שינויים

|שם=תומכי תמימים קריית גתגדולה|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileNameישיבת חבד קריית גת.jpg|250px]]

|אפיון=ישיבה גדולה, ישיבה קטנה|תאריך יסוד=[[תשכי' שבט]] [[תשי"זט]]|תאריך סגירה=|מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]|מייסד=הרב דב טייכמן[[יעקב פלס]]|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]] (ישי"ג), הרב |[[יוסף יצחק זילברשטרוםמשגיח]] (ישי"ק)|משגיח ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]] (ישי"ג), הרב ישראל זהר (ישי"ק)|[[משפיע ]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]] (ישי"ג), הרב הוד-דוד אריה (ישי"ק)|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[יוסף יצחק וולף (ביתר)|יוסף יצחק וולף]]|מספר תלמידים=180 (ישי"ג), 150 (ישי"ק)כ-300|ספר פלפולים=קרית [[לכבודו של מלך רב]]|קובץ הערות=[[קריית מלך רב]]

'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה היא [[ישיבה ]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]]. הישיבה נועדה באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חסידי חב"ד]]ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. כיום לומדים בישיבה רק בחורים חב"דייםשלשה מחלקות: מתיבתא, המגיעים אליה מכל הארץ[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.

==רקעהיסטוריה==[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה [[הרבי שליט"א]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד{{הערה|[https://chabad.info/news/252774/ סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי] {{אינפו}}}} במידה רבה את הקמת הישיבה ניהל הרב ואף התבטא במכתבו לרב [[דב טייכמןאפרים וולף]], במסגרת בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת [[תומכי תמימים כפר חבקריית גת"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש , ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כתשמ"ה באלול]] שנת [[תשכבמכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ט]] התקיימה חנוכת הבית. בשנת [[תשלק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשלקריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

במהלך השנים צמחה את הישיבה והתפתחה והרב ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[אברהם מענדל פרידלנדיהודה פרידמן]] הצטרף לצוות . בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[רתשכ"מט]] ראשי וכהסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[משפיעכ"ה באלול]] שנת תשכ"ט התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשמתשל"טג]] הצטרף לצוות מונו להנהלת הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורגשלום דובער וולפא]]והרב גרשון לוין.

בתחילת שנות הנובשנת [[תש"נים עזב הרב וולפא את ניהול הישיבהמ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ואת מקומו תפס הרב ר' [[משה הבליןישראל בוטמן]], שמונה לראש הישיבהועוד. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתההרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].

בשנת [[תשסתשמ"וא]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] הצטרף הרב אלישיב קפלון, לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד בו[[רוסטובמנחם מענדל גרונר]], לצוות הישיבה.

בבשנים [[חודש אלולתשמ"א]] - [[תשסתשד"טמ]] חגגה נסגרה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם עהגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"י ירושה של הרב פלס שהשאיר במיוחד לכךה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת תשעבמהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"ג שיפוץ כולל בהזאל של הישיבה גדולהא הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, הזאל הורחב בעוד כ50 מ"ר[[יוסף יצחק זילברשטרום]], רוצף מחדש[[יוסף יצחק גנזבורג]], התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר במיוחדנפתלי מרינובסקי, שנתרם ע"י הגברת טלי אברהמי[[יונה אלימלך יעקובוביץ]], לע"נ בנה מנחם ו[[אברהם מענדלפרידלנד]].

ישיבת תומכי תמימים בקרית גת שומרת לעצמה מקום של כבוד, כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. בשנת ה'תשע[[תש"א למדו בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכמה עשרות תלמידים במתיבתא).=== צוות נ]] נקלעה הישיבה כיום ===*למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת.*משפיע ראשי: מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[משולם זושא אלפרוביץ'מנחם מענדל מנדלזון]].*משגיח: הרב ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[מנחם מענדל גרונרחלוקת הדולרים]]יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות.*מנכ"ל: כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[לוי יצחק הבליןיהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]].*מנהל מכון הסמכה לרבנות בישיבה: הרב זלמן ירוסלבסקישפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, המכהן גם כרבה דבר שהוביל לסגירת חובותיה של קהילת חב"ד באלעדהישיבה.

