שינויים

[[קובץ:ייצ סילברמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק סילברמן מוסר שיעור ב770 (תשפ"ג)]]הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' (יליד [[תשל"ב]]), הינו מ"צשליח מורה צדק ומגיד שיעור, שליח [[הרבי שליט"א]] ורב קהילת הבית חב"ד בעיר [[אלעד]], ו[[בעל מנגן ]] שחיבר [[ניגונים ]] רבים.

==תולדות חייוחיים== הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]] , [[ו' שבט]] , [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שבארצות שב[[ארצות הברית. אביו, ]] להוריו הרב משה ורחל סילברמן, כיהן כשליחו של שהיו באותו הזמן [[שלוחי]] [[הרבי לאוניבירסיטה ]] לאוניברסיטה במרילנד במשך עשור שנים, (הם החזיקו בתפקיד זה בין השנים [[תשל"בא]] - [[תשמ"בג]]).

על פי הוראת קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים" ("special children"). לקראת הלידה נכנסו הוריו ל[[יחידות]] אצל הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח והרבי הורה להם להירשם ב[[בית חב"דרפואה|בית הרפואה]] במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל"מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"ב להשמיט ושוב בירך את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן, נשמט הרב סילברמן מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל"הזוג.

===ברכות בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי===הרב סילברמן זכה לאורך השנים לקבל מהרבי מספר ברכותלקראת ה[[תספורת]], והרבי נתן לו מטבע ובירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמים ולמדן. בנוסף לכך, הרבי שלח מכתב ברכה לרגל התספורת.

קודם נישואי הוריומכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור, בירך הרבי את החתן והכלה שפתח אביו גן חב"ד בביתו. אך בכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "יזכו לילדים מיוחדיםהיברו אקדמי"בסילבר ספרינגס.לקראת לידתובכיתה ג' הוא רצה ללמוד בחב"ד, נכנסו הוריו ליחידות אצל שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בניו יורק; והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת ושוב בירך את הזוג ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד.לאחר הולדתוהוא אמר שרצונו ללמוד בניו יורק בחב"ד, בהגיעו לגיל שלושולכן בשנת [[תש"מ]] שלחו אותו הוריו ללמוד ב'ליובאוויטשער ישיבה' שברחוב אושען פרקוויי (ocean parkway) בניו יורק. הוא התגורר בבית משפחת קארפ, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת הוהיה מגיע בשבתות ל[[תספורתהתוועדויות]]של הרבי ב-770. כמו כן, והרבי בירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמיים ולמדןהיה נוכח בכינוסי הילדים שארגן הרב הכט ב-770.

בלאחר שנה הוא החליט לחזור חזרה, ולאחר מכן בשנים [[כתשמ"ו חשווןב]] [[תשנ- תשמ"ב]]ג, עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]]הוריו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקהומאדלפי מרלינד לבולטימור, ענה לתלמוד תורה חרדי "אמןחפץ חיים" ונתן לו שני דולרים(TALMUDICAL ACADEMY). בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הוא זכה במקום השלישי.

קיבל סמכיה לרבנות וערך שימוש אצל גודלי הרבניםבסוף שנת תשמ"ג, בהם הרב [[פנחס הירשפרונג]]לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנה שלאחר מכן אצל הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]יעקב גלוכאווסקי.לקראת בר המצווה, הרב [[יעקב יורוביץגלוכאווסקי לימד אותו נוסח התפילה של חבד בשבתות וכן לקרוא בתורה.ביום הבר מצווה בו']], הרב [[יוסף בנימין וואזנר]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[שמואל אלעזר שטרן]] ורנבים נוספיםשבט שנת תשמ"ה קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי.

===מגיד משפיע ומגיד שיעור בישיבות חב"ד===* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמגיד כמשפיע ומגיד שיעור בישיבת "[[באור חסידות חב"ד]]" של הרב [[גרשון אבצן|גרשון מנחם מענדל אבצן]]בחשמונאים.

* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ומשפיע ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. * בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כיהן כמגיד שיעור לסמיכה בכולל לדיינות ב[[מכון להוראה ודיינות (ביתר עילית)|כולל להוראה ודיינות]] של הרב [[דניאל גולדברג]] ע"ה ב[[ביתר עילית]].

* החל משנת בין השנים [[תשתשס"ט]]-[[תשע"עג]] החל לכהן כיהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].* בשנת [[תשע"ד]] כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בעמנואל.* בשנת [[תשע"ו]] כיהן כמגיד שיעור ב[[כולל אברכים]] בחריש.* בין השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ב]] כיהן כמגיד שיעור בבית מדרש "אהל רינה" באלעד וכראש כולל "מרכז חמ"ש" סניף מערב אלעד.   ===מלמד ,מחנך ומפקח חינוכי ===  * בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשע"ג]] מלמד קריאה בגני חב"ד באלעד.* בשנת [[תש"פ]] מחנך כיתה א-ב בחיידר חב"ד בבת ים.* בין השנים [[תשפ"א]]-[[תשפ"ב]] מלמד פרטני ומלמד ממלא מקום בכיתות ו'ז' וח' בחיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקווה.* בשנת [[תשפ"ג]] משפיע לכיתות ז' וח' בת"ת חב"ד בני מנחם בני ברק ומפקח מטעם משרד החינוך בצהרונים בעמנואל.* בשנת [[תשפ"ד]] מפקח מטעם משרד החינוך ולבקשת מנהל חיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקוה - חזר כמלמד שילוב מטעם משרד החינוך.

