שינויים

{{דמות|שם=הרב חיים בן ציון רסקין|תמונה=Rabbi Chaim Bentzion Raskin.jpg|תאריך לידה=[[ט"ו סיוון]] [[תמונהתרכ"ד]]|תאריך פטירה=[[ז' חשוון]] [[תרצ"ט]]|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]}}[[קובץ:בנציחב"צ רסקין.jpgpng|left200px|thumbממוזער|280px|הרב ר' חיים בן ציון רסקיןבשנת [[תר"צ]]]]הרב '''חיים בן-ציון ''' רסקין נולד ביום ([[ט"ו בסיוון]] [[תרכ"ד]] - [[סיוןז' חשוון]] בשנת [[תרכתרצ"דט]] בעיירה דוברובנא שבביילורוסיה למשפחה חסידית שורשית עד ) היה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר הזקןהריי"צ]]. אבי [[משפחת רסקין]] החב"דית. חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, [[יראת שמים]]ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו בתקופה ההיא.

חייו של ר' ==תולדות חיים==הרב חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, יראת שמים ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו מחוץ לביתורסקין נולד נולד ב[[ט"ו סיוון]] [[תרכ"ד]] לאביו הרב יהודה לייב ואימו מרת צביה בעיירה [[דוברובנא]] למשפחה חסידית שורשית עד ל[[אדמו"ר הזקן]]. לעתים היה בוכה על כך בדמעות שליש, ולעתים היה מרים בגאון בהיותו בגיל צעיר עזב את נס המאבק למען חינוכם הטהור של ילדי ישראל. כיום מאות צאצאיו הולכים בדרך שכה חפץ בה, כאשר רבים מהם משמשים כביתו והלך לבית סבו ר' שמעון קרימר בג'זאטסק שנמצאת בין [[סמולנסק]] ל[[שלוחיםמוסקבה]] בקצוות תבל, ופועלים רבות לחינוכם הטהור והכשר של רבבות ילדים במקומות מושבותיהםשם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביה, שעודדהו לשקוד על לימוד התורה.

ביום שלישיבהיותו בן תשע-עשרה שנים, ז' ב[[חשווןחג השבועות]] בשנת [[תרצתרמ"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום ט"ו ב[[אלול]][[תרמ"ג]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת דבוניא, נפטר בתם של ר' חיים בן-ציון ביעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב, תושבי העיירה [[לנינגרדרודניא]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבורת ישראל בהסמוכה ל[[לנינגרדליובאוויטש]]. כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה.

==מקאפוסט לחבתושבי העיירה [[רודניא]], למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ד== ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]].

בהיותו בגיל צעיר עזב את ביתו והלך לבית סבו שבע-עשרה שנה לאחר מכן נפטר האדמו"ר מ[[קאפוסט]]. ר' שמעון קרימר בגיזאטסק הסמוכה לחיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[מוסקבהאדמו"ר הרש"ב]]ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, שם למד בשקידה ובהתמדה. כל העת קיבל מכתבי חיזוק מהוריו הרב יהודה לייב ומרת צביההם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]], שעודדהו לשקוד על לימוד התורה[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי ואופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה.

בהיותו כל חייו של ר' חיים בן תשע-עשרה שנים, ב[[חג השבועות]] ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך. [[תרמאדמו"ג]], התייתם מאביו. שלושה חודשים לאחר מכן, ביום טר הריי"ו ב[[אלולצ]] עצמו הזכיר זאת באחת מ[[תרמ"גשיחה|שיחותיו]]בלנינגרד: {{ציטוטון|גר לו יהודי ליד מוסקבה, בכל יום משכים הוא בשעה 4 ללמוד תורה, נשא את רעייתו מרת דבוניאולפני זה הוא אומר תהלים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה, בתם של רמבקש הוא רחמים מה' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שבלוב, תושבי העיירה רודניא הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר... }}

לדאבון לבו, כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה, ואת ניחומיו מצא במשפחתו שהקיםכבר זמן הוא העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לג'זאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח [[ההשכלה]] שמתחילה לנשוב בעיירתו.

העיירה רודניא, למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, תושביה נמנו עם [[חסידי קאפוסט]]. הסתלקותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]] [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]].  שבע-עשרה שנה חלפו והאדמו"ר מ[[קאפוסט]] נפטר. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. רבג' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: "אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]]; [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] הדביקות ששמע מהרבי; וכן את אופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה. מאז דבק בליובאוויטש ולא עשה דבר גדול או קטן ללא ששאל פיהם של אדמו"ר הרש"ב ואחריו בנו וממלא מקומו [[אדמו"ר הריי"צ]]. ==חינוך ילדיו על טהרת הקודש== כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך, ודומה היה שזו הייתה מטרת חייו. אדמו"ר הריי"צ עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] כדוגמא ומופת:  "גר לו יהודי ליד מוסקבה. בכל יום משכים הוא בשעה ארבע ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהילים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה? מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר".  אדמו"ר הריי"צ לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב [[יעקב יוסף רסקין]], ששמע זאת מפי כמה [[חסידים]] שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה.  יום אחד העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לגיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח חופשית שמתחילה לנשוב בעיירה החסידית. רוח חופשית זו נשבה באותה תקופה בכל מדינות אירופה, וצעירים יהודים רבים פרקו מעצמם עול תורה ומצוות.  בגיזאטסק זאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת). הבן הבכור, יהודה לייב רסקין, היה אז נער כבן חמש-עשרה שנה, ובעיני אביו נחשב ל'בחור הסמוך לחופתו', שכן ביקש לשדך את ילדיו מוקדם ככל האפשר בכדי לשומרם במסגרת יהודית-חסידית. שלמה רסקין, הצעיר ממנו בשנתיים, מצא לו חבר מתאים ללימוד הגמרא בצוותא. אבל הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק למלמד ולחיידר ל[[מלמד]] ול[[חיידר]] שלא היו בנמצא בגיזאטסקבג'זאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]].  זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]]. [[קובץ:רסקין 2.png|1500px|ממוזער|מכתב אדמו"ר הריי"צ אליו]]בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר ]] לפי רוחו. בגיזאטסק בג'זאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.

