שינויים

[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טובבמכתבי [[הגניזה החרסונית]]]][[תמונהקובץ:בעל_שם_טוב.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|מתפללים על ציון הבעל שם טוב]][[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת של הבעש"ט במז'יבוז']]רבי '''[[רבי]] ישראל בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט''') הוא כינויו של '''רבי ישראל בן אליעזר''', ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]] ושיטתה, ממנה הסתעפו חסידויות רבות. נולד ביום [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]] לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ושרה בעיר אוקופ (ליד קמיניץ הפודולית. באותה תקופה על גבול פולין-תורכיה). נפטר ביום רביעי ב[[חג השבועות]] שנת [[תק"כ]] ומנוחתו כבוד ב[[מזי'בוז']]והתפתחו כל החצרות החסידיות.

==ביוגרפיה=====ילדותו===רבי ישראל נולד ביום ב[[י"ח באלול]] שנת [[ה'תנ"ח]]{{הערת שוליים|על פי (24 באוגוסט 1698) הסתלק ב[[הגניזה החרסוניתו' בסיוון]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} לר(יום א' אליעזר ושרה בעיר אוקופ. כעבור שמונה ימים, ביום של [[חג השבועות]]) [[ה'תק"כ"ה באלול]], ערכו לו (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[ברית מילהמזי'בוז']]. הוריו קראו לו ישראל ולימים מצאו לכך רמז שעם ישראל היה באותה תקופה במצב של עילפון ותרדמה רוחנית וישנה סגולה ללחוש לאדם שהתעלף את שמו באוזנו. כך גם הבעל שם טוב הגיע לעורר עם ישראל מעלפונו הרוחני.

ישראל, שהיה בן יחיד להוריורבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי"ח אלול נולד הבעש"ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. אביו נפטר כשהוא היה עדיין ילדבנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. לפני שנפטר אמר לו אביו: ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"אל תפחד מאף אחד, רק מהצ]] ע' אחד". היה זה עבור הבעל שם טוב כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו106}}.

בשנות ילדותו הרבה הבעל שם טוב להתבודד ביערות, באמרו כי שם אין אנשים רעים וגאוותניים ומורגשת ה==תולדות חיים==[[קדוש]]ה ה[[אלוקי]]ת האופפת את העצים ובעלי החייםקובץ:ביכנ בעשט מזיבוז. את פרנסתו מצא ממשרות שונות. תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים, להוליך ולהביא את הילדים לjpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת של הבעש"ט בעיירה מז'חדריבוז' והיה עושה זאת באהבה גדולה{{הערת שוליים|תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה [[אהבה]] שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד.}}. לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש ובשעות הערב היה עוסק ב[[עבודת השם]].

בהיותו בן ארבע עשרה הובאו לידי ===תקופת לידתו===בשנת ת"ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב כתבים של המקובל הנודע רבי , פרץ ה[[אדם בעל שםמרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי]]ם פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת"ח ות"ט]] וכתוצאה מהלימוד בהם הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה. הוא התקדש וטיהר עצמוכתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. היה טובל תקופה זו מכונה ב[[מקווהחסידות]] ומקיים "[[עילפון]]", כדוגמת [מצוות[אדם (מין)|אדם]] בדבקותשהתעלף ושקוע בתרדמה.

ביום רבי [[י"ח באלולפנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[תפספר המאמרים אדמו"ר הרש"דב|ספר המאמרים]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל תרס"ג עמ' קמ"ב}} שנשמת הבעל שם טוב, בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה. במכתב לתלמידו רבי ירדה ל[[יעקב יוסף הכהן]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטוןעולם (בחסידות)|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י אלול בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשיתעולם]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] הכדי להעיר את [[קדושנשמות ישראל]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}. לימים, כינה הבעל שם טוב את אחיה השילוני, "מורי ורבי הידוע"מעילפונם.

===חתונתו===בשלב מסוים עזב הבעל [[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם טוב את הישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי ]] האדם מגיע מ[[אברהם גרשון מקיטובעצם הנפש]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב , כשמעוררים את ביתו והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסודהעצם גם האדם מתעורר. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא כך קודם התגלות הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו בגדי איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' עם ישראל היה מבלה רוב זמנו שקוע ב'עילפון' ו[[התבודדותהקב"ה]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת הוריד את נשמת הבעש"ט (ששמה '''ישראל''') לעולם, כדי לעורר את עצם הנפש בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[ת"ץלקוטי שיחות]] עברו לטלוסט שבגליציה והחל שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכליח"ב עמ' 471.}}.

