שינויים

[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טובבמכתבי [[הגניזה החרסונית]]]][[תמונהקובץ:בעל_שם_טוב.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|ציון הבעל שם טוב במז'יבוז']]רבי '''ישראל ב"ר אליעזר 'בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט'''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]] ושיטתה, ממנה הסתעפו חסידויות רבותוהתפתחו כל החצרות החסידיות.  נולד ביום ב[[י"ח באלול]] [[ה'תנ"ח]] (25 24 באוגוסט 1698) - לר' הסתלק ב[[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזרו' בסיוון]] ושרה בעיר אוקופ (ליד קמיניץ הפודולית. באותה תקופה על גבול פולין-תורכיה). נפטר ביום רביעי יום א' של [[ו' בסיווןחג השבועות]] ) [[ה'תק"כ]] (21 במאי 1760) בו חל יום אומקום קבורתו בעיירה [[מזי'בוז' של ]]. רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[חג השבועותמאור עינים]] ומנוחתו כבוד בכי בי"ח אלול נולד הבעש"ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[מזי'בוז'ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ]]ע' 106}}.

===ילדותו===[[תמונהקובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|בית הכנסת של הבעש"ט במזבעיירה מז'יבוז']]רבי ישראל נולד ביום ===תקופת לידתו===בשנת ת"ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי]]ם פוגרומים רבים המכונים [[יפרעות ת"ח באלולות"ט]]. כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] שנת "[[תנעילפון]]"ח, כדוגמת [[אדם (מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה. רבי [[פנחס מקוריץ]]אמר{{הערת שולייםהערה|[[ספר המאמרים אדמו"ר הרש"ב|ספר המאמרים]] תרס"ג עמ' קמ"ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[עולם (בחסידות)|על פי עולם]], כדי להעיר את [[נשמות ישראל]] מעילפונם. [[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[הגניזה החרסוניתעצם הנפש]], כשמעוררים את העצם גם האדם מתעורר. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחריםכך קודם התגלות הבעל שם טוב עם ישראל היה שקוע ב'עילפון' ו[[הקב"ה]] הוריד את נשמת הבעש"ט (ששמה '''ישראל''') לעולם, כדי לעורר את עצם הנפש בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 471.}} לר' . ===הרקע ללידתו===הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ושרהוהרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו"ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי"צ]], ליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ"ז]], סעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ"ו-חורף ת"ש]]''' ע' 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש"ט'''|29302|עמ' 27|עמוד=34}}).}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי"צ]], שיחת [[כ' בחשוון]] [[תש"א]], סעיף י' ('''[[ספר השיחות - תש"א]]''', עמ' 43-44).}}. פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}. האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר היה מכניס אורחים מופלג, עד שנתעורר קטרוג בשמים והשטן רצה לנסותול[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, עצר בעדו גילה האורח שהוא [[אליהו הנביא וניסהו]] ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי. לאחר מכן ברכו שיוולד לו בן עם נשמה שתאיר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל"ד, אות נ|ללא|עמוד=29}}.}}. [[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את העולםהפסוק{{הערה|תהלים קיט, הרי ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}. זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה הבעש, את המסורת מ[[אדמו"רי חב"ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש"י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], שהקשר בין שני השיעורים הוא, שגם [[רש"טי]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}} . רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערת שולייםהערה|הרבי [[אדמו"ר הרש"ב ]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן ]] שלמרות שישנם מכתבים שהבעשמהבעש"ט חותם שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ שהרי היה מטלוסט, אלא שבטלוסט שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערה|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא היו חומות בעיר והוריו גרו בחפירותואילך}}). ===חינוכו===הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, ואקופ רק מ[[הקב"ה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב. בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר לימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם החפירות.פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]]. ===נישואיו===בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את היישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אוקראינה]]}}והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.

נשמתו של ==פעליו=====התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===לפני התגלותו עסק הבעש"ט ירדה לעולם כדי לעורר כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את עם ישראל ממצב של "עילפון" גשמי ורוחני בה הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה שרוי לאחר הבעש"ט מחדיר ומכניס לילדים חוויות רוחניות, בין היתר על ההקפדה בעניית [[גזירות תאמן]], וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ"ח ותד עמ' 58. [[אגרות קודש]] חי"ט]]; ובדוגמת הסגולה לקרוא באוזנו של אדם שהתעלף את שמו, כך קראו לעם ישראל בשמו וירדה נשמתו של רבי ישראל לעולםעמ' ע וש"נ.}}.