בשנת [[תש"ס]], במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות חב"דוכוללים, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחו השליחות, הקים הרב סילברמן את [[בית הכנסת ]] '''"בית מנחם"''' בשכונת דרום אלעד ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד, ואת [[בית הכנסת ]] '''"אור מנחםאהל רינה"''' בשכונת מערב אלעד ברחוב שמאי - עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות. 

כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית, שיעורים בחסידות לקהל הרחב, והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.

===רב ומורה , מורה צדקוראש קהילת בית חב"ד אלעד ===בשנת [[תשס"ד]], נבחר לכהן כרב [[בית הכנסת ]] "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 6 7 שנים. זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר [[בית הכנסת]] "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת.  בשנת [[תשע"ו]] התמנה על ידי הרב אשר זיגדון כמורה צדק בבית ההוראה של קהילת "לעבדך באמת" בעיר חריש.

זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר בית הכנסת "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. בשנת [[תשתשע"עח]], התבקש התמנה על ידי רב חברי הנהלת בית חב"ד אלעד לכהן כראש קהילת בית חב"ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמורה צדק באלעד, בטענה שיש בזה משום השגת גבול. הרב סילברמן נענה לבקשת הרב ירוסלבסקי וסגר את בית ההוראה שבראשותואלעד במסגרת פרויקט "ראשי קהילות" של משרד הדתות שיזם השר דוד אזולאי.

==בעל מנגן==כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים. החל מגיל [[בר מצוה]], זכה הרב סילברמן להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי, וחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויותכיום קהילת בית חב"ד אלעד בראשות השליח מונה מעל 70 בתי אב כ"י המתגוררים בעיקר בשכונות מערב אלעד.

בשנת [[תשנתשפ"הג]], הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאלהתמנה על ידי מכון הלכה חב"ד כמשיב במכון.

* '''"תפארת במקדשו"''' - [[תשנ"ז]] .

* '''"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען''' - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ב]].* '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות, יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]] * '''"גמרא לעם מסכת [[בבא קמא]] פרקים א-ג"''' - [[תשע"ו]] (שותף בעריכה)* '''"שמירת הגוף והנפש ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן" על הלכות מעקה, שמירת הגוף והנפש ובל תשחית עם סיכום הדינים הלכה למעשה''' - בהוצאת [[היכל מנחם]] [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ג]]. ;ספרים בשלבי עריכה לדפוס * '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''.  ==בעל מנגן==   כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן, בגיל 10, החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי. החל משנת תשנ"ו (כשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות. בשנת [[תשנ"ה]], הלחין שני שירים ב[[אנגלית]] בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל". בשנת תשע"ז השתתף בתחרות וזכה בשיר "יהי השם אלוקינו עמנו" שהלחין לכבוד 90 שנה לג' תמוז. בשנת תשע"ח הלחין שיר "הודו להשם" לכבוד יב תמוז חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ.  ===רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשמ"ב)=== {{טורים|תוכן=* הרנינו לאלוקים - [[תשמ"ב]]* משנאי ה' - [[תשמ"ב]]* קומה אלוקים - [[תשמ"ג]]* וידעו - [[תשד"מ]]* כי שמש ומגן - [[תשמ"ה]]* גם ה' יתן הטוב - [[תשמ"ו]]* כל גוים - [[תשמ"ז]]* ה' יספור בכתוב עמים - [[תשמ"ח]]* חיים שאל ממך - [[תשנ"ב]]. * צדיק כתמר יפרח - [[תשנ"ג]].* ה' מלך - [[תשנ"ד]].* open your eyes - [[תשנ"ה]].* v'nizke - [[תשנ"ה]]. * לכו נרננה - [[תשנ"ו]] (התקבל). * שירו לה' שיר חדש - [[תשנ"ז]]. * אור זרוע לצדיק - [[תשנ"ח]]. * מזמור שירו - [[תשנ"ט]].* ה' בציון גדול - [[תש"ס]]. * וקדשתם את שנת החמישים - [[תש"ס]] (התקבל).* מזמור לתודה - [[תשס"א]]. * לדוד מזמור - [[תשס"ב]].* אשכילה - [[תשס"ב]]. * תפילה לעני - [[תשס"ג]].* לדוד ברכי נפשי - [[תשס"ד]]. * ברכי נפשי - [[תשס"ה]].* הודו לה' קראו בשמו - [[תשס"ו]]. * זכרני ה' ברצון עמך - [[תשס"ז]]. * הודו לה' כי טוב - [[תשס"ח]]. * נכון לבי אלקים - [[תשס"ט]].* אודה ה' מאד בפי - [[תש"ע]] (בשלבי עריכה לדפוסהתקבל).* מטה עוזך - [[תשע"א]]. * ראשית [[חכמה]] - [[תשע"ב]].* זרח בחושך - [[תשע"ג]].* מי כה' אלוקינו - [[תשע"ד]].* בצאת ישראל - [[תשע"ה]].* לא לנו - [[תשע"ו]]* לך אזבח - [[תשע"ז]].* הללו את ה' - [[תשע"ח]].* אבן מאסו הבונים - [[תשע"ט]].* כלו עיני לאמרתיך - [[תש"פ]].* קראתי ויענני - [[תשפ"א]].* יומם השמש לא יככה - [[תשפ"ב]].*קהל גדול ישובו הנה - [[תשפ"ג]].*שיר המעלות אליך נשאתי את עיני - [[תשפ"ד]].}}

[[קטגוריה{{מיון רגיל:רבנים]] סילברמן, יוסף יצחק}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]][[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]][[קטגוריה:אישים באלעד]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]