שינויים

|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]|כינוי=אדמו"ר מהורשהרש"ב

|מקום פטירה=[[רוסטוב]]

|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]

{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}} '''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' ([[כ' חשוון]] [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920)) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] בעולם.

===לידתוילדותו ונעוריו===אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד רבי שלום דובער לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|רבי שמואל]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו"ר המהר"ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.

כשנה לפני כן, ביום [[י' כ"ו בכסלו]] שנת בשנת [[תרתרכ"כא]], חלמה אימו נערכה [[חלוםברית מילה|ברית המילה]] בו ראתה את אמה, מרת לאחר שנדחתה בהוראת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרההצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]] ואת סבה, בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמוסבו אדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל השם על פי [[י"ט כסלותורת החסידות]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה להש: {{ציטוטון|רש"רבקהב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר הונולד כ'חשוון תרכ". אמה סיימה: "סבאא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמושיש בזה שני כפי"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"שן, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב שהוא הרומז על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאיכתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא חוברת ג'שלום דובער, עמ' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ואדמוכ"ר האמצעיח - ל.}}.

ביום [[כ"ו בכסלו' בחשוון]] בשנת שנת [[תרכ"אד]] , נערכה ה[[ברית מילה|ברית המילהתספורת]]של אדמו"ר הרש"ב, לאחר שנדחתה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק מיום התספורת נערכה בחשאי, לילה לפני כן ישן אדמו"ר הרש"ב בחדרו של הצמח צדק, וכשהתעורר אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[כחיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הרש"ב, ואדמו"ז בחשווןר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו"ר המהר"ש) ובכח זה הנני מושח את הילד}}{{הערה|'''ספר המאמרים [[תש"י]]''', עמ' 163.}}.

===תספורת והכנסה לכנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו"חדרר הרש"===ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[כ' בחשווןחדר]] שנת " שהיה ב[[תרכ"דחדר שני]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"בבית המדרש הקטן אצל סבו, אמר הסבא אדמו"ר הצמח צדק לבנו אדמו"ר המהר"ש שאת ה. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[תספורתהמלאך מיכאל]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו . הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הילד שיישן בחדרוהסוכריות. בבוקרב[[ערב פסח]], כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' בזמן בדיקת כיסי ה[[חיים בער חיימסוןבגד]] שיטול את ידיו ים של הילדהילדים, ואדמוקרא [[אדמו"ר הצמח צדק אמר ]] לנכדו ושאלו מה עשה עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיוהסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 8.}}. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם:

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק{{ציטוטוןהערה|פך השמן '''ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש''', עמ' 99.}} שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש"א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל{{הבהרה}} ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו"ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור [[רוחניהרז"א]] שנתן מורנו , ובמסורת החב"דית ישנם [[הבעל שם סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טובראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב] לתלמידו מורנו הרב ] חלק א' ע' 313. [[המגיד ממזריטשתשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] למשוח את חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.{{ציטוט צף|בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת| מדברי [[אדמו"ר הזקןהמהר"ש]] לנשיאות לדורותיועל בנו ('''ספר השיחות ה'תש"א''', הנה בכח זה נמשח חותני - אדמועמ' 27).}}על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר האמצעיהרש"ב "שקידה גדולה"{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש) ובכח זה הנני מושח את הילדלחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש"י''', עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו"ר הרש"ב כבר בקי בכל ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[שולחן ערוך]]{{הערה|'''ספר השיחות תש"ג''', עמ' 64.}}.

כנהוג, הבגיל 14 היה בקי בכל [[הכנסה לחדרסדר נשים]] של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[חדרמשניות בעל פה|בעל פה]]" שהיה ב, בשנת [[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמותרל"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאלה]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בהוא החל לשמש כ[[ערב פסחחוזר]], בזמן בדיקת כיסי השל אביו המהר"ש ולכתוב [[בגדהנחה|בגדיםהנחות]] של הילדים{{הערה|שם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלןעמ' 10.}}.

