שינויים

{{בעריכהפירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}{{בית דמות|שם=רבי/יוסף יצחק שניאורסון|תמונה=אדמור הרייץ.jpg|כינוי=אדמו"ר הריי"צ}}|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]|מקום לידה=|תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תמונה:הרייצ.jpgתש"י]]|leftמקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]|thumbמקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]], [[לטביה]] ו[[ניו יורק]]|280pxתפקידים נוספים=|רבותיו=אביו [[אדמו"ר הרייהרש"ב]]|תלמידיו=כלל חסידי חב"ד|חיבוריו=מאמרים, שיחות, אגרות קודש|השתייכות=[[אדמו"צ נרי חב"עד]]}}'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' הוא האדמו([[י"ר השישי בשושלת ב בתמוז]] [[אדמותר"רי חב"דמ]] - [[י' בשבט]] וחמיו של [[הרבי שליטתש"אי]] מליובאוויטש. נולד ) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[יאידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"ב תמוז תררי חב"מד]] ל, בנו של ה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ומרת ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. וחמיו של [[הסתלקהרבי]] במ[[יום השבתליובאוויטש]], . מנוחתו כבוד ב[[י' שבט תש"יהאוהל|אוהל]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהלבית עלמין|אוהלבית העלמין]] בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

==ביוגרפיהילדותו=={{ערך מורחב|ערך=[[הרבי הריי"צ בילדותו וצעירותו]]}}

בשנת אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ב[[תרלי"ב תמוז תר"המ]] נישאו להוריו [[אדמו"ר הרש"ב ]] ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה ]], נישאו ב[[י"א אלול]] [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבניםבילדים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשכשסבו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את הנשים והבנותנשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, שכח לברך התקרית ציערה מאד את בנו וכלתואמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], דבר שגרם לכלתו צער רב. בסופו של דבר הוא בירך אותהועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, אך הדבר לא הפיג את צערה. היא נכנסה לחדרה כשהיא מהרהרת , והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם נפקדהזכתה להפקד בילדים, על בדידותה ועל ששכחו לברך אותה. בעקבות כך פרצה בבכי ונרדמהשנשכחה בברכות. בחלומה תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נושא נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימו שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה מרת שטערנא היא , סיפרה לאביה, לחמיה [[אדמו"ר המהר"ש]], על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שאיש שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו"ר האמצעי]] וואבי סבו [[אדמו"ר הזקן]].

כדי שמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה. כעבור תשעה חודשים, ביום ל[[י"ב תמוז תר"מצדקה]], ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

===ילדותו===בילדותו למד אצל ר' ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[שמואל בצלאל שעפטילתר"מ]]הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. היה מתוועד רבות עם סבתובשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ושמע ממנה סיפורים רבים על תולדות החסידות והחסידיםאמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה. ביום י. ותאמר חסידות בשפה ברורה"א תמוז . הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[תרנ"אי' בשבט]], בהיותו בגיל אחד עשרה, הורה לו אביו שיתחיל להניח תפילין של רששנת [[תש"י עם ברכה (התפילין היו של אדמו]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו"ר המהר"ש). בהוראת אביו, נעשה זה מבלי שידעו על כך אנשים. לאחר שהיה מניח תפילין היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של אדמו"ר המהרהריי"צ הושמטה המילה "ש ואדמורבי"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.

===נישואיו===כאשר הגיע לעונת השידוכים, הוצעו 2 הצעות ממשפחות עשירות והצעה אחת ממשפחה ענייה מקישינוב שאפילו את הוצאות החתונה לא יכלו לממן. בניגוד לדעת הרבנית רבקה שסברה שיש להיענות להצעות המשפחות העשירות, במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר הרשמהר"ב וזוגתו נטו להצעת המשפחה הענייה כיון שהייתה נינה של אדמו"ר הצש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת"צש]] עמ' 14}}.

הוריו של הרבי ===ילדותו וחינוכו===את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], אשר העניק לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת [[תרמ"ד]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ החליטו איפואלראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, לשאול ר' יקותיאל לימד את אדמו"ר הריי"צ את בנם החתן בעצמו שהיה אז צעיר לימים. הוריו סיפרו ה[[א"ב]], והיה מספר לו סיפורים על השידוכים המוצעים והוסיפו כי בהתאם למסופר בתורה על נישואי יצחק ורבקה שבהם היה העניין של: ה[[חסידות]] ו[[חב"ד]]. בשנת [[תרמ"ה]] הוכנס אדמו"ונשאלה את פיהר הריי", כלומר שאלו את דעתה צ לחיידר של רבקה אודות הנישואין עם יצחקר' זושא מלמד דרדקי, ולאור זאת הם מחליטים פה אחד לפנות לבנם בשאלת פיו ולשאול את דעתו אודות השידוכים המוצעים לוובשנת [[תרמ"ו]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.

החתן השיב להוריואדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ"ח]] נעשה לאיש אחר, באומרו להם בזה הלשון: עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו"...נור הריי"צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, הרי באותה פרשה עצמה נאמר וענינים של "רבי"ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי, והחל לצום בצומות.באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.."

החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא שהיה בן תשע ב[[י"ג חודש אלול תרנ]] [[תרמ"זט]] בעיירה הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ליובאוויטשניסן סקאבלא]].ביום חתונתו חבש החתן שטריימל לראשו, באותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו.

לאחר מעמד החופה, הובילו קהל רב את החתן והכלה ממקום החופה אל בית המשתה מתוך שירה וזימרה. כבשנת תרנ"ק ד מינה אדמו"ר הרש"ב צעד לימינו את ה[[רשב"ץ]] למחנכו ומדריכו של החתן ואמר לו בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת [[תר"ס]], אז: וחזקת והיית לאישנתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים.