ישראל, עבודתו זו היה בן יחיד להוריו ובגיל חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביועושה בשמחה ו[[אהבה]] אין קץ, אמר לו : "אל תירא משום דברעד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, רק מהקבש"ה בעצמוהימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו". ו"אהוב בפנימיות לבבך כל יהודי". היה זה עבור הבעל שם טוב כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו. תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים, להוליך ולהביא את הילדים ל'חדר' והיה עושה זאת באהבה גדולה{{הערת שוליים|תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי פעם: "הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה [[אהבה]] שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד."{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ד עמ' מז}}.

רבי ישראל מצא לו את חינוכו באופן עצמאי ביותר. רגיל היה להתבודד בין ההרים ובתוך היערותבעת היותו בן 18 (שנת תע"ו), הציע לפני חבריו מה[[מחנה הנסתרים]], דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש 'מלמד' עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, ושם היה נפגש עם אחדים מבין חבורת הצדיקים הנסתרים שהיו לומדים אתו תורה. הם היו נוהגים לשוטט בערים בהן חיו בני ישראל והיו מעודדים אותם, מפצירים בהם להיות נהנים מיגיע כפיהם ואף היו מסדרים להם מקומות עבודה שיוכלו למצוא פרנסתם בכבוד. עבודה זו הייתה תחילת עבודת החסידותישמשו בתפקיד, - להבריא את העם מבחינה גשמיתבאותה תקופה גם שימש הבעש"ט כעוזר מלמד.

===ראש מחנה הנסתרים===בהיותו בן אחד עשרה הצטרף לקבוצת הצדיקים 14 (ה'[[תע"ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים. לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש ובשעות הערב היה עוסק ב]], אשר הייתה אז תחת הנהגת ה"בעל שם" רבי [[עבודת השםאדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].

המנהיג לפני פטירתו של הצדיקים מנהיג [[מחנה הנסתרים בתקופה זו היה ]] רבי [[אדם בעל שם]], לפני פטירתו הודיעו לו בחלום ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לאתר לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש מוארך ארוך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד, וכתוצאה . כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר הנישואיםה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל. (שיחת [[פורים ]] תשי"ח).}}.

בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.

ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שבתורת שב[[תורת הנגלה ]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י [[אלול ]] בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.

==חתונתו=התגלותו ושמו===בשלב מסוים עזב ביום [[י"ז באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב את הישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שםהיה אז בן שלושים ושש, נעשה 'מלמד' באחד החדרים ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי ציווה אותו [[אברהם גרשון מקיטובאחיה השילוני]]להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא מכן החל הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר לפרסם את עצמו בלבושו בגדי איכר גסיםשיטתו על ידי מסעות ונדודים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאותחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בחיזוק התורה ו[[התבודדותיראת שמים]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת והפצת [[ת"צפנימיות התורה]] עברו לטלוסט . במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה והחל שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכליופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.

==התגלותו==ביום [[י"ח באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי מסעות ונדודיםקמיעות. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבוייםאת קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, חיזוק התורה ויראת שמים והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקאכשרבו הפניות, קיטובנעזר גם ברבי צבי סופר, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהליןשפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.

במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשךבשונה משאר בעלי השם שקדמו לו, כשרבו הפניותהבעל שם טוב לא השתמש כלל בהשבעת שמות הקודש ובקמיעות שחילק לא הופיעו שמות, נעזר גם ברבי צבי סופרוזו אחת הסיבות לכך שהכינוי שלו שונה מכל שאר בעלי השם שלפניו והוצמד לו הכינוי 'בעל שם '''טוב'''{{הערה|1=הרב יהודה שורפין, שפרשיותיו היו יקרות ערך''''[https://he.chabad. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחידorg/library/article_cdo/aid/5228935#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה קוראים לו 'הבעל שם טוב'?]''' {{בית חבד}}}}'.

