שינויים

[[קובץ:כוס של ברכה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כוס של ברכה]]'''כוס של ברכה''' הוא כינוי לכוס [[יין ]] שמברכים עליה ברכה נוספת מלבד ברכת היין. ברכה זו נעשית בזמנים שונים, כגון [[קידוש]] ו[[הבדלה]], וכן ב[[ברכת המזון]]. בנוגע לכוס הזאת ישנם דינים מיוחדים בנוגע לנקיותה, מילויה והגבהתה.

יש[[מצות עשה]] מן התורה לקדש את יום השבת בדברים{{הערה|בכל זה, ראה שו"ע אדהאדמו"ז ר הזקן סימן רעא סעי' א-ד.}} [[מצות עשה]] מן התורה לקדש את יום השבת בדברים{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא ס"ק א.}}, שנאמר המצווה נלמדת מהפסוק "זכור את יום השבת לקדשו"{{הערה|שמות כ, ח.}}. כלומר זכרהו זכירות שבח וקידושציווי הזכירה הינו ציווי על זכירה המתבטאת בשבח ובקידוש.

זכירה זו היא גם בכניסת השבת וגם ביציאתה. אולם יש מחלוקת האם חיוב ההבדלה היא גם היא חיוב מדאורייתא{{הערה|רמב"ם שם, ובס' המצות מ"ע קנה. חינוך מצוה לא. וראה גם [[רש"י]] נזיר דף ד רע"א (בגירסת הגמרא בפסחים).}}, או שהיא רק מדברי סופרים, כיון שהחיוב הוא רק על כניסת השבת{{הערה|תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. מ"מ מכל מקום שם בשם יש אומרים. ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח. ב' הדיעות במאירי כ, ב ד"ה נתגלגל.}}.

חכמים תיקנו{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"ו. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא סק"א.}}, שתהא זכירה זו על כוס של [[יין]], בין בכניסתו בין ביציאתו{{הערה|גמרא ברכות לג, א. רמב"ם שם. מ"מ מכל מקום שם.}}.

הקידוש ביו"ט הוא מדברי סופרים{{הערה|מגיד משנה פכ"ט הי"ח. מ"א ס"ק א.}}, ואעפ"כ ואף על פי כן יש לו כל דיני קידוש של שבת לכל דבר. אלא שאם אין לו אלא כוס אחד, וחל יו"ט ב[[ערב שבת]] – הרי קידוש של שבת קודם לשל יו"ט, כיון שעיקר הקידוש ב[[שבת]] הוא מן התורה אע"פ אף על פי שעל הכוס הוא מדברי סופרים.

יש{{הערה|בכל זה ראה שו"ע אדהאדמו"ז ר הזקן או"ח סי' קפב סעי' א-ב.}} אומרים{{הערה|תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה ברכה בשם הרשב"ם והר"ר יחיאל מפרי"ש. רבינו יונה ברכות נ, ב ד"ה מודים. רא"ש פסחים פ"י סי"ד ובברכות פ"ח ס"ב. הגהות מיימוניות הל' ברכות אות ס בשם מהר"ם מרוטנבורג, בשו"ת (פראג) סי' תקז, ובתשב"ץ סי' שג.}}, שברכת ש[[ברכת המזון ]] טעונה כוס אפילו ביחיד. וצריך לחזר אחריה{{הערה|רמב"ן במלחמות ה' פ"ח דברכות (לט, ב). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמט, א). ר"ן פסחים שם ד"ה שמעת. טור ושו"ע שם.}} כדרך שמחזרין אחרי כל המצות שהן חובה, ולכן, אם אין לו כעת כוס לברך עליו, אבל הוא מצפה שיהיה לו אח"כאחר כך, ואפילו אם הוא יפסיד ארוחה – לא יאכל{{הערה|טור ושו"ע שם. וראה קו"א בסי' קצו ס"ק א שמיישב אדהאדמו"ז ר הזקן את קושיות המ"א כאן ס"ק א.}}. ולפי זה אם שנים אוכלים יחד, צריך כל אחד ליטול כוס לברכת המזון; משא"כ מה שאין כן בשלשה שמזמנים יחד, המברך על הכוס מוציאם ידי חובתם מהכוס, כמו שמוציאם מברכת המזון.

