שינויים

{{בעריכה}}[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טובבמכתבי [[הגניזה החרסונית]]]][[תמונהקובץ:בעל_שם_טוב.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|מתפללים על ציון הבעל שם טוב]][[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת של הבעש"ט במז'יבוז']]רבי '''[[רבי]] ישראל בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט''') הוא כינויו של '''רבי ישראל בן אליעזר''', ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]] ושיטתה, ממנה הסתעפו חסידויות רבות. נולד ביום [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]] לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ושרה בעיר אוקופ (ליד קמיניץ הפודולית. באותה תקופה על גבול פולין-תורכיה). נפטר ביום רביעי ב[[חג השבועות]] שנת [[תק"כ]] ומנוחתו כבוד ב[[מזי'בוז']]והתפתחו כל החצרות החסידיות.

==ביוגרפיה=====ילדותו===רבי ישראל נולד ביום ב[[י"ח באלול]] שנת [[ה'תנ"ח]] לר(24 באוגוסט 1698) הסתלק ב[[ו' אליעזר ושרה בעיר אוקופ. כעבור שמונה ימים, ביום בסיוון]] (יום א' של [[חג השבועות]]) [[ה'תק"כ"ה באלול]], ערכו לו (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[ברית מילהמזי'בוז']]. הוריו קראו לו ישראל ולימים מצאו לכך רמז שעם ישראל היה באותה תקופה במצב של עילפון ותרדמה רוחנית וישנה סגולה ללחוש לאדם שהתעלף את שמו באוזנו. כך גם הבעל שם טוב הגיע לעורר עם ישראל מעלפונו הרוחני.

ישראל, שהיה בן יחיד להוריורבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי"ח אלול נולד הבעש"ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. אביו נפטר כשהוא היה עדיין ילדבנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. לפני שנפטר אמר לו אביו: ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"אל תפחד מאף אחד, רק מהצ]] ע' אחד". היה זה עבור הבעל שם טוב כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו106}}.

בשנות ילדותו הרבה הבעל שם טוב להתבודד ביערות, באמרו כי שם אין אנשים רעים וגאוותניים ומורגשת ה==תולדות חיים==[[קדוש]]ה ה[[אלוקי]]ת האופפת את העצים ובעלי החייםקובץ:ביכנ בעשט מזיבוז. את פרנסתו מצא ממשרות שונות. תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים, להוליך ולהביא את הילדים לjpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת של הבעש"ט בעיירה מז'חדריבוז' והיה עושה זאת באהבה גדולה{{הערת שוליים|תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה [[אהבה]] שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד.}}. לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש ובשעות הערב היה עוסק ב[[עבודת השם]].

בהיותו בן ארבע עשרה הובאו לידי ===תקופת לידתו===בשנת ת"ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב כתבים של המקובל הנודע רבי , פרץ ה[[אדם בעל שםמרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי]]ם פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת"ח ות"ט]] וכתוצאה מהלימוד בהם הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה. הוא התקדש וטיהר עצמוכתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. היה טובל תקופה זו מכונה ב[[מקווהחסידות]] ומקיים "[[עילפון]]", כדוגמת [מצוות[אדם (מין)|אדם]] בדבקותשהתעלף ושקוע בתרדמה.

ביום רבי [[י"ח באלולפנחס מקוריץ]] שנת אמר{{הערה|[[תפספר המאמרים אדמו"דר הרש"ב|ספר המאמרים]] התגלה אליו התרס"ג עמ' קמ"ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[נביאעולם (בחסידות)|עולם]] , כדי להעיר את [[אחיה השילונינשמות ישראל]] והחל ללמדו [[תורה]]. לימים, כינה אותו הבעל שם טוב, "מורי ורבי הידוע"מעילפונם.

==חתונתו==הבעל [[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם טוב עזב ]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], כשמעוררים את אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליההעצם גם האדם מתעורר. כך קודם התגלות הבעל שם, נעשה טוב עם ישראל היה שקוע ב'מלמדעילפון' באחד החדרים, ובעקבות שנפגש עם ו[[רבי אפרים מברודיהקב"ה]]הוריד את נשמת הבעש"ט (ששמה '''ישראל''') לעולם, כדי לעורר את עצם הנפש בעם, מנכבדי העיר ואביו של הרב המפורסם רבי וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[אברהם גרשון מקיטובלקוטי שיחות]] - נעשה לחתנוח"ב עמ' 471.}}.