סעודת החתונה נערכה באחד המבנים הגדולים שעמדו אביו [[הרבי הרש"ב]] היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו. את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. בצעירותו היה אדמו"חצרר הריי" רבותינו נשיאינו שבעיירה צ חוזר משניות בעל פה בעידודו של אביו [[ליובאוויטשאדמו"ר הרש"ב]], הנקרא את המשניות שהיה יודע בעל פה היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין מייטין]] 'הבוחן'. עד לשנת [הזאל הגדול (ליובאוויטש)[תרנ"א]] היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]]. באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ"ב]] התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן{{הערה|אודות תקופת ילדותו פורסם בהרחבה בסדרת הנסיך השישי בעריכת [[מנחם זיגלבוים]] ב[[שבועון בית משיח]]. בתום הסדרה, החומר הודפס כספר}}.

בשעת סעודת החופה, הסתובב הרבי הרש"ב בעצמו בין הנוכחים - בלוית שלושת החסידים: הרה"ח בי' תמוז [[מאיר מרדכי טשערניןתרנ"א]]בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו כיצד עליו להתנהג שם, הרה"ח לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[יעקב קאפיל זליקסוןתשי"א]] והרהעמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ח ר הזקן - להתחיל להניח [[שלמה חיים קוטאיןתפילין]] - להשגיח אם המשרתים מחלקים לכל אחד מהמשתתפים את האוכלבגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, ושתה עם כל אחד הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[לחייםרש"י]]" בברכות מנעימות לכל אחד בהמצטרך לובלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.

בזמן השמחהחודשיים לפני הבר מצווה, ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר הרבי ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב דרושי ]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות בשופי ובלי הגבלותוסיפר סיפורים.

===צעירותו===לאחר החתונה התגורר הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ"ו]] וב[[תרנ"ח]].

===החל משנת [[תרנ"מנהל פועלה]] עד שנת [[תר" בתומכי תמימים===ס]], היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.

===מסעות הרבי הריי"צ בילדותו=======[[מסע יאלטא]]===={{ערך מורחב|מסע יאלטא}}בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו. ====המסע למוזניקס (תרנ"א)====בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך ל[[ליובאוויטש]]. ====הנסיעה לאליווקא====בשנת [[תרנ"ה]] יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ב[[י"א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]]{{הערה|על המסעות ראה בהרחבה בספר הנסיך השישי}}. ==נישואיו=====קישורי התנאים===[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ כיהן בצעירותו{{הערה|זאת התמונה הראשונה שלו}}]]לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק [[נדוניה‎]] גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה"ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172]). הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}. התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים. אדמו"ר הריי"צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז"א]], במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י"א תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה ל[[ליובאוויטש]]. עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]. הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}. ===בין קישורי התנאים לחתונה=== ב[[ט"ז אב]] [[תרנ"ו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ"ה אב]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, שיחת [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י"ג), סעיף י"א.}}. בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה. ===החתונה===ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב. בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]]. ביום שלישי [[י"ז אלול]] בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}. ==מנהל פועלתומכי תמימים==מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ"ח]], מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. בעת כהונת אדמו"ר הריי" צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים נאסר מספר פעמים והיה מקרה שהישיבה נסגרה: ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]]בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. אדמו" ובר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]]. ביום [[י"ד אייר באייר]] [[תרס"ב]] נאסר עקב הלשנה הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות שוחרר וביום בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ. במשך השנים היה אדמו"ר הריי"צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[כאדמו"ג אייר תרסר הרש"ב]] שוטר הגיע לביתו והביא הודעה כי הינו חף מכל פשע, מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט{{הערה| על קורות תומכי תמימים בליובאטויטש, ראה בהרחבה ב[[ליובאוויטש וחייליה]]}}. ==פעולותיו למען יהודי רוסיה==באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.  בשנת [[תרס"ד]] - [[תרס"ה'תרס]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] סייע לאביו [[אדמו"ר הרש"ו לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטריםב]] לתמוך ביהודים שנלחמו בחזית רוסיה-יפן, ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]]. אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדיםאדמו"ר הריי"צ פעל בשתדלנות כדי לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים. בשנת [[תר"ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר"ע]] ובשנת [[תרע"ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.

[[תמונהקובץ:הרבי הרייץ מהרהרהרייצ.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|350px250px|אדמו"ר הריי"צ נ"ע בהרהור עמוק]]אדמו”ר הרש”ב הסתלק ביום [[ב' ניסן תר"פ]]. בצוואתו מבקש שבנו , הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, הלא הוא רבי יוסף יצחק, ימשיך לשאת בעול הנהגת החסידיםלממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך כבר מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות הוכתר אדמו”ר הריי”צ בכתר הנשיאות החב”דיתאת אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו. ===התקשרות=== אדמו"ר הריי"צ היה מוכר מקרוב לחסידים, מתקופת לימודיהם בישיבת תומכי תמימים בליובאוועטש בהנהלת המנהל בן הרבי וחסידים אחרים הכירו מביקוריהם בחצר הרבי. ואילו העוסקים במוסדות ופעילות חב"דית או ציבורית כללית, היו בקשר תדיר עם בן הרבי, אשר היה יד ימינו של אביו הרבי הרש"ב במשך השנים. חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שבערי רוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב"ד]].  ====כתבי התקשרות==== כתבי התקשרות נשלחו מקהילות חב"ד במרכזיות באותה תקופה כמו: [[מוסקבה]], [[אודסה]], [[פולטבה]], [[ניקולייב]], [[חרקוב]] ועוד.

