שינויים

{{להשלים}}[[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישבה בפאקינגהישיבה בפוקינג]]'''פאקינגפוקינג''' (בגרמנית Pocking) היא הוא כפר קטן על ידי ליד מינכן שב[[גרמניה]]. לאחר ה[[שואהמלחמת העולם השנייה]] האמריקאים הקימו שם האמריקאים בו מחנה לפליטי מלחמהלפליטים יהודים. מאות [[חסיד]]ים י חב"ד שיצאו את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ו]]-[[תש"ז]] התיישבו בפאקינגבפוקינג ופיתחו במקום קהילה ומוסדות חינוך בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[ניסן נמנוב]].

במחנה פוקינג התרכזו 40000 נפשות40,000 יהודים, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] שרובם רובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אב]]-[[אלול]] [[תש"ו]] על ידי לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לוויטין]]. הרב המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]].

בהגיע כאשר ראשוני אנ"ש לפאקינג השתדלו לקיים במקום התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת רגילה על אף זמניות וארעיות שהותם שם. : ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פאקינגפוקינג'. כן הקימו שם מוסדות לימוד לבנים ובנות[[תומכי תמימים פוקינג]], ו[[תומכי תמימים פאקינגבית רבקה]].

המצאותם של אנ"ש בפאקינג בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, היתה הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מ[[רוסיה]] על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי הנה[[נ.ק. וודוו. ד.]] הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ומוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.

בחורף [[תש"ז]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פאקינג פוקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום. תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג ה[[פסח]] [[תש"ז]], שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את חתנו [[הרש"ג]] לביקור באירופה.

ב[[גרמניה]] כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד. במחנות שבגרמניה היו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וקיבלו מהם כספים עבור הפליטים ועבור הישיבה.

במחנות העקורים בגרמניה פעלו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וחסידי חב"ד קיבלו מהם כספים עבור משפחות אנ"ש ועבור הישיבות. באותה הזדמנות {{הבהרה}} שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פאקינגפוקינג.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]] נסע ה[[משפיע]] ר' ניסן ועמו הרבה מתלמידי הישיבה לפאריז ל[[פאריז]] שם הצטרפו לישיב לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שנפתחה מספר חודשים לפני כן. בפאקינג בפוקינג נשארו אלה מהתלמידים שלא הצליחו להשיג ויזות ולעבור ל[[צרפת]]. אז שימש הרב [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] כ[[משגיח]] ור' [[אברהם ליסון]] (מ[[כפר חב"ד]]) כ[[משפיע]]. הוא היה מאוד מסור לתמימים והיה מתוועד עמם בכל ליל שישי.

בסוף חורף [[תש"ח]] נפטר ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ובאותה תקופה נסגרה גם הישיבה בפאקינגבפוקינג. רוב הבחורים הצליחו לצאת ל[[צרפת]] או ל[[ארצות הברית]]. אלו שלא הצליחו לצאת אז נשארו במקום עד לסביבות שנת [[תשי"ב]] ורק אז היגרו ל[[ארצות הברית]].

תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפאקינג בפוקינג להתראות עם [[הרבי אדמו"ר הריי"צ]] לא התממשה לצערם. רובם עברו לפאריז ל[[פריז]] ונשתקעו בה, חלקם עלו ל[[ארץ ישראל]] (והיו בין המקימים של [[כפר חב"ד]]) והחלק הנוסף שהיגרו ל[[ארצות הברית]] הגיעו לשם לאחר [[הסתלקות]]ו של הרבי אדמו"ר הריי"צ.

הישיבה שהיתה בפאקינג שהייתה בפוקינג עברה איפוא ל[[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא]] והפכה לישיבה גדולה ומפורסמת.

  ==לקריאה נוספת==* הרב [[מיכאל טייטלבויםשלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]].*הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]'''.{{בית|שניאור זלמן ברגר|קהילה חב"דית במחנה העקורים|620|38 - 47|י"ד חשוון תשס"ח}}{{בית|שניאור זלמן ברגר|חיי החסידים ב'תֶּפֶר' החיים|1190|32 ואילך|תש"פ}}