שינויים

מפאת היותה {{לשכתב}}[[קובץ:העיירה ליובאוויטש.jpg|ממוזער|שמאל|העיירה ליובאוויטש מבעד למכחולו של העיירה ר' [[ליובאוויטשהענדל ליברמן (פוטרפס)]] קרובה לגבול, במהלך מלחמת העולם השניה, לנאצים ימ- תקופת כ"ש היה קל להגיע לכבוש גם אותה. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל מה שנקרא בדרכם. ואכן בכק [[אדמו"ו בתמוז תשר הרש"א, נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני.ב]]]]

העיירה [[ליובאוויטש]] היתה קרובה לגבול רוסיה, ולכן במהלך מלחמת העולם השנייה, ל[[נאצים]] ימ"ש היה קל להגיע לכבוש{{הערה|על מהלך הכיבוש של ליובאוויטש בפרוטרוט, ראה ב'ליובאוויצ'י - היסטוריה', עמ' 107 ואילך}} אותה. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל מה שנקרא בדרכם. וב[[כ"ו בתמוז]] [[תש"א]]{{הערה|בעיירה נמצא מוזיאון על היסטורית העיירה (ההיסטוריה, הנכרית והיהודית), שם מופיע שהעיירה נכבשה ב[[י"ח סיוון]] (13 ביולי למניינם)}} נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני. באותו הזמן, גרו כמה מאות יהודים ב[[ליובאוויטש]], והנצאים חפשו והנאצים חיפשו טענה להתפטר גם מהם. ואןואכן, לא עברו ימים ספורים, וקוצת וקבוצת יהודים נאסרה בתואנה שהם נלקחו לעבודה במחנה, אך בסופו של דבר נורו בידיי בידי הנאצים.

{{הערת שולייםהערה|ראה בספר - '[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד]]', עמ' 463 ואילך}}לאחר חודש, בסיום חודש [[מנחם אב]](כחודש אחרי כיבוש העיר), יצאה ההוראה שעל כל יהודי בעיירההעיירה, מוטלת חובה לשאת על ביגדו דש הבגד העליון והנראה הנראה כלפי חוץ - טלאי צהוב (עגול){{הערה|ב'ליובאוויצ'י - היסטוריה', תמונה}}. לאחר תקופה יצאה הוראה חדשה, ובא נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב. ליהודים היה אסור לבקר במקומות ציבוריים, וכן לא לשוח עם האוכלסייה הנכרית. מי שהיה מפר את הגזירות - דינו מוות. אולם בפועל הוציאו להורג (הנאצים ימ"ש)הוציאו להורג, גם כאלו שלא עברו על הגזירות, ביניהם קבוצה של נערים צעירים.

בתקופה שלאחר מכן היו מספר פעמים של ביזוי התורה והיהודים הקשישים, כגון - שאולצו לרקוד על ספרי תורה! ולאחר רח"ל וכדומה כשלאחר מכן נורו למוות בידיי בידי הנאצים ימ"ש וזכרם.

ב[[שבת שובה]], ו' תשרי תש"ב, ריכזו הגרמנים ריכזו את מאות יהודי ליובאוויטש הנותרים בגטובכיכר המרכזית רק עם חפצים אישיים. עוד קטע מזעזע{{הערת שולייםהערה|שם, 466}}, כל היהודים נצטוו להתאסף בכיכר המרכזית ולקחת איתם רק חפצים אישיים, כשהגיעו לכיכר : בכיכר המרכזית - נלקחו מהם בכח 'חפציהם האישיים', ו17 ו-17 מהם הוצאו להורג במאסר {{הבהרה}} שהיה במקום. שאר היהודים העוברו לגטו קטן וצפוף שהיה בסה"כ רחוב אחד עם 19 בתים. סה"כ: לערך 25 יהודים בכל בית, הסובלים מחרפת רעב ותשושים מהעבודה הממושכת. במשך היום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך הכיובש הכיבוש על רוסיה. ==חיסול הגטו==חיסול הגטו - שהיה צפוי לכל, נערך ב[[י"ד חשוון]], אשני אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה. הנאצים ימח שמם וזכרם, רצחו במבצע החיסול על הגטו, 483 יהודים, ה' יקום דמם. [[קובץ:קבר האחים.jpg|ממוזער|שמאל|קבר האחים בליובאוויטש בו נקברו 483 היהודים שנרצחו בידי הנאצים בטבח הגדול, כיום בליובאוויטש]] '''עוד כמה קטעים על שואת ליובאוויטש, מתוך הספר 'ליובאוויטש - העיירה של חב"ד':'''