בצוואתו פרטי כתבי ההתקשרות לא היו ידועים כלל במשך השנים ורק כעבור כתשעים שנה פורסמו מספר כתבי התקשרות ב[[שבועון בית משיח]] ובכל "כתב אדמו”ר הרש”ב כי אדמו”ר הריי”צ הוא אשר ינהל " עשרות חסידים מבקשים ומפצירים מאדמו"ר הריי"צ לקבל את ישיבת ‘תומכי תמימים’. אמנם גם עד הסתלקותו היה אדמו”ר הריי”צ המנהל בפועל, אלא שאת ההחלטות החשובות הביא להכרעתו של אביו, מייסד הישיבה. בצוואה נכתב עוד שעל בנו להתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה, וכן להקים חדרים ושיעורים בלימוד החסידות בעיירות רוסיהעול הנשיאות והחותמים מתחייבים לציית להוראותיו ולהתקשר איליו {{הערה|כתבי ההתקשרות פורסמו על ידי הרב יעקב חזן ב[[שבועון בית משיח]] ובהוספות לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טו}}.

לבד מהצוואה היה פתק אישי נוסף אותו נתן לבנו====מקבל הנשיאות====אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. לאחר ההסתלקות הראה אותו לחסידיםכבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אלא שלא הרשה להעתיקו. וכך כתב אדמו”ר הרש”ב בפתק: “תדבר דא”ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק’ זצוקללה”ה נ”עאמר מאמר דא"ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת..מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.”

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לעדת החסידים שהיתה ברוסיה, ובתוך הדברים ציטטו את תוכן אותו פתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים, ובהם ביקשו את בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ ליטול כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עול הנשיאותעדת התמימים והחסידים. כך קיבלו החסידיםמדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם כאחד, את נשיאותו ומרותו של אדמו”ר הריי”צ כנשיא ומנהיגוקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.

אדמו”ר הריי”צ אכן קיבל על עצמו מיד אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את עול הנשיאותהחסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, החל לומר מאמר דא”ח ד”ה “ראשית גויים עמלק”השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח.

בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת האבילות נהג בדיוק כפי שנהג אביו אחר אדמו”ר מהר”ש[[תרפ"א]]: הוא הסתגר בחדר היחידות של אביו, ואת עיתותיו הקדיש ללימוד"מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה". באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו}}.

במקביל החל לפעול ==מאסריו=====המאסר הראשון===כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[תרנ"א]], הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לחזק את עדת התמימים והחסידיםלאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של אביו הרבי, ומאידך עודד וניחם את כולםהמפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה"ת אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ' 109. הנסיך השישי}}.

אותן שנים היו קשות במיוחד[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצותריגא]] תרפ"ט]], והחלו לסגור את מוסדות הדת, ולאסור כל פעילות דתית. אדמו”ר הריי”צ חיזק את ההחסידים, אלו מצידם התקשרו אליו והיו מוכנים לסור להוראותיו עד כדי מסירות נפש.

כוחות הרשע ברוסיה ===המאסר השני===ביום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תרס"ב]], אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא נתנו לאדמו”ר הריי”צ מנוח אף בשנת האבלחוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, וכבר בחודש תמוז תר”פ נלקח הוא לחקירה בה איימו עליו באקדחבנו של הרבי - אדמו"ר הריי"צ.

בתום שנת האבל החל אדמו”ר הריי”צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, למען לא תכבה שלהבת היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי, וכפי שנכתב על שנת ביום שני [[תרפי"א]] ב[[לוח היום יוםאייר]]: “מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה”, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.

==המאסר והגאולה=====המאסר הראשון=== מאסרו הראשון של למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ היה בעודו צעיר לימיםלהתלוות אליהם לתחנת המשטרה. באחת הפעמים כשהלך בשוק לבקר את סבתו אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "[[הרבנית רבקהאזרח נכבד לדורותיו]] ראה בדרך בשוק את ר’ דוד הקצב, כשעליו קופץ אוראדניק "{{הערה|תואר זה קיבל אדמו"ר הריי"צ בגלל אבי-סבו [[= שוטר זוטראדמו"ר הצ"צ]] ומכה .}} ומבקש שלא להטריד אותו על פניו סטירה הגונה עד שדם רב זב מחוטמובשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגויכי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: ‘שיכורוגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, מנוול’שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.

השוטר התנפל על הרבי אדמו"ר הריי"צ במכות נמרצותלא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, גרר אותו בכוח לתחנת וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרהכדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם הוכנס לחדר המעצראמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.

במאסר ישב שעות ספורות עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל===המאסר השלישי{{הערה|ראו [[שבועון בית משיח]] גליון י' טבת תשפ"א עמוד 36: '''נשיא בישראל בתא הכלא'''. עודם מדברים}}===ביום רביעי, ולחדר נכנס משרתו של [[הרזו' בטבת]] [[תרס"או]], מר מרדכי זילברבורדהגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". הוא מסר פתקה בידו לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המפקדהמוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, וזה הורה לשחרר אותו מידשהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

חמש שעות שהה יוסף יצחק הצעיר במאסרו הראשוןבועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.

המאסר השני היה בשנת תרס”בעל טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, כשהרבי מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ היה בן 22קם, ועמד בראש הנהלת ישיבת ‘[[תומכי תמימים]]'אמר: "לילה טוב" והלך.

