שינויים

[[קובץ:{{דמות|שם=הרב שמעון אייזנבך|תמונה=הרב שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאלתיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרים אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב|ממוזערתאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]|250pxמקום לידה=[[ירושלים]]|עם מקורבים בחצר מקום פעילות=[[פרזידנט 1304אילת]]|ביתו הפרטי של תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]]ב[[אילת]]ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.}}הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] בל[[אילת]] ומנהל , מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.

[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]נולד ב[[שיכון חב"ד בירושליםירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}. בשנות ילדותו גדל ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] שם הסתופף בצילם של דמויות החסידים והרבנים שהתגוררו בשיכון באותה תקופה{{הערה|[https://col.org.il/news/147676 זכרונותיו משנות ילדותו] {{חב"ד און ליין}}}}. למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.. בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער. בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים.  הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה. החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]]בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.

את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת ===שליחות באילת===עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[תומכי תמימים כפר חב"דשליח הרבי]] למד אצל הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ובשנת ב[[תש"מאילת]] זכה בגורל שנערך על דאז, הרב [[נסיעה לרביישראל צבי גליצנשטיין]] ובמהלך הביקור בחצר לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי זכה להיכנס ללהיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[יחידותמענדל פוטרפס]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמתור'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.

====פעילות ציבורית====הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"בו]] יצא יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות בישיבת תותקיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה"ל קריית גת יחד . עם עשרה מחבריו תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל רבות להגברת הפעילות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת [[תשמלאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{מקור}}. לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חבבאילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי"ד) שאל את . הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד במתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[[כולל]] במשך שנתייםhttps://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטייןpdf תשורה זקלס]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחותעמ'25.}}.

===פעילות ציבורית===[[קובץ:הרב_אייזנבך_בשיחה_עם_הרב_יצחק_יוסף_2017-01-22_22-12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזנבך בשיחה עם הרב כשעבר על יד הרבי ב[[יצחק יוסףחלוקת דולרים]]]]במ[[אדרכ"ו שבט]] [[תנשתשנ"א]] כתב , אמר לו הרבי במענה לדו"ח של הרב אייזנבך על פעילותיו בעירו, {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|: "בית חיינוהצלחה רבה אין אילת" גליון מס' 70}}.

במהלך השנים, החל להקים את מוסדות חב====אביסל אידישקייט====במשך שנים רבות כתב בעיתון "ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. כאשר היה צורך לגיוס כסף עבור הקמת מוסדות חבהעיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג"ד בעיר, הרב אייזנבך כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי, {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. לאחר שהתייעץ עם כמה רבנים, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי,כי לא הובן כוונתו{{הערה|מצוין כי מענה זה היה מהמענות האחרונים של הרבי לעת עתה.}}:

ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר סנת' ות"ח ת יש למלאות החסרון (באם ב"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' ב')אזכיר אה"צ}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטוןהערה|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן, בשנת "[[תשנ"בבית חיינו]] הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבניםגיליון מס' 77}}.

כאשר הוקמה שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של השכונהכמאה טורים שפרסם, ועבר להתגורר בה ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי'נצח ישראלואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו', ולאחר כמה שנים הקים ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידיתאזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, הגדולה ביותר באזור הדרום[[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.

בשנת ====הוראות הרבי על ס"ת חדש====ב[[תשע"וטבת]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכןתשנ"ב]]שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{הערהציטוטון|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם כמה ספרי תורה חסרים באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהםבעקבות המענה שלא היה ברור, החל מהקרשים ולאחר היוועצות עם שתי הידיות התחתונותכמה רבנים ומשפיעים בארץ, טבעות עליונותכתב לרבי שהבין מתגובה זו, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדניםשהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, טבעות ועודוביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. כמו כן נפרסו אך במענה על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן מכתב זה הינו המדוייק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רשכתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"י]]ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}.

ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב אייזנבך ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, מאיר [[יצחק הלוי, אתו הוא מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעירדוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

====רב שכונה====כאשר הוקמה בשנת [[תשתשנ"פח]]שכונת השחמון באילת, הקים נבחר הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידהלרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.

הרב אייזנבך אהוד על תושבי העירבשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ורבים מבני העיר{{הערה|1=[http://colשכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה.orgלאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.

כמו כן, הרב אייזנבך ידוע כמומחה בבשנת [[לימוד הרמבתשע"םו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמבהחל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ם בד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[ארץ ישראלרש"י]].

בשנת תשע"ט החל לפרסם הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר [[{{חב"ד און ליין]] מדור בשם 'סיפורים מכלי ראשון'}}}}. לקראת יום הולדתו השישים ארגנו לו משפחתו ובני קהילתו, אירוע הוקרה יוקרתי באחד מאולמות האירועים בבתי המלון באילת, בהשתתפותם של אישי ציבור ורבים מתושבי העיר, על פעולתו בעיר בשליחות הרבי{{הערה|בתחילה היה מפרסם סיפורים מהרב [[מנחם מענדל פוטערפסhttps://col.org.il/news/147956 כך הפתיעו את הרב שמעון אייזנבך ליום הולדתו ה-60]] שאצלו למד בישיבהבאתר {{חב"ד און ליין}}}} ובו סיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם הרבי מה"מ.

*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.*'''בזאת תבחנו'''-מבחנים על הרמב"ם , חלק ד', המשיך את צוואת עבודת אביו , הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].

* בנו, הרב מנחם מענדל, אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]] ;חתניו* חתנו, הרב [[חיים זקלס ]] - [[משפיע]] בישיבת תות"ל ב[[תומכי תמימים אלעד]]* חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד * חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי ]] - שליח הרבי בתל אביב * חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי, ]] - שליח הרבי באילתביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית* חתנו, הרב אהרן פרידמן, - שליח הרבי באילת

*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazineold2.orgih.chabad.info/katavot/2012/5/25php/319157206195articleold.html php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות{{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}