מידי יום היה לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו הרש"ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו"ר הרש"ב נכנס לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו רבי הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסבוהר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, אדמוושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ר הצמח צדקח וחזר [[משניות]] בעל-פה, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיואך עיקר לימודו היה דא"ח ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

====השידוך====בילדותו שהה על שידוכו של אדמו"ר הרש"ב מסופר שבילדותו שהה רבות בבית סביו אדמו"ר הצמח צדק. באחד , ובאחד הביקורים נכח שם בנו ר' הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו [[שטערנא שרה]]. אדמו"ר הצמח צדק שראה אותם, אמר עליהם: שהם "חתן וכלה". שאל , ר' יוסף יצחק ששמע זאת שאל את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו, ובתגובה ענה לו הצמח צדק ש: "זה הקטן יגדל ממך"!{{הערה|על פי השמועה.}}  ביום [[י' סיוון]] [[תרכ''ליקוטי דיבורים''', ח"ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערת שוליים|בשנים: ראשונהב, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}עמ' 412. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא - אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]] (מתוך אמונה ב[[ביאת המשיח]]).

בתקופה שקדמה לחתונה הורה ביום [[י' סיוון]] [[תרכ"ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערה|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה.}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערה|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית.}}. הסבא - אדמו"ר המהרהצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל ה]] ב[[ירושלים]] (מתוך אמונה ב[[סמיכהביאת המשיח]] לרבנות, כמנהג בית הרב).

בתקופה שקדמה לחתונה, הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו"ר מהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה בעיר במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]] (מקום מגורי אבי הכלה){{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש''', עמ' 72.}}.

====החתונה====ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול]] [[תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר [[אוורוטש]]. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי{{הערה|'''התמים''', ח"ב, עמ' מ"ה - מ"ו.}}. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' באלול]] נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימאדאמא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו [[לעתיד לבוא]], שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל ה[[שטריימל]] בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסא קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.====שבע ברכות====רצונו של אבי החתן היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת שבע ברכות", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו"ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו"ר הזקן), עם לב מבין".

עם היות רצונו של אבי החתן היה שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאויטשוהכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת [[שבע ברכות]]", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאוויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו"ר המהר"ש היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתההאמצעי), ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות ומאב הסבא (32אדמו"ר הזקן). ב[[שבת]] שבע ברכות התוועד הרבי שלוש פעמים, עם לב מבין".

מיד לאחר החתונה אמר על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאוויטש, אדמו"ר המהר"ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד תורה]]{{הערת שוליים|ב[[שבת]] נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקרכל שבעת ימי המשתה, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (בן אדמו"ר המהר"ש32)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה [[דא"ח]] ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני שבע ברכות [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבתהתוועדות עם הרבי|התוועד]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}הרבי שלוש פעמים.

ביום [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלק אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שולייםהערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר [[דיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך"{{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אצל אדמורי חב"ד, אמירת [[מאמר ]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).

בשנת ה[[אבילות]] נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שולייםהערה|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שולייםהערה|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהרהמהר"ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 469 ואילך).}}.

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת [[תר"נמ]], והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה{{הערה|שם=חנוך לנוער 10}}. בשנת [[תרנ"ב]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים, כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.===ייסוד ישיבת תומכי תמימים==={{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}ביום ראשון [[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[י"ז אלול]], בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, בבשנת [[שמחת תורה]] [[תרסתרנ"אה]], אמר החל אדמו"ר הרש"ב להיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק [[שיחהכולל חב"ד בארץ הקודש]] בפני תלמידי התמימים{{הערה|'''חנוך לנוער''', המבוססת על דברי עמ' 13.}}. בשנת [[חזתרנ"לז]] "כל היוצא למלחמת הוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חברת מפיצי ההשכלה, וניסה לפחות למנוע הקמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"ספר בעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג{{הערה|כתובות ט'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''', ח"א, אגרת ע"בוע"ג.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי לאחר שכבר הוקם בית דוד]]הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, ופתח במאבק בנושא{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''' ח"ג, אגרת תר"ס.}}.

