שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[קובץ:שמעון בן-ציון אייזנבך ורהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשמחה משפחתית לצידו של ראש העיר]]}}{{דמות[[קובץ:שלוחים אילת|שם=הרב שמעון אייזנבך|תמונה=הרב שמעון אייזנבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצית של שלוחי תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרים אצל הרבי בעיר על רקע בית חבבכינוס השלוחים תשנ"ד (שני משמאל), לצידו של ב|תאריך לידה=[[הרבנות הראשית|הרב הראשיכ"ה אלול]] הרב [[יצחק יוסףתשכ"ג]] ורב העיר הרב |מקום לידה=[[יוסף הכטירושלים]]|מקום פעילות=[[אילת]]{{פירוש נוסף|נוכחיתחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונה ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.}}הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"דג]], 1964) הוא רב שכונת השחמון בשליח [[הרבי]] ל[[אילת]] ומשלוחי הרבי , מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.

==תולדות חייוחיים==

נולד ב[[שיכון חב"ד בירושליםירושלים]] ב[[כ"א תשריה אלול]] [[תשכ"דג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד אמו סבתו הוא מתייחס מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}. בשנות ילדותו גדל ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]שם הסתופף בצילם של דמויות החסידים והרבנים שהתגוררו בשיכון באותה תקופה{{הערה|[https://col.org.il/news/147676 זכרונותיו משנות ילדותו] {{חב"ד און ליין}}}}.

את שנותיו למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה עשה בישיבת למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת . בשנת [[תש"מ]] זכה לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת’ע אמת'ע חסידים, און אמת’ע אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}..

בשנת [[תשמ"גב]] נסע ללמוד יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצהקריית גת]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבייחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

לאחר נישואיו עם רעייתו לאה, שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד בבשנת [[כוללתשמ"ג]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי נסע ללמוד בישיבת [[שליח|שליח הרביתומכי תמימים המרכזית]] ב-[[אילת770]] הרב במסגרת שנת ה'[[ישראל גליצנשטייןקבוצה]] להצטרף לשלוחי ', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי בעיר{{הבהרה}} . המענה שהתקבל מהרבי היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם המשפיעים ר' מרת לאה בת הרב [[מענדל פוטרפסשמואל יהודה ויינפלד]] ור’ (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[זאב וולף קסלמןכולל]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחותבמשך שנתיים.

===פעילות ציבורית===משהגיע לעיר, התמנה לתפקיד מנהל מוסדות חבהרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ד בעירם]], והתמיד בתפקיד קרוב לחמש עשרה שנים עד בנייתה ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של שכונת השחמון באילתסיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, אז נבחר כרבה של השכונה החדשהבשנת [[תש"פ]], ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקוםהקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.

החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך אהוד טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על ידי תושבי העירהמשפיע אצלו למד, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה בעבורו בה השתתף גם ראש העיר{{הערה|1=ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א תשרי תשע"ד.}}ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.

===שליחות באילת===עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת. ====פעילות ציבורית====הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר.  לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}. כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת". ====אביסל אידישקייט====במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג".  ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}.  כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}. ====הוראות הרבי על ס"ת חדש====*חתנוב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}.  ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב לוי [[יצחק גרליצקידוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. ====רב שכונה====כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום. בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום. בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]]. הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. לקראת יום הולדתו השישים ארגנו לו משפחתו ובני קהילתו, אירוע הוקרה יוקרתי באחד מאולמות האירועים בבתי המלון באילת, בהשתתפותם של אישי ציבור ורבים מתושבי העיר, על פעולתו בעיר בשליחות הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/147956 כך הפתיעו את הרב שמעון אייזנבך ליום הולדתו ה-60] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים ]] תש"נ.*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם ]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].

==לקריאה נוספתמשפחתו ==*נתן אברהםבנו, '''הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/319157206195.html מבתי אונגרין לאילת[אילת]]* חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]* חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד* חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]'''] - שליח הרבי בתל אביב* חתנו, בתוך הרב [[שבועון בית משיחמנחם מענדל אשכנזי]] לרגל חג השבועות- שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית* חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד אילת: אישיםבאילת]]

[[קטגוריה:סופרים רבני חב"דייםד בהווה]][[קטגוריה:משפחת אייזנבך]][[קטגוריה:משפחת ויינפלד]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]][[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]][[קטגוריה:מחברים תורניים]]