===עלייתו להיכל המשיח===ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב הבעש"ט עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של לעולמות העליונים עליה סיפר בארוכה באגרת המכונה [[אגרת הגאולה]]. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]]כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות חוצה|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העלייה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש"ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר' [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:{{ציטוט|תוכן=בר"ה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי. שאל הבעל שם טוב .. ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד... ושאלתי את מלך המשיחפי משיח: "אימתי קאתי אימת אתי מר" (= מתי בא אדון) ענה לו המשיח?, והשיב לי: "לכשיפוצו בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה"מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, כשכוונתו ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על מעיינות תורת החסידותזה, והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&st=&pgnum=207 'בן פורת יוסף' בסופו], אותה גילה הבעל נדפס גם בתחילת ספר '[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]'.}}

===על בעת צערו של הבעש"ט===זלגו עיניו דמעות{{ציטוט-צףהערה|[[אהבת ישראלתורת שלום]] של הבעל שם טוב - אין לשער.{{ש}}[[הרב המגיד]] אמר: "הלואי היו נושקים ה[[ספר תורה]] באותה האהבה, שהיה מורי מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל ה"[[חיידר|חדר]]" כשהיה "באהעלפער" (עוזר)עמ' 113.|[[תבנית:היום יום/ט"ז תמוז|היום יום, ט"ז תמוז]]}}[[המגיד ממזריטש]] העיד על הבעל שם טוב ש"ידע בכל [[חודש ניסן]] איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם" ו"הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים"{{דרוש מקור}}. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אמר שהכיר את הבעש"ט בימי ילדותו: "היה היה דבר [[ה']] בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום". [[אדמו"ר הזקן]] אמר, שהבעש"ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב.

===תורתוהניצחון על ה'פרנקיסטים'===תורתו ואימרותיו של הבעל שם טוב לא נרשמו על ידו, רק ליקוטים מהם מובאים בספרי תלמידיו. עיקר תורתו ודעותיו של הבעל שם טוב מובאים בספרי תלמידו המובהק, רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. הספר {{ערך מורחב|כת הפרנקיסטים}}ב[[צוואת הריבכ"שו בתמוז]] מכיל גם מתורתו של הבעל שם טוב כפי שנכתב על ידי תלמידו, רבי ישעיה מיאנוב ולא על ידי הבעל שם טוב, כפי שמשמע לכאורה. מאוחר יותר, רוכזו ליקוטי התורות בספר שנת [[כתר שם טובתקי"ט]] וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר ניצח הבעש"בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדוליםט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. בתקופה מאוחרת יותר התגלו העתקים מכתבי הבעל שם טוב במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]]נמצא כי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש"כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט כבר הסתלק (בשנת [[תק"כ]]).

==פרנקיסטיםשיטתו==ישנם נקודות רבות שאותם חידש והדגיש הבעש"ט בשיטתו. נקודת כל החידושים היא לקחת כל דבר לגלות את מקורו, ה[[עצם]] שלו. היינו: מהי תכליתו, מטרתו, מקורו ולאן הוא מוביל. כך מגלה מהו העצם של קיום העולם, [[בריאה מתמדת]] על ידי [[הקב"ה]]. כך מגלה גם מהו בדיוק היהודי, עצם שמאוחד בתכלית עם [[עצמות אין סוף]] (וכיון וענין זה גלוי יותר אצל היהודים הפשוטים דווקא, קירבם יותר) וכן עודד במיוחד את האהבת ישראל הפשוטה לכל יהודי מצד [[עצם הנשמה]]. וכן גם מגלה את מהות ה'[[קליפת נוגה]]' (ראה [[תניא - פרק ו']]. ועוד ועוד{{הערה|על פי [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]}}.===השגחה פרטית==={{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע "בכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]", הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}. משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב"ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים. משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב"ה כמו שנאמר "ואנכי אסתר אסתיר פני", וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}. לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא ייתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית. ===קירוב היהודים הפשוטים===ב[[כי"ו בתמוזז אלול]] שנת [[תקיתע"טד]] ניצח בעת היות הבעש"ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסוניתהקב"ה]] נמצא כי ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש"ט ותלמידיו הכריזו היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב"ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על יום מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב"ה. ===כח המחשבה===חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי "במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו"{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד"ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאוד את חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה. מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה כעל יום חגאדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[סעודת שבת]]. באגרת מיום חבמקרה אחר, לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר [[כסלומעזיבוז]] היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[תשבעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "קורע את יריבו כדג"כ. הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לצעוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]] עונה , שאפשר לתופסו רק ב[[הרביחוש]] לאחד ששאל מדוע ים נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום זה לא נחוג בכל שנה/כ"ט בתשרי]]}}. ===העלאת הרע לטוב===לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה', שביאור על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא שמעישמע בקולו. בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה. בנוסף אומר הבעל שם טוב כי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה. מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, אך כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה שנראה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}. למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הואדוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח"א קצח, ב}}. ==תורתו=====כתיבת והדפסת דבריו===הבעש"ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&st=&pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט עמ' שצט, שמכיוון שלשנה הבאה להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך תלמידיו הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק"מ]].*[[צוואת הריב"ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש"ט כבר הסתלק כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל"ה]], מחדש על ידי [[קה"ת]], בהוראת [[הרבי]].*[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר כתר שם טוב וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים.כמה מתורותיו מופיעות גם בספר "דגל מחנה אפרים" שכתב נכדו, ר' משה חיים אפרים.בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]]. [[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טוב את [[מלך המשיח]]: "אימתי קאתי מר" (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת המעיינות חוצה|"לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"]]{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}}, כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]]. ===שבע התורות==={{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}שבע התורות של הבעל שם טוב שהתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר הבעש"ט ב[[גן עדן]] בשנת [[תקתרנ"ב]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] סיפר [[אדמו"ר הרש"כב]]את פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר המאורע במשך יותר מארבעים שנה, בשנת [[תרצ"ז]] אדמו"ר הריי"צ פרסם וגילה את פרטי המאורע. ==הנהגה ניסית ומופתית=====סיפורי הבעש"ט===סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[שבחי הבעש"ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] כותב במכתב "אחד היה הבעל שם טוב לפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום"? הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.===קפיצת הדרך===בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש ב[[קפיצת הדרך]].