==התגלותו=הרקע ללידתו===ביום הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[יהמגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו"ח באלולר הזקן]] שנת (שיחת [[תצהרבי הריי"צ]], ליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ"ז]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו סעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ"ו-חורף ת"ש]]''' ע' 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אחיה השילוניאברהם חנוך גליצנשטיין]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש"ט'''|29302|עמ' 27|עמוד=34}}). לאחר מכן החל הבעל }}{{הערה|שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים=חשון תשא|[[הרבי הריי"צ]], חיזוק התורה ויראת שמים והפצת שיחת [[פנימיות התורהכ' בחשוון]] [[תש"א]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטובסעיף י' ('''[[ספר השיחות - תש"א]]''', נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהליןעמ' 43-44).}}.

פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}. האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [[אליהו הנביא]] ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי. לאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל"ד, אות נ|ללא|עמוד=29}}.}}. [[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}. זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[אדמו"רי חב"ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש"י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], שהקשר בין שני השיעורים הוא, שגם [[רש"י]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}. רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערה|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}). ===חינוכו===הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב"ה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב. בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר לימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]]. ===נישואיו===בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את היישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אוקראינה]]}} והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי. ==פעליו=====התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===לפני התגלותו עסק הבעש"ט כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה הבעש"ט מחדיר ומכניס לילדים חוויות רוחניות, בין היתר על ההקפדה בעניית [[אמן]], וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ"ד עמ' 58. [[אגרות קודש]] חי"ט עמ' ע וש"נ.}}. עבודתו זו היה עושה בשמחה ו[[אהבה]] אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש"הימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו". תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא פעם: "הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד"{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ד עמ' מז}}. בעת היותו בן 18 (שנת תע"ו), הציע לפני חבריו מה[[מחנה הנסתרים]], דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש 'מלמד' עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש"ט כעוזר מלמד. ===ראש מחנה הנסתרים===בהיותו בן 14 (ה'[[תע"ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר הייתה אז תחת הנהגת ה"בעל שם" רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]]. לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש ארוך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי"ח).}}. בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים. ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י [[אלול]] בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות. ===התגלותו ושמו===ביום [[י"ז באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין. במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד. בשונה משאר בעלי השם שקדמו לו, הבעל שם טוב לא השתמש כלל בהשבעת שמות הקודש ובקמיעות שחילק לא הופיעו שמות, וזו אחת הסיבות לכך שהכינוי שלו שונה מכל שאר בעלי השם שלפניו והוצמד לו הכינוי 'בעל שם '''טוב'''{{הערה|1=הרב יהודה שורפין, ''''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5228935#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה קוראים לו 'הבעל שם טוב'?]''' {{בית חבד}}}}'.

