שינויים

|שם=תומכי תמימים קריית גתגדולה|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileNameישיבת חבד קריית גת.jpg|250px]]

|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]] |מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]|מייסדים מייסד=הרב [[דב טייכמןיעקב פלס]], הרב יעקב פלס

|הנהלה גשמיתמנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[יוסף יצחק וולף (ביתר)|יוסף יצחק וולף]]|מספר תלמידים= 200כ-300|ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך ]]|קובץ הערות= [[קריית מלך רב]]

'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[אליהו הנביאתומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] 5וישיבה גדולה.  ==היסטוריה==[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי בעבר]]הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב משה מרדכי חזן. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת. הרבי עודד{{הערה|[https://chabad.info/news/252774/ סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי] {{אינפו}}}} במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת", ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר שאינם וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב". את הישיבה ניהל הרב [[חסידדב טייכמן]]י , במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כיום לומדים כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת תשכ"ט התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב גרשון לוין. בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]]. בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. בשנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בחורים חבב[[תומכי תמימים לוד|לוד]]. במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]]. בשנת [[תש"דייםנ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, המגיעים אליה בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[חלוקת הדולרים]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל הארץהחובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים. בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].  לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה שלשה מחלקותאליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה. בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי בעיר [[רוסטוב]]. [[קובץ: מתיבתאלשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה. בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס. בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, ישיבה קטנה וישיבה גדולההתווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר. ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

==רקע==הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת בחודש [[מלחמת העולם השנייהאדר]]. בשנת [[תשכתשע"זו]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה החליף הרב [[משה מרדכי חזןיעקב יוסף קופרמן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכאת משרתו כמשפיע למשרת ר"ז]] הורה מ ואותו החליף הרב [[הרביישעיהו אבני]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי מצדו בחודש [[ניסן]] [[תשע"דחף" מאד את הקמת ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפריים וולף בשנת תשי"ט:"יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]]. בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת,שתהי' קריית מלך רב"

את הישיבה ניהל הרב בחודש [[דב טייכמןאייר]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חבתשע"דו]]. כחבר הנהלה שישמש עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זלמן אבלסקיזושא אלפרוביץ]] כסמנכעזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תשש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדשש ומשיב בנגלה, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב [[שלום דובער וולפא]] אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בשנים תשמבחודש אלול תשע"א-תשמו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "ד נסגרה קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנהובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמלקראת שנת הלימודים [[תשע"ז-תנש"א ]] הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את לצוות הישיבה הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק מענדל זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,כמשפיע בשיעור א' והרב יונה יעקובוביץיעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתהעם הזמן, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה העלייה במספרם של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור תלמידי הישיבההקטנה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין הקמתו של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובותמבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובותחדר אוכל, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה ופנימיה לתלמידי הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחררהקטנה,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של לצורך כך יצאה הישיבה. תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב בחודש [[אדר]] [[משה הבליןתשע"ז]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתהבקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים (שהוכפלו על ידי כמה גבירים) עבור הבניין החדש.

בשנת תשנלקראת שנת הלימודים [[תשע"ח הצטרף לצוות הישיבה חתנו של ראש הישיבה, ]] התמנה הרב יעקב יוסף(jj) קופרמןלר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

בשנת בתחילת [[תשסמגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"ופ]] הצטרף הרב הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[אלישיב קפלוןביתר עילית]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד בוב[[רוסטובקריית גת]], לצוות הישיבהללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.

בבתחילת חורף [[חודש אלול]] [[תשסתשפ"טא]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לכבוד האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה החלה הבניה של הישיבהמבנה פנימייה נוסף לישיבה עקב חוסר במקום.

בשנת תשע[[קובץ:7BFCB13E-19A9-4EC6-9245-BDDCAC33B13D.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של שיעור ג' תשפ"א הצטרפו לצוות והרבנים, על רקע בניין הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.]]

לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת בתחילת חודש אדר א' [[תשעתשפ"גב]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפוארהסתיימה בניית השלד של בניין הפנימיהבסיום בניית השלד ערכו בישיבה צ'ארידי נוסף.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] התמנה הרב [[חודש אלולאליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"ה]] נבנה חדר נוסף לח.}} מונה למשפיע בשיעור ב' (יחד עם ר'אוצר הספריםשמעיה מרינובסקי, במקום ר' הישיבתי עם ספרים חדשיםזושא שהיה עד אז משפיע בש"ב וש"ג יחד, ועבר לשמש משפיע רק בש"ג). כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש והתווסף לצוות הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"קבגירסא ר' אברהם מרינובסקי.

