שינויים

{{בעריכהפירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}{{בית דמות|שם=רבי/יוסף יצחק שניאורסון|תמונה=אדמור הרייץ.jpg|כינוי=אדמו"ר הריי"צ}}|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תמונה:הרייצ.jpgתר"מ]]|leftמקום לידה=|thumbתאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש"י]]|280pxמקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]], [[לטביה]] ו[[ניו יורק]]|תפקידים נוספים=|רבותיו=אביו [[אדמו"ר הרייהרש"ב]]|תלמידיו=כלל חסידי חב"ד|חיבוריו=מאמרים, שיחות, אגרות קודש|השתייכות=[[אדמו"צ נרי חב"עד]]}}'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' ([[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו , בנו של [[הרבי שליט"א]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] לה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ומרת ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. וחמיו של [[הסתלקהרבי]] במ[[יום השבתליובאוויטש]], . מנוחתו כבוד ב[[י' שבט תש"יהאוהל|אוהל]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהלבית עלמין|אוהלבית העלמין]] בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

==ביוגרפיהילדותו=={{ערך מורחב|ערך=[[הרבי הריי"צ בילדותו וצעירותו]]}}

בשנת אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ב[[תרלי"ב תמוז תר"המ]] נישאו להוריו [[אדמו"ר הרש"ב ]] ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה ]], נישאו ב[[י"א אלול]] [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבניםבילדים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשכשסבו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את הנשים והבנותנשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, שכח לברך התקרית ציערה מאד את בנו וכלתואמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], דבר שגרם לכלתו צער רב. בסופו של דבר הוא בירך אותהועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, אך הדבר לא הפיג את צערה. היא נכנסה לחדרה כשהיא מהרהרת , והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם נפקדהזכתה להפקד בילדים, על בדידותה ועל ששכחו לברך אותה. בעקבות כך פרצה בבכי ונרדמהשנשכחה בברכות. בחלומה תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נושא נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימו שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה מרת שטערנא היא , סיפרה לאביה, לחמיה [[אדמו"ר המהר"ש]], על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שאיש שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו"ר האמצעי]] וואבי סבו [[אדמו"ר הזקן]].

כדי שמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה. כעבור תשעה חודשים, ביום ל[[י"ב תמוז תר"מצדקה]], ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

===ילדותו===בילדותו למד אצל ר' ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[שמואל בצלאל שעפטילתר"מ]]הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. היה מתוועד רבות עם סבתובשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ושמע ממנה סיפורים רבים על תולדות החסידות והחסידיםאמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה. ביום י. ותאמר חסידות בשפה ברורה"א תמוז . הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[תרנ"אי' בשבט]], בהיותו בגיל אחד עשרה, הורה לו אביו שיתחיל להניח תפילין של רששנת [[תש"י עם ברכה (התפילין היו של אדמו]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו"ר המהר"ש). בהוראת אביו, נעשה זה מבלי שידעו על כך אנשים ולאחר שהיה מניח את התפילין היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של אדמו"ר המהרהריי"צ הושמטה המילה "ש ואדמורבי"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.

===נישואיו===לקראת שידוכיו הוצע לאדמובמהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר הריימהר"צ שתי הצעות. אחד ממשפחה עשירה ואחת ממשפחה מאוד ענייהש]] שרוי בשמחה עילאית, שאפילו הוצאות החתונה לא היו באפשרותם להשיג. הרבנית רבקה סברה שיש להיענות להצעה העשירהוחזר [[מאמר]], אך אדמו"ר הרש"ב ורעייתו העדיפו את המשפחה הענייהסיפר סיפורים, שהייתה נינה של אדמו"ר הצמח צדק. לבסוף הוחלט שכמו שהיה בנישואי יצחק ורבקה שההורים אמרו "ונשאלה וניגן את פיה"הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{מקור}}, גם כאן הם יציגו בפני אדמוהערה|ספר השיחות [[ת"ר הריי"צ את שתי ההצעות ושיכריע בעצמו. אדמו"ר הריי"צ השיב: "הרי באותה פרשה עצמה נאמר "ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי"{{מקורש]] עמ' 14}}.