*ר"מים: תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב אברהם מענדל פרידלנד, הרב יוסף יצחק זילברשטרום, הרב יונה יעקובוביץ', הרב יוסף יצחק גזנבורג, הרב נפתלי מרינובסקי.*משפיעים: הרב אלישיב הכהן קפלון, הרב יעקב יוסף קופרמן, הרב ברוך הכהן כהנא, הרב זעליג הלוי וולפאאת ניהול הישיבה, הרב אליעזר הלוי ירס.*נו"נים: ואת מקומו תפס הרב אלחנן הכהן כהן[[משה הבלין]], הרב שלמה הלוי סגלשמונה לראש הישיבה.

בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים. בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]]. לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה. בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי בעיר [[רוסטוב]]. [[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה. בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס. בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר. ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק). בחודש [[אדר]] [[תשע"ו]] החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב [[ישעיהו אבני]]. בחודש [[ניסן]] [[תשע"ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]]. בחודש [[אייר]] [[תשע"ו]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה. בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'. עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע"ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים (שהוכפלו על ידי כמה גבירים) עבור הבניין החדש. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'. בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות. בתחילת חורף [[תשפ"א]] החלה הבניה של מבנה פנימייה נוסף לישיבה עקב חוסר במקום. [[קובץ:7BFCB13E-19A9-4EC6-9245-BDDCAC33B13D.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של שיעור ג' תשפ"א והרבנים, על רקע בניין הישיבה]] בתחילת חודש אדר א' [[תשפ"ב]] הסתיימה בניית השלד של בניין הפנימיהבסיום בניית השלד ערכו בישיבה צ'ארידי נוסף. לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] התמנה הרב [[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב' (יחד עם ר' שמעיה מרינובסקי, במקום ר' זושא שהיה עד אז משפיע בש"ב וש"ג יחד, ועבר לשמש משפיע רק בש"ג). והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי. ב[[חודש טבת]] [[תשפ"ב]] החל לשמש הרב [[חיים ברוך רוזן]] כר"מ בשיעור ב', זאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התורני הכללי של הבחורים.ב[[חודש ניסן]] [[תשפ"ג]] נבנתה הרחבה של ה'זאל' (אולם הלימוד המרכזי). לקראת שנת הלימודים תשפ"ג התמנה הרב בנימין וולף למשגיח, עקב עליה במספר התלמידים בישיבה. לקראת שנת הלימודים ה'תשפ"ד החל לשמש הרב דובער ירוסלבסקי כמשפיע בשיעור ב', ולאחר חופשת חנוכה החליף אותו הרב דוד אולידורט. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"ד]] נפתחה הפנימיה החדשה בבניין מהודר בן 5 קומות, וב[[כ"ז טבת]] [[תשפ"ד]] נערך טקס חנוכת הבית של הפנימייה החדשה באירוע חגיגי ומפואר. ==הישיבה כיום==צוות  נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ-300 תלמידים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד ברחבי תבל]]. בשנת [[תשפ"ד]] נפתח בניין הפנימייה החדש של הישיבה בעבר{{הערה|[https://col.org.il/news/158427 ממ"ד בכל קומה: הפנימיה החדשה של הישיבה בקרית גת נפתחה{{col}}]}}. ==ארגונים בישיבה==בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '''[[קריית מלך רב - תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קרית מלך רב]]''' וספריו יוצאים תחת שם זה.* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.* "'''סדר לימוד בשיחות ה[[דבר מלכות]]'''" בכל ליל שישי יושבים התמימים ולומדים את השיחה השבועית בשיחותיו הקדושות של הרבי מלך המשיח מהשנים [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]].* '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. החל מקיץ [[תש"פ]] מקליטים את השיעורים שנמסרו במסגרת הלימוד מרחוק ע"י שידור בזום ואת השיעורים הנמסרים בישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.* '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך] {{שטורעם}}}}.* '''ספריית "דרכי החסידות"''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתוני כפר חב"ד]] כרוכים{{הערה|מתחילת ההו"ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת בין ה[[סדר]]ים.הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות [[הרבנית חנה]].*'''מכון בר-מצוה''' - במסגרת המכון התמימים מכינים נערים לקראת ה[[בר-מצווה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/418378/. בר מצווה מרגשת בישיבת תות"ל חב"ד קרית גת] {{אינפו}}}}.*'''בדרך תמים''' - הכנה לישיבה.לימוד משותף בין תלמידי המתיבתא לבחורי הישיבה גדולה, התלמידים מגיעים בשעה שבע בערב, מיד לאחר סיום סדר 'גירסא' בישיבה ומתיישבים ללימוד מתוך חוברת הלימודים הבנויה משיחה מעובדת של הרבי על פרשת השבוע וסוגיא מרתקת בענייני [[גאולה ומשיח]]{{פסקה חסרההערה|[https://chabad.info/news/324677/ קריית גת: נפתח בתנופה ישיבת ערב "בדרך תמים"{{אינפו}}]}}.

