שינויים

[[תמונהקובץ:בעל_שם_טובחתימת הבעשט.jpgpng|leftשמאל|thumbממוזער|250px|מתפללים על ציון העתק חתימתו של הבעל שם טובבמכתבי [[הגניזה החרסונית]]]][[תמונהקובץ:ביכנ בעשט מזיבוזבעל_שם_טוב.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|450px250px|בית הכנסת של הבעשציון הבעל שם טוב במז'יבוז']]רבי '''ישראל בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט במז'יבוז''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.

'''רבי ישראל בעל שם טוב''', (ברנולד ב[[י"ת: ''ח באלול]] [[ה'בעשתנ"ט''', מכונה גם '''ר' ישראל בעל שם'''ח]] (24 באוגוסט 1698) הוא כינויו של '''רבי ישראל בן אליעזר'''. נולד הסתלק ב[[ח"י אלול נח"תו' בסיוון]] לאביו - רבי אליעזר ואמו שרה, בעיר אוקופ שליד קמיניץ הפודולית (עיר ששכנה על גבול פולין-תורכיה). הוא היה בן יחיד להוריו, שנפטרו עליו בילדותו. ביום רביעי יום א' של [[חג השבועות]] ) [[ה'תק"כ]] נסתלק הבעש"ט לבית עולמו(21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מזי'בוז']].

רבי ישראל בא בבריתו של אאע"ה ב==תולדות חיים==[[כקובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת של הבעש"ה אלולט בעיירה מז'יבוז']] [[נח"ת]] הוא יום בריאת העולם - (עפ"י רבי אליעזר בן הורקנוס מגדולי התנאים בתקופת חורבן [[בית המקדש]] השני).

טרם הלך לעולמו אביו===תקופת לידתו===בשנת ת"ח, רבי אליעזרחמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, השאיר בידיו צוואה פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי]]ם פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת"אל תפחד מאף אחדח ות"ט]]. כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, רק מה' אחדהמצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] "[[עילפון]]", כדוגמת [[אדם (מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה.

בשנות ילדותו הרבה רבי [[פנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים אדמו"ר הרש"ב|ספר המאמרים]] תרס"ג עמ' קמ"ב}} שנשמת הבעל שם טוב להתבודד ביערותירדה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]], באמרו כי שם אין אנשים רעים וגאוותנים, ומורגשת הקדושה האלוקית האופפת כדי להעיר את העצים ובעלי החיים[[נשמות ישראל]] מעילפונם.

כנער[[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], מצא הבעש"ט כשמעוררים את פרנסתו ממשרות שונות: תחילה שימש כעוזר למלמד הילדיםהעצם גם האדם מתעורר. הוא כך קודם התגלות הבעל שם טוב עם ישראל היה מוליך ומביא שקוע ב'עילפון' ו[[הקב"ה]] הוריד את הילדים לנשמת הבעש"ט (ששמה '''ישראל'חדר' ולבית המדרש. תלמידו') לעולם, כדי לעורר את עצם הנפש בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[המגיד ממזריטשלקוטי שיחות]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את ספר התורה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל הח"חדר" כשהיה עוזר למלמדב עמ' 471.}}.

לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש===הרקע ללידתו===הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיה עובד את עבודתו בשעה שהיו הכל ישניםוהיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו"ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי"צ]], ליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ"ז]], סעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ"ו-חורף ת"ש]]''' ע' 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש"ט'''|29302|עמ' 27|עמוד=34}}).}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי"צ]], שיחת [[כ' בחשוון]] [[תש"א]], סעיף י' ('''[[ספר השיחות - תש"א]]''', עמ' 43-44).}}.

בהיותו בן י"ד הובאו לידיו כתבים של המקובל הנודע פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אדם בעל אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]]. כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה. הוא התקדש והיטהר , אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על ידי טבילותכך, וקיים מצוות בדבקותאך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.

בהאורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[ח"י אלול תפ"דיום ראשון]] בא הנביא אחיה השילוני והחל ללמדו תורה. לימיםאחר הצהריים, כינה ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו הבעש"ט בכינוי "מורי ורבי הידוע". ==חתונתו==הבעל שם טוב עזב את אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים, ובעקבות שנפגש עם גילה האורח שהוא [[רבי אפרים מברודיאליהו הנביא]], מנכבדי העיר ואביו של הרב המפורסם רבי ושבא [[אברהם גרשון מקיטובנסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - נעשה לחתנויוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.