===ילדותו וחינוכו===את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], אשר העניק לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת [[תרמ"ד]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו"ר הריי"צ את ה[[א"ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב"ד]]. בשנת [[תרמ"ה]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת [[תרמ"ו]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי. אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ"ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו"ר הריי"צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון. שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]]. בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את ה[[רשב"ץ]] למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת [[תר"ס]], אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים. אביו [[הרבי הרש"ב]] היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו. את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. בצעירותו היה אדמו"ר הריי"צ חוזר משניות בעל פה בעידודו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], את המשניות שהיה יודע בעל פה היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין מייטין]] 'הבוחן'. עד לשנת [[תרנ"א]] היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]]. באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ"ב]] התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן{{הערה|אודות תקופת ילדותו פורסם בהרחבה בסדרת הנסיך השישי בעריכת [[מנחם זיגלבוים]] ב[[שבועון בית משיח]]. בתום הסדרה, החומר הודפס כספר}}. ===בר מצווה=== בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו כיצד עליו להתנהג שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. חודשיים לפני הבר מצווה, ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים. ===צעירותו===לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ"ו]] וב[[תרנ"ח]]. החל משנת [[תרנ"ה]] עד שנת [[תר"ס]], היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו. ===מסעות הרבי הריי"צ בילדותו=======[[מסע יאלטא]]===={{ערך מורחב|מסע יאלטא}}בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו. ====המסע למוזניקס (תרנ"א)====בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך ל[[ליובאוויטש]]. ====הנסיעה לאליווקא====בשנת [[תרנ"ה]] יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ב[[י"א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]]{{הערה|על המסעות ראה בהרחבה בספר הנסיך השישי}}. ==נישואיו=====קישורי התנאים===[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו{{הערה|זאת התמונה הראשונה שלו}}]]לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק [[נדוניה‎]] גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה"ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172]). הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}. התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים. אדמו"ר הריי"צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז"א]], במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י"א תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה ל[[ליובאוויטש]]. עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]. הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}. ===בין קישורי התנאים לחתונה=== ב[[ט"ז אב]] [[תרנ"ו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ"ה אב]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, שיחת [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י"ג), סעיף י"א.}}. בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה. ===החתונה===ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה בעיירה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל ]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב ]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב לגם אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

=ביום שלישי [[י"ז אלול]] בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}. ==מנהל תומכי תמימים===מיד לאחר השבע ה[[שבע ברכות ]] של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב ]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ"ח]], מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל.  בעת כהונת אדמו"ר הריי"צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים נאסר מספר פעמים והיה מקרה שהישיבה נסגרה: ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]]. ביום [[י"ד אייר באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד ואדמו. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ נאסר. ביום  במשך השנים היה אדמו"ר הריי"צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[כאדמו"ג אייר תרסר הרש"ב]], לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילותמייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט{{הערה| על קורות תומכי תמימים בליובאטויטש, ראה בהרחבה ב[[ליובאוויטש וחייליה]]}}. ==פעולותיו למען יהודי רוסיה==באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, שוחרר ולכן היה צריך אדמו"ר הריי"צ ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשעכמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.  בשנת [[תרס"ד]] - [[תרס"ה'תרס]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] סייע לאביו [[אדמו"ר הרש"ו לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטריםב]] לתמוך ביהודים שנלחמו בחזית רוסיה-יפן, ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]]. אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדיםאדמו"ר הריי"צ פעל בשתדלנות כדי לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים. בשנת [[תר"ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר"ע]] ובשנת [[תרע"ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.

[[תמונהקובץ:הרבי הרייץ מהרהרהרייצ.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]ביום ההסתלקות אדמו"ר הרש"ב, ביום [[ב' ניסן תר"פ]], מינו הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' רבי יוסף יצחק, לממלא מקומובהנהגת [[חסידות חב"ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. היה זה ציווי מפורש של בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הרשהריי"ב בצוואתו, שימנו צ שימלא את בנו יחידו שימשיך לשאת בעול הנהגת החסידים ובראש הנהלת ישיבת תומכי תמימיםמקום אביו. עוד נכתב הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים ]] ושיעורים בלימוד ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח ]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו. ===התקשרות=== אדמו"ר הריי"צ היה מוכר מקרוב לחסידים, מתקופת לימודיהם בישיבת תומכי תמימים בליובאוועטש בהנהלת המנהל בן הרבי וחסידים אחרים הכירו מביקוריהם בחצר הרבי. ואילו העוסקים במוסדות ופעילות חב"דית או ציבורית כללית, היו בקשר תדיר עם בן הרבי, אשר היה יד ימינו של אביו הרבי הרש"ב, אך לא הרשה להעתיקובמשך השנים.

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה שבערי רוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערת שוליים|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.

כתבי התקשרות נשלחו מקהילות חב"ד במרכזיות באותה תקופה כמו: [[מוסקבה]], [[אודסה]], [[פולטבה]], [[ניקולייב]], [[חרקוב]] ועוד.  פרטי כתבי ההתקשרות לא היו ידועים כלל במשך השנים ורק כעבור כתשעים שנה פורסמו מספר כתבי התקשרות ב[[שבועון בית משיח]] ובכל "כתב" עשרות חסידים מבקשים ומפצירים מאדמו"ר הריי"צ לקבל את עול הנשיאות והחותמים מתחייבים לציית להוראותיו ולהתקשר איליו {{הערה|כתבי ההתקשרות פורסמו על ידי הרב יעקב חזן ב[[שבועון בית משיח]] ובהוספות לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טו}}.  ====מקבל הנשיאות====אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא. בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות. אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר בחודש ב[[חודש תמוז ]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח.  בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערת שולייםהערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.