===אסיפת הרבנים עת"ר==={{ערך מורחב|ערך=בשנת [[אסיפת הרבנים עתתרס"רב]]}}בשנת הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה ב[[תר"עדוברובנה]] התקיימה בעיר , בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[פטרבורגיק"א]] אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודישיממן את המפעל.

באסיפה זו השתתפו 42 נציגים בעת מלחמת [[רוסיה]] ו[[יפן]] ([[תרס"ד]] - [[תרס"ה]]) דאג אדמו"ר הרש"ב ל[[מצה|מצות]] וצרכי [[חג הפסח]] בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' 89.}}, בשנת [[תרס"ה]] ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של הקהילות היהודיות ברוסיה[[כולל חב"ד]] הקמת ישיבה חב"דית ב[[חברון]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 14.}}, ועל פיה נקבעו הישיבה [[תורת אמת]] נוסדה מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלהשנים לאחר מכן בשנת [[תרע"ב]] בבית רומנו ב[[חברון]].

תחת הנהגתו של בשנת [[תרס"ה]] נערכה אסיפת רבנים ב[[וילנה]], בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו"ר הרש"ב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, התאחדו עלינו לומר גלוי לעין כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל העניניםשכל אשר נודע לדתנו, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדתתורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' ק"ה - ק"ו.}}

==בריאותו==אדמו"ר הרש"ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים.בבשנת [[כסלותר"ע]] התקיימה בעיר [[תרנ"אפטרבורג]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כאסיפת הרבנים תר"ד טבתע|אסיפת רבנים כללית]] יצא מחדרו לתפלהמטעם השלטונות, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. בקיץ באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותוהקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה שאפו אנשי השלטונות לקבוע תקנות וכללים הנוגדים את המסורת המקובלת, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים.

במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב אמר בתגובה:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכך אין אנו מפחדים כלל, כיוון שאין על כך הגזירה העליונה ח"ו|מקור=ביקורו אצל פרופסור פרויד==='''ספר המאמרים קונטרסים''', עמ' 350.}}

בחורף [[תרסאדמו"ר הרש"ג]] (1903) נסע הרבי לב נטל חלק פעיל ב[[ווינהמשפט בייליס]] עם בנו הרבי הריי"צ ונפגש עם זיגמונד פרויד. הסיבה לנסיעה לווינה ולביקוריו אצל פרויד הייתה אובדן תחושה בידו השמאלית. הרש"ב תיאר במכתביו‏ את מצבו הבריאותי ואת ביקוריו אצל הרופאים והטיפולים שנעשו לו. מהמכתבים עולה כי פרויד נתן לו טיפול בחשמל, שהועיל להחזרת התחושה בידו. הוא המשיך בטיפולים האלה גם בשובו לביתו, אך הציוד שהיה ברוסיה התברר כלא יעילואף הקים ועד מיוחד שפעל להגן על מענדל בייליס.

בנוסף לטיפולים, מסתבר שהרבי שוחח עם פרויד בעניינים שונים. בכתבי הרבי הרייאדמו"צ מובאים שני תיאורים לשיחות בין השניים. בתיאור הראשון מתעניין פרויד בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית. לאחר מכן מתואר כיצד ר הרש"ב סבל באותה שנה מהיה אחד ממנהיגי היהדות הבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], הוא דחף להוצאת הספר [[אור לישרים]]{{הערה|'''בין גלות לגאולה''נמיכות הרוח', מאחר שעל פי הרגשתועמ' 10.}} שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את רצונואורך הגלות}}. פרויד אמר על כך אדמו"המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל מה שהמוח משיגר הרש" והמליץ שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביוב היה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות ודגש רחב על עליה לארץ הקודש ללא קשר למצב רוחני, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו נחת רוחפרש ממנה{{הערה|שיחת שקובץ "פ בחוקותי תשכ[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]"ב.}}‏.