ביום רביעי ז’ באייר תרס===המאסר הרביעי===בחודש טבת תר"ב, מר פרלמוטר, ע הלשין יהודי מגזע חסידי וואהלין ששנה ופרש, סיפר לרבי בשם ק{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ כי מר גיטלסון המורה הראשי בבית הספר של ‘חברת מפיצי ההשכלה’, כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בשל מלחמתם במשכיליםמאסרו זה.}}. ועל כן הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת ‘תומכי תמימים’ מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ותחבולותאדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. והכוונה היא לגלגל את האשמה אדמו"ר הריי"צ כותב על מנהל הישיבהמאסרו זה ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, בנו של הרבירק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".

ביום שני י”ב באייר===המאסר החמישי===ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]], נכנסו שוטר ושני אנשים אלמונים לבושים אזרחית למשרד בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו בחקירה כללית על אודות סדרי הישיבהבהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבהנאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. מכאן עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבאבמאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה===המאסר השישי===[[קובץ:דירת הרבי הרייצ.jpg|250px||ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[לנינגרד]] (קומה 3)]]בקיץ שנת [[תר"פ]], והשלושה הלכו לדרכםבעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

למחרתכשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, בשעה שמונה בערבחברי "ועד מבקרי הדתות", שוב נכנסו למשרד הישיבה - בפעם זן ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני אנשיםהנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: שוטר ואיש הבולשת"כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, וציוו כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על הריי”צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרהכך השיב לו אדמו"ר הריי"צ:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם. }}

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי”צ אמר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא “אזרח נכבד לדורותיו" ומבקש שלא להטריד מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו בשעה מאוחרת כזואת תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, ומחר בבוקר בשעה תשע/עשר יתייצב אצלםתוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ כי “שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים”לביתו.

למחרת בבוקר התייצב ===המאסר השביעי==={{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]]}}[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי”צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי. שלושה אנשים כבר המתינו לו, אחד מהם הבלש ששהה אמש במשרדו. הריי"צ]]

לאחר שלא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה ====רקע====בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי שאלו יכסו על פשעיו כנגד החוקלשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת תרפ"ד, עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[לנינגרד]], הוזעק אחד השוטרים והוליכו אל חדר הכלאשם הגביר יותר פעילותו הדתית.

לפנות ערב ====המאסר====[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[ט"ו בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא הריי”צ לבוא אל חדרי הבולשתארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', שם ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירהאחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתוד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), ועל כן הוא משוחרר לביתוהומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] תרפ"ז שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.

ביום רביעי, ו’ בטבת תרס”ו, הגיע שליח מיוחד למעונו של הגב' פישקובה{{הבהרה}} המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי”צהריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, ובידו הזמנה בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירוניתעוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון “לרגל עניין נחוץ ואחראי”כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: “העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!”

בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי”צ לפני חברי ועדת החקירההריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקובפ. זה הכיר מלפנים או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי”צהריי"צ, והושיט לו ידו בברכת שלום לבביתהוא עבר לכפר [[מלחובקה]] ליד מוסקבה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ל[[לטביה]] וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב ב[[ריגה]], ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשיוכעבור ימים ספורים הצטרף אליו חתנו [[הרבי]]. ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עשה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמובריגה אדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכהפעל גדולות ונצורות בענייני הכלל בכלל ובפרט למען יהודי רוסיה הסובייטית.

==מסעותיו=====יציאתו מרוסיה==={{ערך מורחב|ערך=[[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה]]}}{{פסקה חסרה}}לאחר מכן נלקח [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]], אדמו"ר הריי"צ אל אחד החדרים, תחת שמירה קפדניתיצא מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] וכך מרכזה של חסידות ליובאוויטש עבר מרוסיה ללטביה.

בשעה חמש בערבבשמחת תורה לרגל היציאה המתקרבת, נשמע קול שקשוק המנעולהגיעו המוני חסידים לבית הרבי ב[[לנינגרד]], וכעבור חצי רגע נפתחה הדלת. שוטר הורה לרבי לבוא אחריו אל חדר החקירותכדי להיפרד, ולאחר שמחת תורה עלה על רכבת היוצאת מרוסיה, בנוכחות אלפי חסידים שהגיעו לתחנת הרכבת כדי ללוות את הרבי טרם צאתו מרוסיה, ביודעם שמעתה והלאה, כמעט ולא יהיה קשר ביניהם בגלל השלטון הקומוניסטי.

החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: “לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדיםברכבת נסעו הרבי ובני משפחתו ועמם ספרים רבים. הרכבת הגיעה לריגה בירת [[לטביה]], ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופיןאז מדינה דמוקרטית ומאז התגורר בעיר זו, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדיםאך היה זה באופן זמני.

“החלטה שניה: לאסור - למראה עינים - ===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהןמושבו בפולין, וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה[[פולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, וכעת הרבי הודיע להם שבינתיים הוא חופשי ללכת לביתו”..יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לוורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה בפולין וב[[ליטא]] במשך שבועיים ובמהלך הביקור נערכה התוועדות פורים בהשתתפות מאות יהודים ובהם אנ"ש והתמימים{{הערה|ספר השיחות תרפ"ח במבוא ובשיחות פורים תרפ"ח}}.

כשסיים הגיש ===ביקורו בארץ ישראל==={{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}{{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] הקוראת לקבל את הגיליון לאדמופני הרבי הריי"צ בבואו ל[[ירושלים]]}}ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי”צהריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, נתן בידו אחד העטיםלהשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, טבל בדיולבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, והורה לו לחתום בשולי המסמךהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.