;===המאסר הראשון===כשהיה אדמו"ר הריי"צ צעירבגיל אחת עשרה, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהרתרנ"ש)|רבקה שניאורסוןא]], הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב ומכה , אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה"ת אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ' 109. הנסיך השישי}}. [[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, [[ריגא]] תרפ"ט]] ===המאסר השני===ביום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תרס"ב]], אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו"ר הריי"צ. ביום שני [[י"ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם. למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "[[אזרח נכבד לדורותיו]]"{{הערה|תואר זה קיבל אדמו"ר הריי"צ בגלל אבי-סבו [[אדמו"ר הצ"צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו. אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו. ===המאסר השלישי{{הערה|ראו [[שבועון בית משיח]] גליון י' טבת תשפ"א עמוד 36: '''נשיא בישראל בתא הכלא'''.}}===ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי. בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית. בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו". על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך. ===המאסר הרביעי===בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}}. על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו"ר הריי"צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא". ===המאסר החמישי===ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

;===המאסר השניהשישי===בשנת תרס[[קובץ:דירת הרבי הרייצ.jpg|250px||ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[לנינגרד]] (קומה 3)]]בקיץ שנת [[תר"פ]], בעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימיםשליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]. ביום רביעי ז' איירבאמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, מר פרלמוטר, יהודי מגזע חסידי וואהלין ששנה ופרש, סיפר לרבי ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי מר גיטלסון המורה הראשי בבית הספר של ‘חברת מפיצי ההשכלה’קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשםלעילוי נשמת הנפטר, בשל מלחמתם במשכיליםורק אחר כך יתפנה אליהם. ועל כן הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלךלאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, בתואנה כי בישיבת ‘תומכי תמימים’ מעודדים פשט את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ותחבולות. והכוונה היא לגלגל את האשמה על מנהל הישיבהטליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, בנו של הרביאחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

ביום שני י”ב באיירכשהגיע ל"חצר-מוות", נכנסו שוטר ושני הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים אלמונים לבושים אזרחית למשרד , חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צהושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם החלו בחקירה כללית על אודות סדרי הישיבהפנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, על דאגתה לתלמידיםכי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, חוקיות סדרי הכספים בישיבהאפילו זיז כלשהו"{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". מכאן עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבאכך השיב לו אדמו"ר הריי"צ:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם. }}

החקירה הסתיימה כעבור שעה קלהלאחר שיחה קצרה, והשלושה הלכו לדרכםהחל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

למחרת, בשעה שמונה בערב, שוב נכנסו למשרד הישיבה - בפעם זן שני אנשים: שוטר ואיש הבולשת, וציוו על הריי”צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרהשעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.

===המאסר השביעי==={{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]]}}[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי”צ אמר להם כי הוא “אזרח נכבד לדורותיוהריי" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו, ומחר בבוקר בשעה תשע/עשר יתייצב אצלם. צ]]

לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה====רקע====בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, ענה כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ כי “שניאורסאהן אינו בורחיעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחיםביום [[כ"ג באייר]] בשנת תרפ"ד, עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[לנינגרד]], וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים”שם הגביר יותר פעילותו הדתית.

למחרת בבוקר התייצב ====המאסר====[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי”צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייבהריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[ט"ו בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא הוכנס לחדר צדדינחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". שלושה אנשים כבר המתינו לובעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), אחד מהם הבלש ששהה אמש במשרדוהומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] תרפ"ז שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.

לאחר שלא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שאלו יכסו [[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על פשעיו כנגד החוקגאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, הוזעק אחד השוטרים והוליכו אל חדר הכלאועוד.}}.

לפנות ערב נקרא הריי”צ לבוא אל חדרי הבולשתהגב' פישקובה{{הבהרה}} המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, שם אמר בישר לו הבכיר שבחבורה הפקיד כי אמנם טרם הסתיימה החקירהאינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו, ועל כן הוא משוחרר לביתוהנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.

ביום רביעי, ו’ בטבת תרס”ו, הגיע שליח מיוחד למעונו של בריגה אדמו"ר הריי”צ, ובידו הזמנה להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון “לרגל עניין נחוץ ואחראי”הריי"צ פעל גדולות ונצורות בענייני הכלל בכלל ובפרט למען יהודי רוסיה הסובייטית. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: “העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!”

בשעה הנקובה התייצב ==מסעותיו=====יציאתו מרוסיה==={{ערך מורחב|ערך=[[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה]]}}{{פסקה חסרה}}לאחר [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]], אדמו"ר הריי”צ לפני חברי ועדת החקירה. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב. זה הכיר מלפנים את אדמוהריי"ר הריי”צ, והושיט לו ידו בברכת שלום לבבית, ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשיצ יצא מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] וכך מרכזה של חסידות ליובאוויטש עבר מרוסיה ללטביה.

