריה:מושגים כללייםחצרות חב"ד|*]][[קטגוריה:מושגי יסוד]]