ויש אומרים{{הערה|מדרש הנעלם רות (זוהר חדש מז, א). הגהות מיימוניות שם בשם ר"י וה"ר אלחנן. דעה הב' בשו"ע שם.}}, שברכת ש[[ברכת המזון ]] אינה טעונה כוס אלא כשמברכין בזימון.

ויש אומרים{{הערה|רי"ף פסחים שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. רשב"א ברכות נב, א ד"ה ולענין ובשו"ת ח"א סי' שמב. ר"ן שם. דעה הג' בשו"ע שם.}}, שאפילו בג' או עשרה אינה טעונה כוס לחובה אלא למצוה מן המובחר{{הערה|רמב"ן שם. [[ראב"ד ]] ברכות פ"ח (לט, א). ר"ן שם. ה"ר מנוח שם. הובאו בב"י ד"ה אבל דעת. רמ"א ס"א. וראה שער המצות פר' עקב עמ' קו.}}. דהיינו, שאם יש לו, יברך; אבל אינו צריך לחזר אחריו כדרך שמחזרים אחר המצות שהן חובה.

יש הנוהגים שמברכים על הכוס רק כאשר מזמנים בעשרה, אבל [[הרבי]] כותב ב[[היום יום]]{{הערה|י"ד כסלו.}} ש"מברכין [[ברכת המזון ]] בכוס של ברכה, אף שאין עשרה".

אם יש לו רק מעט [[יין ]] לצורך קידוש, יברך בלא כוס, שקידוש קודם לברכת ל[[ברכת המזון ]] מפני שהוא טעון כוס לדברי הכל. ואפילו שאפשר לקדש על הפת, מכל מקום, עיקר הקידוש נתקן על היין.

בליל הסדר ישנו חיוב מיוחד לשתות ארבע כוסות [[יין ]] על סדר ההגדה, כשכל אחד מהם מציין חלק אחר, שתיה שלא על הסדר אינה נחשבת.

חיוב זה כולל את האנשים והנשים, מהעשיר מה[[עשירות|עשיר]] ועד לעני. אפילו [[עני ]] המתפרנס מן הצדקה ה[[צדקה]] ואין לו מעות לקנות [[יין ]] לארבע כוסות, ולא נתנו לו הגבאים, חייב ללות או למכור כסותו או להשכיר את עצמו בשביל [[יין ]] לד' כוסות. כמו כן, חיוב זה הוא גם למי שיין מזיקו{{הערה|שו"ע אדהאדמו"ז ר הזקן סי' תעב סעי' יד-ל.}}.

חיוב זה אינו בתוקף כמו החיובים המוזכרים לעיל, כיוון שלחיובים הקודמים יש מקור בגמרא, משא"כ מה שאין כן חיובים אלו שהינם רק מתקנת הגאונים על יסוד דברי הגמרא{{הערה|ברכות לה, א.}} "אין אומרים שירה אלא על היין".

עשרה דברים נאמרו{{הערה|ברכות נא, א. בהבא לקמן, ראה שולחן ערוך אדהאדמו"ז ר הזקן סימן קפג, וש"נ. בכל מקום בפסקה זו שמוזכר מראה מקום ללא ציון לסימן, הכוונה היא לסימן זה.}} בכוס של ברכה: טעון הדחה ושטיפה, חי ומלא, עיטור ועיטוף, מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו, ומגביהו טפח, ונותן עיניו בו. ויש אומרים אף משגרו במתנה דרך דורון וחשיבות לאנשי ביתו – זו אשתו, ואפילו לא אכלה עמהם, כדי להניח ברכה לביתו{{הערה|ראה גמ' ורש"י שם ד"ה במתנה וד"ה לאנשי (וראה גם ב"מ פז, א). טור ושו"ע סי' קפג ס"ד. וראה מ"א ס"ק ח ממשמעות הגמ' שם ע"ב. וברבנו יונה שם ד"ה ומשגרו.}}, ומצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו{{הערה|שו"ע אדהאדמו"ז ר הזקן סי' קצ ס"ה.}}.