אלא שרבי ישראל, ביקש להשאיר את ענין האירוסין בסוד. רק לאחר פטירתו של ===הרקע ללידתו===הוריו רבי אפרים[[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, בא הבעשוהיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו"ט לשאת את אשתור הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי"צ]], אולם בבואו הסתיר את עצמו: לבוש היה כאיכרליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ"ז]], עטוף בגדים גסים כסעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ"ו-חורף ת"אחד הריקיםש]]''' ע' 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש"ט'''|29302|עמ' 27|עמוד=34}}). נסיונותיו של רבי אברהם גרשון להפטר מן ה}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי"איכר הגסצ]], שיחת [[כ' בחשוון]] [[תש" עלו בתוהו והוא מיהרא]], לפחותסעיף י' ('''[[ספר השיחות - תש"א]]''', להרחיק אותו מסביבתועמ' 43-44).}}.

הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך עברו לאחד הכפרים. בשנת ת"ץ עבר הבעש"ט לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמדפעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, וגם ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם חי בדחקות רבה =חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.

==התגלותו==ביום האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [[ח"י אלול תצ"דאליהו הנביא]]ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, בהיותו בן ל"ו נצטוה הבעש"ט על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם. הוא נתכנה בתואר "בעל שם" שהיה נפוץ בדורות אלהובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ופרסומו הראשון היה בעיר טלוסטומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.

עיקר פעילותו במסעות ונדודים בתחילת התגלותו היה בשלושה עניניםלאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמיים{{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל"ד, התגלות פנימיות התורהאות נ|ללא|עמוד=29}}.}}.

במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא[[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב ואחרות שבווהליןט. נוהג היה בנסיעותיו לרפא חולים }} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - גם על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. בראשית התגלותו היה לבעש"ט סופר מיוחד - רבי אלכסנדר זיסקינד, שהיה כותב את קמיעותיו, אולם משרבו הבאים, נתקבל עוזר נוסף - רבי צבי סופר, שפרשיותיו היו ליקרות ערך ביותר. לאחר מכן נשאר רבי צבי לסופרו היחידהכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}.

בשנת זקני ה[[תחסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[אדמו"רי חב"ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש"קי]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], עבר הריב"ששהקשר בין שני השיעורים הוא, שנתפרסם כבר כשגם [[רש"בעל י]] וגם הבעל שם טוב", לעיר מז'יבוז'. כאן החלו להתרכז מסביבו אלפים ובתוכם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמיםנולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.

הבעשרבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ט היה לומד עם תלמידיו שיעור ב]] סיפר בשם [[גמראאדמו"ר הזקן]]. אופן הלימוד היה מתוך חריפות וגאונות גדולה, ולמדו את הרמבשלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ם, הריט שחותם "ף הראישראל מאקופ"ש ושאר מפרשים מה([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("ראשוניםאוקפ" שהשתייכו לגמרא הנלמדתפירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט היה מתרגם את המילים ל"ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערה|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[אידישלקוטי דיבורים]]כרך א עמ' לא ואילך}}).

בשנים אלה עמד הבעש===חינוכו===הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "ט לעלות לארץ ישראלבני אל תירא משום דבר, שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתורק מ[[הקב"ה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, אולם תכניתו לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא יצאה אל הפועלנמשך זמן רב.

רוב תקופת נשיאותו===נישואיו===בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את היישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, התגורר במזיבוזבא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, שהפכה למוקד עליה לרגלאולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. תלמידי חכמים גדולים הסתופפו בחצרו, וקהל גדול רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של עמך נהר לתפילות וסעודותאחותו והם נישאו, וקהל חסידי הבעשאך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"ט, הלך וגדלצ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אוקראינה]]}} והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.

==עליית הנשמהפעליו==ב===התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===לפני התגלותו עסק הבעש"ט כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה הבעש"ט מחדיר ומכניס לילדים חוויות רוחניות, בין היתר על ההקפדה בעניית [[ראש השנהאמן]] שנת [[תק, וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ"ז]] עשה הבעל שם טוב עליית נשמה בה הוא פגש את ד עמ' 58. [[מלך המשיחאגרות קודש]]. על שאלת הבעל שם טוב: חי"אימתי קאתי מרט עמ' ע וש" (= מתי בא אדון?) ענה המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טובנ.}}.

