שינויים

[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טובבמכתבי [[הגניזה החרסונית]]]][[תמונהקובץ:בעל_שם_טוב.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|מתפללים על ציון הבעל שם טובבמז'יבוז']]רבי '''ישראל בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|450px|בית הכנסת של הבעשראשי תיבות]] '''בעש"ט במז'יבוז''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]]בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.

'''רבי ישראל בעל שם טוב''', (בר"ת: '''בעש"ט''', מכונה גם '''ר' ישראל בעל שם''') הוא כינויו של '''רבי ישראל בן אליעזר'''. נולד ב[[ח"י אלול נח"תח באלול]] לאביו - [[אליעזר אב הבעל שם טוב|רבי אליעזרה'תנ"ח]] ואמו שרה, בעיר אוקופ שליד קמיניץ הפודולית (עיר ששכנה על גבול פולין-תורכיה24 באוגוסט 1698). הוא היה בן יחיד להוריו, שנפטרו עליו בילדותו. ביום רביעי הסתלק ב[[ו' בסיוון]] (יום א' של [[חג השבועות]] ) [[ה'תק"כ]] נסתלק הבעש"ט לבית עולמו(21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מזי'בוז']].

רבי ישראל בא בבריתו של אאע"ה ב==תולדות חיים==[[כקובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת של הבעש"ה אלולט בעיירה מז'יבוז']] [[נח"ת]] הוא יום בריאת העולם - (עפ"י רבי אליעזר בן הורקנוס מגדולי התנאים בתקופת חורבן [[בית המקדש]] השני).

בקשר לשמו===תקופת לידתו===בשנת ת"ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], הרבי מביא שנקרא ר' כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי]]ם פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת"'''ישראל'''ח ות"ט]]. כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, כי המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל הי-ה במצב של ]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] "[[עילפון והיו צריכים לעוררו על דרך שמעירים ]]", כדוגמת [[אדם וקוראים בשמו - '''ישראל'''(מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה.

טרם הלך לעולמו אביו, רבי אליעזר, השאיר בידיו צוואה [[פנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים אדמו"ר הרש"ב|ספר המאמרים]] תרס"אל תפחד מאף אחד, רק מהג עמ' אחדקמ"ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]], כדי להעיר את [[נשמות ישראל]] מעילפונם.

בשנות ילדותו הרבה [[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], כשמעוררים את העצם גם האדם מתעורר. כך קודם התגלות הבעל שם טוב להתבודד ביערותעם ישראל היה שקוע ב'עילפון' ו[[הקב"ה]] הוריד את נשמת הבעש"ט (ששמה '''ישראל''') לעולם, באמרו כי שם אין אנשים רעים וגאוותניםכדי לעורר את עצם הנפש בעם, ומורגשת הקדושה האלוקית האופפת את העצים ובעלי החייםוכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 471.}}.

כנער===הרקע ללידתו===הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, מצא הבעשוהיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו"ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי"צ]], ליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ"ז]], סעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ"ו-חורף ת"ש]]''' ע' 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש"ט את פרנסתו ממשרות שונות: תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים. הוא היה מוליך ומביא את הילדים ל'חדר' ולבית המדרש'|29302|עמ' 27|עמוד=34}}). תלמידו}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי"צ]], שיחת [[כ' בחשוון]] [[המגיד ממזריטשתש"א]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את סעיף י' ('''[[ספר התורה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ההשיחות - תש"חדר" כשהיה עוזר למלמדא]]''', עמ' 43-44).}}.

לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרשפעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, והיה עובד את עבודתו בשעה שהיו הכל ישניםולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.

בהיותו בן י"ד הובאו לידיו כתבים האורח נשאר, כמנהגו של המקובל הנודע רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [רבי אדם בעל שם[אליהו הנביא]] ושבא [[נסיון|לנסותו]]. כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה. הוא התקדש והיטהר על ידי טבילותבמצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, וקיים מצוות בדבקותומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.

ב[[ח"י אלול תפלאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל"ד]] בא הנביא אחיה השילוני והחל ללמדו תורה, אות נ|ללא|עמוד=29}}. לימים, כינה אותו הבעש"ט בכינוי "מורי ורבי הידוע"}}.

