11,334
עריכות
שינויים
←התערבות הרבי: עובדות לא נכונות.
[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מנדל מענדל רייצס, הרב פייטל לוין, הרב מנדל מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].
א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.
ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שניםהחלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; "( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)[[אבוא בגבורות]]" ב[[תהלים ע"א|פרק בפרק ע"א]]; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]], וכיוצא בזה. את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה. באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים. למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.
כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).
לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו. לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו. בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה' והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן. ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שב[[תהלים פ"א|שבתהלים פרק פ"א]].
הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.
וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב. בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' יוסף יצחק ליפסקר. בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי. לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' פייטל לוין והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות. גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו. אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו. וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק. את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].
==בחירת הניגון==
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.
אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווהוכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשריםר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.
==התערבות הרבי==
והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.
וכן בעוד הרבה הזדמנויות בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים דווקא והם היו ה"מכה בפטיש" להלחנת ניגונים על פסוקים אלו (או שלפעמים הוסיפו והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשתשמ"נ על המזמור "משכיל לאיתן האזרחי" כשלאחר שביאר הרבי ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הקשר בין הפסוק האחרון (ברוך ה' לעולם) לפסוק הראשון, התווסף הפסוק בתור המשך למנגינת הפסוק האחרון.אך קרוב' אותו ביאר הרבי}}.).
== רשימת ניגונים ומלחינים שהתקבלו ==
*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.
*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[יפרח בימיו צדיק|כלה שארי]] - הותאם על ידי ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר, ניגון נוסף - [[ניגון של"ו]]).
*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]] - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת ]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי התמימים בישיבת תות"ל מוריסטאון.- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד_-_א-ל_נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: ואתה ה' לעולם תשב - הולחן על ידי ר' דובער מ. פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' [[ישראל גרנובטר]] ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: ברכי נפשי - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: הודו לה' קראו בשמו - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: אודה ה' מאוד בפי - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: לדוד מזמור - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: הוד והדר פעלו- הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: אשרי איש - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: בצאת ישראל ממצרים - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: לא לנו ה' - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. -[https://chabad.info/special/138917/ להאזנה].* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: אתהלך לפני ה' - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] -נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק_קט''ז_-_קאפיטל'אך_של_הרבי_שליט''א_מלך_המשיח_-_כוס_ישועות_אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: ניגון הללו את ה' - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: אודך כי עניתני - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]]- הולחן ע"י התמים יעקב מרטון. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://drive.google.com/file/d/1AUrQoRuJNKHNOKsVVB482fAL7jmFJQlh/view להאזנה].
=== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ===
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - החיים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] [https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה], המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן [[ניגון]] חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך". [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]
*לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] - מאה ועשרים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר , חובר הניגון מתנות מתנות בידי התמימים מצרפת.
== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/folderview?id=0B5fPyVutg4AQM053M2t4OTFKOFU&resourcekey=0drive/folders/1RAV-SON6QQYvFxWSFiMX-lh7RQ cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}.
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי מלך המשיח שליט"א • להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]
*[https://mail.google.com/chat/u/0/#chat/space/AAAA4xxO45E כל הניגונים שהולחנו לרגל השנה לכבוד י"א ניסן • להאזנה]
== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהילים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[ היכל מנחם ]] ירושלים תשס"ח.
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]