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של בשמחת תורה לרגל היציאה המתקרבת, הגיעו המוני חסידים לבית הרבי ב[[ליובאוויטשלנינגרד]]. הצעירים ברחו והמשטרה עשה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבוןכדי להיפרד, ולאחר שמחת תורה עלה על רכבת היוצאת מרוסיה, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר בנוכחות אלפי חסידים שהגיעו לתחנת הרכבת כדי ללוות את הצעירים המורדים למשפט המלוכההרבי טרם צאתו מרוסיה, ביודעם שמעתה והלאה, כמעט ולא יהיה קשר ביניהם בגלל השלטון הקומוניסטי.

לאחר מכן נלקח אדמו"ר הריי"צ אל אחד החדריםברכבת נסעו הרבי ובני משפחתו ועמם ספרים רבים. הרכבת הגיעה לריגה בירת [[לטביה]], תחת שמירה קפדניתאז מדינה דמוקרטית ומאז התגורר בעיר זו, אך היה זה באופן זמני.

בשעה חמש בערב===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, נשמע קול שקשוק המנעול[[פולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, וכעבור חצי רגע נפתחה הדלת. שוטר הורה לרבי לבוא אחריו אל חדר החקירותהרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לוורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה בפולין וב[[ליטא]] במשך שבועיים ובמהלך הביקור נערכה התוועדות פורים בהשתתפות מאות יהודים ובהם אנ"ש והתמימים{{הערה|ספר השיחות תרפ"ח במבוא ובשיחות פורים תרפ"ח}}.

החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו===ביקורו בארץ ישראל==={{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}{{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] הקוראת לקבל את פני הרבי הריי"צ בבואו ל[[ירושלים]]}}ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: “לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה"רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודיםהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדיםלשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, ויוציאום ממקומות מחבואיהםוהחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש. לחילופין. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדיםאעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.

“החלטה שניה: לאסור - למראה עינים - בעת ביקורו בארץ הקודש פגש רבנים חשובים ובהם את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן, וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו”..גאב"ד ירושלים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והרב הראשי לארץ הקודש הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].

כשסיים הגיש אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הגיליון הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי”צהריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, נתן בידו אחד העטיםשהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, טבל בדיו, והורה לו לחתום בשולי המסמךעד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.

אדמו"ר הריי"צ הודיע כי איננו חבר בועדת החקירהביקר גם בערים: [[עפולה]], ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה. ובמה שנוגע אליו - אין זה אמת שהסכים להיאסר[[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].

ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי”צ מספר כי “פקיד הבולשת הביט עלי בעינים דוקרותהריי" ואמר “אם אינך חפץ לחתוםצ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכםשם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים...” כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:

“קמתי{{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], אמרתי לילה טוב, והלכתי”ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.}}

“המאסר הרביעי בפעטראגראד בחודש טבת תר”ע - בסיבת הלשנתו של היהודי המלומד ק.” - שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ"ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך כותב אדמו”ר הריי”צ בתמצות על מאסרו זה, ולא מוסיף עוד. :

יתכן שלכך התכוון בכותבו “מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, רק קטעים אחדים ורושמים כולליםוכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא”ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager. aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח [[סיוון]] תר"ץ]}}

===המאסר החמישיהמסע לארצות הברית=== [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בבולטימור, תר"צ]][[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה, תר"צ]]{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]].

מעדותו של אדמו”ר הריי”צ: “המאסר החמישי בפעטראגראד בחודש שבט תרע”ו בסיבת השתדלותי בהשגת חומר חוקי ודיני פטורין המשרתים בקודשהרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], מעבודת הצבא”והשתכן שם בבניין [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ובהמשך בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].

במאסר זה היה אדמו”ר הריי”צ כבן 36 שניםב[[ראש השנה]] של שנת [[תר"צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, ואף הוא היה מאסר שעות בלבדוב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].

בימי הקיץ של שנת תר”פ, בעת שעמד אדמו"ר הרייב[[כ"צ כשליח ציבור בשנת האבל, נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטריםה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לרבי לחלוץ מיד בה חילק בצורה מסודרת את טליתו ותפיליו ולבוא אחריהם[[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]]. אדמובאותה התוועדות קבעו אנ"ר הרייש את השתתפותם בפעילות אגו"צ השיב כי עליו לסיים את התפילה וללמוד משניות שלאחר התפילה, ורק אז ילך עמםח כל אחד במקומו.

לאחר שסיים את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניותב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, פשט את טליתו ותפיליו, והלך בלוויית שומריו. אלו סגרו עליו מכל עבר: שנים הקיפוהו מימין ומשמאל, והשלישי הלך אחריווב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.

כשהגיע ל”חצר-מוות”, הוכנס אדמו”ר הריי”צ לאולם גדולב[[י"ג כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. כחמישה-עשר אנשים ישבו סביב שולחן רחב ידיים. בראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם, ואילו אדמו”ר הריי”צ הושב בסוף השולחן, ולצידו שלושת השומרים, מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעוןאנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.

