שינויים

|תאריך יסוד= [[אלול]] ה'[[תשע"ו]]

|מיקום=בן עזאי 4, שכונת יפה נוף, [[בית שמש]] רח' בן עזאי 4

|משגיח ראשי=הרב יונתן מנחם אנקווה|מנהל גשמיכללי=הרב שניאור זלמן לידר|מנהל גשמי=ר' חיים שארף|מספר תלמידים= 125 כ-150 תמימים|ספר פלפולים=שער הפלפול|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מאה ועשרים - הערות וביאורים

[[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ממוזער|250px|שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה [[א' באלולאלול]] [[תשע"ו]].]]

[[קובץ:סמל בית שמשתותלבש77.jpg|ממוזער|250px|טקס סיום ספר הרמב"ם בישבה]][[קובץ:תותלבש78.jpg|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך התוועדות חסידית]][[קובץ:תותלבש79.jpg|ממוזער|250px|חלק מרבני הישיבה]][[קובץ:תותלבש71.jpg|ממוזער|250px|לוגו הועדחלק ממצטייני מבצע תורה בישיבה]][[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|250px|כנס סיום הרמב"ם בישיבהבזאל הישיבה הישן]][[קובץ:סמל ערוך חדש.jpg|ממוזער|250px|סמל הישיבה]]'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]]ומנהלה הגשמי מאז הוא הרב שניאור לידר מנכ"ל מוסדות ופרצת.

הישיבה נוסדה בתחילה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון כישיבה לשיעור א' בלבד בו למדו ]] על ידי הרב [[משה לידר]] העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.

לאחר המעבר למתחם בבית בעיר [[בית שמש ]] חידשה ההנהלה את צוות ורבני הישיבה והצטרפו אליה כמה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}} , והביאו לשמש כמשגיח את הרב [[יהונתן מנחם אנקווה]] ואף למשך שנתיים המשפיע ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה היה ר' [[שלום דובער וולפא]] עד למשך כשנתיים, שעזב בעקבות מצבו הרפואי{{הערה|בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש . במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות ו[[שלימות הארץ]]. לקראת שנת הלימודים [[תש"פ ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר ]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".}}. למשך כמה במשך מספר חודשים היה הרב [[זושא פויזנר]] משפיע{{הערה|הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים [[תש"פ ]] ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים [[תשפ"א ]] הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר}} וגם הרב [[משה קורנוויץ]]{{הערה|במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה גדולה}}{{הערה|לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור"מ בהלכה ובגאולה ומשיח}}{{הערה|היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ"א}} וכיום המשפיע הראשי של הישיבה הוא הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]{{הערה|משפיע מתחילת שנת הלימודים תשפ"ב}}., אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר{{הערה|הרב פויזנרקורנוויץ, הרב קורנוויץ ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא}}.

הישיבה ממוקמת במתחם, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה הייתה נמצאת גם הבשנים [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולהתשע"ח]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ- [[תשע"ב בנתה ט]] הוציאה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת עיתון דו שבועי בשם "[[הישיבה הגדולה את המתחםשל הרבי]]", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.

בנוסף, בימים אלו נבנה מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמת בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את ה[[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י"ד' והישיבה צפויה להיכנס אליו לקראת שנת הלימודים תשפאלול]] [[תנש"א]] מורה הרבי להקים בכל בית "ג הבעלמעין ישיבת תומכי תמימים"ט.}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה[https://chabad.info/news/604619/ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}.

בשנים [[תשע"ח]] - [[תשע"ט]] הוציאה האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץבמסגרת ישיבתית.

בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החליטה הנהלת הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את ה[[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|פתיחת מתיבתא כהכנה לישיבה המיועדת לתלמידים בכיתה ח' המעוניינים להתכונן כראוי ללימודים בישיבה, המתיבתא ממוקמת ב[[פרשת תצא]] [[י"ד אלול]] [[תנש"אביתר עילית]] מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}.

האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות לישיבה קיים וועד מנהל אשר מגשר בין ההנהלה הרוחנית והגשמית של כלל המוסדות בהם: הישיבה הקטנה והגדולה, המתיבתא, התיכון והסמינר, הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את אווירת תומכי תמימיםההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, [[את"ה]], יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, ומוסרים חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתיתאחד עשר חברים{{הערה|יו"ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[שלמה רוזנבלט]], חיים מרטון, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ו[[מנחם מענדל טאלער]].}}.

נכון לשנת הלימודים הישיבה ממוקמת במתחם, ובו [[תשפ"בזאל]] מונה הישיבה כ-125 , חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה שכנה גם ה[[תומכי תמימיםבית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]]בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.

זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת תשע"ובימים אלו מתחילות ההכנות לבניית מבנה חדש, עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחניתגדול, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו הרב לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות מרווח ומפואר לישיבהברמה ד' שאליו צפויה הישיבה להיכנס לקראת שנת הלימודים תשפ"ד{{הערה|במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה}}.

לקראת שנת הלימודים תשע"ח החליט הוועד על העברת הישיבה לעיר [[בית שמשי' שבט]] והרב שניאור זלמן לידר נכנס לתפקיד מנהל כללי. כעבור שנה נותר לבדו בהנהלה הגשמית בעוד שאר חברי ההנהלה עזבו. הוועד קיבל החלטה משותפת על הרחבתו ואיחוד ההנהלה{{הערה|ההנהלה הרוחנית בראשות הרב משה לידר תהיה כסגנית וההנהלה הכללית בראשות שניאור לידר תהיה יו[[תשפ"ר הוועד}} וקיום הצבעות מסודרות בנוסף לחידוש והרחבת צוות ג]] הושלמה בניית מקווה חדש ומפואר בתוך שטח הישיבהובניית מרפסת מיוחדת ומרווחת המשקיפה אל הנוף המרהיב בסמוך לישיבה.

לקראת שנת הלימודים תשעתשפ"ט החליט הוועד על הקמת ד החלה בניית קומת פנימייה חדשה אשר תשמש לקליטה של 30 בחורים נוספים לישיבה, בנוסף החלו שיפוצים בחצר הישיבה הגדולה והוסיף כ-10 חברים לוועד{{הערה|עד אותו זמן בוועד היו הרבנים משה לידרוהרחבת המטבח, ישראל זלמנובכמו כן, יונתן אנקווה ושניאור לידר}} בנוסף גם החליט הוועד על שינוי ההרכב והחלפת שמו של הוועד{{הערה|מ'הוועד המקשר' ל'איגוד תומכי תמימים בית שמש'}}החלו בבניית שולחנות חדשים לזאל הישיבה אשר יתנו מקום לקליטת הבחורים החדשים ללא צורך בהרחבת הזאל.

הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר נכון לפתיחת שנת הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו"ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידרתשפ"ד]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], ישראל גדסי, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], מונה הישיבה כ-150 [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמןתמימים]] ומנחם מענדל טהאלער.}}.

בשנת תש[[קובץ:זאל ישיבת תות"פ בעיצומה של מגפת הקורונה החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת תשפ"ב החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה והזאל ועודל בית שמש.jpg|שמאל|ממוזער|הזאל]]

=== התוועדויות וימי חב"ד ויומי דפגרא ===בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שמובאים מחוץ לכותלי הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' . בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בהתוועדויות שנהוג בכל פעם שיש תאריך חסידי בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד להביא משפיעים אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה ואז בעיצומה . בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של ההתוועדות נסחפים כולם באווירה מיוחדת ועילאית עד אור הבוקר כך שההתוועדויות '''יומא דפגרא''' או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג '''פורים בישיבה הם דבר יחיד ומיוחד''' ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.