==שבחי הבעשעבודתו זו היה עושה בשמחה ו[[אהבה]] אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש"ט==אין שבח שלא נשתבח בו הבעשהימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו"ט. אין גבול ליכולתו ואין מעצור לכחו הרב בעליונים ובתחתונים. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] מעיד עליו שהתבטא פעם: "ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידםהלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה" וחדר"הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקליםכשהיה עוזר למלמד"{{דרוש מקורהערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ד עמ' מז}}.

העיד רבי בעת היותו בן 18 (שנת תע"ו), הציע לפני חבריו מה[[מנחם מענדל מויטבסקמחנה הנסתרים]], שהכיר את דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש 'מלמד' עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש"ט בימי ילדותו: "היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום"כעוזר מלמד.

===ראש מחנה הנסתרים===בהיותו בן 14 (ה'[[אדמותע"ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר הייתה אז תחת הנהגת ה"בעל שם" רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]]. לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש ארוך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי"ח).}}. בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים. ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י [[אלול]] בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות. ===התגלותו ושמו===ביום [[י"ז באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין. במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד. בשונה משאר בעלי השם שקדמו לו, הבעל שם טוב לא השתמש כלל בהשבעת שמות הקודש ובקמיעות שחילק לא הופיעו שמות, וזו אחת הסיבות לכך שהכינוי שלו שונה מכל שאר בעלי השם שלפניו והוצמד לו הכינוי 'בעל שם '''טוב'''{{הערה|1=הרב יהודה שורפין, ''''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5228935#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה קוראים לו 'הבעל שם טוב'?]''' {{בית חבד}}}}'. בשנת [[ת"ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב"ם]], הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]]. באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל. ===עלייתו להיכל המשיח===ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעש"ט עליית [[נשמה]] לעולמות העליונים עליה סיפר בארוכה באגרת המכונה [[אגרת הגאולה]]. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]] כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות חוצה|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העלייה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש"ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר הזקן' [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=בר"ה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] אמרכידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי... ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד... ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&st=&pgnum=207 'בן פורת יוסף' בסופו], נדפס גם בתחילת ספר '[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]'.}} בעת צערו של הבעש"ט זלגו עיניו דמעות{{הערה|[[תורת שלום]] עמ' 113.}}. ===הניצחון על ה'פרנקיסטים'==={{ערך מורחב|כת הפרנקיסטים}}ב[[כ"ו בתמוז]] שנת [[תקי"ט]] ניצח הבעש"ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש"כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שהבעששמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט כבר הסתלק (בשנת [[תק"כ]]). ==שיטתו==ישנם נקודות רבות שאותם חידש והדגיש הבעש"ט חיבב ביותר בשיטתו. נקודת כל החידושים היא לקחת כל דבר לגלות את מקורו, ה[[עצם]] שלו. היינו: מהי תכליתו, מטרתו, מקורו ולאן הוא מוביל. כך מגלה מהו העצם של קיום העולם, [[בריאה מתמדת]] על ידי [[הקב"ה]]. כך מגלה גם מהו בדיוק היהודי, עצם שמאוחד בתכלית עם [[עצמות אין סוף]] (וכיון וענין זה גלוי יותר אצל היהודים הפשוטיםדווקא, קירבם יותר) וכן עודד במיוחד את האהבת ישראל הפשוטה לכל יהודי מצד [[עצם הנשמה]]. וכן גם מגלה את מהות ה'[[קליפת נוגה]]' (ראה [[תניא - פרק ו']]. ועוד ועוד{{הערה|על פי [[אדמוקונטרס עניינה של תורת החסידות]]}}.===השגחה פרטית==={{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע "ר הרשבכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]"ב, הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמראויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, שהבעל גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}. משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב"ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים. משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב"ה כמו שנאמר "ואנכי אסתר אסתיר פני", וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}. לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא ייתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית. ===קירוב היהודים הפשוטים===ב[[י"ז אלול]] [[תע"ד]] בעת היות הבעש"ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב"ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש"ט היה מסודר לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב"ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב"ה. ===כח המחשבה===חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי "במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו"{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד"ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאודאת חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.  מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[אדמוסעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[בעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "ר הרייקורע את יריבו כדג". הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לצעוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק ב[[חוש]]ים נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"צט בתשרי]] אמר שאין לשער }}. ===העלאת הרע לטוב===לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה', על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את האהבת ישראל בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו. בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה. בנוסף אומר הבעל שם טובכי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה. מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}. למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח"א קצח, ב}}.