===עלייתו להיכל המשיח===ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב הבעש"ט עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של לעולמות העליונים עליה סיפר בארוכה באגרת המכונה [[אגרת הגאולה]]. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]]כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות חוצה|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העלייה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש"ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר' [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=בר"ה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי... ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד.. שאל הבעל . ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&st=&pgnum=207 'בן פורת יוסף' בסופו], נדפס גם בתחילת ספר '[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב ]'.}} בעת צערו של הבעש"ט זלגו עיניו דמעות{{הערה|[[תורת שלום]] עמ' 113.}}. ===הניצחון על ה'פרנקיסטים'==={{ערך מורחב|כת הפרנקיסטים}}ב[[כ"ו בתמוז]] שנת [[תקי"ט]] ניצח הבעש"ט את מלך המשיח: הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש"אימתי קאתי מרכ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש" ט כבר הסתלק (בשנת [[תק"כ]]). ==שיטתו== מתי בא אדוןישנם נקודות רבות שאותם חידש והדגיש הבעש"ט בשיטתו. נקודת כל החידושים היא לקחת כל דבר לגלות את מקורו, ה[[עצם]] שלו. היינו: מהי תכליתו, מטרתו, מקורו ולאן הוא מוביל. כך מגלה מהו העצם של קיום העולם, [[בריאה מתמדת]] על ידי [[הקב"ה]]. כך מגלה גם מהו בדיוק היהודי, עצם שמאוחד בתכלית עם [[עצמות אין סוף]] (וכיון וענין זה גלוי יותר אצל היהודים הפשוטים דווקא, קירבם יותר) ענה וכן עודד במיוחד את האהבת ישראל הפשוטה לכל יהודי מצד [[עצם הנשמה]]. וכן גם מגלה את מהות ה'[[קליפת נוגה]]' (ראה [[תניא - פרק ו']]. ועוד ועוד{{הערה|על פי [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]}}.===השגחה פרטית==={{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע "בכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]", הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}. משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו המשיח: כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב"ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים. משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב"ה כמו שנאמר "ואנכי אסתר אסתיר פני", וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}. לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא ייתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית. ===קירוב היהודים הפשוטים===ב[[י"ז אלול]] [[תע"ד]] בעת היות הבעש"ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב"ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש"ט היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב"ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב"ה. ===כח המחשבה===חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי "במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו"לכשיפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד"ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאוד את חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה. מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, כשכוונתו ב[[סעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[בעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "קורע את יריבו כדג". הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על מעיינות כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לצעוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק ב[[חוש]]ים נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט בתשרי]]}}. ===העלאת הרע לטוב===לפי תורת החסידותהבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה', על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו. בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה גילה . בנוסף אומר הבעל שם טובכי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה. מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}.

==על הבעש"ט==[[המגיד ממזריטש]] העיד על הבעל שם טוב ש"ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם" ו"למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים"{{דרוש מקור}}. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אמר שהכיר את הבעש"ט בימי ילדותו: "היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום"כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. [[אדמו"ר הזקן]] אמרמעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, שהבעש"ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמרובהיותו משמש ככסא לאור, שהבעל אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמוח"ר הריי"צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טובא קצח, ב}}.

==תורתו=====תורתוכתיבת והדפסת דבריו===תורתו ואימרותיו של הבעל שם טוב לא נרשמו על ידוהבעש"ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&st=&pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], רק ליקוטים מהם מובאים בספרי אך תלמידיו. עיקר תורתו ודעותיו של הבעל שם טוב מובאים בספרי הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו המובהק, רבי [[יעקב יוסף הכהן מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק"מ]]. הספר *[[צוואת הריב"ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעל שם טוב הבעש"ט כפי שנכתב שנאסף על ידי תלמידו, רבי [[ישעיה מיאנוב ולא ]] ויצא ב[[תשל"ה]], מחדש על ידי הבעל [[קה"ת]], בהוראת [[הרבי]].*[[כתר שם טוב, כפי שמשמע לכאורה. מאוחר יותר, ]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר [[כתר שם טוב]] וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים. כמה מתורותיו מופיעות גם בספר "דגל מחנה אפרים" שכתב נכדו, ר' משה חיים אפרים.בתקופה מאוחרת יותר התגלו העתקים צרור גדול של מכתבי הבעל שם טוב הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].

[[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טוב את [[מלך המשיח]]: "אימתי קאתי מר" (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת המעיינות חוצה|"לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"]]{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}}, כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]]. ===שבע התורות=פרנקיסטים=={{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}שבע התורות של הבעל שם טוב שהתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר הבעש"ט ב[[כגן עדן]] בשנת [[תרנ"ו בתמוזב]]. ב[[שמיני עצרת]] שנת [[תקיתרנ"טג]] ניצח הבעשסיפר [[אדמו"ר הרש"ט ב]] את הפראנקיסטים בעיר לבובפרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). במכתבים שנמצאו בומאז כלל לא נזכר המאורע במשך יותר מארבעים שנה, בשנת [[גניזה החרסוניתתרצ"ז]] נמצא כי אדמו"ר הריי"צ פרסם וגילה את פרטי המאורע. ==הנהגה ניסית ומופתית=====סיפורי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' ===סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[כסלושבחי הבעש"ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[תש"כמנחם מנדל מוויטבסק]] עונה כותב במכתב "אחד היה הבעל שם טוב לפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום"? הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[הרביאמונה פשוטה]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה שביאור באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.===קפיצת הדרך===בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך לא שמעשהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, אך מה שנראה הוא שמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט כבר הסתלק (בשנת כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש ב[[תק"כקפיצת הדרך]]).

