שינויים

|שם=תומכי תמימים קריית גתגדולה|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileNameישיבת חבד קריית גת.jpg|250px]]

|אפיון=ישיבה קטנה וישיבה גדולה

|מיקום=[[אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]

|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[יוסף יצחק וולף (ביתר)|יוסף יצחק וולף]]|מספר תלמידים=כ500כ-300|ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך ]]|קובץ הערות= [[קריית מלך רב]]|אתר אינטרנט= ישיבת חב"ד קרית גת

'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חסידי חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולםדית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה ]] וישיבה גדולה.

==רקעהיסטוריה==[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט ]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד {{הערה|[https://chabad.info/news/252774/ סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי] {{אינפו}}}} במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" , ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].

בשנים [[תשמ"א ]] - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלודב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].

בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין מעמיתו להנהלת ]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון ]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת ב[[חלוקת הדולרים ]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער ]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.

תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי בבעיר [[רוסטוב]].

בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים הרב עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כללים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש ב[[חודש חשוון ]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש [[אדר ]] [[תשע"ו]] עזב החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן ]] את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב [[ישעיהו אבני]].

בחודש [[ניסן ]] [[תשע"ו ]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].

בחודש [[אייר ]] [[תשע"ו ]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.  עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע"ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים (שהוכפלו על ידי כמה גבירים) עבור הבניין החדש. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'. בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות. בתחילת חורף [[תשפ"א]] החלה הבניה של מבנה פנימייה נוסף לישיבה עקב חוסר במקום. [[קובץ:7BFCB13E-19A9-4EC6-9245-BDDCAC33B13D.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של שיעור ג' תשפ"א והרבנים, על רקע בניין הישיבה]]

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש בתחילת חודש אדר תשעא' [[תשפ"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדשב]] הסתיימה בניית השלד של בניין הפנימיהבסיום בניית השלד ערכו בישיבה צ'ארידי נוסף.

לקראת שנת הלימודים [[תשעתשפ"חב]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר[[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"מ בנגלה ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב' (לצד הריחד עם ר' שמעיה מרינובסקי, במקום ר' זושא שהיה עד אז משפיע בש"מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל (וש"בומיג יחד, ועבר לשמש משפיע רק בש") פרידלאנד והרב יוסף יצחק גנזבורגג). וכן התמנה הרב שמעיה והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חבב[[חודש טבת]] [[תשפ"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארהב]] החל לשמש הרב [[חיים ברוך רוזן]] כר"מ בשיעור ב', צרפתזאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, רוסיה, וברזילבמטרה להעשיר את הידע התורני הכללי של הבחורים.). נכון לשנת הלימודים תשעב[[חודש ניסן]] [[תשפ"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים ג]] נבנתה הרחבה של ה'זאל' (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתאאולם הלימוד המרכזי).