אדמובעת ביקורו בארץ הקודש פגש רבנים חשובים ובהם את גאב"ר הריי"צ הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה, ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה. ובמה שנוגע אליו - אין זה אמת שהסכים להיאסרד ירושלים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והרב הראשי לארץ הקודש הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].

אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי”צ מספר כי “פקיד הבולשת הביט עלי בעינים דוקרותהריי" ואמר “אם אינך חפץ לחתוםצ היה [[חברון]], מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לךשבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכםמאחור.נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים.הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.”

“קמתיאדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערים: [[עפולה]], אמרתי לילה טוב[[טבריה]], והלכתי”[[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].

“המאסר הרביעי בפעטראגראד בחודש טבת תר”ע - בסיבת הלשנתו של היהודי המלומד ק.” {{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - כך כותב אדמו”ר הריי”צ בתמצות על מאסרו זה, ולא מוסיף עוד[[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה. }}

יתכן שלכך התכוון בכותבו “מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותםאדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא”משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].

מעדותו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של אדמו”ר הריי”צארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http: “המאסר החמישי בפעטראגראד בחודש שבט תרע”ו בסיבת השתדלותי בהשגת חומר חוקי ודיני פטורין המשרתים בקודש, מעבודת הצבא”//www.hebrewbooks.org/pdfpager. aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח [[סיוון]] תר"ץ]}}

במאסר זה היה אדמו”ר הריי”צ כבן 36 שנים===המסע לארצות הברית===[[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בבולטימור, ואף הוא היה מאסר שעות בלבדתר"צ]][[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה, תר"צ]]{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]].

בימי הקיץ ב[[ראש השנה]] של שנת תר”פ, בעת שעמד אדמו"ר הריי[[תר"צ כשליח ציבור בשנת האבל]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, נכנסו לבית וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לרבי לחלוץ מיד את טליתו ותפיליו ולבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב כי עליו לסיים את התפילה וללמוד משניות שלאחר התפילה, ורק אז ילך עמםשל חסידיו ב[[קראון הייטס]].

לאחר שסיים את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניותבמהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, פשט את טליתו ותפיליו, והלך בלוויית שומריו. אלו סגרו עליו מכל עבר: שנים הקיפוהו מימין ומשמאל, והשלישי הלך אחריואך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.

כשהגיע ל”חצר-מוות”ב[[כ"ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, הוכנס אדמו”ר הריי”צ לאולם גדולבה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]]. כחמישה-עשר אנשים ישבו סביב שולחן רחב ידיים. בראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם, ואילו אדמו”ר הריי”צ הושב בסוף השולחן, ולצידו שלושת השומרים, מול באותה התוועדות קבעו אנ"ש את השתתפותם בפעילות אגו"ח כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעוןבמקומו.

היו אלה חברי ‘ועד מבקרי הדתות’ שליד המפלגה שאמרו לאדמו"ר הריי"צ כי הם עסוקים כעת לבקר את דת ישראלב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, ולכן הזמינו את אדמו"ר הריי"צ לפתור להם כמה שאלות בדת ישראל הקשורות עם הקבלה והחסידותוב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.

הרבי ב[[י"ג כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ השיב בשפת האידישאית: “כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהוברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.”

לעברו התפרץ אחד היושביםעוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. הוא הניף את האקדח שהיה מונח מולובמוצאי שבת [[י"ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, וכיוונו מול פניו של הרבי כשהוא אומר כי ‘צעצוע’ זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמיםוב[[כ"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.

הרבי השיב כי צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנוב[[י"ב טבת]] סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, שיש לנו אונסע ל[[בולטימור]] -ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא התחנה הבאה במסעו. גם לא עושה כל רושםבבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.

לאחר שיחה קצרהב[[כ"ד טבת]], החל דו שיח ארוך בין יום הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] התוועד הרבי לבין חוקריו. אלו הקדימו ושאלוהו האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל. על כך השיב כי מצד ידיעה מוחלטתעם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.

החוקרים ביקשו לשכנעם באמיתותה של הדת היהודיתביום שני [[כ"ז טבת]] יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, ואם אפשרוב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, להביאם לידי מצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצאולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].

ביום ראשון [[י"א שבט]] נסע הרבי חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם אם אדם פשוט ייפגש ברחוב עם איש המומחה בכוכבים, ויבקשו ללמוד את תורת האסטרונומיה בו במקום, בוודאי ישיב לו ‘בוא עמי אל בית מצפה הכוכבים, ושם אלמדך את הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי’. כן הוא רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם בנידון דידן שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ- אמר אדמו"ר הריי"צ - אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בואו אל בית ה’, הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת; אז, כאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי, ואט אט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתובהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].

עוד שעה ארוכה נמשכה החקירה כשלאחריה שוחרר הרבי באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לביתולשיקגו.

המאסר השביעי היה הקשה מכולםבדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, בעקבות פעולותיו להחזקת הדת נאלץ אדמו"ר הריי"צ לעזוב בתחילת תרפ"ד אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את [[רוסטוב]] לעיר לנינגרד (פטרבורג) על מנת שלא ייאסר. למרות זאת, בחצות ליל רביעי [[י"ד סיון תרפ"ז]] הובל הרבי הריי"צ לבית הסוהר "שפעלערנע". נחקר שעות רבות ובסיום החקירה אמר אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה שריכזו הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי) הומר גזר דין המוות לגלות של 10 שנים באיי סלובקיפניו. לאחר השתדלות הגב' פישקובה שוב הומר העונש לגלות של 3 שנים בעיר קסטרמה, שהחלה ב-[[ג' תמוז תרפ"ז]]משם הוא נסע לניו יורק.