וגם לאחר ההתוועדות ביום החסידי עצמו שורה === שיעורים ומבצעים מיוחדים ===מדי שבוע מתקיימים מספר שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים מידי שבוע בזאל הישיבה ע"י ראש הישיבה הרב לידר/משפיע אורח ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית הרב מישולובין. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה, שיעור רמב"ם, סדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת ואף נהוג לעשות בתאריכים אלו ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'.יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע,

=== הכנות ומבצעים===בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:עוד נהוג * ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם{{הערה|ג' פרקים ופרק אחד ליום}} המתקיימים בישיבה לשים דגש מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על הפרטים הקטנים שנמצאים בכל חסידהחומר הנלמד בשיעורי רמב"ם ועל מאמר נבחר.* מסלול של הגמרא לעיון: הכנה ראויה לטיסה לרבי, לימי החסידים ולתאריכים מיוחדים, לימוד מיוחד לפני כל מאורע חסידימבחנים בעל-פה על המסכת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות, סדר השכם בתאריכים חסידיים ועוד העניינים הנוגעים ל'לחיות עם הזמן'בשנת [[תשפ"ב]] סיימו 16 מתלמידי הישיבה את מסכת שבת לאחר שנבחנו באופן מלא.

הישיבה ידועה יש גם בכמות ובאיכות מבצעים שאינה רגילה: המבצעים הם בתדירות גבוהה ובאופן של מבצע נוסף שאותו הגה [[משה לידר|הרב לידר]] בחודש [[אדר]] [[תשפ"ב]] ''עד בלי די' ועם פרסים רבים ומושקעים וכמות המשתתפים בכל מבצע הוא כמעט עשר דקות''' שבו התמימים המשקיעים ולומדים באופן מלא בעשר דקות הראשונות של כל תלמידי הישיבהסדר או שיעור בישיבה ומי שצלח את המשימה במשך שבוע שלם זוכה להגיע לשיעור מיוחד בבית הרב לידר בנוסף לפרסים ותגבורים שונים ובסוף השנה מתקיים טיול מיוחד אשר נמשך לשבת מרוממת לתלמידים המשתתפים במבצע בלבד.

=== פרסום משיח ויציאה לבמהלך שנת הלימודים תשפ"ג פתח הרב אליהו אמויאל את 'מבצעים'===הישיבה ידועה בעניין החיות המיוחדת ששורה 'מועדון התפילה''' המיועד לתת דגש על התמימים ביציאה למבצעים בהנחת תפילין ליהודים ומסיבות שבת לילדים שבהם משתתפים כל תלמידי הישיבה בלי יוצא מן-הכלל. ובנוסף ביציאה ליפוצו והקהלת קהילות שבהם משתתפים כמעט עבודת התפילה של כל תלמידי הישיבהתמים בישיבה ומחוצה לה, מידי שבוע מתקיים כינוס למשתתפי התוכנית בו מחולק חוברות עיון ומשימות שבועיות שהבחור צריך ללמוד ולקיים, בבין הזמנים ישנם משימות רבות ומגוונות אשר בסופו מחולק שי אישי למשתתפים, מידי חודש מתקיים טיול למשתתפי התוכנית, והתוכנית זוכה לתאוצה והתלהבות בקרב הבחורים.

