פתיחת התפריט הראשי

שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}{{דמות|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון|תמונה:הרייצ=אדמור הרייץ.jpg|כינוי=אדמו"ר הריי"צ|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|leftתאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]|thumbמקום לידה=|280pxתאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש"י]]|מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]], [[לטביה]] ו[[ניו יורק]]|תפקידים נוספים=|רבותיו=אביו [[אדמו"ר הרייהרש"ב]]|תלמידיו=כלל חסידי חב"ד|חיבוריו=מאמרים, שיחות, אגרות קודש|השתייכות=[[אדמו"צ נרי חב"עד]]}}'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר ]] הריי"צ - רבי יוסף יצחק שניאורסון''', נולד ב([[י"ב תמוז בתמוז]] [[תר"מ]] לאביו - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הרש"הקודם''' ובמקור ב]] - רבי שלום דובער. ולאמו [[הרבנית שטערנא שרהאידיש]].נשא לאשה את '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[הרבנית נחמה דינהאדמו"רי חב"ד]].שלוש בנות נולדו לו: , בנו של ה[[שיינא (בת אדמו"ר הרייהרש"צ)ב|הרבנית שיינארבי שלום דובער]] (בעלה הרב האדמו"ר הרש"ב) ו[[מנחם מענדל הורנשטיין שטערנא שרה שניאורסון (חתן אשת אדמו"ר הרייהרש"צב)|מנחם מענדל הורנשטייןשטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]], . מנוחתו כבוד ב[[הרבנית חיה מושקאהאוהל|אוהל]] (בעלה ב[[כבית עלמין|בית העלמין]] "ק אדמו"ר שליטמונטיפיורי"א]]) ומרת חנה (בעלה הרב ברובע קווינס שב[[שמריהו גוראריהניו יורק]]).
נסתלק בשבת קודש ==ילדותו=={{ערך מורחב|ערך=[[הרבי הריי"צ בילדותו וצעירותו]]}}===לידתו===אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] להוריו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], נישאו ב[[י"א אלול]] [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בילדים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשסבו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה [[אדמו"ר המהר"ש]], על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו"ר האמצעי]] ואבי סבו [[אדמו"ר הזקן]]. כדי שמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק. ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[י' שבט בשבט]] שנת [[תש"י]] ומנוחתו כבוד באוהל שבבית החיים }} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ הושמטה המילה "רבי". במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר מהר"ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת"ש]] עמ' 14}}. ===ילדותו וחינוכו===את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], אשר העניק לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת [[תרמ"ד]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו"ר הריי"צ את ה[[א"ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב"ד]]. בשנת [[תרמ"ה]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת [[תרמ"ו]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי. אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ"ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו"ר הריי"צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר'מונטיפיורישמשון. שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' ברובע קווינס שבניו יורק[[ניסן סקאבלא]]. בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את ה[[רשב"ץ]] למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת [[תר"ס]], אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים. אביו [[הרבי הרש"ב]] היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו. את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. בצעירותו היה אדמו"ר הריי"צ חוזר משניות בעל פה בעידודו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], את המשניות שהיה יודע בעל פה היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין מייטין]] 'הבוחן'. עד לשנת [[תרנ"א]] היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]]. באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ"ב]] התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן{{הערה|אודות תקופת ילדותו פורסם בהרחבה בסדרת הנסיך השישי בעריכת [[מנחם זיגלבוים]] ב[[שבועון בית משיח]]. בתום הסדרה, החומר הודפס כספר}}===בר מצווה===
==לידתו==בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו כיצד עליו להתנהג שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.
בשנת ה'תרל"ה נישאה חודשיים לפני הבר מצווה, ב[[הרבנית שטערנא שרהי"א אייר]] ל[[אדמותרנ"ר הרש"בג]] אך השנים חלפו ולא נפקדה. בשמחת תורה כאשר בירכו את כל הנשים והבנות בביתו של חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר המהרהריי"ש]]צ שלושה מאמרים, שכחו לברך אותה והדבר גרם לה צער רב למרות שלאחר מכן ברכו גם אותה. היא נכנסה לחדרה ותוך כדי מחשבות על שעדיין לא נפקדהמאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, על בדידותה ועל ששכחו לברך אותה פרצה בבכי ונרדמה. בחלומה נכנס איש נשוא פנים לחדר ולשאלתו מדוע הינה בוכיהמאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, סיפרה את ומאמר שלישי אשר מעיק עליהפרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק ח"י רובל לצדקה מכספה הפרטי}}, לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלווית שני אנשיםלחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, וחזר בפניהם על התנאי ולאחר שהסכימו עמו בירכו אותה ויצאו מהחדר. הרבי המהר"ש שמע את החלום ואמר כי האיש היה אביו (ואביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]) והשניים שליוו אותו היו [[אדמוהרש"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הזקןב]]היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.