==חתונתו==הבעל שם טוב עזב את אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים, ובעקבות שנפגש עם [[רבי אפרים מברודיהמגיד ממעזריטש]]פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, מנכבדי העיר ואביו של הרב המפורסם רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - נעשה לחתנועל ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}.

אלא שרבי ישראלזקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, ביקש להשאיר את ענין האירוסין בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעשהמסורת מ[[אדמו"רי חב"ט לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר ד]] שצריך בכל יום ללמוד את עצמו: לבוש היה כאיכר, עטוף בגדים גסים כ[[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש"אחד הריקים". נסיונותיו י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של רבי אברהם גרשון להפטר מן ה"איכר הגס" עלו בתוהו והוא מיהרהבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], לפחותשהקשר בין שני השיעורים הוא, להרחיק אותו מסביבתושגם [[רש"י]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.

הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוברבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251). }} לאביו ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות[[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערה|על פי [[הגניזה החרסונית]]. בהמשך עברו לאחד הכפריםבמסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים. בשנת ת}} (וסימנך "ץ עבר הבעשנחת"ט לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, וגם שם חי בדחקות רבה כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).

==התגלותו=חינוכו===ביום הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מ[[חהקב"י אלול תצה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"ד{{הערה|[[לקוטי שיחות]], בהיותו בן לח"ו נצטוה הבעש"ט ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם. הוא נתכנה בתואר "בעל שם" שהיה נפוץ בדורות אלהפיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, ופרסומו הראשון היה בעיר טלוסטאך הדבר לא נמשך זמן רב.

עיקר פעילותו במסעות ונדודים בתחילת התגלותו היה בשלושה ענינים: פדיון שבוייםבשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר לימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, חיזוק התורה ויראת שמייםליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, התגלות פנימיות התורהאשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].

במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא===נישואיו===בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את היישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב ואחרות שבווהליןנעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. נוהג היה בנסיעותיו לרפא חולים - גם על ידי רפואות וגם על ידי קמיעותרבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. בראשית התגלותו היה לבעש"ט סופר מיוחד - רק לאחר פטירתו של רבי אלכסנדר זיסקינדאפרים, שהיה כותב בא הבעל שם טוב לשאת את קמיעותיואשתו, אולם משרבו הבאים, נתקבל עוזר נוסף - בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי צבי סופראברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, שפרשיותיו היו ליקרות ערך ביותראך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. לאחר מכן נשאר רבי צבי לסופרו היחידבשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אוקראינה]]}} והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.

בשנת ==פעליו=====התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===לפני התגלותו עסק הבעש"ט כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה הבעש"ט מחדיר ומכניס לילדים חוויות רוחניות, בין היתר על ההקפדה בעניית [[ת"קאמן]], עבר הריבוכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ"ש, שנתפרסם כבר כד עמ' 58. [[אגרות קודש]] חי"בעל שם טובט עמ' ע וש", לעיר מז'יבוז'נ. כאן החלו להתרכז מסביבו אלפים ובתוכם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים}}.

הבעש"ט עבודתו זו היה לומד עם תלמידיו שיעור בעושה בשמחה ו[[גמראאהבה]]. אופן הלימוד היה מתוך חריפות וגאונות גדולהאין קץ, ולמדו את הרמב"םעד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשוניםהימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעשתלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא פעם: "ט היה מתרגם הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את המילים להילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד"{{הערה|[[אידישאגרות קודש]]חלק כ"ד עמ' מז}}.

בשנים אלה עמד הבעשבעת היותו בן 18 (שנת תע"ט לעלות לארץ ישראלו), הציע לפני חבריו מה[[מחנה הנסתרים]], דרך פעולה חדשה, שתפסה לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום חשוב ומרכזי בתורתויש 'מלמד' עבור ילדי המקום, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועלובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש"ט כעוזר מלמד.

==מוקד עליה לרגל=ראש מחנה הנסתרים===בהיותו בן 14 (ה'[[תע"ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר הייתה אז תחת הנהגת ה"בעל שם" רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].

רוב תקופת נשיאותולפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], התגורר במזיבוזהודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש ארוך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, שהפכה למוקד עליה לרגלרבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. תלמידי חכמים גדולים הסתופפו בחצרוכתוצאה מהלימוד, וקהל גדול של עמך נהר לתפילות וסעודותשידכו לו אשה מהעיר אקופ, וקהל חסידי אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט, הלך וגדלבעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי"ח).}}.