הנאצים ימח שמם וזכרם, רצחו במבצע החיסול על הגטו, 483 יהודים{{ציטוטוןהערה|בעת הכיבוש הנאצי נהרגו גם אזרחים סובייטים לאב[[רשימות דברים]] בעמ' 330 נאמר כי נמצאו שם 630 יהודים. וב'ליובאוויצ'י -יהודיים, בינייהם כמה ממורי בית הספר המקומיהיסטוריה' מובא שמספר הנרצחים גבוה מהידוע. אלה נרצחו בחשד לסיוע לפרטיזנים שקיננו באזור היערות שסביב ליובאוויטש}}, ועד סמולנסק. הפרטיזנים ביצעוה' יקום דמם{{הערה|ברגר, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים. אחת הפעולות - שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר בארזינה, ביום תשעה באב תש"ב.[[שבועון בית משיח]] 984}}.

{{ציטוטון[[קובץ:קבר האחים.jpg|ממוזער|שמאל|קבר האחים בליובאוויטש בו נקברו היהודים שנרצחו בידי הנאצים הוציאו לאור בתקופת הכיבוש עיתונים שונים בשפה הרוסית, ו7בהם תעמולה נגד השלטון הסובייטי ונגד הפרטיזנים. לשם כך, סופרו בהם בהרחבה "עובדות מסמרות שיער" אודות מעלליהם של הפרטיזנים נגד הכנסייה, מעשי שוד וכו'.}}בטבח הגדול בליובאוויטש]]

בעת הכיבוש הנאצי נהרגו גם אזרחים סובייטים לא-יהודיים, ביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי{{ציטוטוןהערה|מאידך היו מקומיים שסייעו לנאציםב'ליובאוויצ'י - היסטוריה' עמ' 141}}. אלה נרצחו בחשד לסיוע לפרטיזנים שקיננו באזור היערות שסביב ליובאוויטש, ועד סמולנסק. הפרטיזנים ביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים.אחת הפעולות - שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר בארזינה, ביום תשעה באב תש"ב{{הערה|"ליובאוויצ'י - היסטוריה" עמ' 113}}.

{{ציטוטון|תיאור מזעזע של מצב גופות הנספים שהובאו לקבר אחיםהנאצים הוציאו לאור בתקופת הכיבוש עיתונים שונים בשפה הרוסית, ובהם תעמולה נגד השלטון הסובייטי ונגד הפרטיזנים. לשם כך, כשבוע לאחר שחרורה של ליובאוויאש - מופיע בסופרו בהם בהרחבה "ליובאוויצ'י - היסטורייהעובדות מסמרות שיער"{{הערת שוליים|ספר / חוברת שיצא לאור על היסטוריית [[ליובאוויטש]] היהודית. שםאודות מעלליהם של הפרטיזנים נגד הכנסייה, עממעשי שוד וכו' 111,112}}.}}