אלא שרבי ישראל, ביקש להשאיר את ענין האירוסין בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעש"ט לשאת את אשתוזמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, אולם בבואו הסתיר את עצמוהבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: לבוש היה כאיכר, עטוף בגדים גסים כ"אחד הריקים". נסיונותיו של {{היברובוקס|רבי אברהם גרשון להפטר מן ה"איכר הגסיעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל" עלו בתוהו והוא מיהרד, לפחות, להרחיק אותו מסביבתואות נ|ללא|עמוד=29}}.}}.

הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך עברו לאחד הכפרים[[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט. בשנת ת"ץ עבר הבעש"ט לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, וגם }} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם חי בדחקות רבה =חהס רצז}}.

==התגלותו==ביום זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[חאדמו"י אלול תצרי חב"ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש"י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], בהיותו בן ל"ו נצטוה הבעש"ט על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם. שהקשר בין שני השיעורים הוא נתכנה בתואר , שגם [[רש"בעל י]] וגם הבעל שם" שהיה נפוץ בדורות אלה, ופרסומו הראשון היה בעיר טלוסטטוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.

עיקר פעילותו במסעות ונדודים בתחילת התגלותו היה בשלושה ענינים: פדיון שבוייםרבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), חיזוק התורה ויראת שמייםאין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, התגלות פנימיות התורהאלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערה|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).

במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא===חינוכו===הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, קיטובאמר לו: "בני אל תירא משום דבר, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב ואחרות שבווהליןרק מ[[הקב"ה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. נוהג היה בנסיעותיו לרפא חולים - גם זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. בראשית התגלותו היה לבעש"ט סופר מיוחד - רבי אלכסנדר זיסקינדפיו, שהיה כותב את קמיעותיולאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אולם משרבו הבאים, נתקבל עוזר נוסף - רבי צבי סופר, שפרשיותיו היו ליקרות ערך ביותר. לאחר מכן נשאר רבי צבי לסופרו היחידאך הדבר לא נמשך זמן רב.

משנתרבו הדבקים בובשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר לימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, עבר הריב"שליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, שנתפרסם כבר כ"בעל אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם טוב. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, לעיר מז'יבוז'. כאן החלו להתרכז מסביבו אלפים ובתוכם גדולי ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה רבים וצדיקים מפורסמים, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].

הבעש"ט היה לומד ===נישואיו===בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את היישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם תלמידיו שיעור ברבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[גמראאברהם גרשון מקיטוב]]. אופן הלימוד היה מתוך חריפות וגאונות גדולהרבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, ולמדו אולם בבואו הסתיר את הרמב"םעצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדתאך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. הבעשבשנת [[ת"ט היה מתרגם את המילים צ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אידישאוקראינה]]}} והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.

בשנים אלה עמד ==פעליו=====התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===לפני התגלותו עסק הבעש"ט כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה הבעש"ט לעלות לארץ ישראלמחדיר ומכניס לילדים חוויות רוחניות, שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתובין היתר על ההקפדה בעניית [[אמן]], אולם תכניתו לא יצאה אל הפועלוכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ"ד עמ' 58. [[אגרות קודש]] חי"ט עמ' ע וש"נ.}}.

==עליית הנשמה==בעבודתו זו היה עושה בשמחה ו[[ראש השנהאהבה]] שנת אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש"הימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו". תלמידו, [[תקהמגיד ממזריטש]] התבטא פעם: "זהלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] עשה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב עליית נשמה בה הוא פגש מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד"{{הערה|[[מלך המשיחאגרות קודש]]. לשאלו את המשיח "אימתי קאתי מר" (= מתי בא אדון?) ענה המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצהחלק כ", כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טובד עמ' מז}}.