==עליית הנשמה==ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב עליית נשמה בה הוא פגש את [[מלך המשיח]]. לשאלו את המשיח "אימתי קאתי מר" (= מתי בא אדון?) ענה המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טובבגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.

==שבחי הבעשביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"ט==אין שבח שלא נשתבח בו הבעשי [[אלול]] בשנת תפ"ט. אין גבול ליכולתו ואין מעצור לכחו הרב בעליונים ובתחתוניםד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[המגיד ממזריטשקדוש]] מעיד עליו שה, עד לעיני כל ישרא"ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידםל, הייתי בן ל" ו"הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים"{{דרוש מקורונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.

העיד רבי ===התגלותו ושמו===ביום [[מנחם מענדל מויטבסקי"ז באלול]] שנת [[תצ"ד]], שהכיר את הבעש"ט בימי ילדותו: "הבעל שם טוב היה היה דבר ה' בידי אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל השם שם טוב ויגזור אומר ויקםלפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. אחד היהבמסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום"זסלב שבווהלין.

במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד. בשונה משאר בעלי השם שקדמו לו, הבעל שם טוב לא השתמש כלל בהשבעת שמות הקודש ובקמיעות שחילק לא הופיעו שמות, וזו אחת הסיבות לכך שהכינוי שלו שונה מכל שאר בעלי השם שלפניו והוצמד לו הכינוי 'בעל שם '''טוב'''{{הערה|1=הרב יהודה שורפין, ''''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5228935#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה קוראים לו 'הבעל שם טוב'?]''' {{בית חבד}}}}'. בשנת [[ת"ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב"ם]], הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]]. באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל. ===עלייתו להיכל המשיח===ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעש"ט עליית [[נשמה]] לעולמות העליונים עליה סיפר בארוכה באגרת המכונה [[אדמואגרת הגאולה]]. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]] כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות חוצה|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העלייה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש"ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר הזקן' [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=בר"ה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] אמרכידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי... ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד... ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&st=&pgnum=207 'בן פורת יוסף' בסופו], נדפס גם בתחילת ספר '[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]'.}} בעת צערו של הבעש"ט זלגו עיניו דמעות{{הערה|[[תורת שלום]] עמ' 113.}}. ===הניצחון על ה'פרנקיסטים'==={{ערך מורחב|כת הפרנקיסטים}}ב[[כ"ו בתמוז]] שנת [[תקי"ט]] ניצח הבעש"ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש"כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שהבעששמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט חיבב ביותר כבר הסתלק (בשנת [[תק"כ]]). ==שיטתו==ישנם נקודות רבות שאותם חידש והדגיש הבעש"ט בשיטתו. נקודת כל החידושים היא לקחת כל דבר לגלות את מקורו, ה[[עצם]] שלו. היינו: מהי תכליתו, מטרתו, מקורו ולאן הוא מוביל. כך מגלה מהו העצם של קיום העולם, [[בריאה מתמדת]] על ידי [[הקב"ה]]. כך מגלה גם מהו בדיוק היהודי, עצם שמאוחד בתכלית עם [[עצמות אין סוף]] (וכיון וענין זה גלוי יותר אצל היהודים הפשוטיםדווקא, קירבם יותר) וכן עודד במיוחד את האהבת ישראל הפשוטה לכל יהודי מצד [[עצם הנשמה]]. וכן גם מגלה את מהות ה'[[קליפת נוגה]]' (ראה [[תניא - פרק ו']]. ועוד ועוד{{הערה|על פי [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]}}. ===השגחה פרטית==={{ערך מורחב|ערך=[[אדמוהשגחה פרטית]]}}דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע "ר הרשבכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]"ב, הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמראויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}. משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, שהבעל מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב"ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים. משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב"ה כמו שנאמר "ואנכי אסתר אסתיר פני", וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}. לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא ייתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית. ===קירוב היהודים הפשוטים===ב[[י"ז אלול]] [[תע"ד]] בעת היות הבעש"ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב"ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש"ט היה מסודר לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב"ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב"ה. ===כח המחשבה===חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי "במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו"{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד"ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאודאת חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.  מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[אדמוסעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[בעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "ר הרייקורע את יריבו כדג". הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לצעוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק ב[[חוש]]ים נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"צט בתשרי]] אמר שאין לשער }}. ===העלאת הרע לטוב===לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה', על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את האהבת ישראל בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו. בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה. בנוסף אומר הבעל שם טובכי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה. מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}. למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח"א קצח, ב}}.