הגב' פישקובה שוב השתדלה אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי הביקור הסתיים ב[[יכ"ב א תמוז תרפ]] [[תר"זצ]] כאשר , אז חזר הרבי לאירופה. בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועיתמריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלאבעקבות מצבו הבריאותי ועצת הרופאים, אך כיון שזהו יום חג בקסטרמה המשרד לא הנפיק את תעודת השחרור עד ליום המחרתעבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]].

[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]כעבור מספר שנים היגר אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] ובפולין התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=ביקור בארץ הקודש ובארהרוסיא אגרות קודש של אדמו"ר הריי"ב==צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר הילדסהיימר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

בהכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב]]נים-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[ב' מנחם אב תרפ"טיהדות]] ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל. בזמן הביקור שהה בירושלים עיר הקודש, ומשם יצא לבקר במקומות הקדושים ועוד ברחבי הארץ. בין השאר ביקר בקהילה היהודית בחברון, בה מחלקה מיוחדת הייתה קהילה של חסידי חב"ד. הוא גם נכנס למערת המכפלה, למרות שליהודים היה אסור להיכנס. בעבור הקמת [[ט"ז מנחם אב תרפ"טמקווה|מקוואות]] נסע ברכבת למצרים, משם נסע לביקורו הראשון בארה"ב, ניפגש עם נשיא ארה"ב (הובר) וחזר ל[[ריגהטהרה]] ב[[כברית המועצות]]. אדמו"א תמוז תרר הריי"צגם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]]למען יהודי רוסיה.

מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. {{הערה|בערך וורשה ישנו הרבה חומר חשוב בנושא, וכן בערך פולין תחת הכותרת: האדמו"ר הריי"צ בפולין. ו[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/index.htm ראו גם בספר תולדות חב"ד בפולין]}}.===במלחמת העולם השנייה==={{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}}[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניההשנייה]], עזב הרבי עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהייתה זו טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם". {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}. ראו גם "הארץ", 22 באוקטובר 1939, עמ' 1, בכותרת "דרישת שלום מאת האדמו"ר מלובאביץ'" [באתר עיתונות יהודית היסטורית]. }} {{הערה| ראה את פרשת ההצלה בספר Out of the inferno (היציאה מהתופת) [אנגלית] - מאת רחל אלטיין ואליעזר זקליקובסקי. "כפר חב"ד" גליונות 1008-1011. וכן ב -https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/1.htm}}.

בשנת ב[[תרצאגודת חסידי חב"גד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] העתיק בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את מקום מגוריו מריגא לאדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[וורשהת"ש]] (- הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין) ובשנת ]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[תרצ"ה' בטבת]] עבר בעצת הרופאים לעיירה הם הגיעו ל[[אטוואצקריגא]]וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).

מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה-ה[[שואה]], עזב את [[אטוואצק]] ועבר לוורשה, שם עבר מבית לבית מחמת ההפגזות. לאחר שהנאצים כבשו ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את וורשהריגה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]].הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:

{{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] הצליחה ליצור קשר עם אישים במימשל האמריקאי, ואלו פנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס אגרות קודש (איתו עמדו בקשר לימים שידעו שיבואו לאחר המלחמה) ושיכנעוהו לסייע בהברחתו של אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו. למרות הסכנה ביקש אדמו. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"ר הרייא לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"צ שיבריחו עוד עשרים איש מלבד בני משפחתוש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, ויחד עמם הוברח מוורשה דרך ברלין אל ריגהכי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.}}

ביום [[כ"ד אדר ת"ש]] טס מ[[ריגא]] לשטוקהולם (שבדיה) וב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסע נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליג הפליגו באוניית "דראטינגהאלםדרטינגהלם" ל[[ארה"בארצות הברית]].

== בארצות ארצות הברית =====קבלת פנים===[[תמונהקובץ:הרבי הרייץ תמונהארה''ב ת''ש.jpg|left|thumb|250pxממוזער|אדמו"ר הריי"צ באמריקהמגיע לארה"ב, ת"ש]]ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ט' אדר ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|ט' אדר שני תנחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"שב)|שטערנא שרה שניאורסון]] נכנסה האוניה , לנמל ברציף מס'97 שברחוב בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כעבור רגעים אחדים הורד כבש האוניהכיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה{{הערה|ראה הרב [[שלום בער לוין]], ממנה ירד כ[[תולדות חב"ק ד בארצות הברית]]. הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: '''מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו"ר הריי"צ נלחופי ארצות הברית''', שבועון כפר חב"ע, ועמו בני משפחתו הקרובים אליוד גליון 1849 עמוד 48. [https://anash.org/tes-adar-chabad-arrives-in-america/ סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו] (אנגלית) {{אנש}}}}.

לאחר טקס קבלת פנים חגיגי שנערך בהשתתפות אלפיםביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, הגיע הרבי למלון גריסטוןוחלק מהקהל אף בירך "ברכת שהחיינו". בקבלת פנים מצומצמת יותר שנערכה במלוןבין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, הפתיע הרבי ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את הנוכחים באומרו: פני אדמו"יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנר הריי"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעותצ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, שבבית הכנסת יצא אדמו"עונג שבתר הריי" תיפתח מחר בעזה"י ישיבת צ אל מלון 'גרייסטון'ב[[תומכי תמימיםמנהטן]] ליובאוויטש' באמריקה!", שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.

