שינויים

|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]|כינוי=אדמו"ר מהורשהרש"ב

|מקום פטירה=[[רוסטוב]]

|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]

{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}} '''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' ([[כ' חשוון]] - [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנו בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] בעולם.

===לידתוילדותו ונעוריו===אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד לאביו [[רבי שלום דובער לאביו שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|רבי שמואל ורבקה ]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] , חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו, ואדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב , ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמוואדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו"ר המהר"ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.

ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]], בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], סבו אדמו"ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי [[תורת החסידות]] ש:{{ציטוטון|רש"ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרומז על כתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', חוברת ג', עמ' כ"ח - ל.}}.

===תספורת והכנסה ל"חדר"===ביום כנהוג, ה[[כ' בחשווןהכנסה לחדר]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"בנעשתה ביום התספורת שלו, אמר הסבא והוא הוכנס ללמוד ב"[[חדר]]" שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]] לבנו . הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[אדמו"ר המהר"שערב פסח]] שאת , בזמן בדיקת כיסי ה[[תספורתבגד]] יעשו בחשאי והוסיף שבערבים של הילדים, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו את הילד שיישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר קרא [[אדמו"ר הצמח צדק]] למשרת רלנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו8.}}. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם:

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק{{ציטוטוןהערה|פך השמן '''ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש''', עמ' 99.}} שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש"א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל{{הבהרה}} ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו"ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור [רוחני[הרז"א]] שנתן מורנו , ובמסורת החב"דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [הבעל שם https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טובראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב] לתלמידו מורנו הרב ] חלק א' ע' 313. [[המגיד ממזריטשתשמ"ז]] למשוח את חלק ב' ע' 304. [[אדמותשמ"ר הזקןט]] לנשיאות לדורותיוחלק ב' ע' 431. ועוד.}}.{{ציטוט צף|בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, הנה בכח זה נמשח חותני - שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת| מדברי [[אדמו"ר האמצעיהמהר"ש]]על בנו ('''ספר השיחות ה'תש"א''', ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (עמ' 27).}}על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר הרש"ב "שקידה גדולה"{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש לחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש"י''', עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו"ר המהרהרש"ב כבר בקי בכל ה[[תנ"שך]], [[ששה סדרי משנה]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[שולחן ערוך]]) ובכח זה הנני מושח את הילד{{הערה|'''ספר השיחות תש"ג''', עמ' 64.}}.

כנהוג, הבגיל 14 היה בקי בכל [[הכנסה לחדרסדר נשים]] של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[חדרמשניות בעל פה|בעל פה]]" שהיה ב, בשנת [[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמותרל"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו [[סוכר]]יות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את ה[[סוכר]]יות. בערב הוא החל לשמש כ[[פסחחוזר]] בזמן בדיקת כיסי השל אביו המהר"ש ולכתוב [[בגדהנחה|בגדיםהנחות]] של הילדים{{הערה|שם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', קרא [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנכדו ושאלו מה עשה עם ה[[סוכר]]יות? והוא נאלץ לאוכלןעמ' 10.}}.

מידי יום היה לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו הרש"ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו"ר הרש"בלקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] נכנס והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו רבי הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסבוהר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, אדמוושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ר הצמח צדקח וחזר [[משניות]] בעל-פה, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיואך עיקר לימודו היה דא"ח ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

===[[נישואין]]נישואיו=======שידוך====בילדותו שהה [[על שידוכו של אדמו"ר הרש"ב]] מסופר שבילדותו שהה רבות בבית סביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד , ובאחד הביקורים נכח שם בנו ר' הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו [[שטערנא שרה]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] שראה אותם, אמר עליהם: שהם "חתן וכלה". שאל , ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] ששמע זאת שאל את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו, ובתגובה ענה לו הצמח צדק ש: "זה הקטן יגדל ממך"!{{הערה|על פי השמועה'''ליקוטי דיבורים''', ח"ב, עמ' 412.}} .