כמידי שנה, גם לקראת [[ראש השנה ]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של [[חג הסוכות]].  בעקבות ימי מלחמת העולם הראשונה שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו ה[[תמים]] יעקב יוסף רסקין את הישיבה. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ל[[יחידות]]. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו.

לקראת ראש השנה בעקבות ימי [[תרע"חמלחמת העולם הראשונה]]שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו ה[[תמים]] יעקב יוסף רסקין את הישיבה. אביו, נסע ר' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ל[[חרקוביחידות]], שם שהה אדמו"ר הרש"ב באותה תקופה. מביקור זה אצל הרבי הביא עמו ניגון חדש ולבבי - "הניגון מסלוויאנסק" או כפי הידוע "[[ניגון רוסטוב]]" וכן "[[ניגון הכנה]]"ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בג'זאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו.

==חסיד מקושר לאדמולקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]], נסע ר הריי' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה ל[[חרקוב]], שם שהה [[אדמו"צ==ר הרש"ב]] באותה תקופה. מביקור זה אצל הרבי הביא עמו ניגון חדש ולבבי - "הניגון מסלוויאנסק" או כפי הידוע "[[ניגון רוסטוב]]" וכן "[[ניגון הכנה]]".

מיד עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הרש"ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו"ר הריי"צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את [[רוסיה]], נסע ר' חיים בן-ציון אל אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ואף נכנס ל[[יחידות]]. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות.

בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ביחידות ב[[יחידות]] לשנן בעל פה את כל המשניות ה[[משניות]] שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'.  באחד ממכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו משנת [[תרפ"ג]], כותב לו על החשיבות במחשבה אודות הנהגת בני ביתו: "מהוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע זכינו לשמוע בקידוש שמחת תורה (בשנת [[תר"ס]] או [[תרס"א]]): כשם שחובה לאדם להניח [[תפילין]] בכל יום ויום, כן חובת גברא להגביל כל יום ויום שעה קבועה, לחשוב אודות הנהגת ביתו ובית זרעו".  ביום ח' ב[[ניסן]] [[תרפ"ג]], קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ שאורכו חמשה עמודים; רובו של המכתב עוסק בביאור עיוני עמוק בענייני עבודת האדם בדרך החסידות וכן בענייני משפחה.  ==פטירתו==  כשנתיים לפני פטירתו חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית. באותה תקופה שלח לבנו ר' יעקב יוסף גלויה בה כתב מספר מילים שתוכנן הוא פסוק בספר ישעיהו (לח, יט)  קינדער קינדער (בניי בניי)  חי חי הוא יודך, כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמיתך (עייין פירש"י).

אביכם בשנת [[תרצ"ז]] חלה ר' חיים בן-ציון והוא סבל משיתוק. כשהוטב מעט מצבו, יכול היה לכתוב רק בידו השמאלית.

ככל הידוע היה זה מכתבו האחרוןב[[יום שלישי]], ובניו ראו כצוואה המסכמת את חייו. בדבריו אלו רמז על פירוש רש"י על המקום שמסביר: "האב מודיע ומכוון דעת בנו אל אמיתך להאמין בך[[ז' חשוון]] בשנת [[תרצ". ואכןט]], האב נפטר ר' חיים בן-ציון הודיע לבניו וכיוון את דעתם לאמונה הטהורהב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבר ישראל בלנינגרד.

==משפחתו== רעייתו, מרת דבוניא רסקין - נפטרה ט"ז אדר ב' תרצ"ה.*בנו, הרב [[יום שלישייצחק רסקין]]- נרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות.*בתו, מרת [[שרה קצנלבויגן]] - מראשי ועד הבריחה של '[[זיציאת רוסיה תש"ו]]' (ה'מומע שרה' חשוון).*בנו, הרב יהודה לייב רסקין, חתן הרב [[יוסף הורביץ]] בשנת מוורשה.*בנו, הרב [[תרצ"טשלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]].*בנו, נפטר ר' חיים בןהרב [[יעקב יוסף רסקין]] -ציון מוהל בעל [[מסירות נפש]] שזכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] בזמן גלותו ב[[לנינגרדאלמא אטא]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבורת ישראל בלנינגרד.

==מקורותקישורים חיצוניים==*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה-וישצקי-רסקין-תולדות%20רחבצ%20רסקין_230827_192813.pdf תשורה וישצקי-רסקין תולדות ר' חיים בן ציון רסקין]'''*[[שבועון בית משיח]] [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1520 גיליון 474] *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=100717 החסיד שמסר נפשו על חינוך ילדיו], חב"ד און ליין*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf צילומי מכתבי רבותינו נשיאינו שזכה לקבל]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{קישור שבור|י"ד שבט תשפ"ד}}

{{מיון רגיל:רסקין, חיים בן ציון}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|רסקין חיים בן ציון]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|]][[קטגוריה:חסידי קאפוסט]][[קטגוריה:אישים בפטרבורג]][[קטגוריה:משפחת רסקין חיים בן ציון]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ט]]