הרבי ===ייסוד תומכי תמימים===בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה זו, ואף ביקש וביקש את עזרתם של הנוכחים: "{{ציטוטון|אני מקווה להשי"ת להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת ב[[יראת שמים ]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל"}}.

בתחילת חודש מנחם-אב נרכש בניין [[770]] ברחוב איסטערן פארקוויהמסר הראשון של הרבי עם בואו{{הערה|1=עליו חזר הרבי פעמים רבות, על מנת שישמש מקום מגורים לרבילהרחבה, ובית כנסתראו '''[https://anash. הרבי org/new-book-will-give-fresh-perspective-on-americanism/ אמריקה איז נישט אנדערש]''' לקט שיחות מאדמו"ר הריי"צ נכנס לגור ב-770 בבעריכת הרב [[י"ט אלול ת"שנחמן וילהלם]] וחנוכת הבית הייתה ב[[כ, ניו יורק אדר תשפ"א אלול ת.}}, היה ש"אמריקה אינה שונה"{{הערה|1=בשפת המקור: "אמריקה איז נישט אנדערש". ראו גם: [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647367/ מה היה המסר הראשון של הרבי הריי"ש]צ כשהגיע לארצות הברית?]''' {{וידפו}}}}.

בשנת ===770===ביום [[תשי"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"אאלול ת"ש]] הקים את נערכה [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודשחנוכת הבית]].

בהתוועדות ליל שמחת תורה (קודם הקפות) בשנת [[תשקובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]] (. במקום זה ערך [[כהרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ג תשרי תשר הריי"צ.]]ב[[חודש תמוז]]) הכריז על כתיבת בשנת [[ספר תורה של משיח | ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנותש"א]]. הכתיבה החלה ביום הקים אדמו"ר הריי"צ את [[ב' אייר תשאגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. כל ההוצאות היו מחשבונו הפרטי, ואת הנדבות שנדבו לכתיבת הספר העביר לקופת במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו [[המרכז לענייני חינוךלימוד החסידות|לימוד חסידות]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]}}.

(===ספר תורה של משיח===ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת הספר הסתיימה בערב שבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] תש"ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט ]] ה'[[תש"ל]] ע"י [[הרבי|, נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי מלך המשיח]]).

עם הגיעו לארה==הצלת יהודים בשואה==בשנות מלחמת העולם השנייה, עסק הרבי הריי"ב הקים את רשת צ רבות בהצלתם של יהודים מאירופה הבוערת והבאתם לארצות החופש, משלוח חבילות מזון ליהודים באירופה, הצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים מאירופה, וכן הצלת האדמו"רים מגור ומבעלז מן התופת, ועוד {{הערה| אודות פעולות ההצלה והעזרה, ראו: הרב [[תומכי תמימיםשלום דובער לוין]] ו[[אחי תמימיםתולדות חב"ד בארצות הברית]] בארצות הברית, https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/4.htm [תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. וראה גם שם עמ' רפה ואילך אודות הצלת תלמידי תו"ת.]}}.

במהלך התוועדויות שערך האדמו===הצלת שבדיה===פעילות מיוחדת בוצעה דרך [[שבדיה]] שהיתה מדינה נייטרלית, ובה פעלו כל שנות המלחמה מספר רבנים ועסקנים ובהם הרבנים החב"דיים - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]] אשר היו מעורבים בהצלת אדמו"ר הריי"צ, בהצלת אנ"ש והתמימים, הצלת ספרית אדמו"ר הריי"צ ועוד. ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ החסידים נהגו לנגן את חי"ג ע' שכט וראה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. הרב [[ניגון הבינונישניאור זלמן ברגר]] שחיבר החסיד ר' , [[אהרון חריטונובחסדי ישראל]]}}.

==קבלת האזרחות=הצלת ילדי הולנד===בשנת [[תש"ח]] פעל ל[[הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד]] ב[[מלחמת עולם השנייה]] אצל משפחות גויות מאמצות, ולהעבירם למשפחות יהודיות{{הערה| הרב [[שלום דובער לוין]], תשורה לוין תשס"ז - הצלת ילדי ישראל בימי המלחמה}}

===הקמת תו"ת בארה"ב ובאה"ק===בעשר השנים בהן חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה בהרחבה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ראשון. הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}. ===מייסד כפר חב"ד===ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]]}}. ===ניגון הבינוני===בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע"פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו"ר הריי"צ.}}. ===קבלת האזרחות===[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]ביום חמישי [[ט"ז אדר באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיע הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארה"ב לביתו של הרבי ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. באותה הזדמנות קיבלה קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}. המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד]]י משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[הרבנית נחמה דינה]https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}}}.

כל שנותיו [[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]אדמו"ר הריי"צ סבל ייסורים[[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, ומשנת תרגברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו {{הערה|ראו במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שנדפס ב:אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לערך, כנראה מייסורי המאסר האחרוןחלק ג, החל לסבול מקשיים בהליכה ובדיבורבמבוא, עמ' 8-7.}}. הסתלק בביום [[י' שבט ]] [[תש"י]] , שבת קודש פרשת בא , בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]].ההלוייה התקיימה בהשתתפות אלפים רביםלמחרת, ביום ראשון י"א שבט. מנוחתו כבוד ב, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צבית עלמין|אוהלבית העלמין]] שבבית החיים 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהורחב ושופץ במהלך השנים.

==מוסדות על שמו=מרוקו===אדמו"ר הריי"צ המשיך את פעולות אביו אדמו"ר הרש"ב בקרב היהודים ה[[יהדות ספרד|ספרדים]], באמצעות שלוחים ל[[גרוזיה]] ו[[אוזבקיסטן]].