== המעבר לרוסטוב ==[[קובץ:בית הרשהרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רים והרבנים כגון רבי [[אדמו"ר הרש"בחיים מבריסק]] ב, הרב [[רוסטוב]חיים עוזר גורודזי'נסקי]]]בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונההחפץ חיים]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב אדמו"ר הרש"ב את העיירה יחד עם בני ביתוחלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע==ישיבת תומכי תמימים=={{ציטוט צף|כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב"ד, וב[[הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב"ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב"ד זקני החסידים היו מעטרים את כ' בחשוון]], יום הולדתו "ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע בשם "הרמב"ם של תורת חב"ד" שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ"ק אדמו"ר הרש"בנ"ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה|[[התמים (וורשא)|התמים]], חוברת ו', שהו בעיר עמ' ד'.}}{{ערך מורחב|ערך=[[אוריולישיבת תומכי תמימים]], שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ב}}ביום ראשון [[רוסטוב על הדוןט"ו אלול]], שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטשתרנ"ז]], שאדמובעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[אדמו"ר הרשהריי"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. צ]], קרא אדמו"ר הרש"ב קיבל לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את בקשתם וביום [[כתומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "ח בחשוון[[תמימים]] הגיע לרוסטוב" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטשביום שלישי [[י"ז אלול]], והיא נקבעה למרכז חסידות חבבחר אדמו"ר הרש"דב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמהשלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ועד שנת ב[[שמחת תורה]] [[תרפתרס"דא]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב, אמר אדמו"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמןהרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום המבוססת על דברי [[יחז"ט בכסלול]] תרע"ו התקיימה בביתו הכל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"{{הערה|כתובות ט, ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[התוועדותחיילי בית דוד]] בהשתתפות עם אדמו"ר הרש"ב.

==בריאותו==אדמו"ר הרש"בהיה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת [[תרעתרמ"חד]] פתח אדמוהוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח"ר הרש"ב ברוסטוב את בית א, עמ' ה.}}, בשנת [[דפוס עזראתרמ"ו]], ובו הודפס הוא יצא ל[[סידור רוסטובמסע יאלטה|הרי יאלטה]]אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.

== הסתלקותו ==ב[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כסלו]] [[אוהל אדמותרנ"ר הרש"בא]] בחלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[רוסטובכ"ד טבת]]יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]]ביום חמישי בלילה, [[כתרנ"א באדרז]] הוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[תר"פמוסקבה]]בשביל להתרפא, אדמו"ר הרש"ב היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקרהרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, החמיר מצבו וחומו עלה. ד"ר לנדאבשל כך הוא החליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], הרופא המקורב לאדמואו לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק א''אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש אדמו"ר הרש"ב לעשן, ולפתע חש שלא בטוב וכמעט התעלףעמ' 173. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק אדמו"ר הרש"ב לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ב, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים}}.

ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו"ר הרש"ב, הרבנית שטערנא שרה ובנם, אדמו"ר הריי"צ, יחד עם החסיד הרב בחורף [[שמואל גוראריהתרס"ג]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש ל(1903) [[מגפההמסע לוינה (תרס"ג)|מחלת הטיפוסנסע לוינה]] הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות דעם בנו אדמו"ר לנדא, דהריי"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממהצ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות דפרויד נתן לאדמו"ר לנדאהרש"ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על אדמובשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית{{הערה|שיחת ש"ר הרשפ בחוקותי תשכ"ב יש לשנות את שיטת טיפול.}}.

למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"בקובץ:הרשב. לפתע השתנה גוון פניו jpg|ממוזער|200px|תמונתו של אדמו"ר הרש"ב לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקותשצולמה זמן קצר לפני פטירתו]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של אדמו"ר הרש==אחרית ימיו===== המעבר לרוסטוב ==={{ערך מורחב|המסע לרוסטוב (תרע"ב ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי הטבע היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת. ו)}}

בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו. בבחודש [[מוצאי שבתחשוון]] בשעה עשר, פקח לפתע אדמו[[תרע"ר הרש"ב את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של ו]] עזב אדמו"ר הרש"ב היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי לזאל (חדר היחידות) ונהיה ביחד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' קיג.}}. אדמו"ר הריי"צ החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלותליובאוויטש]] ועבר ל[[רוסטוב]]? התפעלות? בעקבות [[מוחיןמלחמת עולם הראשונה]]! מוחין!"{{הערה|ראה: אשכבתא דרבי., תולדות אדמו"ר הרש"ב, בתוך הגולה}}.

===הסתלקותו===[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] [[אדמו"ר הרש"ב הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של ]] ב[[רוסטוב]]]]{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם }}בחורף [[אדמותר"ר הזקןפ]] בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא בכבשו הבולשביקים את [[מוצאי שבתרוסטוב]] קודש, לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. בעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.

לאחר השעה שתיים בלילהבסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש"ב, וב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר"פ]] בשעה ארבע לפנות בוקר, ניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, ואדמו"ר הריי"צ צעק בקול "טאטע! טאטע!" (אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו"ר הריי"צ "טאטע, טאטע!", פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, הרים לפתע ומיד נעצמו שוב. אדמו"ר הרש"ב יישר את ידו ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה כששפתיו שוב רוחשותעלתה השמימה בקדושה ובטהרה. {{ציטוט צף|לאחר ההסתלקות כתב אדמו"ר הריי"צ שעמד כל העת ליד המיטהלכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של אביו היו מעל ראשווהנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, וברכו בברכת והוסגרו עיני אבהרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש". }}לאחר מכן ברך אף ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], ר' [[שמואל גוראריה]], ר' [[נתן גוראריה]], ר' [[צבי הירש גוראריה]], ר' [[זלמן הבלין]], ור"י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את שלוש נכדותיו - בנותיו המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. זקני ומכובדי אנ"ש ערכו את ה"טהרה", וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרייהרש"צ. ב היה כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשוהעת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על ידי שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו"ר הרייהרש"ב. אדמו"ר הרש"צב היה עטוף, מלבד התכריכים, לצאתגם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

במשך כל תקופת מחלתויהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, פנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם [[בית דין]] מיוחד, היה וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].[[אוהל אדמו"ר הרש"ב|אוהל אדמו"ר הרש"ב אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה ]] הוקם על פניוקברו של אדמו"ר הרש"ב{{הערה| ראה: הרב [[משה דובער ריבקין]] אשכבתא דרבי - תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108, הרב [[חנוך גליצנשטיין]] תולדות אדמו"ר הרש"ב ע' 88, הרב [[אלישיב קפלון]] בתוך הגולה תיעוד קהילת רוסטוב, מלבד אי-אלו פעמים נדירותהרב [[שניאור זלמן ברגר]] המשפיע שלא חזר תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]}}.

ביום ===העברת האוהל=== בחורף שנת [[ב' ניסןתרצ"ט]] , תיכננו שלטונות [[תר"פרוסטוב]], שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"בלהרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשההחסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. לפתע הוא פקח הרבי הריי"צ אישר את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שובההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מהרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר הרששליט"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שולייםא)|לאחר זמן כתב לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[אדמו"ר הריי"צהרבי]] לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}).