ביום [[י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שולייםהערה|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה.}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שולייםהערה|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית.}}. הסבא - [[אדמו"ר הצמח צדק]] התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]] (מתוך אמונה בביאת משיחב[[ביאת המשיח]]).

בתקופה שקדמה לחתונה , הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו"ר מהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש''', עמ' 72.}}.

כשהגיע מועד החתונהב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, תבע ביום [[אדמוי"ר מהרא אלול]] [[תרל"שה]] לעשות את התקיימה החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן הבעיר [[גלותאוורוטש]] - בעיירה . התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[ליובאוויטשרבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]. בפועללליובאוויטש, אך בעקבות סיבות שונות עיכוב לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה בעיר הכלה אוורוטשצפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

====חתונה====בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי{{הערה|'''התמים''', ח"ב, עמ' מ"ה - מ"ו.}}. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[מוצאי שבתה' באלול]] פרשת תצא, ביום נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[ידא"א אלול תרלח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "העכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאמא]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש (מקום מגורי אבי הכלה). התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו ולכן נוסעת אם החתן והכלה יחד עם הרבנית , ואילו [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסוןלעתיד לבוא]] ל, שאז יתגלה [[ליובאוויטשמוחין דאבא]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבתאהיה גם אני עצמי שם".

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם אמר לבנו החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, בשלא יחבוש את ה[[יום ראשוןשטריימל]] ה' באלול נסע [[בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש]] ללוות ביקש את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר הכובע והסיר ממנו את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם"נוצתו.

[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. [[אדמו"ר המהר"ש]] ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.====שבע ברכות====רצונו של אבי החתן, היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה [[ליובאויטש]] מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת [[שבע ברכות]]", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאויטש לליובאוויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (ה[[צמח הצמח צדק]]), מהסבא ([[אדמו"ר האמצעי]]), ומאב הסבא ([[אדמו"ר הזקן]]), עם לב מבין".

עם היות על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאויטשבליובאוויטש, אך [[אדמו"ר המהר"ש]] היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אף מאמר אמר ריבוי עצום של [[מאמר]]י מאמרי חסידות - (32!, ו"). ב[[שבת]] שבע ברכות", [[התוועדות עם הרבי|התוועד ]] הרבי שלוש פעמים, גליויים נפלאים גילה הרבי באותה שבוע, בין היתר הסביר גם במעלת בנו, החתן.

מיד לאחר החתונה אמר ===קבלת הנשיאות===[[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסוייםקובץ:מפת ליובאוויטש. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שולייםjpg|שמאל|ממוזער|250px|במפת העיירה [[שבתליובאוויטש]] נהג [[, בה כיהן אדמו"ר הרש"ב]] לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמוכאדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה אך עיקר לימודו היה [[דא"ח]] וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה ב[[תורת הנגלה]] או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}. ==קבלת הנשיאות==

ביום [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] הסתלק [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלק אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שולייםהערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב ש[[אדמושאדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט"ז בתשרי]], אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר{{הערת שוליים|[[ד"הדיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך" וב[[חנוכה]] {{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ"תנו רבנן נר חנוכהג (התוועדויות ח"א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אצל אדמורי חב"ד, אמירת [[מאמר ]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג ה[[אבילות]] נהג אדמו"ר הרש"ב]] בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שולייםהערה|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[חודש אלולראש השנה]] [[תרמתרנ"גד]], לקראת סוף שנת האבילותהחל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, נכנסו החברים המלמדיםלקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, הרב להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[שמואל גרונם אסתרמןלוח היום יום]] והרב משה אל הרב מחשיב [[אברהם מזמביןהרבי]] כדי לשאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק ל[[צדקה]] לפי דעתו. רראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה469 ואילך). הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש}}.