בישיבה שמים דגש על ההכנה הרוחנית לפני כל חג או מועד ובדרך כלל מתקיימים מבצעים מיוחדים לפני כל חג או מועד, בשנת תשפ"ג לפני חג הפסח והפורים התקיים מצבע אותו הוביל הרב חיים מרטון בו תלמידי שיעור ב' בישיבה (כיום שיעור ג', נכון לשנת ה'תשפ"ד) סיכמו או ניבחנו על עשרה שיחות של הרבי על החג וכך הכינו את עצמם רוחנית וחסידית לקראת החג, התלמידים המסכמים יצאו לטיול והתוועדות מיוחדת. פרוייקט נוסף שהחל בחודש חשוון תשפ"ג הוא לימוד תורה בשבתות חופשה, מטרת הפרוייקט הוא לקיים את הוראותו של הרבי כך שבכל זמן יהיה לתמים את הצורך והרצון ללימוד תורה בפרט בזמנים בהם הוא לא נמצא ברשות הישיבה. מהלך הפרויקט יעבוד כך שכל בחור לפני היציאה לשבת חופשה יקבל ערכה מיוחדת דפי חזרה על עניינים מסוימים שנלמדו בישיבה וכן חוברת ללימוד אישי של הבחור בבית הכוללת, מאמרים, דף גמרא וקטע הלכה, כמו כן רוצים בהנהלת הישיבה גם דוגלת בפרסום משיח ובשורת בגאולה לכללקיים סדרי לימוד מלאים בתקופות בין הזמנים הארוכות{{הערה|חודשי החגים ובין הזמנים}}. מרכז את"ה בישיבה מחולק ללמעלה מ-אחד ואחד מישראל והתמימים ידועים בהפצתם הגדולה ושבכל מצב שבו הם פוגשים יהודי הם מיידעים גם אצלו 10 אגפים שונים שעליהם אחראים תמימים משיעור ג' בישיבה, ובראשות את"ה עומד הת' שולם גינדי אשר אחראי על כלל פעיליות את הבשורה שמשיח כבר פה"ה, על הכינוסים וסידור הארגון אחראי הרב דובער דאהן.

לימוד הגמרא לעיון בישיבה הוא שונה משאר הישיבות ודומה לשיטת הלימוד בישיבות הגדולות שבו , התלמיד לומד בכיתה וברמה שברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול ללמוד יותר ללמוד בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה ואם זה קשה לו או קל לו הוא יכול לעלות ולרדת רמות כך שנותנים תחושה לתלמיד שכולם הולכים לפי שהתלמיד יצליח להפיק מעצמו את המירב וכדי שיהיה אפשר לראות את התקדמות התלמיד מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו יהיה אפשר לבחון שינוי הרמה האישית של כל התלמיד באופן שיקל עליו ויזרום עם הלימוד בשאר לכלל תלמידי הכיתה. בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבו ניתן אפשרות לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד באופן פרטני את השירות המיוחד של מורה פרטי של תלמיד אחדאו בדרך כלל לחברותא. בשיבה קיים 'קאך' מיוחד על לימודי ההלכה ומלבד הסדר הרגיל ישנו מבצע ללימוד מקיף של 'הלכה למעשה', שיעורי העשרה וידע ומבצעים לעיתים תכופות, בסוף שנת הלימודים תשפ"ג אף התקיים מבחן מקיף וכוללני על החומר הנלמד שבסופו מעל לשישים תלמידים השקיעו וקיבלו תעודת הכשרה מיוחדת.

בנוסף היא אחת הישיבות היחידות שמתקיים בה באופן רשמי סדר בישיבה נותתנים מקום וערך מיוחד ללימוד ענייני גאולה ומשיח מטעם הנהלת הישיבהועל הנושא מתקיימים מבצעים וקורסים רבים אשר נותנים לתלמיד הסתכלות שונה על שיחותיו של הרבי על הגאולה ומלמדת איך למסור את הדברים בצורה הנכונה ביותר.

==צוות הישיבה= שיטה חינוכית =={{טורים|תוכן=*הרב [[משה לידר]] - [[ראש בישיבה לא קונסים בחורים ולא משתמשים כמעט בעונשים, כשבחור עובר על כללי הישיבה]]*הרב ישראל יצחק זלמנוב - מנהל רוחני*הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - [[משפיע|משפיע ראשי]]*הרב אליהו אמויאל - [[משגיח]] שיעור א'*הרב ישראל גדסי - משגיח שיעור ב'*הרב [[יונתן מנחם אנקווה]] - [[משגיח]] שיעור ג' ו משגיח ראשיבדרך כלל מדברים איתו על שורש המעשה ומגיעים להבנה משותפת מה יגרום לו לא לעשות זאת פעם הבאה, במידת הצורך כשהבחור לא מבין הוא נשלח לביתו למשך 24 שעות או שהוריו מוזמנים לשיחה כדי שיגרום לו להבין את חומרת המעשה.