===הלוויתו===זקני ומכובדי אנההעברה בפועל בוצעה ב[[חודש אדר]] [[ת"ש ערכו ]]. את ה"טהרה"ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' [[צמח קוטמן]], ר' [[מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לוקשין]], ר' [[אברהם קצנלסון]], וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות' [[יונה איידלקופ]], ובת שחוק קלה נסוכה ור' [[חיים ישראל עפשטיין]]. על שפתיוהציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הסימן למקום מנוחת הרבי הרש"בהיה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. אדמו"ר הרש"ב היה עטוףעל מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, מלבד התריכיםערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרוניםשם אנשים.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו"ר הרש"ב, לכיוון בשנת [[בית עלמין|בית העלמיןתשמ"ט]] הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק תלמידי התמימים ובודדים מזקני אנ"ש. לפני הקבורה, פנה אדמו"ר הריי"צ אל הרב בהסכמת [[אברהם ברוך פבזנרהרבי]], הוקמה המצבה והגדר על ידי הרב [[אליעזר קרסיקדוד נחשון]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים בור' [[ליובאוויטשאבי טאוב]].

===העברת האוהל=== חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, [[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]. בחורף שנת [[תרצ"ט]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של אדמו"ר הרש"ב, והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. אדמו"ר הריי"צ אישר את העברה, ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].

את ההעברה ביצעו החסידים: ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם כצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם [[תענית]], וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים, ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו==שלוחיו ברוסיה==אדמו"ר הרש"בשלח תמימים מבוגרים או נשואים, החלו בחפירה. גופו הקדוש של כ[[אדמו"ר הרש"בשליחות|שלוחיו]] נשאר שלם, והלקהילות [[טליתרוסיה]] שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה, וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד, וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש. לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים על מנת לחזק את המקום תדירהיהדות במקומות אלו.

==שלוחיוליהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]]==אדמו"ר הרש"ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, כ[[שליחות|שלוחיו]] לקהילות [[רוסיה]], על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו. כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]], ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] בבוכרהב[[בוכרה]]{{הערה| תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית, סכור לאברהם, נודע בשיעורים, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[חב"ד אורג]].}}.

{{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו"ר הרש"ב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]}}[[קובץ:אציור הרש''ב.jpgpng|שמאל|ממוזער|250px210px|התמונה המקוריתציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]], שהוגה על ידי [[הרבנית חיה מושקא]]]][[קובץ:אולי אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. באחת מהפעמים שהלך png|200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש"פ]] עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)"]]אדמו"ר הרש"ב ל'הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת [[תשליךתר"פ]]' הוא הבחין באדם שהחזיק מצלמה ורצה לצלמו, ומאז הפסיק ללכת באופן ההואסמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו{{הערת שולייםהערה|'[[המלך במסיבו]]' הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך בעמ' ע' רסה50 הערה 67: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה ...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה (מצלמה'פאספארט') ורצה להנציח שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו".}}. [[הרבנית חיה מושקא]] העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[נחום יצחק קפלן]] מזכרונו את תואר פני קודשוהרבי הרש"ב כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור שם נדפס גם הציור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחרעמוד 21), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם . הציור הסופי לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין"התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}.

בשנת [[תר"פ]] תיכנן לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית, וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לחסידים שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים חשבו אף הם להצטרף למסע, והציעו לאדמו"ר הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה, שנתנה את הסכמתה, וכן גם אדמו"ר הרש"ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את אדמו"ר הרש"ב, וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו"ר הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב נשאר ברוסטוב{{הערת שוליים|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}. [[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שוליים|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}} ===התמונה השנייה=== ב[[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם , והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונהאו קרוב משפחתו{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95מיהו-%D7%A8%D7%91%D7%99רבי-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9Dשלום-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8דובער-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9Fשניאורסאהן-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.

#'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על אדמו"ר הרש"] ב ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]].

*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]].יצאו לאור בששה כרכים.

*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו. *'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] שנאמרו בזמני [[התוועדותעם הרבי|התוועדויות]] בחגים ומועדי השנה.*'''[[הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח]]'''.