היו אלה חברי ‘ועד מבקרי הדתות’ שליד המפלגה שאמרו לאדמועוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י"ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ כי הם עסוקים כעת לבקר את דת ישראל, ולכן הזמינו את וב[[כ"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ לפתור להם כמה שאלות בדת ישראל הקשורות עם הקבלה והחסידותפעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.

הרבי ב[[י"ב טבת]] סיים אדמו"ר הריי"צ השיב בשפת האידישאית: “כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפניםאת ביקורו בעיר, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהוונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.”

לעברו התפרץ אחד היושבים. הוא הניף את האקדח שהיה מונח מולוב[[כ"ד טבת]], וכיוונו מול פניו יום הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] התוועד הרבי כשהוא אומר כי ‘צעצוע’ זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמיםעם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.

הרבי השיב כי צעצוע זה עושה רושם רק ביום שני [[כ"ז טבת]] יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנוהביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, שיש לנו אוהשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם94 סט. שברובע [[מנהטן]].

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ארוך בין ביום ראשון [[י"א שבט]] נסע הרבי לבין חוקריועם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. אלו הקדימו ושאלוהו האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל. על כך השיב כי מצד ידיעה מוחלטתהרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].

החוקרים ביקשו לשכנעם באמיתותה באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של הדת היהודיתליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ואם אפשרביקור זה ארך פחות משבוע ימים, להביאם לידי מצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצאוביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לשיקגו.

הרבי חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם אם אדם פשוט ייפגש ברחוב עם איש המומחה בכוכבים, ויבקשו ללמוד את תורת האסטרונומיה בו במקום, בוודאי ישיב לו ‘בוא עמי אל בית מצפה הכוכביםשהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, ושם אלמדך את הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי’. כן הוא גם בנידון דידן - אמר אדמווב[[י"ר הרייט סיון]] [[תר"צ - אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה’, הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו ]] החל את השבת; אז, ביקורו במסוצ'סטס כאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעיהגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, ואט אט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתובה שהה עד [[ג' תמוז]].

עוד שעה ארוכה נמשכה החקירה כשלאחריה שוחרר הרבי הריי"צ לביתובדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.

המאסר השביעי היה הקשה מכולם, בעקבות פעולותיו להחזקת הדת נאלץ אדמו"ר הריי"צ לעזוב בתחילת תרפ"ד את ==בפולין=={{ערך מורחב|ערך=[[רוסטובתומכי תמימים אטוואצק]] לעיר לנינגרד (פטרבורג) על מנת שלא ייאסר. למרות זאת, בחצות ליל רביעי [[י"ד סיון תרפ"ז]] הובל הרבי הריי"צ לבית הסוהר "שפעלערנע". נחקר שעות רבות ובסיום החקירה אמר אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה שריכזו הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי) הומר גזר דין המוות לגלות של 10 שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה שוב הומר העונש לגלות של 3 שנים בעיר קסטרמה, שהחלה ב-[[ג' תמוז תרפ"ז]]. }}

הגב' פישקובה שוב השתדלה אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[יקובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ב תמוז תרפר הריי"זצ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]] כאשר כעבור מספר שנים היגר אדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועיתל[[פולין]] ובפולין התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלאמ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=רוסיא אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], אך כיון שזהו יום חג בקסטרמה המשרד לא הנפיק הרב ד"ר [[מאיר הילדסהיימר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את תעודת השחרור עד ליום המחרתהשופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב]]נים-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ שהה ימים אחדים בלנינגרד ועבר לכפר מלחובקה כיון שהיבסקציה והג.פ.או. איימו שוב לאסור אותו. לאחר מאמצים רבים הרבי קיבל אישור יציאה לריגא (לטביה) ולמחרת שמחת תורה ה'תרפ"ח יצא מרוסיה עם משפחתוגם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.

מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. {{הערה|בערך וורשה ישנו הרבה חומר חשוב בנושא, וכן בערך פולין תחת הכותרת: האדמו"ר הריי"צ בפולין. ו[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/index.htm ראו גם בספר תולדות חב"ד בפולין]}}.==ביקור בארץ הקודש ובארה=במלחמת העולם השנייה==={{ערך מורחב|הצלת אדמו"בר הריי"צ}}[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עזב הרבי עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהייתה זו טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם". {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}. ראו גם "הארץ", 22 באוקטובר 1939, עמ' 1, בכותרת "דרישת שלום מאת האדמו"ר מלובאביץ'" [באתר עיתונות יהודית היסטורית]. }} {{הערה| ראה את פרשת ההצלה בספר Out of the inferno (היציאה מהתופת) [אנגלית] - מאת רחל אלטיין ואליעזר זקליקובסקי. "כפר חב"ד" גליונות 1008-1011. וכן ב -https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/1.htm}}.