ב[[חג הפסח]] שנת [[תק"כ]] חלה הבעל שם טוב הבעש"ט בקיבתו וזה מאוד החליש אותו וקולו כמעט שלא נשמעוכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]] התאספו לידו כל בני החבורה. הבעל שם טוב תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"חברא [[חברה קדישא]]" והורה להם כיצד יתעסקו להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה , בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא, ]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר , הבעש"טהגיב על כך: "לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל". לאחר מכן שמעוהו מלחשלוחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות. , אל תענה אותי!". משבאו כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה וציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן שכב וישב כמה פעמיםנשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין וישכב ושכב פעם נוספת. , הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשותאת הפסוק: "אל תבואני רגל גאוה! ", אותה שעה נסתלק בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קסלר ]] סיפר שראה את יציאת הנשמה ה[[נשמה]] "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"נשמה היתירה".

ב[[ו' סיון סיוון]] [[תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

===פולמוס סביב התאריך המדויק===בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום סביב התאריך המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום שהספק הוא בין יומו הראשון של [[חג השבועות ]] (ו' סיון) או ביום לבין יומו השני של חג השבועות (ז' סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש"ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש"ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה שבשנה אחת התארח בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הם שוחחו על הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות את הדעה כי לפיה הסתלק הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. ויאמר אדמו"ר הרש"ב הגיב לכך בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק ואמר שההסתלקות התרחשה בו' סיון, ודוד המלך הסתלק ואילו בז' סיוןהסתלק דוד המלך. וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה הקשה על קביעה זו מההלכה האוסרת לקבור בחג ומההשערה היוצאת מקביעת אדמו"ר הרש"ב לפיה קבורתו של הבעש"ט היה ביום טובנערכה על ידי [[גוים]], ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הגיב לטענה זו בכך שגופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכללהוצרך להתעסקות של אנשי [[חברא קדישא]]{{הערה|אלא הוא קבר את עצמו}}. ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש"{{הערה|דיון בנוגע ליום הקבורה מובא ב[https://drive.google.com/file/d/1bDx8V6I4ckdlRIIjTyGruV0WXLrWUd3c/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ד' עמ' 1031 ובהערות].}}.

=== תמונתו ===[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית "קישורים חיצוניים" אודות התמונה.]]בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שולייםהערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהרייהריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שולייםהערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שולייםהערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אחת מהם אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שולייםהערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צ"ל צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערת שולייםהערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

===תלמידיו ומשפחתו=={{ערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}}ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו "*ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]", *רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]], *רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], *רבי [[חיים הכהן רפפורט]]*רבי [[זאב וולף קיצס]], *רבי [[חיים מקרסנהמקראסנא]], *רבי [[נחמן מהורדנקא]], *רבי [[אריה לייב משפולי]], *רבי [[מנחם מנדל מענדל מויטבסק]], *רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], *רבי [[פנחס מקוריץ]], *רבי [[שמואל מקאמינקאמקמינקא]]*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]*רבי [[דוד לייקס]]*רבי [[לייב שרה'ס]]*רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]*רבי [[זלמן מלוצק]]*רבי [[אברהם מפודולסק]]*רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]*רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]]* רבי [[דוד מקולמיא]]* רבי [[מנחם מנדל מבאר]] ורבים אחרים.