;[[משפיע==צוות הישיבה=={{טורים|משפיעים]] ותוכן==== הנהלת הישיבה ===*הרב [[ר"מ|ר"מיםמשה לידר]] לפי שיעורים'''שיעור א'''*הרב שלום בער קטורזה - משפיע ור"מ*הרב [[שלום דובער מישולוביןראש הישיבה]] - משפיע ור"מ*הרב יוסף יצחק דהן - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש*הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש*הרב שניאור זלמן גליס - משיב בהלכה'''שיעור ב'''*הרב [[משה שניאור לידר]] - משפיעמנהל כללי*הרב אלון סרוסי יונתן מנחם אנקווה - משפיע*הרב נועם בן חמו - ר"מ בגירסא ובגאומ"ש*הרב ישראל בר כוכבא - ר"מ בגיסא ובגאומ"ש*הרב [[שי שמעון כהןמשגיח]] שיעור ב' ו - משיב בהלכה'''שיעור ג'''ומשגיח ראשי*הרב [[חיים דוד וילהלם]] אליהו אמויאל - משפיע*הרב מנחם ישראלי - משפיע ור"מ בגירסא*הרב [[משה קורנוויץמשגיח]] - ר"מ בגאומ"ש ובהלכה*הרב שניאור זלמן גליס - ר"מ בגירסא ובגאומ"ששיעור א' ומשפיע שיעור ב'.

;הנהלה גשמית===[[משפיע|משפיעים]] ו[[ר"מ|ר"מים]] לפי שיעורים==='''שיעור א':'''*הרב שלום בער קטורזה - [[משפיע]].*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]].'''שיעור ב':'''*הרב מענדי מקלר - [[משפיע]].*הרב אליהו אמויאל.*רהרב [[יצחק איתן מזרחי]] - [[משיב]] בהלכה ובגאומ"ש.'''שיעור ג':''' *הרב [[משה לידר]] - [[משפיע]].*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[משפיע]].*הרב ישראל בר כוכבא - משיב בהלכה ובגאומ"ש.*הרב שניאור זלמן לידר גליס- מנהל כללי[[משיב]] בהלכה ובגאומ"ש.===הנהלה גשמית===

*ר' אברהם דרמון מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית*ר' נחמיה קירשנזפט יעקובי פישר - חבר הנהלה גשמית

*ר' שניאור זלמן גרינברג צבי לוין - מזכיר משנה*ר' שמואל גרומן שמעון רוטר - מנהל טבח ראשי*ר' מנחם מאור - עובד מטבח*ר' מענדי ערנטרוי - עובד מטבח

 ;===יועצים===

*ר' [[זאב רייניץ (בית שמש)|זאב רייניץ]] - יועץ

 ;===רבני הישיבה בעבר===*הרב [[שלום דובער וולפא]] - משפיע ראשי - [[תשע"ח ]] - [[תש"פ]]*הרב [[זושא פויזנר]] - משפיע ראשי - [[תש"פ]] - [[תשפ"א]]*הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - [[תשע"ו ]] - [[תשע"ט]]*הרב עידו דגן [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - ר"מ ומשפיע , משפיע ומנהל חינוכי [[תשע"ז]] - [[תשפ"ב]]*הרב ישראל גדסי - משגיח - [[תשע"ט]] - [[תשפ"ב]]*הרב [[שי שמעון כהן]] - ר"מ, משיב בהלכה [[תשע"ז ט]] - תש[[תשפ"פב]]

* '''[https://www.tmimim.com תמימים קום]''' - אתר בלוג הישיבה{{קישור שבור|א' תמוז (בדר"ח) תשפ"ב, ימות המשיח}}[https://drive.google.com/drive/folders/11IiBQzVCgn2dUQ_12DKntRZbBq0xU4rH הערות התמימים ואנ"ש, ישיבת קטנה תות"ל בית שמש.]*[https://chabad.info/tag/תותל-בית-שמש/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}