בשנת [[תרלקהילת חסידי חב"נ]] החל [[אדמוד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב]] לקבל אנשים ל[[יחידות]] יקבל את הנשיאות באופן זמנירשמי ומלא. בבהזדמנות מסויימת אמר ר' [[ראש השנהגרשון דובער מפהר|גרשון דובער מנעוול]] [[תרנלאדמו"ר הרש"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביוב, על סירובו לקבל חסידים לאת הנשיאות: "[[יחידותאדמו"ר הזקן]] באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר הצית את מאמרי אור החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב- פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב ש==עסקנות ציבורית==בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[אדמו"ר הרש"ברוחני]] יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלאשל היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בהזדמנות מסויימת אמר ר' הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת [[גרשון דובער מנעוולתר"מ]] לאדמו"ר הרש"ב, והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על סירובו לקבל את הנשיאות: "היהודים ברוסיה{{הערה|שם=חנוך לנוער 10}}. בשנת [[אדמותרנ"ר הזקןב]] הצית החליטה ממשלת רוסיה לגרש את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת [[כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"בניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלאבמקומות הולמים.

==עסקנות ציבורית==בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם הבשנת [[גשמי]] וה[[רוחני]] של תרנ"ה[[יהודי]]ם בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר"נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. [[החל אדמו"ר הרש"ב]] ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירהלהיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי ובעיקר בחיזוק [[מוסקבהכולל חב"ד בארץ הקודש]] במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.===ייסוד ישיבת תומכי תמימים==={{ערך מורחבהערה|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]'''חנוך לנוער''', עמ' 13.}}ביום ראשון . בשנת [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות הוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צחברת מפיצי ההשכלה, קרא וניסה לפחות למנוע הקמת בית ספר בעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ''', ח"א, אגרת ע"ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו וע"[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמתג. כעבור יומיים}}, ביום שלישי י"ז אלוללאחר שכבר הוקם בית הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, בחר [[ופתח במאבק בנושא{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] את 18 התלמידים הראשונים לישיבה''' ח"ג, אגרת תר"ס.}}.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תרס"אב]], אמר [[אדמו"ר הרש"הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה ב]] [[שיחהדוברובנה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[חזיק"לא]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו{{הערה|כתובות ט, ב.}}". בשיחה הסביר שיממן את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]]המפעל.

===אסיפת הרבנים עתבעת מלחמת [[רוסיה]] ו[[יפן]] ([[תרס"ד]] - [[תרס"ה]]) דאג אדמו"ר===הרש"ב ל[[מצה|מצות]] וצרכי [[חג הפסח]] בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי{{ערך מורחבהערה|ערך='''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' 89.}}, בשנת [[תרס"ה]] ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של [[אסיפת הרבנים עתכולל חב"ד]] הקמת ישיבה חב"רדית ב[[חברון]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 14.}}, הישיבה [[תורת אמת]] נוסדה מספר שנים לאחר מכן בשנת [[תרתרע"עב]] בבית רומנו ב[[חברון]] התקיימה בעיר פטרבורג אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי.

באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיהבשנת [[תרס"ה]] נערכה אסיפת רבנים ב[[וילנה]], ועל פיה נקבעו מספר עניניםבה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו"ר הרש"ב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, עלינו לומר גלוי לעין כל, שכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש"ב''', ובראשם עמ' ק"ה - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלהק"ו.}}

תחת הנהגתו של בשנת [[אדמותר"ר הרשע]] התקיימה בעיר [[פטרבורג]] [[אסיפת הרבנים תר"בע|אסיפת רבנים כללית]]מטעם השלטונות, התאחדו כל הפלגים והזרמים שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של היהדות הנאמנההקהילות היהודיות ברוסיה, הציגו חזית אחידה בכל העניניםועל פיה שאפו אנשי השלטונות לקבוע תקנות וכללים הנוגדים את המסורת המקובלת, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדתובראשם - מעמד הרבנים הדתיים.