==משפחתו==לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: *בנו, [[רבי צבי]], ובתו*בתו, [[אדל (בת הבעל שם טוב)|אדל]]. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']]. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי [[נחמן מברסלב]]. ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו ר' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) ור' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו.

בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]*רבי [[ברוך ממז'יבוז']].*נכדו של ר'אברהם אבא מדוביסרברוך ממז'יבוז'הוא ר' משה צבי מסאווראן (עיירה באוקראינה)*נינו, נכדה של אדל מבתה פייגא - מחשובי התלמידיםרבי [[נחמן מברסלב]]. נודע בגאונותו וחסידותו. שימש כאב צאצאי הבעש"ט ואדמו"ר הזקן גם יחד:*הרב [[אהרן זסלבסקי]], רבה של [[קרמנצ'וג]], נכד [[אדמו"ר הזקן]] (בן בתו, [[הרבנית פריידא]]) וחתן [[אדמו"ד העיר דוביסאר הנמצאת על הדניסטר כיום העיר דובסרי במולדובהר האמצעי]], נשא בזיווג שני את [[מרת חיה]], בת ר' נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר' יחיאל. שימש כשליח ציבור בבית מדרשו של רבו הבעשבקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"טק רבי נחמן מברסלב. ובספר  ==ראו גם==*[[אגרת הגאולה]]*[[שבחי הבעש"ט]] מסופרות כמה מעשיות בעניין זה ובכלל על קשריו עם הבעש*[[המלחמה בכת הפרנקיסטים]]*[[כתבי ר' יאשע שו"ט.ב]]*[[המכתב הארוך]]

* כ"ק '''[[ספר הזכרונות]]''' - [[אדמו"ר הריי"צ, ]].* '''[[ספר הזכרונותהתולדות|ספר התולדות הבעש"ט]]'''.* - [[חנוך גליצנשטיין]], .* '''[[ספר התולדותהמאירים לארץ]] - הבעל שם טוב'''.* הרב - [[יצחק אלפסי]], .* '''[[המאירים לארץשבחי הבעש"ט]]''', - [[תשסתקע"טה]].* '''[[שבחי נזר הבעש"ט]]''', - [[אברהם שמואל בוקיעט]].* '''[[תקעכתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)|כתבי ר' יאשע שו"הב]].'''

* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב"ד בישראל]]{{חב"ד בישראל|}}* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס{{הב}}*‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]*[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז']{{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו]{{אינפו}} * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת. * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'.{{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת"{{PDF|}}* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad"{{בית חב"ד|}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]]{{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf וכל המרבה לספר]''', אודות סיפורי הבעל שם טוב והיחס אליהם, בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב {{PDF}}•וראה עוד בערכו באתר המכלול ובהערות שם דברים נפלאים  

* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/%D7%A7%D7%91%D7%A8קבר+%D7%A8%D7%91%D7%99רבי+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9Cישראל+%D7%91%D7%A2%D7%9Cבעל+%D7%A9%D7%9Dשם+%D7%98%D7%95%D7%91טוב+זי%D7%96%D7%99%22%D7%A2%E2%80%AD22ע‭/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].* [[בית הכנסת ]] העתיק של הבעש"ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49%C2%B02649°26'13.5%22N+27%C2%B02427°24'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9Fמעין+%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9Cהבעל+%D7%A9%D7%9Dשם+%D7%98%D7%95%D7%91%E2%80%ADטוב‭/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]*'''[https://toratchabad.com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] *[https://col.org.il/news/66477 ציונו של הבעל שם טוב אלול תשמ"ז • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]*[https://toratchabad.com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה] באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]];תמונות מיוחסות לבעל שם טוב* [https://col.org.il/news/140890 האם זוהי באמת תמונת הבעל שם טוב? • דעת הרבי] {{COL}}*[https://col.org.il/date/2009/9/10?page=2 על זה גדלנו: בואו לסייר בבית מדרשו של הבעש"ט{{col}}]*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54830 דעת הרבי על "תמונת הבעל שם טוב"] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} {{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק"כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}} 

{{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק"כ]]קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|הבא=[[המגיד ממזריטש*]]}} [[קטגוריה:נשיאי חב"ד|1]]