הרבנית מכרה שמלה שלה ואת הכסף חילקה לצדקה ובאותה שנה ביום ===צעירותו===לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[ימאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב תמוז תר[[תרנ"ו]] וב[[תרנ"מח]] נולד בנה היחיד - רבי יוסף יצחק.
החל משנת [[תרנ"ה]] עד שנת [[תר"ס]], היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו. ===מסעות הרבי הריי"צ בילדותו=======[[מסע יאלטא]]===={{ערך מורחב|מסע יאלטא}}בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו. ====המסע למוזניקס (תרנ"א)==ילדותו==בהיותו בגיל בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך ל[[ליובאוויטש]]. ====הנסיעה לאליווקא====בשנת [[תרנ"ה]] יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ב[[י"א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]]{{הערה|על המסעות ראה בהרחבה בספר הנסיך השישי}}. ==נישואיו=====קישורי התנאים===[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו{{הערה|זאת התמונה הראשונה שלו}}]]לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק [[נדוניה‎]] גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה"ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 החל להניח תפילין רשספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172]). הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}. התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים. אדמו"ר הריי"צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז"א]], במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י "א תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה ל[[ליובאוויטש]]. עקב גילה הצעיר של הכלה (שהיו שייכות לרבי המהרבת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]. הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"ש) בשם ומלכות בהוראת אביו מבלי שאיש ידע ולאחר מכן הלך לבית הכנסת לתפילה בציבורצ}}===בין קישורי התנאים לחתונה===
בילדותו זכה לקבל שפע של סיפורים מב[[הרבנית רבקהט"ז אב]] [[תרנ"ו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ"ה אב]]. בגיל 15 אביו הביאו לאוהל הרבי המהר{{הערה|אדמו"ש והרבי הצר הרייומינהו למזכירו בעסקנות הכלל, שיחת [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י"ג), סעיף י"א.}}.
בין מוריו בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה החסיד אדמו"ר' [[שמואל בצלאל שעפטיל]] (הרשבהרש"ץ)ב מכין את בנו לקראת החתונה.
==נישואין=החתונה===כאשר הגיע לעונת השידוכיםביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, הוצעו 2 הצעות ממשפחות עשירות והצעה אחת ממשפחה ענייה מקישינוב שאפילו את הוצאות התקיימה החתונה לא יכלו לממןב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. בניגוד לדעת הרבנית רבקה שסברה שיש להיענות להצעות המשפחות העשירותלאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב וזוגתו נטו להצעת המשפחה הענייה כיון שהייתה נינה של לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הצהרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.
הוריו של הרבי הרייבסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"צ החליטו איפואו אלול תרנ"ז]], לשאול את בנם החתן בעצמו שהיה אז צעיר לימים. הוריו סיפרו לו על השידוכים המוצעים והוסיפו כי בהתאם למסופר בתורה על נישואי יצחק ורבקה שבהם היה העניין של: הודיע אדמו"ונשאלה את פיהר הרש", כלומר שאלו את דעתה של רבקה אודות הנישואין עם יצחק, ולאור זאת הם מחליטים פה אחד לפנות לבנם בשאלת פיו ולשאול ב על החלטתו לייסד את דעתו אודות השידוכים המוצעים לוישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].
החתן השיב להוריוביום שלישי [[י"ז אלול]] בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|הרב [[זלמן הרצל]], באומרו להם בזה הלשון: נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"...נו, הרי באותה פרשה עצמה נאמר ר הריי"ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי.צ}}.."
החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא ==מנהל תומכי תמימים==מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[יאדמו"ג אלול תרנר הרש"זב]] בעיירה על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[ליובאוויטשתרנ"ח]].ביום חתונתו חבש החתן שטריימל לראשו, באותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינומונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל.
לאחר מעמד החופה, הובילו קהל רב את החתן והכלה ממקום החופה אל בית המשתה מתוך שירה וזימרה. כ"ק בעת כהונת אדמו"ר הרשהריי"ב צעד לימינו של החתן ואמר לו אזצ כמנהל ישיבת תומכי תמימים נאסר מספר פעמים והיה מקרה שהישיבה נסגרה: וחזקת והיית לאיש.