[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]]]ב[[חג הפסח]] שנת [[תק"כ]] חלה הבעל שם טוב הבעש"ט בקיבתו וזה מאוד החליש אותו וקולו כמעט שלא נשמעוכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]] התאספו לידו כל בני החבורה. הבעל שם טוב תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"חברא [[חברה קדישא]]" והורה להם כיצד יתעסקו להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה , בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא, ]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר , הבעש"טהגיב על כך: "לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל". לאחר מכן שמעוהו מלחשלוחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות. , אל תענה אותי!". משבאו כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה וציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן שכב וישב כמה פעמיםנשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין וישכב ושכב פעם נוספת. , הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשותאת הפסוק: "אל תבואני רגל גאוה! ", אותה שעה נסתלק בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קסלר ]] סיפר שראה את יציאת הנשמה ה[[נשמה]] "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"נשמה היתירה".

ב[[ו' סיון סיוון]] [[תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

===פולמוס סביב התאריך המדויק===בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום סביב התאריך המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום שהספק הוא בין יומו הראשון של [[חג השבועות ]] (ו' סיון) או ביום לבין יומו השני של חג השבועות (ז' סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש"ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש"ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה שבשנה אחת התארח בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הם שוחחו על הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות את הדעה כי לפיה הסתלק הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. ויאמר אדמו"ר הרש"ב הגיב לכך בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק ואמר שההסתלקות התרחשה בו' סיון, ודוד המלך הסתלק ואילו בז' סיוןהסתלק דוד המלך. וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה הקשה על קביעה זו מההלכה האוסרת לקבור בחג ומההשערה היוצאת מקביעת אדמו"ר הרש"ב לפיה קבורתו של הבעש"ט היה ביום טובנערכה על ידי [[גוים]], ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הגיב לטענה זו בכך שגופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכללהוצרך להתעסקות של אנשי [[חברא קדישא]]{{הערה|אלא הוא קבר את עצמו}}. ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש"{{הערה|דיון בנוגע ליום הקבורה מובא ב[https://drive.google.com/file/d/1bDx8V6I4ckdlRIIjTyGruV0WXLrWUd3c/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ד' עמ' 1031 ובהערות].}}. ==תמונתו==[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית "קישורים חיצוניים" אודות התמונה.]]בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}. ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

== תמונתו ==בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טובנימוק נוסף נתן לכך הרבי, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה למשום שעל-פי המסורה צריך להיות [[שבתאות|שבתאיי"ג תיקוני דיקנא]] מסוים. הרבי אמר שתמונה זו שייכת לבעל שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה)ניכר בהזקן{{הערת שולייםהערה|מפי ר' יעקב כ"ץ[[ליקוטי שיחות]], שכך אמר הרבי בליל ב' דחג הסוכות תשככרך י"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך אט, עמ' קד)}} אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://chabad531.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו]}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי שנעשה בענין המוכיח את הפקפוקים בענין, ==תלמידיו=={{הערת שולייםערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}}*ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]*רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|כך כתב הרבי ביעקב יוסף מפולנאה]]*רבי [[אגרות קודשיחיאל מיכל מזלוטשוב]], כרך ז, עמ*רבי [[חיים הכהן רפפורט]]*רבי [[זאב וולף קיצס]]*רבי [[חיים מקראסנא]]*רבי [[נחמן מהורדנקא]]*רבי [[אריה לייב משפולי]]*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]*רבי [[מנחם נחום מצ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מהרנוביל]]*רבי [[פנחס מקוריץ]]*רבי [[שמואל מקמינקא]]*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]*רבי [[דוד לייקס]]*רבי [[לייב שרה' ס]]*רבי [[תשרייהודה לייב מפיסטין]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר *רבי [[דמויות גדולי החסידותזלמן מלוצק]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב*רבי [[תל אביבאברהם מפודולסק]] שנת *רבי [[תש"המנחם מענדל מפרימשלן]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}ישנם סיבות נוספות. אחת מהם היא{{הערת שוליים*רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]]* רבי [[שיחות קודשדוד מקולמיא]] * רבי [[תשכ"ומנחם מנדל מבאר]] עמ' 621.}} משום שאדמו"ר מוהריי"צ אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב.