==שבחי הבעשבעת היותו בן 18 (שנת תע"ט==אין שבח שלא נשתבח בו הבעש"ט. אין גבול ליכולתו ואין מעצור לכחו הרב בעליונים ובתחתונים. ו), הציע לפני חבריו מה[[המגיד ממזריטשמחנה הנסתרים]] מעיד עליו ש, דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש 'מלמד' עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש"ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם" ו"הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים"{{דרוש מקור}}ט כעוזר מלמד.

העיד רבי ===ראש מחנה הנסתרים===בהיותו בן 14 (ה'[[תע"ב]]) נכנס לחבורת [[מנחם מענדל מויטבסקמחנה הנסתרים]], שהכיר את הבעשאשר הייתה אז תחת הנהגת ה"ט בימי ילדותו: "היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקוםבעל שם"רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].

לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש ארוך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי"ח).}}. בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים. ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י [[אלול]] בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות. ===התגלותו ושמו===ביום [[י"ז באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין. במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד. בשונה משאר בעלי השם שקדמו לו, הבעל שם טוב לא השתמש כלל בהשבעת שמות הקודש ובקמיעות שחילק לא הופיעו שמות, וזו אחת הסיבות לכך שהכינוי שלו שונה מכל שאר בעלי השם שלפניו והוצמד לו הכינוי 'בעל שם '''טוב'''{{הערה|1=הרב יהודה שורפין, ''''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5228935#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה קוראים לו 'הבעל שם טוב'?]''' {{בית חבד}}}}'. בשנת [[ת"ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב"ם]], הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]]. באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל. ===עלייתו להיכל המשיח===ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעש"ט עליית [[נשמה]] לעולמות העליונים עליה סיפר בארוכה באגרת המכונה [[אגרת הגאולה]]. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]] כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[אדמוהפצת המעיינות חוצה|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העלייה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש"ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר הזקן' [[גרשון מקיטוב]] אמר, שהבעשוזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=בר"ה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי... ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד... ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&st=&pgnum=207 'בן פורת יוסף' בסופו], נדפס גם בתחילת ספר '[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]'.}} בעת צערו של הבעש"ט זלגו עיניו דמעות{{הערה|[[תורת שלום]] עמ' 113.}}. ===הניצחון על ה'פרנקיסטים'==={{ערך מורחב|כת הפרנקיסטים}}ב[[כ"ו בתמוז]] שנת [[תקי"ט]] ניצח הבעש"ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש"כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט חיבב ביותר כבר הסתלק (בשנת [[תק"כ]]). ==שיטתו==ישנם נקודות רבות שאותם חידש והדגיש הבעש"ט בשיטתו. נקודת כל החידושים היא לקחת כל דבר לגלות את מקורו, ה[[עצם]] שלו. היינו: מהי תכליתו, מטרתו, מקורו ולאן הוא מוביל. כך מגלה מהו העצם של קיום העולם, [[בריאה מתמדת]] על ידי [[הקב"ה]]. כך מגלה גם מהו בדיוק היהודי, עצם שמאוחד בתכלית עם [[עצמות אין סוף]] (וכיון וענין זה גלוי יותר אצל היהודים הפשוטיםדווקא, קירבם יותר) וכן עודד במיוחד את האהבת ישראל הפשוטה לכל יהודי מצד [[עצם הנשמה]]. וכן גם מגלה את מהות ה'[[קליפת נוגה]]' (ראה [אדמו[תניא - פרק ו']]. ועוד ועוד{{הערה|על פי [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]}}.===השגחה פרטית==={{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע "ר הרשבכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]"ב, הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמראויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, שהבעל גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}. משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב"ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים. משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב"ה כמו שנאמר "ואנכי אסתר אסתיר פני", וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}. לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא ייתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית. ===קירוב היהודים הפשוטים===ב[[י"ז אלול]] [[תע"ד]] בעת היות הבעש"ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב"ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש"ט היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב"ה, הוא היה מסודר מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב"ה. ===כח המחשבה===חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי "במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו"{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד"ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאודאת חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.  מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[סעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[אדמובעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "ר הרייקורע את יריבו כדג". הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לצעוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק ב[[חוש]]ים נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"צט בתשרי]] אמר שאין לשער }}. ===העלאת הרע לטוב===לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה', על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את האהבת ישראל בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו. בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה. בנוסף אומר הבעל שם טובכי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה. מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}. למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח"א קצח, ב}}.