==בריאותו==[[במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב]] היה בעל [[גוף]] חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונותאמר בתגובה:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכך אין אנו מפחדים כלל, בעקבות כיוון שאין על כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים.ב[[כסלו]] [[תרנהגזירה העליונה ח"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים, ובחודש הראשון היה סגור בחדרו, ובכ"ד טבת יצא מחדרו לתפלהו|מקור='''ספר המאמרים קונטרסים''', בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותועמ' 350. }}

בחורף ה'תרסאדמו"ר הרש"ג (1903) נסע הרבי לווינה עם בנו ב היה אחד ממנהיגי היהדות הבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], הוא דחף להוצאת הספר [[הרבי הריי"צאור לישרים]] ונפגש עם זיגמונד פרויד{{הערה|'''בין גלות לגאולה''', עמ' 10. הסיבה לנסיעה לווינה ולביקוריו אצל פרויד הייתה אובדן תחושה בידו השמאלית}} שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות}}. אדמו"ר הרש"ב תיאר במכתביו‏ את מצבו הבריאותי ואת ביקוריו אצל הרופאים והטיפולים שנעשו לו. מהמכתבים עולה כי פרויד נתן לו טיפול בחשמלהיה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות ודגש רחב על עליה לארץ הקודש ללא קשר למצב רוחני, שהועיל להחזרת התחושה בידופרש ממנה{{הערה|קובץ "[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]". הוא המשיך בטיפולים האלה גם בשובו לביתו, אך הציוד שהיה ברוסיה התברר כלא יעיל}}.

בנוסף לטיפולים, מסתבר שהרבי שוחח הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם פרויד בעניינים שונים. בכתבי גדולי האדמו"רים והרבנים כגון רבי [[הרבי הריי"צחיים מבריסק]] מובאים שני תיאורים לשיחות בין השניים. בתיאור הראשון מתעניין פרויד בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית. לאחר מכן מתואר כיצד הרש"ב סבל באותה שנה מ'נמיכות הרוחהרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] ו[[החפץ חיים]], מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר על כך "המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל מה שהמוח משיג" והמליץ שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו נחת רוח{{שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב}}‏כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

== מליובאוויטש לרוסטוב ישיבת תומכי תמימים==[[קובץ:בית {{ציטוט צף|כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[נ"ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב"ד, הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב"ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב"ד זקני החסידים היו מעטרים את כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב]] נ"ע בשם "הרמב"ם של תורת חב"ד" שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ"ק אדמו"ר הרש"בנ"ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה|[[רוסטובהתמים (וורשא)|התמים]], חוברת ו', עמ' ד'.}}{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}בחודש ביום ראשון [[חשווןט"ו אלול]] [[תרעתרנ"וז]], בימי בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[מלחמת העולם הראשונהאדמו"ר הריי"צ]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[סמולנסקתומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] הסמוכה לעיירה . חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[ליובאוויטשתורת החסידות]], עזב וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[אדמו"ר הרש"בתמימים]] את העיירה יחד עם בני ביתו" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כשעלה על העגלה אמר לבנוכעבור יומיים, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע ביום שלישי [[אדמוי"ר האמצעיז אלול]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטשבחר אדמו". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חבר הרש"ד-ליובאויטש בעיירה זוב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע ובשלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[כ' בחשווןתרס"א]], יום הולדתו של אמר אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטששיחה]]בפני תלמידי התמימים, שהמבוססת על דברי [[אדמוחז"ר הרש"בל]] יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. [[אדמו"ר הרשכל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"{{הערה|כתובות ט, ב]] קיבל .}}. בשיחה הסביר את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע למטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[רוסטובחיילי בית דוד]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב==בריאותו==אדמו"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת ר הרש"ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת [[תרפתרמ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חבהוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח"דא, עמ' ה. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן}}, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום בשנת [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרעתרמ"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם הוא יצא ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדותמסע יאלטה|התוועדויותהרי יאלטה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]]כל בני משפחתו.