תורתו של ===כתיבת והדפסת דבריו===הבעש"ט לא נרשמה על ידוהיה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&st=&pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי התורה מובאים בשמו בספרי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך תלמידיוהם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק"מ]]. אפילו צוואתו המפורסמת שנדפסה בשם *[[צוואת הריב"ש]]- מכיל גם מתורתו של הבעש" לא נכתבה על ידו, אלא ט כפי שנאסף על ידי תלמידו - רבי [[ישעיה מיאנוב. התוכן בספר זה אמיתי]] ויצא ב[[תשל"ה]], אולם אין זו לשון הבעשמחדש על ידי [[קה"ט. עיקר תורתו של הבעש"ט ודעותיו הובאו בספרי תלמידו המובהק - רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאהת]], אולם גם בספרי תלמידיו האחרים ונכדיובהוראת [[הרבי]]. לאחר מכן, רוכזו התורות שבספרים אלה לספר אחד: "*[[כתר שם טוב]]". בדורות האחרונים כונסו - בו רוכזו ליקוטי התורות האלה ומוינו בספר כתר שם טוב וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים.כמה מתורותיו מופיעות גם בספר "דגל מחנה אפרים" שכתב נכדו, ר' משה חיים אפרים.בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].

בדורות האחרונים התגלו כתבי [[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה עליית [[הגניזה החרסוניתנשמה]]" ובה כתבי יד רבים והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טובאת [[מלך המשיח]]: "אימתי קאתי מר" (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת המעיינות חוצה|"לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"]]{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}}, כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]].

==פרנקיסטים=שבע התורות==={{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}שבע התורות של הבעל שם טוב שהתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר הבעש"ט ב[[כגן עדן]] בשנת [[תרנ"ו בתמוזב]] שנת . ב[[תקישמיני עצרת]] [[תרנ"טג]] ניצח הבעשסיפר [[אדמו"ר הרש"ט ב]] את הפראנקיסטים בעיר לבובפרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). במכתבים שנמצאו בומאז כלל לא נזכר המאורע במשך יותר מארבעים שנה, בשנת [[גניזה החרסוניתתרצ"ז]] נמצא כי אדמו"ר הריי"צ פרסם וגילה את פרטי המאורע. ==הנהגה ניסית ומופתית=====סיפורי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' ===סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[כסלושבחי הבעש"ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[תש"כמנחם מנדל מוויטבסק]] עונה כותב במכתב "אחד היה הבעל שם טוב לפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום"? הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[הרביאמונה פשוטה]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה שביאור באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.===קפיצת הדרך===בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך לא שמעשהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, אך מה שנראה הוא שמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט כבר הסתלק (בשנת כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש ב[[תק"כקפיצת הדרך]]).

===תיאור הסתלקותו===[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]]]בספר ב[[שבחי הבעש"טחג הפסח]] מתואר: בימי הפסח של שנת [[תק"כ]] חלה הבעש"ט בקיבתווכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. הוא נעשה כחוש וקולו כמעט שלא נשמע. בליל [[חג השבועות ]] התאספו לידו כל בני החבורה. הבעש"ט תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"חברא [[חברה קדישא]]" והורה להם כיצד יתעסקו להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה , בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא, ]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר , הבעש"טהגיב על כך: "לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל". לאחר מכן שמעוהו מלחשלוחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות. , אל תענה אותי!". משבאו כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה וציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן שכב וישב כמה פעמיםנשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין וישכב ושכב פעם נוספת. , הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשותאת הפסוק: "אל תבואני רגל גאוה! ", אותה שעה נסתלק בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קעסלער קסלר]] סיפר שראה את יציאת הנשמה ה[[נשמה]] "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"נשמה היתירה".