תורתו של ===כתיבת והדפסת דבריו===הבעש"ט לא נרשמה על ידוהיה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&st=&pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי התורה מובאים בשמו בספרי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך תלמידיוהם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק"מ]]. אפילו צוואתו המפורסמת שנדפסה בשם *[[צוואת הריב"ש]]- מכיל גם מתורתו של הבעש" לא נכתבה ט כפי שנאסף על ידוידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל"ה]], אלא מחדש על ידי תלמידו [[קה"ת]], בהוראת [[הרבי]].*[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר כתר שם טוב וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב- רבי ישעיה מיאנוב2 כרכים גדולים. התוכן כמה מתורותיו מופיעות גם בספר זה אמיתי"דגל מחנה אפרים" שכתב נכדו, אולם אין זו לשון הבעש"טר' משה חיים אפרים. עיקר תורתו בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ודעותיו הובאו בספרי תלמידו המובהק - רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאהב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], אולם גם בספרי תלמידיו האחרים ונכדיוופורסמו בגליונות [[התמים]]. לאחר מכן [[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, רוכזו התורות שבספרים אלה לספר אחדכי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טוב את [[מלך המשיח]]: "אימתי קאתי מר" (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת המעיינות חוצה|"לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"]]{{הערה|[[כתר שם טוב]]בתחילתו.}}, כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]]. ===שבע התורות==={{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}שבע התורות של הבעל שם טוב שהתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר הבעש"ט ב[[גן עדן]] בשנת [[תרנ"ב]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] סיפר [[אדמו"ר הרש"ב]] את פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). בדורות האחרונים כונסו התורות האלה ומוינו לפי נושאים ומאז כלל לא נזכר המאורע במשך יותר מארבעים שנה, בשנת [[תרצ"ז]] אדמו"ר הריי"צ פרסם וגילה את פרטי המאורע. ==הנהגה ניסית ומופתית=====סיפורי הבעש"ט===סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[שבחי הבעש"בעל ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] כותב במכתב "אחד היה הבעל שם טובלפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום" ב-2 כרכים גדולים.?

בדורות האחרונים התגלו כתבי "הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[הגניזה החרסוניתאמונה פשוטה]]" ובה כתבי יד באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.===קפיצת הדרך===בסיפורים רבים של הבעל שם טובמסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש ב[[קפיצת הדרך]].

===תיאור הסתלקותו===[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]]]בספר ב[[שבחי הבעש"טחג הפסח]] מתואר: בימי הפסח של שנת [[תק"כ]] חלה הבעש"ט בקיבתווכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]] התאספו לידו כל תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"[[חברה קדישא]]" והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה, בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו, הבעש"ט הגיב על כך: "לחינם הוא נעשה כחוש וקולו כמעט שלא נשמעמרעיש בתפילה אם היה יכול להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל". לאחר מכן שמעוהו לוחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות, אל תענה אותי!". כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

בליל חג השבועות התאספו כל בני החבורהכוחותיו עזבוהו. הבעשוציוה לתלמידיו לומר "ט ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר לפניהם תורה: "אין אני דואג לעצמי. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"חברא קדישאכי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר" והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתונשכב והתיישב לסירוגין. לאחר התפילהאחר כך ציווה לכסותו בסדין ושכב פעם נוספת, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעשהוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה"ט: לחינם הוא מרעיש בתפילהואחר כך נח מעט. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכיקולו לא נשמע עוד, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחשרק שפתיו נשמעו מרחשות את הפסוק: "אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!תבואני רגל גאוה". משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורהאותה שעה בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים תלמידו רבי [[לייב קסלר]] סיפר שראה את יציאת ה[[נשמה]] "כמו שלהבת מראה תכלת"על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליוןוהעיד ". אחר נפרד מבני העיר באומרו: שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסדנשמה היתירה".

כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה לתלמידיו לומר ב[[ו' סיוון]] [[תק"ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטעריםכ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן שכב וישב כמה פעמים. אחר ציווה לכסותו בסדין וישכב פעם נוספת. הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה חדשים ושמונה עשרהיום נסתלק הבעש" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות: אל תבואני רגל גאוה! אותה שעה נסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכתט לבית עולמו. תלמידו רבי לייב קעסלער סיפר שראה את יציאת הנשמה "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"נשמה היתירה"ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

ב[[וביום רביעי כ' סיון תקבכסלו תקנ"כ]] - יום רביעי ראשון לט, אמר על כך [[חג השבועותאדמו"ר הזקן]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעששהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז''לו המאורות", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.

===ביום הרביעי נטלו המאורותפולמוס סביב התאריך המדויק===ביום רביעי כבדורות האחרונים התעורר פולמוס סביב התאריך המדויק בו הסתלק הבעש"ט - שהספק הוא בין יומו הראשון של [[חג השבועות]] (ו' סיון) לבין יומו השני (ז' סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' בכסלו תקנשל הבעש"טשקעה השמש טרם זמנה, אמר על כך ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש"ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא שבשנה אחת התארח בחג השבועות [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הזקןהרש"ב]], שהיה נכדו הרוחני: הם שוחחו על הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר את הדעה לפיה הסתלק הבעל שם טוב בז' סיון. אדמו"ר הרש"ביום הרביעי נב הגיב לכך בפסקנות ואמר שההסתלקות התרחשה בו'סיון, ואילו בז'סיון הסתלק דוד המלך. ר'לוי יצחק הקשה על קביעה זו מההלכה האוסרת לקבור בחג ומההשערה היוצאת מקביעת אדמו"ר הרש"ב לפיה קבורתו של הבעש"טנערכה על ידי [[גוים]], אדמו"ר הרש"ב הגיב לטענה זו בכך שגופו הקדוש של הבעש"ט לא הוצרך להתעסקות של אנשי [[חברא קדישא]]{{הערה|אלא הוא קבר את עצמו}}. בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו'סיון, א''לו המאורותדחג השבועות, נכתב: ", כלומר הסתלקות הבעל שם טוב - שביום ביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורותא' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש"{{הערה|דיון בנוגע ליום הקבורה מובא ב[https://drive.google.com/file/d/1bDx8V6I4ckdlRIIjTyGruV0WXLrWUd3c/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ד' עמ' 1031 ובהערות].}}.

===תאריך הסתלקותו=תמונתו==בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק [[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית "קישורים חיצוניים"ט אודות התמונה.]]בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל- האם ביום הראשון של חג השבועות שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (וגרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' סיון) או ביום השני של ד[[חג השבועות הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ (ז' סיון[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר "[[שמועות וסיפוריםדמויות גדולי החסידות]]" מובא הסיפור(להרב שצרנסקי, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[רבי לוי יצחק שניאורסוןתש"ה]] בביתו של עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר הרשמוהריי"בצ]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם -טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' סיון621.}}.

ויאמר אדמונימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ר הרש"ב בפסקנותג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כי הבעשכרך י"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בזעמ' סיון531.}}.

וישאל ר==תלמידיו=={{ערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}}*ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]*רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]*רבי [[חיים הכהן רפפורט]]*רבי [[זאב וולף קיצס]]*רבי [[חיים מקראסנא]]*רבי [[נחמן מהורדנקא]]*רבי [[אריה לייב משפולי]]*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]*רבי [[מנחם נחום מצ' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?!רנוביל]]*רבי [[פנחס מקוריץ]]*רבי [[שמואל מקמינקא]]*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]*רבי [[דוד לייקס]]*רבי [[לייב שרה'ס]]*רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]*רבי [[זלמן מלוצק]]*רבי [[אברהם מפודולסק]]*רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]*רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]]* רבי [[דוד מקולמיא]]* רבי [[מנחם מנדל מבאר]]

ויענהו אדמו"ר הרש"ב==משפחתו==לבעל שם טוב שני ילדים ידועים:*בנו, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל..[[רבי צבי]],*בתו, [[אדל]].

ואכן, בספר "בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]*רבי [[היום יוםברוך ממז'יבוז']]" בתאריך ו.*נכדו של ר' סיון, אברוך ממז'יבוז' הוא ר' דחג השבועותמשה צבי מסאווראן (עיירה באוקראינה)*נינו, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב נכדה של אדל מבתה פייגא - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש"רבי [[נחמן מברסלב]].