לקראת שנת הלימודים תשפ"ג התמנה הרב בנימין וולף למשגיח, עקב עליה במספר התלמידים בישיבה. לקראת שנת הלימודים ה'תשפ"ד החל לשמש הרב דובער ירוסלבסקי כמשפיע בשיעור ב', ולאחר חופשת חנוכה החליף אותו הרב דוד אולידורט. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"ד]] נפתחה הפנימיה החדשה בבניין מהודר בן 5 קומות, וב[[כ"ז טבת]] [[תשפ"ד]] נערך טקס חנוכת הבית של הפנימייה החדשה באירוע חגיגי ומפואר. == צוות הישיבה כיום == נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ-300 תלמידים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד ברחבי תבל]]. בשנת [[תשפ"ד]] נפתח בניין הפנימייה החדש של הישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/158427 ממ"ד בכל קומה: הפנימיה החדשה של הישיבה בקרית גת נפתחה{{col}}]}}. ==ארגונים בישיבה==בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.*'''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[ראש ישיבהתהלוכת ל"ג בעומר|ראש הישיבהתהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]]ועוד.* '''מבצע מזוזה'': הרב ' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[משה הבליןסופר סת"ם]], המכהן גם כרבה הראשי ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '''[[קריית מלך רב - תומכי תמימים קריית גת (והעיר שדרותגדולה) וחבר |קרית מלך רב]]''' וספריו יוצאים תחת שם זה.* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.* "'''סדר לימוד בשיחות ה[[בית דין רבני דבר מלכות]]'''" בכל ליל שישי יושבים התמימים ולומדים את השיחה השבועית בשיחותיו הקדושות של הרבי מלך המשיח מהשנים [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]].* '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. החל מקיץ [[תש"פ]] מקליטים את השיעורים שנמסרו במסגרת הלימוד מרחוק ע"י שידור בזום ואת השיעורים הנמסרים בישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.* '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך] {{שטורעם}}}}.* '''ספריית "דרכי החסידות"''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב"ד(שבועון)|עיתוני כפר חב"ד]] כרוכים{{הערה|מתחילת ההו"ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת בין ה[[סדר]]ים.הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות [[הרבנית חנה]].*'''מכון בר-מצוה''' - במסגרת המכון התמימים מכינים נערים לקראת ה[[בר-מצווה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/418378/. בר מצווה מרגשת בישיבת תות"ל חב"ד קרית גת]{{אינפו}}}}.*'''בדרך תמים''' - הכנה לישיבה.לימוד משותף בין תלמידי המתיבתא לבחורי הישיבה גדולה, התלמידים מגיעים בשעה שבע בערב, מיד לאחר סיום סדר 'גירסא' בישיבה ומתיישבים ללימוד מתוך חוברת הלימודים הבנויה משיחה מעובדת של הרבי על פרשת השבוע וסוגיא מרתקת בענייני [[משפיעגאולה ומשיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/324677/ קריית גת: נפתח בתנופה ישיבת ערב "בדרך תמים"{{אינפו}}]}}. == צוות הישיבה =====הנהלה רוחנית ורבני הישיבה===<gallery>קובץ:הבלייייין.jpg|'''הרב [[משה הבלין]] ראשי'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]קובץ: זושא אלפרוביץ.jpg|'''הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']]''' [[משפיע]] ראשיקובץ:גרונר 2.jpg|'''הרב [[מנחם מענדל גרונר]]''' [[משגיח]] ראשי</gallery>*'''[[ר"מים]]''':*'''שיעורים כלליים''': הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].*'''שיעור א'''': הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[משגיח|משגיחיםיעקב בלינוב]].*'''שיעור ב'''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם מענדל (בומי) פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב מנחם מענדל גרונרזילברשטרום, הרב [[חיים ברוך רוזן]], .הרב דוד אולידורט*'''שיעור ג'''': הרב [[שניאור זלמן מושקוביץירוסלבסקי]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ']].*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם כהנא]] , הרב [[עזריאל זעליג וולפא]], הרב אליעזר ירס, הרב [[ישעיהו אבני]] , הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]], הרב שמעיה מרינובסקי, הרב אהרן פורסט, הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].*'''[[משגיח]]ים''': הרב שניאור זלמן רבינוביץמושקוביץ, הרב צבי אליהו בלוי, הרב בנימין וולף.*'''[[נו"נ]]ים''': הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן לוי, הרב יהודה שניידר, הרב [[ראובן שניאורסון]], הרב אברהם אלעזר מרינובסקי, הרב לוי מושקוביץ.*'''מנהל מכון [[סמיכה]] והרב בישיבה''': הרב [[יחיאל אלפנבייןשניאור זלמן ירוסלבסקי]]. ===הנהלה גשמית===

*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף. *'''[[ר"מים]]מזכירות''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]וולף, הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקיכהן.*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] , הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר. 

*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] .*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]].*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': הרב [[זלמן אבלסקי]].*'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]]. ==מתיבתא==[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר *''לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות מנהל הישיבה]]המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא ' הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"הנפתלי צבי גוטליב]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת *'''[[תשער"זמ]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל ' הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא.  בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז"ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"עשלום דייטש]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.

* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך נערך ע"י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]]. ==קישורים חיצונים==*[https://www.yeshivatchabad.co.il/# אתר הבית של ישיבת תומכי תמימים קרית גת]*[https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']*[https://drive.google.com/drive/folders/1RrpBLzVBJfZilkX372dzUFJOY_ptnnI0 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]*[https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]*[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-קרית-גת/ תגית "תומכי תמימים קריית גת" {{אינפו}}]*[https://col.org.il/news/49764 יובל בתמונות ● פרויקט מיוחד ב-{{COL}}{{תמונה}}]

{{תבנית:תומכי תמימים}}{{הערות שוליים}}