'''הדחה''' ו'''שטיפה''' – נקיון הכוס, להדיחה מבפנים ולשוטפה מבחוץ {{הערה|[[ברייתא ]] בברכות שם ע"א. טור ושו"ע סי' קפג ס"א.}}, כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ{{הערה|תוס' שם ד"ה שטיפה מבחוץ. והרב רבנו יונה שם. מרדכי שם רמז קפו. טור ושו"ע שם.}}. ואם הוא נקי מבית ומבחוץ, ואין בו שיורי כוסות; דהיינו שיורי [[יין ]] ששרה בו פת{{הערה|מ"א ס"ק א מרש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.}} או שקנחו יפה במפה – דיו, כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ{{הערה|מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ב.}}.

'''חי''' – '''א.''' יש אומרים{{הערה| רי"ף ברכות (לח, א). רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. שו"ע שם ס"ב.}} שהכוונה היא: שאפילו שאם היין חזק צריך למזוג בו [[יין ]] בכדי שיוכל לשתות אותו, מכל מקום, בתחילה צריך לתת מהיין כשהוא 'חי' לתוך הכוס, וכשמגיע לברכת הארץ יתן לתוכו מים, שהרי כל 'כוס של ברכה' מצוה מן המובחר שתהיה מזוגה{{הערה|ברכות נ, ב.}}, כדי שיהא ערב לשתותה. ולמה בברכת הארץ, להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגה{{הערה| הרב רבנו יונה שם (לז, ב ד"ה חי). וטור ושו"ע שם.}}; חיוב זה הוא גם בחוץ לארץ, בכדי להורות על שבחה של הארץ{{הערה|ב"י ד"ה ואהא.}}, אבל אם הוא בחו"ל (או אפילו בארץ), במקום שהיין לא חזק – אין צורך למוזגו{{הערה|טור ורמ"א. וכ"ה משמעות [[הרמב"ם]] שם.}}. ומקומות מועטים נוהגין למזוג כל [[יין ]] על פי הקבלה{{הערה|ב"י ד"ה ומ"ש רבנו, ע"פ על פי מדרש הנעלם רות (זוהר חדש ח"ב מז, ב). הובא במ"א ס"ק ב. וראה נתיבות עולם למהר"ל מפראג (נתיב העבודה פי"ח דף מ'). הובא באליה רבה ס"ק ב.}}. אמנם כיום, "סתם יינות שלנו אין חזקים ואין צריך מזיגה כלל"{{הערה|סי' תעב סי"ז.}}. '''ב.''' ויש מפרשים{{הערה| פירוש הב' ברש"י ברכות נא, ב ד"ה חי (ראה המתרגם שם). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמח, ד). טור ורמ"א ס"ב. מ"א ס"ק ג.}}, 'חי' הוא מלשון 'טריות' ("פריש" באידיש). דהיינו, שיוציאנו מהחבית מיד סמוך לברכה. ובמדינות אלו שאין לנו [[יין ]] הרבה בבתים, אין צריך אלא לשפכו מהקנקן שמחזיקין בו [[יין ]] סמוך לברכה, ולא מהחבית (שאינה בבית){{הערה|רמ"א שם.}}. אלא אם כן הוא שולח מישהו לחנות לקנות ישירות מהחבית, שאז עדיף לשלוח סמוך לברכה, בשביל שיהיה חי מהחבית{{הערה|מגן אברהם שם.}}. '''ג.''' ויש מפרשים{{הערה|פירוש הג' בתוס' שם נ, ב ד"ה מודים, וב[[שבת]] עו, ב ד"ה כדי שימזגנו, ובבא ו[[בבא בתרא ]] צז, ב ד"ה עד בשם גדולי נרבונא. הרב רבנו יונה שם ד"ה על כן. רא"ש שם פ"ז סל"ה.וטור בשם יש מפרשים. שו"ע ס"ג.}}, 'חי' – שיהא הכוס שלם. ששבירת הכלים זו היא מיתתן{{הערה|[[בבא קמא]] נד, א.}}. ואפילו נשבר בסיס של מטה בכוס שיש לה רגל – פסול, אלא אם כן זוהי שעת הדחק{{הערה|מהרי"ל הל' סעודה. מ"א ס"ק ה.}}. '''למעשה''', טוב לחוש לכל הפירושים כשאפשר{{הערה| טור ולבוש ס"ב. אליה רבה ס"ק ה.}}.