ב[[ב' מנחם אב תרפאגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"טד]] ביקר בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראלמתחומה של פולין. בזמן הביקור שהה בירושלים עיר הקודשהם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, ומשם יצא לבקר במקומות הקדושים ועוד ברחבי הארץ. בין השאר ביקר בקהילה היהודית בחברוןשפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, בה הייתה קהילה שפעל למען הברחתו של חסידי חבאדמו"ר הריי"דצ. הוא גם נכנס למערת המכפלהלמרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, למרות שליהודים היה אסור להיכנסמלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[טת"ז מנחם אב תרפש]] - הוברח אדמו"טר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]] נסע ברכבת למצרים, משם נסע לביקורו הראשון בארה"ביחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ניפגש עם נשיא ארה"ב (הובר) וחזר ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגהריגא]] בוביום [[כ"א תמוז תרד אדר ת"צש]]הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).

בשנת {{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=[[תרצאגרות קודש (אדמו"גר הריי"צ)|אגרות קודש]] העתיק את מקום מגוריו מריגא ל|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[וורשהארץ הקודש]] (פולין) ובשנת [[תרצת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה]] עבר בעצת הרופאים לעיירה [[אטוואצקאהבה]]וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים. }}

מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה-הביום [[שואה]], עזב את [[אטוואצקכ"ה אדר ת"ש]] ועבר לוורשה, שם עבר מבית לבית מחמת ההפגזות. לאחר שהנאצים כבשו את וורשהנסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, שהה בביתו של הרב משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[יחיאל צבי גוראריהארצות הברית]].

==ארצות הברית=====קבלת פנים===[[אגודת חסידי חבקובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ מגיע לארה"ב, ת"ש]]ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת"ד בארצות הבריתש]] הצליחה ליצור קשר , לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם אישים במימשל האמריקאי, ואלו פנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (איתו עמדו בקשר לימים שידעו שיבואו לאחר המלחמה) ושיכנעוהו לסייע בהברחתו של אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה{{הערה|ראה הרב [[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. למרות הסכנה ביקש הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: '''מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו"ר הריי"צ שיבריחו עוד עשרים איש מלבד בני משפחתולחופי ארצות הברית''', ויחד עמם הוברח מוורשה דרך ברלין אל ריגהשבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 48. [https://anash.org/tes-adar-chabad-arrives-in-america/ סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו] (אנגלית) {{אנש}}}}.

ביום [[כשלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ד אדר תברכת שהחיינו"ש]] טס מ[[ריגא]] לשטוקהולם (שבדיה) וב[[כ. בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ה אדר תר הריי"ש]] נסע ברכבת לעיר גוטבורגצ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, משם הפליג באוניית יצא אדמו"דראטינגהאלםר הריי" לצ אל מלון 'גרייסטון' ב[[ארה"במנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.

== בארצות הברית =ייסוד תומכי תמימים===[[תמונה:הרבי הרייץ תמונה.jpg|left|thumb|250px|בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ באמריקה]]ב: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[ט' אדר תאנ"ש|ט' אדר שני ת]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "שישיבת [[תומכי תמימים]] נכנסה האוניה לנמל ברציף מס'97 שברחוב וועסט 57 ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[ניו יורקיראת שמים]]. כעבור רגעים אחדים הורד כבש האוניה, ממנה ירד כיחד עם ידידיי אהוביי אנ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"עש ה' עליהם יחיו בראש, ועמו בני משפחתו הקרובים אליויבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.

לאחר טקס קבלת פנים חגיגי שנערך בהשתתפות אלפיםהמסר הראשון של הרבי עם בואו{{הערה|1=עליו חזר הרבי פעמים רבות, הגיע הרבי למלון גריסטון. בקבלת פנים מצומצמת יותר שנערכה במלוןלהרחבה, הפתיע הרבי את הנוכחים באומרוראו '''[https: //anash.org/new-book-will-give-fresh-perspective-on-americanism/ אמריקה איז נישט אנדערש]''' לקט שיחות מאדמו"יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה ר הריי"צ בעריכת הרב [[אנ"שנחמן וילהלם]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעותניו יורק אדר תשפ"א.}}, שבבית הכנסת היה ש"עונג שבתאמריקה אינה שונה" תיפתח מחר בעזה{{הערה|1=בשפת המקור: "י ישיבת 'אמריקה איז נישט אנדערש". ראו גם: [[תומכי תמימיםhttps://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647367/ מה היה המסר הראשון של הרבי הריי"צ כשהגיע לארצות הברית?]] ליובאוויטש' באמריקה!"'' {{וידפו}}}}.

הרבי לא הסתפק בהכרזה זו===770===ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], ואף ביקש את עזרתם של הנוכחים: "אני מקווה להשישישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש|י"ט אלול]], יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכללנכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].

בתחילת חודש מנחם[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-אב נרכש בניין [[770]] ברחוב איסטערן פארקווי, על מנת שישמש מקום מגורים לרבי, ובית כנסת. במקום זה ערך [[הרבי ]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ נכנס לגור ב-770 .]]ב[[יחודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ט אלול תד בישראל|אגודת חסידי חב"שד]] וחנוכת הבית הייתה ב[[כארץ ישראל]], במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים"א אלול ת{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"שד בארצות הברית]]}}.