תורתו של ===כתיבת והדפסת דבריו===הבעש"ט לא נרשמה על ידוהיה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&st=&pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי התורה מובאים בשמו בספרי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך תלמידיוהם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק"מ]]. אפילו צוואתו המפורסמת שנדפסה בשם *[[צוואת הריב"ש]]- מכיל גם מתורתו של הבעש" לא נכתבה על ידו, אלא ט כפי שנאסף על ידי תלמידו - רבי [[ישעיה מיאנוב. התוכן בספר זה אמיתי]] ויצא ב[[תשל"ה]], אולם אין זו לשון הבעשמחדש על ידי [[קה"ט. עיקר תורתו של הבעש"ט ודעותיו הובאו בספרי תלמידו המובהק - רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאהת]], אולם גם בספרי תלמידיו האחרים ונכדיובהוראת [[הרבי]]. לאחר מכן, רוכזו התורות שבספרים אלה לספר אחד: "*[[כתר שם טוב]]". בדורות האחרונים כונסו - בו רוכזו ליקוטי התורות האלה ומוינו בספר כתר שם טוב וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים.כמה מתורותיו מופיעות גם בספר "דגל מחנה אפרים" שכתב נכדו, ר' משה חיים אפרים.בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].

בדורות האחרונים התגלו כתבי [[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה עליית [[הגניזה החרסוניתנשמה]]" ובה כתבי יד רבים והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טובאת [[מלך המשיח]]: "אימתי קאתי מר" (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת המעיינות חוצה|"לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"]]{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}}, כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]].

==הסתלקותו=שבע התורות====תיאור הסתלקותו=={{ערך מורחב|ערך=בספר [[שבחי שבע התורות]]}}שבע התורות של הבעל שם טוב שהתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר הבעש"טב[[גן עדן]] בשנת [[תרנ"ב]]. ב[[שמיני עצרת]] מתואר: בימי הפסח של שנת [[תקתרנ"כג]] חלה הבעשסיפר [[אדמו"ר הרש"ט בקיבתוב]] את פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). הוא נעשה כחוש וקולו כמעט שלא נשמעומאז כלל לא נזכר המאורע במשך יותר מארבעים שנה, בשנת [[תרצ"ז]] אדמו"ר הריי"צ פרסם וגילה את פרטי המאורע.

בליל חג השבועות התאספו כל בני החבורה. ==הנהגה ניסית ומופתית=====סיפורי הבעש"ט אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה===סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[שבחי הבעש"חברא קדישא" והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתוט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילההמופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, יצא תלמידו עד אשר רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש[[מנחם מנדל מוויטבסק]] כותב במכתב "ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם אחד היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, הבעל שם טוב לפניו לא היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!". משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: ולאחריו מעפר מי יקום"עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".?

כוחותיו עזבוהוהבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. הוא ציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם"כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד. משראה ===קפיצת הדרך===בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את תלמידיו מצטעריםמושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, אמר: "אין אני דואג לעצמיואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן שכב וישב כמה פעמים. אחר ציווה לכסותו בסדין וישכב פעם נוספת. הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עודמזה בזמנים קצרים מאוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות: אל תבואני רגל גאוה! אותה שעה נסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי לייב קעסלער סיפר שראה את יציאת הנשמה "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"נשמה היתירה"כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש ב[[קפיצת הדרך]].