לאחר זמן קצר לפני הסתלקותו, שיגר [[אדמו"ר שליטהריי"אצ יזם שליחות ב[[מרוקו]], ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] שלוחים את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], שם נוסדו לייסד מוסדות בשם תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ.

===רשת בתי הספר על שם אדמו"ר הריי"צ===בשנת [[תשי"ב ]] הורה הרבי להרב לר' [[זושא וילימובסקי]] ע"ה לייסד בארה"ק בארץ ישראל רשת מוסדות חינוך כמו שייסדו דומה למה שהקימו במרוקו ע"ש כ"ק אדמו"ר הריי"צ ונקראו "בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.

===מנהגי הילולת אדמו"ר הריי"צ===ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}. ==משפחתו==* בתו, [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].* בתו, הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].* בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי"ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי"ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מאדמו"ר הריי"צ במשך כל השניםשאחרי פטירתם, נקראו מוסדות רבים כדי שלא לגרום לו צער.}}. ==ספריו=={{ערך מורחב|ספרי אדמו"ר הריי"צ}}[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]אדמו"ר הריי"צ הִרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]].*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]].*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]].*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]].*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו"ר הצ"צ]] עם ה[[משכילים]].*קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על שמוידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-5 כרכים.*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.*'''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים אהל יוסף יצחק]]{{הערה|חלק א' וחלקים קטנים מחלקים ב' וג' לא נדפסו שם (על פי המבואר בהקדמה), וראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' 323 ובהקדמה הנ"ל.}}.

*[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|משפחת אדמו"ר הריי"צ]]*[[:קטגוריה:ימי חב"ד - אדמו"ר הריי"צ|ימי חב"ד - אדמו"ר הריי"צ]]*[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צהאוהל]]*[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ|ספרי אדמותפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]*[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הריי"צ|ניגוני אדמו"ר הריי"צ]]* [[אוהל אדמו"ר הריי"צהרבי והקצין הגרמני (סרט)]]

הרב [[שניאור זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א, פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].* אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 138–139, באתר HebrewBooks.*הרב [[מנחם זיגלבוים]], '''אסתלק יקרא''', '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''' עמוד 207*הרב [[יוסף יצחק גרינברג]] והרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], [ספר התולדות[ימי בראשית]], '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''', כולל זכרונות, מסמכים וקטעי עיתונות*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק יב - '''אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד''', פרק טו - '''אדמו"ר הריי"צבמאסר'''*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.*'''הנסיך השישי''' - הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].*דוד זאב רוטנברג'''[[חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק יד הצלת אדמו"ר הריי"צ*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]'''- הרב [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].*יוזמת השליחות במרוקו: הרב [[מנחם זיגלבויםשניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.*'''אלבום במסתרים''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].*'''חזיונות שמים''', ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן תש"פ עמוד 38*'''כשהרבי מחייך''', [[שבועון בית משיח]] ט' שבט תשפ"א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'*'''הנסיך השישיבמאבק למען טובת ישראל''', הרב [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1293 ע' 38-43.*'''מנהל פועל''', הרב שלמה ברדה, גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע' 54-65.*'''מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש'''- [[שבועון בית משיח]] 239. *הרב ישראל זיסל דבורץ, '''רבותינו נשיאינוזכרונות מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש''', [[שבועון בית משיח]] 885*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]] - אודות הצלת אדמו"ר הריי"צבשואה, פעילותו הרב-תחומית להצלה וסיוע בתקופת השואה, פעילות רוחנית בימי השואה

{{טורים|תוכן====תולדות חיים===;ילדות*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 נשמה ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו{{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*הרב וההיסטוריון דב לוקאץ', '''[https://anash.org/watch-a-life-of-heroism-mesirus-nefesh-and-miracles/ חיי גבורה מסירות נפש וניסים]''', סקירת פעילותו והצלתו של אדמו"ר הריי"צ ברוסיה הקומניסטית, בוורשה הנאצית ובארצות הברית {{אנש}} (אנגלית) - וידאו, ומסמך מוער ;נישואין*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} ;המאסר והגאולה ([[י"ב-י"ג תמוז]])*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]]. {{PDF|}} {{COL|}}*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב"ד|}}*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חבד בישראל|}}*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]". {{PDF|}} {{COL|}}*[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]". {{אינפו|}}  ;בתקופת ה[[שואה]]*[[זלמן רודרמן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}} *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}  ;הביקור בארץ הקודש*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]- שבועון בית משיח. {{בית משיח|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] (יידיש) {{PDF|}} *[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח]. {{אינפו|}} *אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 כתבה שהתפרסמה בעיתון עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ. {{אינפו|}} *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על ביקור אדמוהביקור]. {{אינפו|}}  ;הסתלקות*'''[https://col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}*[[הלל זלצמן]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013) *[https://col.org.il/news/160094 מה שסיפר השוטר הגוי בהלוויה של הרבי הריי"צ{{COL}}]===שונות===;אודיו*[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_36.htmlניגון אך לאלוקים בהתוועדות הרבי הריי"ר צ] - מתוך אתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}*[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_12.htmlניגון דביקות בהתוועדות הרבי הריי"צ בארץ ישראל]- מתוך אתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]][[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]][[קטגוריה:משפחת אדמואישים בקראון הייטס]][[קטגוריה:אישים בפטרבורג]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ר י]][[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]][[קטגוריה:מניין כריתת הברית]][https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JicGVQSnlLRWlVVzQ?resourcekey=0-p9YDaLJt6pg1vrs5bvQCdg מאות תמונות של הרבי הריי"צ|*]זי"ע]