בשנת ===ספר תורה של משיח===ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] תש"אב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]] הקים את . כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[אגודת חסידי חבט' שבט]] ה'[[תש"ד בארץ הקודשל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.

בהתוועדות ליל שמחת תורה (קודם הקפות) בשנת ==הצלת יהודים בשואה==בשנות מלחמת העולם השנייה, עסק הרבי הריי"צ רבות בהצלתם של יהודים מאירופה הבוערת והבאתם לארצות החופש, משלוח חבילות מזון ליהודים באירופה, הצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים מאירופה, וכן הצלת האדמו"רים מגור ומבעלז מן התופת, ועוד {{הערה| אודות פעולות ההצלה והעזרה, ראו: הרב [[תש"בשלום דובער לוין]] ([[כ"ג תשרי תשתולדות חב"בד בארצות הברית]]) הכריז על כתיבת , https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/4.htm [[ספר תורה של משיח | ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]]תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. הכתיבה החלה ביום [[בוראה גם שם עמ' אייר תשרפה ואילך אודות הצלת תלמידי תו"ב]]ת. כל ההוצאות היו מחשבונו הפרטי, ואת הנדבות שנדבו לכתיבת הספר העביר לקופת "[[המרכז לענייני חינוך]]"}}.

עם הגיעו לארה===הצלת שבדיה===פעילות מיוחדת בוצעה דרך [[שבדיה]] שהיתה מדינה נייטרלית, ובה פעלו כל שנות המלחמה מספר רבנים ועסקנים ובהם הרבנים החב"ב הקים את רשת ישיבות דיים - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]] אשר היו מעורבים בהצלת אדמו"ר הריי"צ, בהצלת אנ"ש והתמימים, הצלת ספרית אדמו"ר הריי"צ ועוד. ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים- השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות]] וליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט וראה: הרב [[אחי תמימיםשלום דובער לוין]] , [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]]}}.

בעשר שנים מאז הגיע לארצות הברית ועד להסתלקותו, עסק בהקמת ישיבות ===הצלת ילדי הולנד===בשנת [[תש"ח]] פעל ל[[הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד]] ב[[תומכי תמימיםמלחמת עולם השנייה]] בארצות הבריתאצל משפחות גויות מאמצות, אירופה וארץ הקודש. במקביל ייסד את ולהעבירם למשפחות יהודיות{{הערה| הרב [[כפר חב"דשלום דובער לוין]] ושיכון חב"ד בלוד. כמו כן עזר לפליטי אנ, תשורה לוין תשס"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ז - הצלת ילדי ישראל ומדינות רבות אחרות. בימי המלחמה}}

במהלך התוועדויות שערך האדמו===הקמת תו"ת בארה"ב ובאה"ק===בעשר השנים בהן חי אדמו"ר הריי"צ החסידים נהגו לנגן את בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה בהרחבה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. [[ניגון הבינוניתולדות חב"ד בארץ הקודש]] שחיבר החסיד ר' . הרב [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ראשון. הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[אהרון חריטונובהיציאה מרוסיה (ספר)]]}}.

==קבלת האזרחות=מייסד כפר חב"ד===ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

===ניגון הבינוני===בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע"פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו"ר הריי"צ.}}. ===קבלת האזרחות===[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]ביום חמישי [[ט"ז אדר באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיע הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארה"ב לביתו של הרבי ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. באותה הזדמנות קיבלה קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}. המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד]]י משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[הרבנית נחמה דינה]https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}}}.

כל שנותיו [[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]אדמו"ר הריי"צ סבל ייסורים[[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], ומשנת תרכתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו {{הערה|ראו במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שנדפס ב:אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לערך, כנראה מייסורי המאסר האחרוןחלק ג, במבוא, החל לסבול מקשיים בהליכה ובדיבורעמ' 8-7. הסתלק ב}}. ביום [[י' שבט ]] [[תש"י]] , שבת קודש פרשת בא , בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]].ההלוייה התקיימה בהשתתפות אלפים רביםלמחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. מנוחתו כבוד בעל קברו בנו [[האוהל|אוהל ]] מיוחד, שהורחב ושופץ במהלך השנים. ===מרוקו===אדמו"ר הריי"צהמשיך את פעולות אביו אדמו"ר הרש"ב בקרב היהודים ה[[יהדות ספרד|אוהלספרדים]], באמצעות שלוחים ל[[גרוזיה]] ו[[אוזבקיסטן]]. זמן קצר לפני הסתלקותו, אדמו"ר הריי"צ יזם שליחות ב[[מרוקו]], ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שבבית החיים 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק, על שם אדמו"ר הריי"צ.

===רשת בתי הספר על שם אדמו"ר הריי"צ===בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו==של אדמו"ר הריי"צ.