==מתיבתאצוות הישיבה =====הנהלה רוחנית ורבני הישיבה===<gallery>קובץ:הבלייייין.jpg|'''הרב [[תמונהמשה הבלין]]''' [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]קובץ:לשם ולתפארתזושא אלפרוביץ.jpg|left'''הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']]''' [[משפיע]] ראשיקובץ:גרונר 2.jpg|thumb|250px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת''הרב [[מנחם מענדל גרונר]]''' [[משגיח]] ראשי</gallery>*'''[[ר"מים]]''':*'''שיעורים כלליים''': הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].המתיבתא כוללת את כיתות ו*'''שיעור א'''': הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], זהרב [[יעקב בלינוב]].*'''שיעור ב'''':הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם מענדל (בומי) פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], חהרב מנחם מענדל זילברשטרום, הרב [[חיים ברוך רוזן]].הרב דוד אולידורט*' ונחשבת להמשך השכלה''שיעור ג'''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], עבור אלה שסיימו לימודיהם בבית הספר חב"ד בעירהרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ']]. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא *'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג וולפא]], הרב אליעזר ירס, הרב [[ישעיהו אבני]], הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]], הרב נפתלי חייבישמעיה מרינובסקי, הרב אהרן פורסט, אשר פוטר בשנת הרב [[תשס"גדוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]]. למשך זמן מה החליף אותו *'''[[משגיח]]ים''': הרב שניאור זלמן מושקוביץ, הרב צבי אליהו גבאי מבלוי, הרב בנימין וולף.*'''[[רחובותנו"נ]] ומיד אחריו החליפו ים''': הרב שלמה ליפשיהודה הלוי סגל, רב הרב אהרן לוי, הרב יהודה שניידר, הרב [[כפר אחיםראובן שניאורסון]], הסמוכה להרב אברהם אלעזר מרינובסקי, הרב לוי מושקוביץ.*'''מנהל מכון [[קריית מלאכיסמיכה]] בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].

==ישיבה קטנה=הנהלה גשמית===בקריית גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד *'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].*'''מנהל גשמי''': הרב [[יוסף לוי יצחק זילברשטרוםגרונר]]*'''מזכירות''': הרב יוסף יצחק וולף, הרב יצחק כהן.*'''צוות גשמי''': הרב עמוס קיי, הרב תומר סויסה.

משגיח כללי===צוות הישיבה בעבר==={{פסקה חסרה}} *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב ישראל זוהר[[חנניה יוסף אייזנבך]].*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]].*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': הרב [[זלמן אבלסקי]].*'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].*'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].*'''[[ר"מ]]''' הרב [[חיים שלום דייטש]].

==לשם ולתפארתלקריאה נוספת==הספר * '''לשם ולתפארת''' מספר - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ואת תולדות ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר יצא לאור על ידי הנהלת נערך ע"י ר'יובל תמים' - דינר יובל החמישים של [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה, בחודש . [[אלול]] , [[תשס"ט]].

את הספר ערך ר==קישורים חיצונים==*[https://www.yeshivatchabad.co.il/# אתר הבית של ישיבת תומכי תמימים קרית גת]*[https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - ' קרית מלך רב']*[https://drive.google.com/drive/folders/1RrpBLzVBJfZilkX372dzUFJOY_ptnnI0 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]*[מנחם זיגלבויםhttps://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]*[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-קרית-גת/ תגית "תומכי תמימים קריית גת" {{אינפו}}], מבוגרי הישיבה*[https://col. org.il/news/49764 יובל בתמונות ● פרויקט מיוחד ב-{{COL}}{{תמונה}}]