בחודש אדר תשעב[[חודש טבת]] [[תשפ"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין המשפיע הראשי הרב זושא אלפרוביץ למשפיע ב]] החל לשמש הרב [[חיים ברוך רוזן]] כר"מ בשיעור ב', זאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התורני הכללי של הבחורים.ב[[חודש ניסן]] [[תשפ"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבניג]] נבנתה הרחבה של ה'זאל' (אולם הלימוד המרכזי).

בחודש אייר תשעלקראת שנת הלימודים תשפ"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומפוארג התמנה הרב בנימין וולף למשגיח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"זעקב עליה במספר התלמידים בישיבה.

בשנת תשע"ו לרגל לקראת שנת הקהל קיימה הישיבה בחודש אלול כינוס בוגרים ענק תחת הכותרת "קהל גדולהלימודים ה'תשפ" באולמי אפיריון בקריית גתד החל לשמש הרב דובער ירוסלבסקי כמשפיע בשיעור ב', ולאחר חופשת חנוכה החליף אותו הרב דוד אולידורט.

בשנת תשעב[[חודש חשוון]] [[תשפ"ד]] נפתחה הפנימיה החדשה בבניין מהודר בן 5 קומות, וב[[כ"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינובטבת]] [[תשפ"ד]] נערך טקס חנוכת הבית של הפנימייה החדשה באירוע חגיגי ומפואר.

עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי ==הישיבה הקטנה והצפיפות בזאל ובפנימיה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט.כיום==

אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות והנחשבות של חב"ד בעולם. נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).=== צוות הישיבה כיום ===*ראש הישיבה: הרב בשנת [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חבתשפ"ד]].*[[משפיע]] ראשי: הרב [נפתח בניין הפנימייה החדש של הישיבה{{הערה|[משולם זושא אלפרוביץ]].*משגיחיםhttps: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס//col.*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]]org.*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חבil/news/158427 ממ"ד ב[[אלעד]].* מנהל גשמיבכל קומה: הרב לוי יצחק גרונר*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[מנחם מענדל גרונר]] והרב יעקב בלינוב*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנאהפנימיה החדשה של הישיבה בקרית גת נפתחה{{col}}]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], והרב [[יעקב יוסף (jj) קופרמן}}.

==מתיבתאארגונים בישיבה==בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[תמונה:לשם ולתפארתקריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם.jpgהארגון קיבל את השם '''[[קריית מלך רב - תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|left|thumb|150px|כריכת הספר קרית מלך רב]]''' וספריו יוצאים תחת שם זה.* '''מטה גאולה ומשיח''לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה- האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]]בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.המתיבתא כוללת * "'''סדר לימוד בשיחות ה[[דבר מלכות]]'''" בכל ליל שישי יושבים התמימים ולומדים את כיתות השיחה השבועית בשיחותיו הקדושות של הרבי מלך המשיח מהשנים [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]].* '''שידור' עד ח'' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. במשך תקופה ארוכה ניהל החל מקיץ [[תש"פ]] מקליטים את המתיבתא הרב נפתלי חייביהשיעורים שנמסרו במסגרת הלימוד מרחוק ע"י שידור בזום ואת השיעורים הנמסרים בישיבה, שפרש בשנת עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.* '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[תשסהרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך] {{שטורעם}}}}.* '''ספריית "דרכי החסידות"ג''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתוני כפר חב"ד]] כרוכים{{הערה|מתחילת ההו"ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת בין ה[[סדר]]ים. אחריו ניהל הספרייה הוציאה לאור את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת רשימת זכרונות [[תשע"הרבנית חנה]].*'''מכון בר-מצוה''' - במסגרת המכון התמימים מכינים נערים לקראת ה[[בר-מצווה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/418378/. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית בר מצווה מרגשת בישיבת תות"ל חב"ד קרית גת ובוגר ] {{אינפו}}}}.*'''בדרך תמים''' - הכנה לישיבה.לימוד משותף בין תלמידי המתיבתא לבחורי הישיבהגדולה, התלמידים מגיעים בשעה שבע בערב, מיד לאחר סיום סדר 'גירסא' בישיבה ומתיישבים ללימוד מתוך חוברת הלימודים הבנויה משיחה מעובדת של הרבי על פרשת השבוע וסוגיא מרתקת בענייני [[גאולה ומשיח]]{{הערה|[https://chabad. מאז החל הרב ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודלinfo/news/324677/ קריית גת: נפתח בתנופה ישיבת ערב "בדרך תמים"{{אינפו}}]}}.