ב[[ו' סיון סיוון]] [[תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

===תאריך הסתלקותופולמוס סביב התאריך המדויק===בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום סביב התאריך המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום שהספק הוא בין יומו הראשון של [[חג השבועות ]] (ו' סיון) או ביום לבין יומו השני של חג השבועות (ז' סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש"ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש"ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא שבשנה אחת התארח בחג השבועות [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], הם שוחחו על הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר את הדעה לפיה הסתלק הבעל שם טוב בז' סיון. אדמו"ר הרש"ב הגיב לכך בפסקנות ואמר שההסתלקות התרחשה בו' סיון, ואילו בז' סיון הסתלק דוד המלך. ר' לוי יצחק הקשה על קביעה זו מההלכה האוסרת לקבור בחג ומההשערה היוצאת מקביעת אדמו"ר הרש"ב לפיה קבורתו של הבעש"ט נערכה על ידי [[גוים]], אדמו"ר הרש"ב הגיב לטענה זו בכך שגופו הקדוש של הבעש"ט לא הוצרך להתעסקות של אנשי [[חברא קדישא]]{{הערה|אלא הוא קבר את עצמו}}. בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש"{{הערה|דיון בנוגע ליום הקבורה מובא ב[https://drive.google.com/file/d/1bDx8V6I4ckdlRIIjTyGruV0WXLrWUd3c/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ד' עמ' 1031 ובהערות].}}.

בספר ==תמונתו==[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית "קישורים חיצוניים"אודות התמונה.]]בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[שמועות וסיפוריםהרבי]]אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ" מובא הסיפורץ, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[רבי לוי יצחק שניאורסוןחג הסוכות]] בביתו של [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הרשהריי"בצ ('[[המלך במסיבו]]', ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טובכרך א, ורעמ' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל קד).}}, אך לא לבעל שם טוב הסתלק בז' סיון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}.

ויאמר ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר הרשמוהריי"ב בפסקנות, כי הבעשצ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בזו]] עמ' סיון621.}}.

וישאל ר' לוי יצחקנימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], אם כן יום הקבורה של הבעשכרך י"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?!עמ' 531.}}.

ויענהו אדמו==תלמידיו=={{ערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}}*ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]*רבי [[יעקב יוסף כ"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל...ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]*רבי [[חיים הכהן רפפורט]]*רבי [[זאב וולף קיצס]]*רבי [[חיים מקראסנא]]*רבי [[נחמן מהורדנקא]]*רבי [[אריה לייב משפולי]]*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]*רבי [[פנחס מקוריץ]]*רבי [[שמואל מקמינקא]]*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]*רבי [[דוד לייקס]]*רבי [[לייב שרה'ס]]*רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]*רבי [[זלמן מלוצק]]*רבי [[אברהם מפודולסק]]*רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]*רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]]* רבי [[דוד מקולמיא]]* רבי [[מנחם מנדל מבאר]]

ואכן==משפחתו==לבעל שם טוב שני ילדים ידועים:*בנו, בספר "[[היום יוםרבי צבי]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות*בתו, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש"[[אדל]].

== תמונתו ==בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]*רבי [[שבתאות|שבתאיברוך ממז'יבוז']] מסוים. הרבי אמר שתמונה זו שייכת לבעל שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי *נכדו של ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל בברוך ממז'יבוז' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"הוא ר מוהריי"צ ' משה צבי מסאווראן ('המלך במסיבו'עיירה באוקראינה)*נינו, כרך א, עמ' קד)}} אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=נכדה של אדל מבתה פייגא - רבי [[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפונחמן מברסלב]]}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי שנעשה בענין המוכיח את הפקפוקים בענין, {{הערת שוליים|כך כתב הרבי בצאצאי הבעש"ט ואדמו"ר הזקן גם יחד:*הרב [[אגרות קודשאהרן זסלבסקי]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' רבה של [[תשריקרמנצ'וג]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר נכד [[דמויות גדולי החסידותאדמו"ר הזקן]] (להרב שצרנסקיבן בתו, נדפס ב[[תל אביבהרבנית פריידא]] שנת ) וחתן [[תשאדמו"הר האמצעי]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}ישנם סיבות נוספות. אחת מהם היא{{הערת שוליים|, נשא בזיווג שני את [[שיחות קודשמרת חיה]] [[תשכ"ו]] עמ, בת ר' נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר' 621יחיאל.}} משום שאדמו"ר מוהרייבקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"צ אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טובק רבי נחמן מברסלב.

