שינויים

[[קובץ:ישראל יהודה אלפנביין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כו[[ר"מרב]] וב[[משפיעבית הכנסת]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניהחב"ד]] וסמילנסקי ב[[רבנתניה]] בכיהן כ[[בית הכנסתר"מ]] ו[[חב"דמשפיע]] סמילנסקי בבישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].

הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]].

ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[קיץ]] [[תנש"א]] עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".

בהגיעו לגיל חתונה לקראת שנת [[נישואין|נשאתנש"א]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' נסע ללמוד ב[[ראובן שלמה שניאורסוןקבוצה]] מב[[ירושליםתומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]], קבע את מגוריו . ב[[נתניהקיץ]] והחל לכהן כ[[רתנש"מא]] בישיבת סייע למשך ארבעה שבועות{{הערה|משבת פרשת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימיםפנחס]]}} בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י [[ועד הנחות התמימים]] בעירלהגהה. בשנת כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת [[תש"פגליון בית חיינו]]כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: {{ציטוטון|ילכו מחיל אל חיל גו'}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-קובץ-ב-בין-כסה-לעשור-עימוד.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] החל לשמש כמבית [[משפיעועד חיילי בית דוד]] בישיבה בשיעור ב, תשרי תשפ"א (ע'40 - 41) {{אינפו}}}}.

בעבר כתב בקביעות באלול תשנ"ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה ב[[שבועון עיתון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו.[[קובץ: ראיון שבועי עם דמות ידועהישראל אלפנביין 4.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל יהודה אלפנביין (תשפ"ד)]]ב[[י"ג סיון]] [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, סקירה היסטורית על בת ר' [[חסידראובן שלמה שניאורסון]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודשירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] על בישיבת [[פרשת השבועתומכי תמימים נתניה|פרשיות השבועתומכי תמימים]]בעיר. כתבותיו מתפרסמים לעיתים תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהבבשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.

החל משנת אחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad. בשנת info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[תשע"זרב]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רביביהכ" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי נ חב"ד שוניםבמרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.

לאחר פטירתו של הרב בשנים [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשעתש"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסתפ]] - [[חבתשפ"דב]] ברחוב סמילנסקי בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה]שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה.}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בעקבות כך התוועד בישיבהבתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים.

ב[[שבט]] תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בוועד הנהלת [[את"ה המרכזי]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד. לאחר [[חודש תשרי]] [[תשפ"ד]] עזב את עבודתו בישיבה ב[[נתניה]]. ==משפחתוכתיבה ופרסומים==*בנו, ר' יחיאל ב[[אלול]] תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - משגיח ומנהל סדרי חסידות כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}} . בשנת [[תשנ"ג]] עבד ביחד עם הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[מנחם מענדל הנדל]] על ההוצאה לאור של הספר פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת [[הגאולה]] לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט לא יצא לכדי פועל. כתב בקביעות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|ישיבה קטנה בקריית גתפרשיות השבוע]]. *חתנוכתבותיו פורסמו לסירוגין תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו.  בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי [[חב"ד]] שונים. ===ספר ר' מענדל פוטרפס===במשך מספר שנים עוסק במחקר אודות ר' אהרון קוביטשעק [[מענדל פוטרפס]] יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, כדי להוציא ספר שיתעד את תולדותיו. במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - ב[[שליחשבועון כפר חב"ד]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב, [[שבועון בית משיח]] ו[[חדרההתמים (בית משיח)]].

*'''[[ר' ניסן(ספר)|ר' ניסן]]''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].*'''ה[[משפיע]] המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).

[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]

[[קטגוריה:קבוצה תשנתנש"א]]