אפשר לתקןכוס פגומה באמצעות הוספת מעט [[יין]]{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ז ה"ה. הובא בתוס' ברכות נב, א ד"ה טעמו. רא"ש שם פ"ח ס"ב ופסחים פ"י סי"ד. מרדכי ברכות רמז קפג. טור ושו"ע ס"ו.}}, כיוון שעיקר ה'פגימה' היא משום ששתה ממנו, הרי כשחוזר ומוסיף עליו – הוא מיתקן בכך (כמו פגימת המזבח, שמיתקן אם חוזר וסותמו{{הערה|ראה מדות פ"ג מ"ד. ומ"ש במ"א ס"ק י, ושכן משמע מהב"ח ד"ה והר"ם, בשם מהר"מ מעיל צדק.).

גם על ידי הוספת מעט [[מים ]] אפשר לתקן{{הערה|רא"ש שם בפסחים. תוס' ברכות שם. מרדכי ברכות שם. טור ושו"ע ס"ו. וראה דרישה אות ד.}}, בין [[יין ]] בין שאר משקים שהם [[חמר מדינה]], אם אי אפשר לתקן במינם{{הערה|מ"א ס"ק י"א.}}. אך בתנאי שהמים לא יקלקלו אותם באופן שהם לא יהיו ראויים לשתיה{{הערה|רא"ש ברכות שם. ט"ז ס"ק ז.}}. וביין, יכול לתקן על ידי מים{{הערה|מהרש"ל בהגהותיו לטור. דרישה ס"ק ד. עטרת זקנים ס"ק ד.}} גם אם יש לו עוד [[יין ]] (אם הם לא יקלקלוהו), כיוון שזוהי הרגילות למזוג את היין במים.

אבל אם המים הינם פגומים, הם פסולים אפילו למזוג בהם [[יין ]] שאינו פגום{{הערה| ב"י ד"ה וכתב עוד, בשם ארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב, בשם רב הילאי גאון. שו"ע ס"ג.}}, כיוון שאין המים מתבטלים ביין ברוב, הואיל ו'''טעם''' המים נרגש ביין, שהרי ליין מזוג אין את אותו טעם של [[יין ]] שאינו מזוג{{הערה|ליישב קושית הפרי מגדים (א"א ס"ק ח). והיינו דמטעם זה הוי מין בשאינו מינו (ראה ש"ך יו"ד סי' צח ס"ק ו). וראה תהלה לדוד ס"ק ד.}}.

בשעת הדחק, כשאין לו, לא [[יין ]] ולא [[מים ]] – מוטב לברך על כוס פגום, מלברך בלא כוס כלל{{הערה|רשב"ם פסחים קו, א ד"ה קפיד. תוס' שם ד"ה דקפיד ובברכות שם בשמו. ומהר"ם מרוטנבורג בתשבץ סי' שיג. הובא בארחות חיים שם. טור ושו"ע ס"ז.}} במקומות ששאר משקים אינם [[חמר מדינה ]] או כשאין לו{{הערה|מ"א סי' רצו ס"ק ה. וראה גם לקמן שם ס"ט. וראה בדי השלחן סי' מו ס"ק י.}}.

==חמר מדינה=={{ערך מורחב|ערך=[[חמר מדינה]]}}== במקומות שבהם [[יין ]] איננו מצרך זול ומצוי, אפשר לברך על שאר משקאות חשובים במקום, אך רק באלו החשובים כ"שיכר" וכיו"בוכיוצא בזה. ועדיין, מצווה מן המובחר לברך על היין.

על פי המנהג, לאחר שמסיים המברך את הברכה, הוא נותן לשאר השומעים לטעום מכוס היין. לאחר ההתוועדויות הגדולות בה[[770התוועדות עם הרבי|התוועדות]], לאחר שמזמן [[הרבי]] היה מזמן על הכוס, היו מתפללים [[ערבית]] ולאחריה היה הרבי עושה '[[הבדלה]]'. לאחר מכן היה עומד במשך שעות ומחלק לכל העוברים מיין של ברכה זהמהיין עליו בירך.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}