נימוק נוסף נתן הרבי לכך, משום שעל-פי המסורה צריכות-להיות י"ג תיקוני-דיקנא ניכר בהזקן.{{הערת שוליים|==ראו גם==*[[ליקוטי שיחותאגרת הגאולה]], כרך י*[[שבחי הבעש"ט, עמ]]*[[המלחמה בכת הפרנקיסטים]]*[[כתבי ר' 531}}:יאשע שו"ב]]*[[המכתב הארוך]]

==תלמידיו ומשפחתולקריאה נוספת==ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו "* '''[[המגיד ממזריטשספר הזכרונות]]", רבי ''' - [[יעקב יוסף כאדמו"ץ|יעקב יוסף מפולנאהר הריי"צ]], רבי .* '''[[יחיאל מיכל מזלוטשובספר התולדות|ספר התולדות הבעש"ט]], רבי ''' - [[זאב וולף קיצסחנוך גליצנשטיין]], רבי .* '''[[חיים מקרסנההמאירים לארץ]], רבי ''' - [[נחמן מהורדנקאיצחק אלפסי]], רבי .* '''[[אריה לייב משפולישבחי הבעש"ט]], רבי ''' - [[מנחם מנדל מויטבסקתקע"ה]], רבי .* '''[[מנחם נחום מצ'רנובילנזר הבעש"ט]], רבי ''' - [[פנחס מקוריץאברהם שמואל בוקיעט]], רבי .* '''[[שמואל מקאמינקאכתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)|כתבי ר' יאשע שו"ב]] ורבים אחרים.'''

לבעל ==קישורים חיצוניים==* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב"ד בישראל]] {{חב"ד בישראל|}}* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב שני ילדים ידועים] מאתר היברובוקס {{הב}}*[http: בנו//www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[רבי צביספריית חב"ד]], ובתו, אדל*[http://old2.ih.chabad.info/index. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדלphp?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז'] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} * [http: //old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו] {{אינפו}} * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר [[משה חיים אפרים מסדילקוביצחק אלפסי]] ורבי . אתר דעת.* [[ברוך ממזhttp://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'יבוזבית משיח'. {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת" {{PDF|}}* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב]באתר "BeitChabad" {{בית חב"ד|}}* [http://old2.ih.chabad.info/index. נינוphp?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי [[נחמן מברסלבשבועון בית משיח]]{{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://chabadpedia. רco.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf וכל המרבה לספר]'' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל , אודות סיפורי הבעל שם טוב מינה את נכדו רוהיחס אליהם, בגליון ' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) ורכי קרוב' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו., ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב {{PDF}}•וראה עוד בערכו באתר המכלול ובהערות שם דברים נפלאים

;מפות ותמונות*ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/קבר+רבי+ישראל+בעל+שם+טוב+זי%22ע‭/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].* [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש"ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49°26'13.5%22N+27°24'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/מעין+הבעל+שם+טוב‭/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]*'אברהם אבא מדוביסר''[https://toratchabad.com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]'' - מחשובי התלמידים. נודע בגאונותו וחסידותו. שימש כאב', באתר [[תורת חב"ד העיר דוביסאר הנמצאת על הדניסטרלבני הישיבות]] *[https://col.org. שימש כשליח ציבור בבית מדרשו il/news/66477 ציונו של רבו הבעשהבעל שם טוב אלול תשמ"טז • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]*[https://toratchabad. ובספר com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה] באתר [[שבחי הבעשתורת חב"טד לבני הישיבות]];תמונות מיוחסות לבעל שם טוב* [https://col.org.il/news/140890 האם זוהי באמת תמונת הבעל שם טוב? • דעת הרבי] מסופרות כמה מעשיות בעניין {{COL}}*[https://col.org.il/date/2009/9/10?page=2 על זה ובכלל על קשריו עם גדלנו: בואו לסייר בבית מדרשו של הבעש"ט{{col}}]*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54830 דעת הרבי על "תמונת הבעל שם טוב"] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}

{{סדרה|הקודם=-|רשימה=לקריאה נוספתנשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה==* [[ספר הזכרונותי"ח באלול]] מכ[[תנ"ק אדמו"ר הריי"צ.* ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תולדות הבעל שם טובתק"כ]] בעריכת הרב חנוך גליצנשטיין.* |הבא=[[המאירים לארץהמגיד ממזריטש]] מאת הרב יצחק אלפסי}}

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטשקטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]}}{{ערך חסר}}