ב[[תרעכסלו]] [[תרנ"חא]] פתח חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[אדמוכ"ר הרשד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]] [[תרנ"בז]] ברוסטוב את בית ההוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[דפוס עזראמוסקבה]]בשביל להתרפא, ובו הודפס הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט [[סידור רוסטובעלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 173.}}.

==שלוחי בחורף [[תרס"ג]] (1903) [[המסע לוינה (תרס"ג)|נסע לוינה]] עם בנו אדמו"ר הריי"צ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. פרויד נתן לאדמו"ר הרש"ב==טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב.}}.

[[קובץ:הרשב.jpg|ממוזער|200px|תמונתו של אדמו"ר הרש"ב]] שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות [[רוסיה]], כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנדשצולמה זמן קצר לפני פטירתו]].==אחרית ימיו===== המעבר לרוסטוב ==={{ערך מורחב|המסע לרוסטוב (תרע"ו)}}

== תמונתו ==בחודש [[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקוריתחשוון]]אדמו[[תרע"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. באחת מהפעמים שהלך ו]] עזב אדמו"ר הרש"ב את [[ליובאוויטש]] ועבר ל'[[תשליךרוסטוב]]' הוא הבחין באדם שהחזיק מצלמה ורצה לצלמו, ומאז הפסיק ללכת באופן ההוא{{הערת שוליים|'בעקבות [[המלך במסיבומלחמת עולם הראשונה]]' כרך ב' ע' רסה{{הערה|ראה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשואשכבתא דרבי, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנתולדות אדמו"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להביןר הרש".ב, בתוך הגולה}}.

בשנת ===הסתלקותו===[[תר"פקובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובב[[ראש השנהרוסטוב]]]] התפלל בבית הכנסת של [[{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל}}בחורף [[אנתר"שפ]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר כבשו הבולשביקים את [[חסידרוסטוב]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתםלאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"בבעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את בסוף [[אדמו"ר חודש אדר]] חלה הרבי הרש"ב, וב[[מוצאי שבת]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אור ל[[ב' ניסן]] [[תר"פ]] בשעה ארבע לפנות בוקר, ניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמהעיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, ואדמו"ר הריי"צ צעק בקול "טאטע! טאטע!" (אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו"ר הריי"צ "טאטע, טאטע!", פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוביישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.{{הערת שולייםציטוט צף|הרבי סיפר זאת ביצור (ונדפס בלאחר ההסתלקות כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר'[[התוועדויותמשה דובער ריבקין]], ר' [[תש"נשמואל גוראריה]], כרך ב עמר' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם[[נתן גוראריה]], היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה (ר'פאספארט[[צבי הירש גוראריה]], ר') שתאפשר הנסיעה[[זלמן הבלין]], ור"י לוין, ואז עשו תמונה - ברצונווהוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. זקני ומכובדי אנ"ש ערכו את ה"טהרה", וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

הרבנית כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, פנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[חיה מושקאאליעזר קרסיק]] העירה כמה פעמים ואל עוד חסיד אחד ואמר כי התמונה אינה מתארת הם [[בית דין]] מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את פני עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].[[אוהל אדמו"ר הרש"ב|אוהל אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הוקם על קברו של אדמו"ר הרש"ב כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערת שולייםהערה|כפר חבראה: הרב [[משה דובער ריבקין]] אשכבתא דרבי - תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108, הרב [[חנוך גליצנשטיין]] תולדות אדמו"ד' גיליון מס' 322 עמר הרש"ב ע' 3388, שם נדפס גם הציור (עמוד 21)הרב [[אלישיב קפלון]] בתוך הגולה תיעוד קהילת רוסטוב, ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.הרב [[שניאור זלמן ברגר]] המשפיע שלא חזר תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]}}.

===התמונה השנייההעברת האוהל===בחורף שנת [[תרצ"ט]], תיכננו שלטונות [[רוסטוב]] להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי"צ אישר את ההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מהרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]).