בשנת == צוות הישיבה =====הנהלה רוחנית ורבני הישיבה===<gallery>קובץ:הבלייייין.jpg|'''הרב [[תשס"דמשה הבלין]]''' [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכיםקובץ: זושא אלפרוביץ.jpg|'''הרב יעקב יעקובוביץ[[משולם זושא אלפרוביץ']]'''[[משפיע]] ראשיקובץ:גרונר 2. jpg|'''הרב חיים אלבז ז[[מנחם מענדל גרונר]]''' [[משגיח]] ראשי</gallery>*'''[[ר"ל. מים]]''':*'''שיעורים כלליים''': הרב פנחס דדון[[יעקב יוסף קופרמן]]. *'''שיעור א'''': הרב מרדכי גבאי. [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב משה לחיאני. [[נפתלי מרינובסקי]], הרב ברוך מנחם הכהן כהנא[[יעקב בלינוב]]. *'''שיעור ב'''':הרב נתן נטע פריז [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם מענדל (עבר בשנת בומי) פרידלנד]], הרב [[תש"עיוסף יצחק גאנזבורג]] לר"מ בישיבה קטנה). , הרב יעקב הכהן [[אלחנן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנהקריית מלאכי). |אלחנן כהן]], הרב רפאל יהודה גולדמיץ. מנחם מענדל זילברשטרום, הרב שמואל [[חיים פרנקלברוך רוזן]]. הרב משה רושל חיימובדוד אולידורט*'''שיעור ג'''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ']]. *'''[[משפיעים]]''': הרב נתן יעקובוב. [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג וולפא]], הרב אליעזר ירס, הרב [[ישעיהו אבני]], הרב [[מנחם מענדל גמליאלזילברשטרום]], הרב שמעיה מרינובסקי, הרב אהרן פורסט, הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]]. *'''[[משגיח]]ים''': הרב מנחם מענדל עובדיהשניאור זלמן מושקוביץ, הרב צבי אליהו בלוי, הרב בנימין וולף. *'''[[נו"נ]]ים''': הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן לוי, הרב יהודה שניידר, הרב [[ראובן שניאורסון]], הרב אברהם הגר. אלעזר מרינובסקי, הרב דובי הבליןלוי מושקוביץ. *'''מנהל מכון [[סמיכה]] בישיבה''': הרב שלמה חנניה ממן[[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].

==ישיבה קטנה=הנהלה גשמית===בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד *'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].*'''מנהל גשמי''': הרב [[יוסף לוי יצחק זילברשטרוםגרונר]]*'''מזכירות''': הרב יוסף יצחק וולף, הרב יצחק כהן.*'''צוות גשמי''': הרב עמוס קיי, הרב תומר סויסה.

ראה ===צוות הישיבה בעבר==={{ערך מורחבפסקה חסרה}} *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|ערך=שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]].*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': הרב [[זלמן אבלסקי]].*'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].*'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].*'''[[ר"מ]]''' הרב [[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)חיים שלום דייטש]]}}.

==תולדות הישיבהראו גם==בחודש * [[אלולתומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] * [[תשס"טקרית מלך רב]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' * [[מנחם זיגלבויםלכבודו של מלך]], מבוגרי הישיבה.

==קישורים חיצונים==*[https://www.yeshivatchabad.co.il/# אתר הבית של ישיבת תומכי תמימים קרית גת]*[https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']*[https://drive.google.com/drive/folders/1RrpBLzVBJfZilkX372dzUFJOY_ptnnI0 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]*[https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]*[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-קרית-גת/ תגית "תומכי תמימים קריית גת" {{תבניתאינפו}}]*[https:תומכי תמימים//col.org.il/news/49764 יובל בתמונות ● פרויקט מיוחד ב-{{COL}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית מוסדות וארגונים בקריית גת: מוסדות]]