לאחר הסתלקותו, שיגר [[===מנהגי הילולת אדמו"ר שליטהריי"אצ===ביום [[י' בשבט]] שלוחים לנוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[מרוקוהרבי]], שם נוסדו מוסדות בשם לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [רשת אהלי יוסף יצחק[תשי"א]].}}.

בשנת תשי"ב הורה ==משפחתו==* בתו, [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].* בתו, הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי להרב ]].* בתו, הרבנית [[זושא וילימובסקישיינא הורנשטיין]] ע"ה לייסד בארה"ק רשת מוסדות חינוך כמו שייסדו במרוקו ע"ש כ"ק אדמוהי"ד - אשת ר הריי"צ ונקראו ' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי"ד, שניהם נספו ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחקשואה]]האיומה{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מאדמו"ר הריי"צ במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.

במשך השנים==ספריו=={{ערך מורחב|ספרי אדמו"ר הריי"צ}}[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]אדמו"ר הריי"צ הִרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, נקראו מוסדות רבים מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]].*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]].*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]].*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]].*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו"ר הצ"צ]] עם ה[[משכילים]].*קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על שמוידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-5 כרכים.*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.*'''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים אהל יוסף יצחק]]{{הערה|חלק א' וחלקים קטנים מחלקים ב' וג' לא נדפסו שם (על פי המבואר בהקדמה), וראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' 323 ובהקדמה הנ"ל.}}.

*[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|משפחת אדמו"ר הריי"צ]]*[[:קטגוריה:ימי חב"ד - אדמו"ר הריי"צ|ימי חב"ד - אדמו"ר הריי"צ]]*[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צהאוהל]]*[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ|ספרי אדמותפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]*[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הריי"צ|ניגוני אדמו"ר הריי"צ]]* [[אוהל אדמו"ר הריי"צהרבי והקצין הגרמני (סרט)]]

הרב [[שניאור זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א, פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].* אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 138–139, באתר HebrewBooks.*הרב [[מנחם זיגלבוים]], '''אסתלק יקרא''', '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''' עמוד 207*הרב [[יוסף יצחק גרינברג]] והרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], [ספר התולדות[ימי בראשית]], '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''', כולל זכרונות, מסמכים וקטעי עיתונות*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק יב - '''אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד''', פרק טו - '''אדמו"ר הריי"צבמאסר'''*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.*'''הנסיך השישי''' - הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].*דוד זאב רוטנברג'''[[חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק יד הצלת אדמו"ר הריי"צ*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]'''- הרב [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].*יוזמת השליחות במרוקו: הרב [[מנחם זיגלבויםשניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.*'''אלבום במסתרים''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].*'''חזיונות שמים''', ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן תש"פ עמוד 38*'''כשהרבי מחייך''', [[שבועון בית משיח]] ט' שבט תשפ"א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'*'''הנסיך השישיבמאבק למען טובת ישראל''', הרב [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1293 ע' 38-43.*'''מנהל פועל''', הרב שלמה ברדה, גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע' 54-65.*'''מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש'''- [[שבועון בית משיח]] 239. *הרב ישראל זיסל דבורץ, '''רבותינו נשיאינוזכרונות מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש''', [[שבועון בית משיח]] 885*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]] - אודות הצלת אדמו"ר הריי"צבשואה, פעילותו הרב-תחומית להצלה וסיוע בתקופת השואה, פעילות רוחנית בימי השואה

{{טורים|תוכן====תולדות חיים===;ילדות*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 נשמה ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו{{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*הרב וההיסטוריון דב לוקאץ', '''[https://anash.org/watch-a-life-of-heroism-mesirus-nefesh-and-miracles/ חיי גבורה מסירות נפש וניסים]''', סקירת פעילותו והצלתו של אדמו"ר הריי"צ ברוסיה הקומניסטית, בוורשה הנאצית ובארצות הברית {{אנש}} (אנגלית) - וידאו, ומסמך מוער ;נישואין*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} ;המאסר והגאולה ([[י"ב-י"ג תמוז]])*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]]. {{PDF|}} {{COL|}}*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב"ד|}}*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חבד בישראל|}}*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]". {{PDF|}} {{COL|}}*[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]". {{אינפו|}}  ;בתקופת ה[[שואה]]*[[זלמן רודרמן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}} *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}  ;הביקור בארץ הקודש*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]- שבועון בית משיח. {{בית משיח|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] (יידיש) {{PDF|}} *[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח]. {{אינפו|}} *אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 כתבה שהתפרסמה בעיתון עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ. {{אינפו|}} *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראלהביקור]. {{אינפו|}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]][[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]][[קטגוריה:משפחת אדמואישים בקראון הייטס]][[קטגוריה:אישים בפטרבורג]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ר י]][[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]][[קטגוריה:מניין כריתת הברית]][https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JicGVQSnlLRWlVVzQ?resourcekey=0-p9YDaLJt6pg1vrs5bvQCdg מאות תמונות של הרבי הריי"צ|*]זי"ע]