==תלמידיו ומשפחתו==ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו צאצאי הבעש"[[המגיד ממזריטש]]ט ואדמו", רבי ר הזקן גם יחד:*הרב [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאהאהרן זסלבסקי]], רבי רבה של [[יחיאל מיכל מזלוטשובקרמנצ'וג]], רבי נכד [[זאב וולף קיציסאדמו"ר הזקן]](בן בתו, רבי [[חיים מקרסנההרבנית פריידא]], רבי ) וחתן [[נחמן מהורדנקאאדמו"ר האמצעי]], רבי נשא בזיווג שני את [[אריה לייב משפולימרת חיה]], רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]בת ר' נחמן מברסלב, רבי מנחם נחום מ[[חסידות צונולד להם בן בשם ר'רנוביל|ציחיאל. בקרמנצ'רנוביל]]וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי [[פנחס מקוריץ]], רבי [[שמואל מקאמינקא]] ורבים אחריםנחמן מברסלב.

לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: בנו, ==ראו גם==*[[רבי צביאגרת הגאולה]], ובתו, אדל. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: רבי *[[משה חיים אפרים מסאדילקובשבחי הבעש"ט]] ורבי *[[ברוך ממז'יבוזהמלחמה בכת הפרנקיסטים]]*[[כתבי ר'יאשע שו"ב]]. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי *[[נחמן מברסלבהמכתב הארוך]]. ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו ר' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) ור' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו.

==קישורים חיצוניים==* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[תולדות אתר חב"ד בישראל]] {{חב"ד בישראל|}}* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס {{הב}}*[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]] בעריכת הרב חנוך גליצנשטיין*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז'] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו] {{אינפו}} * [המאירים לארץhttp://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.]] מאת הרב ד"ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת.* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'. {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת" {{PDF|}}* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad" {{בית חב"ד|}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf וכל המרבה לספר]''', אודות סיפורי הבעל שם טוב והיחס אליהם, בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב {{PDF}}•וראה עוד בערכו באתר המכלול ובהערות שם דברים נפלאים

;מפות ותמונות* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/קבר+רבי+ישראל+בעל+שם+טוב+זי%22ע‭/@49.4407415,27.40411,17z/data=קישורים חיצוניים=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].* [http[בית הכנסת]] העתיק של הבעש"ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://hewww.wikipediagoogle.orgcom/maps/wikiplace/49°26'13.5%D722N+27°24'33.7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91 תולדותיו בויקיפדיה22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [httphttps://www.hebrewbooksgoogle.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.org5t/3861 שבחי הבעל שם טובdata=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות] מאתר היברובוקס*‫, [httphttps://www.chabadlibrarygoogle.orgcom/maps/place/מעין+הבעל+שם+טוב‭/books@49.4265398,27.4380823,17z/bshtdata=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]*'''[https:/kst/indextoratchabad.htm כתר com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טובבאהבת ישראל]''', הטקסט השלם באתר [[ספריית תורת חב"דלבני הישיבות]] *[httphttps://wwwcol.jnul.huji.acorg.il/dlnews/books66477 ציונו של הבעל שם טוב אלול תשמ"ז • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]*[https:/html/bk1268340toratchabad.htm כתר com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה] באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]];תמונות מיוחסות לבעל שם טוב] הספריה הלאומית* [httphttps://wwwcol.daat.acorg.il/daatnews/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל 140890 האם זוהי באמת תמונת הבעל שם טוב, חייו ותורתו.? • דעת הרבי] הרב ד"ר יצחק אלפסי. אתר דעת. {{COL}}*נתנאל לדרברג, [httphttps://wwwcol.daat.acorg.il/daatdate/vl2009/mihubesht9/mihubesht01.pdf מיהו 10?page=2 על זה גדלנו: בואו לסייר בבית מדרשו של הבעש"ט?{{col}}], פרק מהספר "סוד הדעת"* [http://wwwold2.heih.chabad.orginfo/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני #!g=1&url=article&id=54830 דעת הרבי על "תמונת הבעל שם טוב"] באתר {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"BeitChabadח אייר תשפ"ג}}

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטש]]הערות שוליים}}