נימוק נוסף נתן הרבי לכך==משפחתו==לבעל שם טוב שני ילדים ידועים:*בנו, משום שעל-פי המסורה צריכות-להיות י"ג תיקוני-דיקנא ניכר בהזקן.{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחותרבי צבי]], כרך י"ט*בתו, עמ' 531}}:[[אדל]].

==תלמידיו ומשפחתו==בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו "[[המגיד ממזריטש]]", רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]], רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], רבי [[זאב וולף קיצס]], *רבי [[משה חיים מקרסנהאפרים מסדילקוב]], *רבי [[נחמן מהורדנקאברוך ממז'יבוז']], רבי [[אריה לייב משפולי]], רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], רבי [[מנחם נחום מצ.*נכדו של ר' ברוך ממז'יבוז' הוא ר'רנוביל]]משה צבי מסאווראן (עיירה באוקראינה)*נינו, נכדה של אדל מבתה פייגא - רבי [[פנחס מקוריץ]], רבי [[שמואל מקאמינקאנחמן מברסלב]] ורבים אחרים.

לבעל שם טוב שני ילדים ידועיםצאצאי הבעש"ט ואדמו"ר הזקן גם יחד: בנו*הרב [[אהרן זסלבסקי]], רבה של [[רבי צביקרמנצ'וג]], ובתונכד [[אדמו"ר הזקן]] (בן בתו, אדל. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: רבי [[משה חיים אפרים מסדילקובהרבנית פריידא]] ורבי ) וחתן [[ברוך ממז'יבוז'אדמו"ר האמצעי]]. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי נשא בזיווג שני את [[נחמן מברסלבמרת חיה]]. , בת ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) וריחיאל. בקרמנצ' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבווג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי נחמן מברסלב.

==ראו גם==*[[אגרת הגאולה]]*'''אברהם אבא מדוביסר''' - מחשובי התלמידים. נודע בגאונותו וחסידותו. שימש כאב"ד העיר דוביסאר הנמצאת על הדניסטר. שימש כשליח ציבור בבית מדרשו של רבו הבעש"ט. ובספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופרות כמה מעשיות בעניין זה ובכלל על קשריו עם הבעש*[[המלחמה בכת הפרנקיסטים]]*[[כתבי ר' יאשע שו"ט.ב]]*[[המכתב הארוך]]

* '''[[ספר הזכרונות]] מכ"ק ''' - [[אדמו"ר הריי"צ]].* '''[[ספר התולדות|ספר התולדות הבעש"ט]]''' - [[חנוך גליצנשטיין]], .* '''[[המאירים לארץ]]'''- [[ספר התולדותיצחק אלפסי]].* '''[[שבחי הבעש"ט]] ''' - הבעל שם טוב[[תקע"ה]].* '''[[נזר הבעש"ט]]'''- [[אברהם שמואל בוקיעט]].* '''[[המאירים לארץכתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)|כתבי ר' יאשע שו"ב]] מאת הרב יצחק אלפסי'''

* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקותו מאתר הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב"ד בישראל]] {{חב"ד בישראל|}}* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס{{הב}}*‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]*[http://www.jnul.hujiold2.ac.il/dl/books/html/bk1268340ih.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז']{{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו]{{אינפו}} * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת. * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'.{{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת"{{PDF|}}* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad"{{בית חב"ד|}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]]{{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf וכל המרבה לספר]''', אודות סיפורי הבעל שם טוב והיחס אליהם, בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב {{PDF}}•וראה עוד בערכו באתר המכלול ובהערות שם דברים נפלאים  ;מפות ותמונות* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/קבר+רבי+ישראל+בעל+שם+טוב+זי%22ע‭/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].* [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש"ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49°26'13.5%22N+27°24'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/מעין+הבעל+שם+טוב‭/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]*'''[https://toratchabad.com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] *[https://col.org.il/news/66477 ציונו של הבעל שם טוב אלול תשמ"ז • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]*[https://toratchabad.com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה] באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]];תמונות מיוחסות לבעל שם טוב* [https://col.org.il/news/140890 האם זוהי באמת תמונת הבעל שם טוב? • דעת הרבי] {{COL}}*[https://col.org.il/date/2009/9/10?page=2 על זה גדלנו: בואו לסייר בבית מדרשו של הבעש"ט{{col}}]*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54830 דעת הרבי על "תמונת הבעל שם טוב"] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} {{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק"כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}} 

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטשקטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]}}{{ערך חסר}}