{{ציטוטון|הר"ר לייב חצרנוב סיפר שבביקורו מאידך היו מקומיים שסייעו לנאצים. תיאור מזעזע של מצב גופות הנספים שהובאו לקבר אחים, כשבוע לאחר שחרורה של ליובאוויטש - מופיע ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ו]] - סיפר גוי אחד על זמן המלחמה והעיד ששלושה ימים אחר הטבח האדמה עדיים זעה - - ליובאוויצ'י -היסטוריה"{{הערת שולייםהערה|זעה מפני דמם של הנרצחים ! ! !}} כמו כן סיפר, שהיה יהודי נפח שהועסק על ידי הגרמנים כדי לטפל בפרסות הסוסים וכו', וכששמע שעומדים להוציא להורג את יהודי ליובאוויטש הוא בחר למות עם אחיו היהודים. הוא ברח מהגרמנים והצטרף למשפחתו. סיפור דומה שמעתי [א.ק.] ממר ליאוניד גורביץ"ליובאוויצ' מ[[אשדוד]], אודות דודוי -זקנו, חייל בצבא האדום בשם בלינצהיסטוריה" עמ'יק111, שביקש ממפקדיו לשוב אל משפחתו ב[[ליובאוויטש]], כדי להיות איתם בגורלם, ושם נספה (כנראה על ידי מקומיים עוזרי הנאצים)!112}}.

{{ציטוטון|סךהרב [[לייב חצרנוב]] סיפר שבביקורו ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ו]] -הכל נרצחו סיפר גוי אחד על זמן המלחמה והעיד ששלושה ימים אחר הטבח האדמה ניכרה עדיין זעה מפני דם הקדושים כמו כן סיפר, שהיה יהודי נפח שהועסק על ידי הגרמנים כדי לטפל בפרסות הסוסים וכו', וכששמע שעומדים להוציא להורג את יהודי ליובאוויטש הוא בחר למות עם אחיו היהודים. הוא ברח מהגרמנים והצטרף למשפחתו.סיפור דומה שמע ר' [[אלישיב קפלון]] ממר ליאוניד גורביץ' מ[[אשדוד]], אודות דודו-זקנו, חייל בצבא האדום בשם בלינצ'יק, שביקש ממפקדיו לשוב אל משפחתו בליובאוויטש (יהודים ולא-יהודים) כ-700 איש, כדי להיות איתם בגורלם, ושם נספה כנראה על ידי מקומיים עוזרי הנאצים.}}

{{ציטוטון|הרציחות ב[[ליובאוויטש]] עדיין לא פסקו: בשנת תש"ב הובאו ל[[ליובאוויטש]] תושביה היהודיים של קראסנאיע, ובה סך-הכל נרצחו בידי הנאציםבליובאוויטש כ שבע מאות יהודים ולא-יהודים.}}

{{ציטוטון|בז' אדר תש"הרציחות ב (24 בפברואר 1942) הובאו לרודניע יהודים מ[[ליובאוויטש]] ומ[[ליוזנה]] ועוד עיירותעדיין לא פסקו: בשנת תש"ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של קראסנאיע, וחוסלו שםובה נרצחו בידי הנאצים.}}

{{ציטוטון|תושב רודניע, בשם רבז' שמואל הסנדלר, שהיה היהודי האחרון שגר אדר תש"ב(24 בפברואר 1942) הובאו ל[[ליובאוויטשרודניא]] לאחר המלחמה (עד למעבר לרודניא) - סיפר לרב אבא דוד גורביץ' שביקר ברודניא בשנת יהודים מליובאוויטש ומ[[תשכ"חליוזנה]]ומעוד עיירות, על הסבל שחווה בעת השואה:}}וחוסלו שם.

תושב רודניא בשם ר' שמואל הסנדלר {{ציטוטוןהערה|שהיה היהודי האחרון שגר ב[[ליובאוויטש]] לאחר המלחמה (עד שעבר לרודניא)}} - סיפר לרב [[אבא דוד גורביץ]]' שביקר ברודניא בשנת [[תשכ"בתו התחתנה זמן קצר לפני הכיבוש הנאציח]], ובעלה שהה בעיירה סמוכה שכבר נכבשה על ידי הגרמנים. נוצרה דילמההסבל שחווה בעת השואה: מי יעבור למי, כלומר מי יותר טוב ליהודים - הקומוניסטים או הכובשים החדשים... בסופו של דבר היא עברה לבעלה. ר' שמואל ואשתו נמלטו מליוהאוויטש ונותרו בחיים.}}