ההעברה בפועל בוצעה ב[[תש"פחודש אדר]] התגלתה תמונה חדשה של [[אדמות"ש]]. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר הרש"ב' [[צמח קוטמן]], על התמונה כתוב ר'''"רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי [[מענדל קנטור]] (איירמשרת בבית הרב), ר'[[משה וולף לאבאק]], ר'[[נחמן לוקשין]], ר'[[אברהם קצנלסון]], אמנם אדמו"ר ' [[יונה איידלקופ]], ור' [[חיים ישראל עפשטיין]]. על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה{{הערה|[https://chabadהעץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.

== בשנת [[הסתלקות]]ו ==[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] [[אדמותשמ"ר הרש"בט]] ב[[רוסטוב]]]]ביום חמישי בלילה, כ"א בבהסכמת [[אדר]] [[תר"פהרבי]], הוקמה המצבה והגדר על ידי הרב [[אדמו"ר הרש"בדוד נחשון]] היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד"ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק ור'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש [[אדמו"ר הרש"ב]] לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו [[מיםאבי טאוב]] קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק [[אדמו"ר הרש"ב]] לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ב, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים.

ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו"ר הרש"ב, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנםלאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת ה'טיפוס' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"ר לנדא, ד"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד"ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על [[אדמו"ר הרש"ב]] יש לשנות את שיטת טיפול.

למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של ==שלוחיו ברוסיה==אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, כ[[יחיאל צבי גוראריהשליחות|שלוחיו]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו של לקהילות [[אדמו"ר הרש"ברוסיה]] לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ובדקו על מנת לחזק את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאתהיהדות במקומות אלו.

בנו יחידו של ==שלוחיו ליהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]]==אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. בשלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[מוצאי שבתגרוזיה]] בשעה עשר, פקח לפתע ואת הרב [[אדמו"ר הרש"בשלמה יהודה לייב אליעזרוב]] את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של והרב [[אדמו"ר הרש"באברהם חיים נאה]] היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאלסמרקנד]] (חדר הב[[יחידותבוכרה]]) ונהיה ביחד"{{הערה|אגרות אדמותולדות חב"ר הריי"צ נ"ע חלק א'עמוד קיגד ברוסיה הסוביייטית, סכור לאברהם, נודע בשיעורים, [https://he.}}chabad. org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[אדמו"ר הרייחב"צד אורג]] החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין{{הערה|אשכבתא דרבי.}}!".

== תמונתו =={{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו"ר הרש"ב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] הועבר על מיטתו לאולם הגדול}}[[קובץ:ציור הרש''ב. רעייתוpng|שמאל|ממוזער|210px|ציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]], מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפהשהוגה על ידי [[הרבנית חיה מושקא]]]][[קובץ:אולי אדמו"ר הרש"ב. שפתיו של png|200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש"פ]] עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)"]]אדמו"ר הרש"בהקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת [[תר"פ]] החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע, סמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:".. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפהולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, כי גם ואז עשו תמונה - ברצונו".}}. [[אדמו"ר הזקןהרבנית חיה מושקא]] בשעתו עשה הבדלה על קפההעירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, שעות אחדות לפני ולכן צייר הרב [[הסתלקותנחום יצחק קפלן]]ו, אף הוא מזכרונו את תואר פני הרבי הרש"בכש[[מוצאי שבתשטריימל]] קודשלראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}

לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע בשנת [[אדמותש"ר הרש"בפ]] את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. [[אדמוהתגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ר הרייח מאי (אייר)'''"צ]] שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של אביו היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרייהרש"צב או קרוב משפחתו{{הערה|[https://chabad. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאתinfo/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.

במשך כל תקופת מחלתו==ניגוניו==#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי י־ה"{{הערה|תהלים קיח, היה ה.}}.#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר תקיעת שופר בראש השנה.#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"בבתקופת שהותו ב[[רוסטוב]] אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה #'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירותאדמו"ר הרש"ב ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]].