סעודת החתונה נערכה באחד המבנים הגדולים שעמדו ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"חצר" רבותינו נשיאינו שבעיירה ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[ליובאוויטשמשכילים]], הנקרא . אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)ישיבה]].
במהלך סעודת החופה שנערכה ביום ראשון [[טי"ו אלול תרנד באייר]] [[תרס"זב]] הודיע הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת "[[תומכי תמימים]]הריי" בה ילמדו נגלה וחסידותצ.
בשעת סעודת החופה, הסתובב הרבי הרשבמשך השנים היה אדמו"ב בעצמו בין הנוכחים - בלוית שלושת החסידים: הרהר הריי"ח צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[מאיר מרדכי טשערניןתמים]]בישיבה, הרה"ח כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[יעקב קאפיל זליקסון]] והרהאדמו"ר הרש"ח [[שלמה חיים קוטאיןב]] - להשגיח אם המשרתים מחלקים לכל אחד מהמשתתפים את האוכל, ושתה עם כל אחד "מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט{{הערה| על קורות תומכי תמימים בליובאטויטש, ראה בהרחבה ב[[לחייםליובאוויטש וחייליה]]" בברכות מנעימות לכל אחד בהמצטרך לו}}.
בזמן השמחה==פעולותיו למען יהודי רוסיה==באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, אמר הרבי הרשולכן היה צריך אדמו"ב דרושי חסידות בשופי ובלי הגבלותר הריי"צ כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.
לאחר החתונה התגורר הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת בשנת [[תרס"ד]] - [[תרס"ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] סייע לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] לתמוך ביהודים שנלחמו בחזית רוסיה-יפן, ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]].
==אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו"מנהל פועלר הריי" תומכי תמימים==צ פעל בשתדלנות כדי לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.
אדמו"ר הריי"צ כיהן כ"מנהל פועל" ישיבת בשנת [[תר"ע]] סייע לאביו ב[[תומכי תמימיםאסיפת הרבנים תר"ע]]" ובובשנת [[יתרעאייר תרס"ב]] נאסר עקב הלשנה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות שוחרר וביום עזר להילחם ב[[כ"ג אייר תרס"במשפט בייליס]] שוטר הגיע לביתו והביא הודעה כי הינו חף מכל פשע. בשנת ה'תרס"ו לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדיםולהוכיח את חפותו של בייליס.
==קבלת הנשיאות==
אדמו”ר הרש”ב הסתלק [[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]ביום [[ב' ניסן תר"פ]]. בצוואתו מבקש שבנו , הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, הלא הוא רבי יוסף יצחק, ימשיך לשאת בעול הנהגת החסידיםלממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך כבר מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות הוכתר אדמו”ר הריי”צ בכתר הנשיאות החב”דיתאת אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.
בצוואתו כתב אדמו”ר הרש”ב כי אדמו”ר הריי”צ הוא אשר ינהל את ישיבת ‘תומכי תמימים’. אמנם גם עד הסתלקותו היה אדמו”ר הריי”צ המנהל בפועל, אלא שאת ההחלטות החשובות הביא להכרעתו של אביו, מייסד הישיבה. בצוואה נכתב עוד שעל בנו להתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה, וכן להקים חדרים ושיעורים בלימוד החסידות בעיירות רוסיה. ===התקשרות===
לבד מהצוואה אדמו"ר הריי"צ היה פתק אישי נוסף אותו נתן לבנו. לאחר ההסתלקות הראה אותו מוכר מקרוב לחסידים, אלא שלא הרשה להעתיקומתקופת לימודיהם בישיבת תומכי תמימים בליובאוועטש בהנהלת המנהל בן הרבי וחסידים אחרים הכירו מביקוריהם בחצר הרבי. וכך כתב אדמו”ר הרש”ב בפתק: “תדבר דא”ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק’ זצוקללה”ה נ”עואילו העוסקים במוסדות ופעילות חב"דית או ציבורית כללית, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת..היו בקשר תדיר עם בן הרבי, אשר היה יד ימינו של אביו הרבי הרש"ב במשך השנים.
חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לעדת החסידים שהיתה ברוסיה, לחסידים שבערי רוסיה ובתוך הדברים ציטטו שילבו את תוכן אותו פתקהפתק. כך קיבלו במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים, כולם כאחד, ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאותו ומרותו של אדמו”ר הריי”צ כנשיא ומנהיגנשיאות [[חסידות חב"ד]].