==הסתלקותו==[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[ומז'יבוז' סיון ]]]]ב[[חג הפסח]] שנת [[תק"כ]] - יום רביעי ראשון לחלה הבעש"ט בקיבתו וכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]]התאספו לידו כל תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"[[חברה קדישא]]" והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה, בביתו. לאחר התפילה, כשהוא בן ששים ואחת שנהיצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמוהגיב על כך: "לחינם הוא מרעיש בתפילה אם היה יכול להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל". לאחר מכן שמעוהו לוחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות, אל תענה אותי!". כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". ומנוחתו כבוד במז'יבוז'אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

===ביום הרביעי נטלו המאורות===ביום רביעי כ' בכסלו תקנכוחותיו עזבוהו. וציוה לתלמידיו לומר "טויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר על : "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן נשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין ושכב פעם נוספת, הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות את הפסוק: "אל תבואני רגל גאוה", אותה שעה בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קסלר]] סיפר שראה את יציאת ה[[אדמו"ר הזקןנשמה]], שהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורותכמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"נשמה היתירה", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.

===תאריך הסתלקותו===בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעשב[[ו' סיוון]] [[תק"ט כ]] - האם ביום הראשון של יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות (ו]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז' סיון) או ביום השני של חג השבועות (זיבוז' סיון).

בספר "[[שמועות וסיפורים]]ביום רביעי כ' בכסלו תקנ" מובא הסיפורט, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של אמר על כך [[אדמו"ר הרש"בהזקן]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ורשהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט'' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיוןלו המאורות", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.

ויאמר ===פולמוס סביב התאריך המדויק===בדורות האחרונים התעורר פולמוס סביב התאריך המדויק בו הסתלק הבעש"ט - שהספק הוא בין יומו הראשון של [[חג השבועות]] (ו' סיון) לבין יומו השני (ז' סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש"ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש"ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא שבשנה אחת התארח בחג השבועות [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב ]], הם שוחחו על הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר את הדעה לפיה הסתלק הבעל שם טוב בז' סיון. אדמו"ר הרש"ב הגיב לכך בפסקנותואמר שההסתלקות התרחשה בו' סיון, כי ואילו בז' סיון הסתלק דוד המלך. ר' לוי יצחק הקשה על קביעה זו מההלכה האוסרת לקבור בחג ומההשערה היוצאת מקביעת אדמו"ר הרש"ב לפיה קבורתו של הבעש"ט הסתלק בונערכה על ידי [[גוים]], אדמו"ר הרש"ב הגיב לטענה זו בכך שגופו הקדוש של הבעש"ט לא הוצרך להתעסקות של אנשי [[חברא קדישא]]{{הערה|אלא הוא קבר את עצמו}}. בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, ודוד המלך הסתלק בזא' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש"{{הערה|דיון בנוגע ליום הקבורה מובא ב[https://drive.google.com/file/d/1bDx8V6I4ckdlRIIjTyGruV0WXLrWUd3c/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ד' עמ' סיון1031 ובהערות].}}.

וישאל ==תמונתו==[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית "קישורים חיצוניים" אודות התמונה.]]בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' לוי יצחקיעקב כ"ץ, אם כן יום הקבורה של הבעששכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"ט היה ביום צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?!url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}.

ויענהו ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר הרשמוהריי"ב, כי גופו הקדוש של הבעשצ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל.ו]] עמ' 621.}}.

ואכןנימוק נוסף נתן לכך הרבי, בספר משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערה|[[היום יוםליקוטי שיחות]], כרך י" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועותט, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי אעמ' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש"531.}}.

== תמונתו תלמידיו==בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל{{ערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}}*ממשיך דרכו [[שבתאות|שבתאיהמגיד ממזריטש]] מסוים. הרבי אמר שתמונה זו שייכת לבעל שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' *רבי [[יעקב יוסף כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב|יעקב יוסף מפולנאה]]*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]*רבי [[חיים הכהן רפפורט]]*רבי [[זאב וולף קיצס]]*רבי [[חיים מקראסנא]]*רבי [[נחמן מהורדנקא]]*רבי [[אריה לייב משפולי]]*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]*רבי [[מנחם נחום מצ' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (רנוביל]]*רבי [[פנחס מקוריץ]]*רבי [[שמואל מקמינקא]]*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]*רבי [[דוד לייקס]]*רבי [[לייב שרה'המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} אך לא לבעל שם טוב{{הערת שולייםס]]*רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]*רבי [[זלמן מלוצק]]*רבי [[אברהם מפודולסק]]*רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]*רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|1=ליבער מברדיטשוב]]* רבי [[דוד מקולמיא]]* רבי [[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפומנחם מנדל מבאר]]}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל ==משפחתו==לבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי שנעשה בענין המוכיח את הפקפוקים בענין, {{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואלשני ילדים ידועים: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה*בנו, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידותרבי צבי]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}ישנם סיבות נוספות. אחת מהם היא{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] *בתו, [[תשכ"ואדל]] עמ' 621.}} משום שאדמו"ר מוהריי"צ אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב.

