שינויים

'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה עם מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - [[אדמו"ר הזקן]] על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כ[[י"ט כסלו - חג כחג הגאולה|חג הגאולה]] וכ'ראש השנה לחסידות'.

==פרשית המאסרהיסטוריה== 

ביום י===ההלשנה===[[התייסדות תורת החסידות]] הובילה ל[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"ג אלול הורה הקיסר לברר את תוכן המלשינות ובטא]]. למרות ההתנגדות, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של א בשנת [[ליטאתקנ"ח]], את הוראת הקיסרהקימו המתנגדים וועד מיוחד, לברר שנועד לנהל את הנושא. ביום כהמלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט אלול המליץ המושל האזרחי של כסלו, [[ליטאתשי"ב]] לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא.}}.

===העלילה===בימי הלשנה על [[חול המועד]] [[סוכותאדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"טח]] באו לקחת את האדמו"ר . בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקןכקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, אך הוא הסתתרגונבים וגוזלים וכו', הם חזרו באיסרו ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג, ואז נלקח השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[אדמו"ר הזקןוילנא]] למאסר על ידי השלטונות(הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, עקב עלילה כי צורת החתימה ה[[אדמו"ר הזקןעברית]] מסייע לטורקים - שהיו באותה התקופה בקשרי מלחמה עם המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[רוסיהי' אלול תקנ"ח]]נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.

העומדים מאחורי העלילה היו עסקני הביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[מתנגדליטא]]ים והמשכילים, את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.

הראשי שבהם היה יהודי מה'===המאסר===בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[מתנגדיםתקנ"ט]]' בשם באו מספר חיילים לקחת את האדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר קרוביו שבראשם רבי [[אביגדורשמואל מונקס]]החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, שכיהן באותה עת כרבה של העיר ואז נלקח [[פינסקאדמו"ר הזקן]]למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, עיר ואם בישראלבו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ומבצר באותה עת להתנגדות לובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[חסידותזוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.

חסידים מספרים כי לאחר שנים ירד אותו כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את רבי יעקב סמיליאנער {{הערה|בספר רשימות היומן עם פענוחים עמוד שב מובא ששמו היה רבי יעקב סמיליאנער.}} לרבי [[אביגדורלוי יצחק מברדיטשוב]] לשכרות, והיה מסתובב בין חסידים בהתועדויות של חג הגאולה ש[[י"ט כסלו - חג הגאולהתפילה|י"ט כסלויתפלל]] ומבקש עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"הז.כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים''משקה' באמרו שמגיע ", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו כיון שהיום טוב הזה הגיע לחסידים בעצם בזכותורבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.

מאסרו של [[===בבית הסוהר===אדמו"ר הזקןהובל בכרכרה במשך מספר ימים, עם הפסקת שבת, עד שהגיע ל[[מבצר הפטרופבלי]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר’ ב[[זוסיא מאניפוליפטרבורג]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט. {{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83שם הושם במאסר.}}

===שבבתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"ר במצרים===כאשר נאסר אדמומורדים במלכות"ר הזקןבתנאים קשים מנשוא, ביקש לשלוח את רבי יעקב סמיליאנער {{הערה|בספר רשימות היומן עם פענוחים עמוד שב מובא ששמו היה רבי יעקב סמיליאנעראך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.}} לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, אך רבי יעקב שכח לברר נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את שם אימו של אדמו"הזהרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.

כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את הבשורה ואת בקשתו של חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, פתח אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''"רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, אמר רבי לוי יצחק: "שברמהמבצר למשרדים. את אדמו" ר"ת - שניאור בן רבקההזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, אסור בידי מצריםוהוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.

===בתא במהלך ימי המאסר===בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד לביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"מורדים במלכותר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש" בתנאים קשים מנשואי]] אומר באותו הפסוק, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדושברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמוכל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".

לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית המעצר חמישים ושלושה ימיםתשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרורמספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.

כל ימי שבתו של רבינו הזקן בביום [[מבצר הפטרופבליי"ט כסליו]]{{הערה|רשימות היומן}}, נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד התגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, ואחר כך חקרו ודרשו אותועל אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[כאשר שאל אדמו"ר הזקןאת רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאיתאמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבהמעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, מהמבצר למשרדיםהרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.

את [[אדמו"ר הזקן]] חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו הנפלאה ואת טהרת לבבו.===ביקור רבותיו=תיק החקירה==ביום שחרורו - [[י"ט כסלו - חג הגאולה{{להשלים|י"ט כסלו תקנ"ט]], נתגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל [[אדמו"ר הזקן]] את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.סיבה=}}

===הגאולה=======גאולת י"ט כסלו====ב[[יום שלישי]], "[[פעמיים כי טוב]]" - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, וכי הוא יוצא לחופשי. לאחר ש[[אדמושאדמו"ר הזקן]] שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].

במכתב אותו כתב [[אדמו"ר הזקן]] על רגעי השחרור נאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו, :יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן, ::וכשקריתי בס'[פר] [[תהלים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]]',

====גאולת כ' כסלו====באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.

משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מ[[אדמומאדמו"ר הזקן]] לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".

בסיום הדברים כשיצא [[אדמו"ר הזקן]] מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, ש[[אדמושאדמו"ר הזקן]] יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.

החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את [[אדמו"ר הזקן]] יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.

המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך [[אדמו"ר הזקן]] רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא [[אדמו"ר הזקן]] מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערה|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.

למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של [[אדמו"ר הזקן]] מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:

סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה מצלצלת.{{דרוש מקורהערה| [[בית רבי]]}}

==חגיגת [[ראש השנה לחסידות]]מנהגי י"ט כסלו=={{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}}

== מגילת ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו. ==מגילת י"ט כסלו =={{ערך מורחב|מגילת י"ט כסלו}}היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא" ({{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב).}}. מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת [[קה"ת]] "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".

==חלוקת השוהסברה בצידה: "ס=={{ערך מורחב|ערך=[[חלוקת השידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ס]]}}ב[[ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו - , כשמתאספים יחד לחוג את חג הגאולה|החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת השבאופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש דק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"הוכח תוכיחע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו"]].

באת המגילה שנדפסה בשנת [[ליובאוויטשתרצ"ז]] משנת , מסר [[תרסאדמו"גר הריי"צ]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס בלתרגום ל[[כ"ד טבתלשון הקודש]] - יום ההילולא של אשר נדפס בחוברת '[[אדמוהתמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ר הזקןב]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, עם הוספות.

לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9Fניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}. {{י"ט כסלו}}

* [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו (מנהגים)]]* [[ראש השנה לחסידות]]*[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]* [[פטרבורג]]* [[מגילת י"ט כסלו]]

* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר הזקן*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[וילנאווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניםחיצוניים==*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}* הרב [[שלמה כץ]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]* ועד חיילי בית דוד, '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשע"ב]] {{PDF}}*הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)

*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 מאסר וגאולת רבנו הזקן]''', במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות*'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}}