אדמו”ר הריי”צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, החל לומר מאמר דא”ח ד”ה “ראשית גויים עמלק”. ====כתבי התקשרות====
בשנת האבילות נהג בדיוק כפי שנהג אביו אחר אדמו”ר מהר”שכתבי התקשרות נשלחו מקהילות חב"ד במרכזיות באותה תקופה כמו: הוא הסתגר בחדר היחידות של אביו[[מוסקבה]], [[אודסה]], ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו [[פולטבה]], [[ניקולייב]], [[חרקוב]] ועוד.
במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא פרטי כתבי ההתקשרות לא היו ידועים כלל במשך השנים ורק כעבור כתשעים שנה פורסמו מספר כתבי התקשרות ב[[שבועון בית משיח]] ובכל "כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו הרבי, ומאידך עודד וניחם " עשרות חסידים מבקשים ומפצירים מאדמו"ר הריי"צ לקבל את כולםעול הנשיאות והחותמים מתחייבים לציית להוראותיו ולהתקשר איליו {{הערה|כתבי ההתקשרות פורסמו על ידי הרב יעקב חזן ב[[שבועון בית משיח]] ובהוספות לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טו}}.
אותן שנים היו קשות במיוחד====מקבל הנשיאות====אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם באמר מאמר דא"ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[ברית המועצותעמלק]]"}}, והחלו לסגור את מוסדות הדת, ולאסור כל פעילות דתית. אדמו”ר הריי”צ חיזק את ההחסידים, אלו מצידם התקשרו אליו והיו מוכנים לסור להוראותיו עד כדי מסירות נפשמה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.
כוחות הרשע ברוסיה לא נתנו לאדמו”ר הריי”צ מנוח אף בשנת האבלהאבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, וכבר בחודש תמוז תר”פ נלקח הוא לחקירה בה איימו עליו באקדחומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.
בתום שנת האבל החל אדמו”ר הריי”צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכללאותן שנים היו קשות במיוחד, למען לא תכבה שלהבת היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי, וכפי שנכתב על שנת שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[תרפ"אברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[לוח היום יוםחודש תמוז]]: “מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה”תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח.
==המאסר והגאולה=====המאסר הראשון=== מאסרו הראשון של בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ היה בעודו צעיר לימים. באחת הפעמים כשהלך בשוק לבקר את סבתו לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[הרבנית רבקהלוח היום יום]] ראה בדרך בשוק את ר’ דוד הקצב, כשעליו קופץ אוראדניק [= שוטר זוטר] ומכה אותו נכתב על ידי הרבי על פניו סטירה הגונה עד שדם רב זב מחוטמו. פועלו של אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעסבשנת [[תרפ"א]]: ‘שיכור, מנוול’"מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.
==מאסריו=====המאסר הראשון===כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[תרנ"א]], הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על הרבי אדמו"ר הריי"צ במכות והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה"ת אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ' 109. הנסיך השישי}}.
במאסר ישב שעות ספורות עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט. עודם מדבריםjpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ולחדר נכנס משרתו של [[הרזריגא]] תרפ"אט]], מר מרדכי זילברבורד. הוא מסר פתקה בידו של המפקד, וזה הורה לשחרר אותו מיד.
חמש שעות שהה יוסף יצחק הצעיר במאסרו הראשון===המאסר השני===ביום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תרס"ב]], אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו"ר הריי"צ.
===המאסר השני=== ביום שני [[י"ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.
המאסר השני היה בשנת תרס”בלמחרת, בשעה שמונה בערב, כשהרבי הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "[[אזרח נכבד לדורותיו]]"{{הערה|תואר זה קיבל אדמו"ר הריי"צ היה בן 22, ועמד בראש הנהלת ישיבת ‘בגלל אבי-סבו [[תומכי תמימיםאדמו"ר הצ"צ]]'.}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.
ביום רביעי ז’ באייר תרסאדמו"בר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, מר פרלמוטר, יהודי מגזע חסידי וואהלין ששנה ופרש, סיפר לרבי וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי מר גיטלסון המורה הראשי בבית הספר של ‘חברת מפיצי ההשכלה’אמנם טרם הסתיימה החקירה, כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בשל מלחמתם במשכילים. אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת ‘תומכי תמימים’ מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ותחבולות. והכוונה היא לגלגל את האשמה על מנהל הישיבה, בנו של הרביהוא משוחרר לביתו.