נימוק נוסף נתן הרבי לכךבין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]*רבי [[ברוך ממז'יבוז']].*נכדו של ר' ברוך ממז'יבוז' הוא ר' משה צבי מסאווראן (עיירה באוקראינה)*נינו, משום שעל-פי המסורה צריכות-להיות י"ג תיקונינכדה של אדל מבתה פייגא -דיקנא ניכר בהזקן.{{הערת שוליים|רבי [[ליקוטי שיחותנחמן מברסלב]], כרך י"ט, עמ' 531}}:.

==תלמידיו ומשפחתו==ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו צאצאי הבעש"[[המגיד ממזריטש]]ט ואדמו", רבי ר הזקן גם יחד:*הרב [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאהאהרן זסלבסקי]], רבי רבה של [[יחיאל מיכל מזלוטשובקרמנצ'וג]], רבי נכד [[זאב וולף קיצסאדמו"ר הזקן]](בן בתו, רבי [[חיים מקרסנההרבנית פריידא]], רבי ) וחתן [[נחמן מהורדנקאאדמו"ר האמצעי]], רבי נשא בזיווג שני את [[אריה לייב משפולימרת חיה]], רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]בת ר' נחמן מברסלב, רבי [[מנחם נחום מצונולד להם בן בשם ר' יחיאל. בקרמנצ'רנוביל]]וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי [[פנחס מקוריץ]], רבי [[שמואל מקאמינקא]] ורבים אחריםנחמן מברסלב.

לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: בנו, ==ראו גם==*[[רבי צביאגרת הגאולה]], ובתו, אדל. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: רבי *[[משה חיים אפרים מסדילקובשבחי הבעש"ט]] ורבי *[[ברוך ממז'יבוזהמלחמה בכת הפרנקיסטים]]*[[כתבי ר'יאשע שו"ב]]. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי *[[נחמן מברסלבהמכתב הארוך]]. ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו ר' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) ור' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו.

* '''[[ספר הזכרונות]] מכ"ק ''' - [[אדמו"ר הריי"צ]].* '''[[תולדות הבעל שם טובספר התולדות|ספר התולדות הבעש"ט]] בעריכת הרב ''' - [[חנוך גליצנשטיין]].* '''[[המאירים לארץ]] מאת הרב ''' - [[יצחק אלפסי]].* '''[[שבחי הבעש"ט]]''' - [[תקע"ה]].* '''[[נזר הבעש"ט]]''' - [[אברהם שמואל בוקיעט]].* '''[[כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)|כתבי ר' יאשע שו"ב]]'''

* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91 תולדותיו בויקיפדיה]* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקותו מאתר הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב"ד בישראל]] {{חב"ד בישראל|}}* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס{{הב}}*‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]*[http://wwwold2.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340ih.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז']{{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו]{{אינפו}} * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת. * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'.{{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת"{{PDF|}}* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad"{{בית חב"ד|}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf וכל המרבה לספר]''', אודות סיפורי הבעל שם טוב והיחס אליהם, בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב {{PDF}}•וראה עוד בערכו באתר המכלול ובהערות שם דברים נפלאים  ;מפות ותמונות* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/קבר+רבי+ישראל+בעל+שם+טוב+זי%22ע‭/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].* [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש"ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49°26'13.5%22N+27°24'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/מעין+הבעל+שם+טוב‭/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]*'''[https://toratchabad.com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] *[https://col.org.il/news/66477 ציונו של הבעל שם טוב אלול תשמ"ז • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]*[https://toratchabad.com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה] באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]];תמונות מיוחסות לבעל שם טוב* [https://col.org.il/news/140890 האם זוהי באמת תמונת הבעל שם טוב? • דעת הרבי] {{COL}}*[https://col.org.il/date/2009/9/10?page=2 על זה גדלנו: בואו לסייר בבית מדרשו של הבעש"ט{{col}}]*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54830 דעת הרבי על "תמונת הבעל שם טוב"] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} {{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק"כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}} 

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטשקטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]}}