ביום ==ספריו==*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים - אגרותיו של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשהיצאו לאור בששה כרכים. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]]. *'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב [[''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו"ר הרייהרש"צב במהלך שנות נשיאותו.*'''[[ספר השיחות תורת שלום]] לכל החסידים: ''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הרש"בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והב שנאמרו בזמני [[נשמההתוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לאבחגים ומועדי השנה.*'''[[הגהות לד"ה פתח אליהו -ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודשתרנ".}}ח]]'''.

;קונטרסים{{הערה|1===הלוויתו==='''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}}}זקני ומכובדי *'''[[אנ"שחנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]] ערכו ''' - קונטרס המכיל את ה"טהרה" וסיפרו שעל פניו הטהורות צוואתו הראשונה של [[אדמו"ר הרש"ב.*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']] היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר ''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות. *'''[[קונטרס התפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.*'''[[קונטרס עץ החיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"בעבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.*'''[[קונטרס העבודה]] היה עטוף, מלבד התריכים, גם ב''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן [[טליתעבודת השם]] השבת עמה התפלל בימיו האחרוניםהרצויה לפי החסידות.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשוןכמו כן, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו"ר הרש"ב, לכיוון [[בית עלמין|בית העלמין]] הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק [[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ"ש. לפני הקבורה, פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים בכתב מאמר לספר [[ליובאוויטשאור לישרים]].

===העברת ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]]=משפחתו== חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על ה[[אוהל אדמו"ר הרש"ב|אוהל]] של קבר אדמו"ר הרש"ב. בחורף שנת [[תרצ"ט]]*בנו יחידו, שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של רבי יוסף יצחק - [[אדמו"ר הרשהריי"בצ]] והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של *נכדתו [[אדמו"ר הרש"בהרבנית חיה מושקא]] אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. *נכדתו [[אדמו"ר הריי"צחנה גוראריה]] שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו הרב *נכדתו [[לוי יצחק שניאורסוןשיינא הורנשטיין]].

==ניגוניו=שנים צעירות===#*'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של [[ניגון מן המיצראדמו"ר הצמח צדק]]''' - , [[ניגוןשבועון בית משיח]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] בגליון כ"ה כסלו [[ראש השנה]], המתחיל בפסוק תשפ"מן המיצר קראתי יה"{{הערה|[[ספר תהליםא]] פרק קי"ח.}}.עמוד 34#'''*[[ניגון ברכות קודם התקיעותמנחם ברונפמן]], ''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני [[תקיעת שופר]] בראש השנה.#השנים הראשונות''', תקופת ילדותו בתוך [[ניגון פסוקים שלאחר התקיעותשבועון כפר חב"ד]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-שופר בראש השנה.1882 עמוד 45#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל [[*שטר התנאים של אדמו"ר הרש"ב]] בתקופת שהותו ב, [[רוסטובשבועון בית משיח]].206 #''*ר'[[ניגון הכנה לד' בבותזלמן הרצל]]''' - ניגון שהיה חביב על [[נישואי הנשיאים פרק אדמו"ר הרש"ב]] ומושר כהכנה לו[[ניגון ד' בבות]], ולעיתים בסדר ניגונים מנוגן על הסדר כניגון של [[אדמו"ר הרש"בהרבנית שטערנא שרה]].

==ספריו (חלקי)=קבלת הנשיאות===*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של [[אדמו"ר הרש"במנחם זיגלבוים]].יצאו לאור בששה כרכים.*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו. *'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של [[, קבלת הנשיאות אדמו"ר הרש"ב]] שנאמרו בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] ב, [[חגיםשבועון בית משיח]] ומועדי השנה. 595