{{ציטוטון|מאוחר יותר נרצחה הבת בידי הנאצים. לאחר שחרור האזור "בתו התחתנה זמן קצר לפני הכיבוש הנאצי, ובעלה שהה בעיירה סמוכה שכבר נכבשה על ידי הסובייטים חשפו את העפר שכיסה את הנרצחיםהגרמנים. נוצרה דילמה: מי יעבור למי, והמתים נראו כישנים, בגלל האדמה הקפואהכלומר מי יותר טוב ליהודים - הקומוניסטים או הכובשים החדשים... בסופו של דבר היא עברה לבעלה. ר' שמואל ואשתו נמלטו מליובאוויטש ונותרו בחיים. ביניהם ראה גם את גופת בתו - - -}}

{{ציטוטון|מאוחר יותר נרצחה הבת בידי הנאצים. לאחר שחרור האזור על ידי הסובייטים חשפו את העפר שכיסה את הנרצחים, והמתים נראו כישנים, בגלל האדמה הקפואה. ביניהם ראה גם את גופת בתו, הזעזוע ערער מאז את מצבו הנפשי (ל"ע).}}

{{ציטוטון|רק בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943){{הערה|במוזיאון הנ"ל מופיע העיירה שוחררה רק בט' תשרי ערב יו"כ תש"ד (8 באוקטובר למנינם)}}, שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ, שוחרר גם אזור רודניא, שבו נמצאת העיירה ליובאוויטש. ליובאוויטש הייתה חרבה, ונמצאו בה עשרה בתים בלבד, בקצה העיירה.{{הערה|'ליובאוויצ'י - היסטוריה' עמ' 107}}.

{{ציטוטון|הידיעה על הטבח בליובאוויטש ובסבביתה ובסביבתה הגיעה לעיתונות באיחור רב. כך נכתב ב"הצופה" [עיתון] בכ"ג תמוז תש"ד:{{הערה|בית משיח גליון 984}}:

{{ציטוטון|בעיירה נמצאת אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים לאחרונה בעקבות פרסומו של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.}}סרט תיעודי חדש בשם "השואה, חזית המזרח", נחשפה עובדה היסטורית חשובה:

תושב העיירה בשם אלכסיי קיזייב, שהיה אז נער צעיר, סייע, עם אביו, להצלת מאה ושנים-עשר יהודים{{ציטוטוןהערה|לאחרונה בעקבות פרסומו ראה [[שבועון בית משיח]] גליון 1008 - כתבתו של סרט תיעודי חדש בשם "השואה, חזית המזרח", נחשפה עובדה היסטורית חשובה:[[שניאור זלמן ברגר]]}}.

בתיאור ליובאוויטש כפי שנראתה מיד לאחר המלחמה מסופר{{הערה|"[[רשימות דברים]]" עמ' 330 (מעדות אישית).}} {{ציטוטון|'''החיים לאחר המלחמה:'''ואחרי אשר גברו הקאמוניסטן [הסובייטים] על הנאצים במלחמה כבדה שעברה בליובאוויטש - נחרבה העיר לגמרי, ואף מגדר כפר יצאה, ויש רק סימן של כפר עם בתים אחדים של נכרים}}

{{ציטוטון|בסה"רשימות דברים"{{הערת שוליים|עמ' 330}} (חיטריק) מתוארת ליובאוויטש (מעדות אישית) כפי שנראתה מיד לאחר המלחמה:}}כ, נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש, כולל הנכרים.

{{ציטוטון|"ואחרי אשר גברו הקאמוניסטן [הסובייטים] על הנאצים במלחמה כבדה שעברה בליובאוויטש - נחרבה העיר לגמרי, ואף מגדר כפר יצאה, ויש רק סימן של כפר עם בתים אחדים של נכרים""ליובאוויטש}}

=={{הערות שוליים==}}[[קטגוריה:ליובאוויטש]]