;קונטרסים{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}}}*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב. *'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות. *'''[[קונטרס התפילההתפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפלההתפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.

 ===שנים צעירות===*'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]''', [[שבועון בית משיח]] גליון כ"ה כסלו [[תשפ"א]] עמוד 34* [[אברהם חנוך גליצנשטייןמנחם ברונפמן]], '''השנים הראשונות''', תקופת ילדותו בתוך [[ספר התולדותשבועון כפר חב"ד]] - 1882 עמוד 45*שטר התנאים של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 206 *ר'[[זלמן הרצל]] נישואי הנשיאים פרק אדמו"ר הרש"ב ו[[הרבנית שטערנא שרה]] ===קבלת הנשיאות===*ר''[[מנחם זיגלבוים]], קבלת הנשיאות אדמו"ר הרש"ב, [[קה"תשבועון בית משיח]] 595  ===הסתלקות===* הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב. תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], סדרת [[חב"ד בשואה]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 595*המשפיע שלא חזר, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – יומן ההסתלקות מאת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] *הסתלקות ואוהל אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 273 ב' ניסן תשס. *מכתב [[הרבנית שטערנא שרה]] לרב [[שמואל בזפלוב]] על הפטירה, [[שבועון בית משיח]] 643 עמוד 14 *הסתלקות והלויית אדמו"ר הרש"ב, לב הארי עמוד 62 *גזע חסידים, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – תיעוד העברת [[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 175, [[תשע"ג]]* הרב [[אלישיב קפלון]], "בתוך הגולה" - הקהילה היהודית ב[[רוסטוב]] ===תולדות ופרשיות מיוחדות=== *יומן תשרי תרע"ג במחיצת אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 200*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]*הרב [[שלום יעקב חזן]], אדמו"ר הרש"ב מדריך ומסייע לפרנסת החסידים, [[שבועון בית משיח]] 317*הרב [[שלום דובער רייכמן]], סיפורים בפרסום ראשון אודות אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 317*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ט - ועידת הרבנים בשנת עת"ר בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ*[[שניאור זלמן ברגר]] ועידת הרבנים בפטרבורג בשנת עת"ר, [[שבועון בית משיח]], 923*[[שניאור זלמן ברגר]], בית חיינו שברוסטוב - חצר אדמו"ר הרש"ב בשנותיו האחרונות, [[שבועון בית משיח]] 1353* [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ב]]*'''[[היכל הבעל שם טוב]] - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקות אדמו"ר הרש"ב - קובץ מ' שנה י"ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש"פ*'''הרבי מליובאוויטש הוא הר המוריה''', מקבץ של 68 סיפורים לא ידועים על אדמו"ר הרש"ב מרשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]], בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1882 עמוד 37*'''עשר עובדות חב"דיות על אדמו"ר הרש"ב''', [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 37* '''תאכל את האוכל בחתיכות קטנות''', צרור סיפורים אודות אדמו"ר הרש"ב לרגל יום ההילולא מאת ה[[בעל שמועה]] הרב [[אלישיב קפלוןשלום דובער רייכמן]], [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 36*[[מנחם ברונפמן]], '''רמב"בתוך הגולהם של תורת החסידות''', סקירה מקיפה על תורתו של אדמו"ר הרש" - ב, [[רוסטובשבועון כפר חב"ד]]גליון 2002 עמוד 28{{בית|ארי רובין|גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש"ב|1353|36-41|תשפ"ג}}

*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו"ר מהורש"ב - {{חב"ד בישראל}}*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]]{{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב (ניסן תשע"ה) {{PDF}} *'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו"ר הרש"ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו"ר הרש"ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן תשעה'תש"פ (אנגלית) {{PDF|}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_94.html מפורסם לראשונה: הציור המדוייק של הרבי הרש"הב בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} 

{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ' חשווןי"ג בתשרי]] - [[תרכתרמ"אג]] - [[ב' ניסן]] - [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}} 

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]][[קטגוריה:משפחת שניאורסוןש]]