פתיחת התפריט הראשי

שינויים

בתמונת קובץ 3 הוא לא נראה טוב, התמונה הראשונה היא תמונה בה רואים אותו מקרוב ולכן צריכה להופיע בהתחלה
[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כו[[ר"מרב]] וב[[משפיעבית הכנסת]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניהחב"ד]] וסמילנסקי ב[[רבנתניה]] בכיהן כ[[בית הכנסתר"מ]] ו[[חב"דמשפיע]] סמילנסקי בבישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]].
ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. ב[[קיץ]] תנש"א עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה (על רשימת חברי המערכת מאותה עת): "ילכו מחיל אל חיל גו'"{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] מבית [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41) {{אינפו}}}}. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[אלול]] תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}} .
בשנת לקראת שנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] סייע למשך ארבעה שבועות{{הערה|משבת פרשת [[פנחס]]}} בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י [[ועד הנחות התמימים]] להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: {{ציטוטון|ילכו מחיל אל חיל גו'}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-קובץ-ב-בין-כסה-לעשור-עימוד.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] מבית [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41) {{אינפו}}}}. באלול תשנ"ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה ב[[עיתון כפר חב"ד]].[[קובץ:ישראל אלפנביין 4.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל יהודה אלפנביין (תשפ"ד)]]ב[[י"ג סיון]] [[תשנ"ג]] עבד ביחד עם הרב [[שניאור זלמן הרצלנישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] והרב מ[[מנחם מענדל הנדלירושלים]] על ההוצאה לאור של הספר פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולהקבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'. פרויקט ההוצאה לאור  אחר פטירתו של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את תורת מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[הגאולהרב]]ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה] לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת.}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה. בשנים [[תש"פ]] - [[תשפ"ב]] שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים. ב[[שבט]] תשפ"ב לאחר שנים בהם לא יצא לכדי פועלהיה נציג מהישיבה בוועד הנהלת [[את"ה המרכזי]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.
בהגיעו לגיל חתונה לאחר [[נישואין|נשאחודש תשרי]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסוןתשפ"ד]] מ[[ירושלים]], קבע עזב את מגוריו עבודתו בישיבה ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.
כתב בקביעות ==כתיבה ופרסומים==ב[[אלול]] תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית {{הערה|על [[חסיד]] מסויים ומדור פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"סיפורי חסידיםד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [ח [פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. כתבותיו מתפרסמים לעיתים תחת שמות העטhttps: י//drive. שנהב, יgoogle. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב"com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}} .
החל משנת בשנת [[תשעתשנ"ג]] הופסקה כתיבתו בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו. בשנת עבד ביחד עם הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[תשע"זמנחם מענדל הנדל]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' על ההוצאה לאור של הספר פניני גאולה, בו שו"ת עם משפיעי מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת [[חב"דהגאולה]] שוניםלציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט לא יצא לכדי פועל.
לאחר פטירתו של הרב כתב בקביעות ב[[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשעשבועון כפר חב"גד]]) למלא את מקומו כבמספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[רבחסיד]] ומסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[משפיעשיחות קודש]] על [[בית כנסתפרשת השבוע|פרשיות השבוע]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http. כתבותיו פורסמו לסירוגין תחת שמות העט://old2י. שנהב, י.ihיהודה וא.chabadישראל.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[רב]] ביהכבעבר כתב גם תחת השם "נ חבישראל שנהב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.
החל מתחילת שנת הלימודים משנת [[תשתשע"פג]] החל לשמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך החל להתוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידיםהופסקה כתיבתו בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו.
בשבט תשפבשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בוועד הנהלת ת עם משפיעי [[אתחב"ה המרכזיד]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועדשונים.
==משפחתו=ספר ר' מענדל פוטרפס===* בנו במשך מספר שנים עוסק במחקר אודות ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גתמענדל פוטרפס]]* בנו חיים משה בנימין אלפנביין* בנו יחד עם צאצאי ר' שניאור זלמן אלפנביין* בנו דוד אלפנביין* בנו יוסף אלעזר שאלפנביין* בנו שלום דובער אלפנבייןמענדל ובני משפחתו העניפה, כדי להוציא ספר שיתעד את תולדותיו.
*חתנובמהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, ר' אהרון קוביטשעק מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - ב[[שבועון כפר חב"ד]], [[שליחשבועון בית משיח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה בו[[חדרההתמים (בית משיח)]].
==ספריו==
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].
*'''[[ר' ניסן(ספר)|ר' ניסן]]''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].
*'''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.
 
==משפחתו==
* בנו ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]
* בנו ר' [[שניאור זלמן אלפנביין]] - מעורכי אתר [[חב"ד אינפו]] וחבר הנהלה ב[[מטה יציאה לשליחות]]
*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]
*חתנו, ר' יוסף שניאורסון, רחובות
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/הרב-ישראל-אלפנביין/ תגית: הרב ישראל אלפנביין]''' באתר [[חב"ד {{אינפו]]}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/22-02-2022-12-42-47-תשורה-אלפנביין-לפרסום.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין-רייניץ] - באתר {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.33451045104_6321280.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - הבר ] באתר {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2021/12/blog-post_3.html בכדי להפנים חסידות - צריך להתפלל באריכות • מסה מאלפת של הרב אלפנביין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
4,901

עריכות