;קונטרסים===הסתלקות===*הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[קונטרס העבודהאשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב. תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], קהילת חב"ד ב[עבודת התפילה[רוסטוב]]., סדרת [[חב"ד בשואה]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 595*המשפיע שלא חזר, ר'''[[קונטרס ומעין מבית ה'שניאור זלמן ברגר]] – יומן ההסתלקות מאת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של *הסתלקות ואוהל אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה[[שבועון בית משיח]] 273 ב' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידותניסן תשס. *'''מכתב [[הרבנית שטערנא שרה]] לרב [[קונטרס עץ חייםשמואל בזפלוב]]''' - קונטרס אותו כתב על הפטירה, [[שבועון בית משיח]] 643 עמוד 14 *הסתלקות והלויית אדמו"ר הרש"ב, לב הארי עמוד 62 *גזע חסידים, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] עבור תלמידי – תיעוד העברת [[אוהל אדמו"תומכי תמימיםר הרש" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.ב]]*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנערמנחם זיגלבוים]]''' , אסתלק יקרא - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה סיפור הסתלקותם של אדמונשיאי חב"ר הרשד עמוד 175, [[תשע"ב. ג]]*'''הרב [[קונטרס התפילהאלישיב קפלון]]''' , "בתוך הגולה" - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפלה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.הקהילה היהודית ב[[רוסטוב]]

==לקריאה נוספת=תולדות ופרשיות מיוחדות===* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]] * הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב. * [[שניאור זלמן ברגר]], '''גזע חסידים''' - התיעוד המלא על העברת קברו.* אדמו"ר הרש"ב, '''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]'''.* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''.* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].* [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] על שלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] לגרוזיה.* [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]] על שלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד.* [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת קה"ת, תשע"ב.* [[שניאור זלמן ברגר]], [[המשפיע שלא חזר]] יומן ההסתלקות שכתב הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].* הרב [[אלישיב קפלון]], "בתוך הגולה" - [[רוסטוב]].

*יומן תשרי תרע"ג במחיצת אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 200*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1==ילדיו==[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]*הרב [[שלום יעקב חזן]], אדמו"ר הרש"ב מדריך ומסייע לפרנסת החסידים, [[שבועון בית משיח]] 317*הרב [[שלום דובער רייכמן]], סיפורים בפרסום ראשון אודות אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 317*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ט - ועידת הרבנים בשנת עת"ר בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ*[[שניאור זלמן ברגר]] ועידת הרבנים בפטרבורג בשנת עת"ר, [[שבועון בית משיח]], 923*[[שניאור זלמן ברגר]], בית חיינו שברוסטוב - חצר אדמו"ר הרש"ב בשנותיו האחרונות, [[שבועון בית משיח]] 1353*בנו יחידו [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ב]]*'''[[היכל הבעל שם טוב]] - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקות אדמו"ר הרש"ב - קובץ מ' שנה י"ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש"פ*'''הרבי מליובאוויטש הוא הר המוריה''', מקבץ של 68 סיפורים לא ידועים על אדמו"ר הרש"ב מרשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]], בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1882 עמוד 37*'''עשר עובדות חב"דיות על אדמו"ר הרייהרש"ב''', [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 37*'''תאכל את האוכל בחתיכות קטנות''', צרור סיפורים אודות אדמו"ר הרש"ב לרגל יום ההילולא מאת ה[[בעל שמועה]] הרב [[שלום דובער רייכמן]], [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 36*[[מנחם ברונפמן]], '''רמב"ם של תורת החסידות''', סקירה מקיפה על תורתו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון כפר חב"צד]]גליון 2002 עמוד 28{{בית|ארי רובין|גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש"ב|1353|36-41|תשפ"ג}}

*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו"ר מהורש"ב - {{חב"ד בישראל}}*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]]{{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב (ניסן תשע"ה) {{PDF}} *'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו"ר הרש"ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו"ר הרש"ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן תשעה'תש"פ (אנגלית) {{PDF|}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_94.html מפורסם לראשונה: הציור המדוייק של הרבי הרש"הב בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} 

{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ' חשווןי"ג בתשרי]] - [[תרכתרמ"אג]] - [[ב' ניסן]] - [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}} 

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]][[קטגוריה:משפחת שניאורסוןש]]