===המאסר השלישי{{הערה|ראו [[שבועון בית משיח]] גליון י' טבת תשפ"א עמוד 36: '''נשיא בישראל בתא הכלא'''.}}===ביום שני י”ב באייררביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], נכנסו שוטר ושני אנשים אלמונים לבושים אזרחית למשרד הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. הם החלו בחקירה כללית על אודות סדרי הישיבהטופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, על דאגתה לתלמידיםבחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, חוקיות סדרי הכספים בישיבה. מכאן עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבאשהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.
בועדת החקירה הסתיימה כעבור שעה קלהנאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, והשלושה הלכו לדרכםאבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.
למחרת, בשעה שמונה חמש בערבהורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, שוב נכנסו למשרד הישיבה מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש- בפעם זן שני אנשיםמאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: שוטר ואיש הבולשתלאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וציוו על הריי”צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרהוכעת הוא חופשי ללכת לביתו".
על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי”צ אמר להם הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי הוא “אזרח נכבד לדורותיואיננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזוצ קם, ומחר בבוקר בשעה תשע/עשר יתייצב אצלםאמר: "לילה טוב" והלך.
לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה ===המאסר הרביעי===בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}}. על אדמו"ר הריי"צ כי “שניאורסאהן אינו בורחוהוא נאסר בפטרגרד. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחיםאדמו"ר הריי"צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים”רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".
למחרת בבוקר התייצב ===המאסר החמישי===ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי”צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייבהריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא הוכנס לחדר צדדי. שלושה אנשים כבר המתינו לו, אחד מהם הבלש ששהה אמש במשרדוהיה כבן שלושים ושש שנים.
===המאסר השישי===[[קובץ:דירת הרבי הרייצ.jpg|250px||ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[לנינגרד]] (קומה 3)]]בקיץ שנת [[תר"פ]], בעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר שלא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שאלו יכסו על פשעיו כנגד החוקהתפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, הוזעק אחד השוטרים והוליכו אל חדר הכלאמשמאל והשלישי הלך אחריו.
לפנות ערב נקרא הריי”צ לבוא אל חדרי הבולשתכשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם אמר סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו הבכיר שבחבורה שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתואזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, ועל אפילו זיז כלשהו"{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ:{{ציטוט|מרכאות=כן הוא משוחרר לביתו|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם. }}
===המאסר השלישי=== לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.
ביום רביעי, ו’ בטבת תרס”ו, הגיע שליח מיוחד למעונו של שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי”צ, ובידו הזמנה להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון “לרגל עניין נחוץ ואחראי”הריי"צ לביתו. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: “העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!”
בשעה הנקובה התייצב אדמו===המאסר השביעי==={{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי"ר הריי”צ לפני חברי ועדת החקירה. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקובצ]]}}[[קובץ:שפאלערקע. זה הכיר מלפנים את jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי”צ, והושיט לו ידו בברכת שלום לבבית, ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי. הריי"צ]]
בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של ====רקע====בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ליובאוויטשמוסקבה]]במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. הצעירים ברחו והמשטרה עשה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדיןמנהלי הג. נאמר לאדמופ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבוןכדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת תרפ"ד, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר עזב אדמו"ר הריי"צ את הצעירים המורדים למשפט המלוכה[[רוסטוב]] ועבר לעיר [[לנינגרד]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.
לאחר מכן נלקח ====המאסר====[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ אל הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[ט"ו בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החדריםהחוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), תחת שמירה קפדניתד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] תרפ"ז שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.
בשעה חמש בערב[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, נשמע קול שקשוק המנעולוהן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, וכעבור חצי רגע נפתחה הדלתועוד. שוטר הורה לרבי לבוא אחריו אל חדר החקירות}}.
החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמוהגב' פישקובה{{הבהרה}} המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: “לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את אצל ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדיםהשלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, ויוציאום ממקומות מחבואיהםבישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. לחילופיןכיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדיםהנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.
“החלטה שניה: אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור - למראה עינים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו שוב את האדון שניאורסאהןאדמו"ר הריי"צ, וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנוהוא עבר לכפר [[מלחובקה]] ליד מוסקבה. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירהלאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ל[[לטביה]] וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב ב[[ריגה]], וכעת הוא חופשי ללכת לביתו”.וכעבור ימים ספורים הצטרף אליו חתנו [[הרבי]].ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].
כשסיים הגיש את הגיליון לאדמובריגה אדמוהריי”צ, נתן בידו אחד העטים, טבל בדיו, והורה לו לחתום בשולי המסמךהריי"צ פעל גדולות ונצורות בענייני הכלל בכלל ובפרט למען יהודי רוסיה הסובייטית.
==מסעותיו=====יציאתו מרוסיה==={{ערך מורחב|ערך=[[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה]]}}{{פסקה חסרה}}לאחר [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]], אדמו"ר הריי"צ הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה, ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה. ובמה שנוגע אליו - אין זה אמת שהסכים להיאסריצא מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] וכך מרכזה של חסידות ליובאוויטש עבר מרוסיה ללטביה.
אדמו"ר הריי”צ מספר כי “פקיד הבולשת הביט עלי בעינים דוקרות" ואמר “אם אינך חפץ לחתוםבשמחת תורה לרגל היציאה המתקרבת, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לךהגיעו המוני חסידים לבית הרבי ב[[לנינגרד]], שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם..כדי להיפרד, ולאחר שמחת תורה עלה על רכבת היוצאת מרוסיה, בנוכחות אלפי חסידים שהגיעו לתחנת הרכבת כדי ללוות את הרבי טרם צאתו מרוסיה, ביודעם שמעתה והלאה, כמעט ולא יהיה קשר ביניהם בגלל השלטון הקומוניסטי.
“קמתיברכבת נסעו הרבי ובני משפחתו ועמם ספרים רבים. הרכבת הגיעה לריגה בירת [[לטביה]], אמרתי לילה טובאז מדינה דמוקרטית ומאז התגורר בעיר זו, והלכתי”אך היה זה באופן זמני.
===המאסר הרביעיביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין=== מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לוורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה בפולין וב[[ליטא]] במשך שבועיים ובמהלך הביקור נערכה התוועדות פורים בהשתתפות מאות יהודים ובהם אנ"ש והתמימים{{הערה|ספר השיחות תרפ"ח במבוא ובשיחות פורים תרפ"ח}}.
“המאסר הרביעי בפעטראגראד בחודש טבת תר”ע - בסיבת הלשנתו של היהודי המלומד ===ביקורו בארץ ישראל==={{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}{{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] הקוראת לקבל את פני הרבי הריי"צ בבואו ל[[ירושלים]]}}ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"קאבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו.” - כך כותב אדמו”ר הריי”צ בתמצות בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על מאסרו זההספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, ולא מוסיף עודהנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.
יתכן שלכך התכוון בכותבו “מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא”בעת ביקורו בארץ הקודש פגש רבנים חשובים ובהם את גאב"ד ירושלים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והרב הראשי לארץ הקודש הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].
===המאסר החמישי=== אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.
מעדותו של אדמו”ר הריי”צאדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערים: “המאסר החמישי בפעטראגראד בחודש שבט תרע”ו בסיבת השתדלותי בהשגת חומר חוקי ודיני פטורין המשרתים בקודש[[עפולה]], מעבודת הצבא”[[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].
במאסר זה היה אדמו”ר הריי”צ כבן 36 שניםביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], ואף הוא היה מאסר שעות בלבדמשם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:
{{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=|תוכן=המאסר השישי=== אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.}}
בימי הקיץ של שנת תר”פ, בעת שעמד אדמו"ר הריי"צ כשליח ציבור בשנת האבל, נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לרבי לחלוץ מיד את טליתו ותפיליו ולבוא אחריהם. אדמו"ר הריינסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"צ השיב כי עליו לסיים את התפילה וללמוד משניות שלאחר התפילהד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], ורק אז ילך עמםמשם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].
לאחר שסיים את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניותשבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ"ט]], פשט את טליתו ותפיליואותם חזה מראש בעת ביקורו, והלך בלוויית שומריו. אלו סגרו עליו מכל עברכפי שכתב על כך: שנים הקיפוהו מימין ומשמאל, והשלישי הלך אחריו.
כשהגיע ל”חצר{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-מוות”תוגה הגיד לי לבי, הוכנס אדמו”ר הריי”צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים ישבו סביב שולחן רחב ידיים. בראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהםוכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ואילו אדמו”ר הריי”צ הושב בסוף השולחןולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, ולצידו שלושת השומריםוירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעוןוישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager. aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח [[סיוון]] תר"ץ]}}
היו אלה חברי ‘ועד מבקרי הדתות’ שליד המפלגה שאמרו לאדמו===המסע לארצות הברית===[[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ כי הם עסוקים כעת לבקר את דת ישראלבעת ביקורו בבולטימור, תר"צ]][[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה, תר"צ]]{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}לאחר ביקורו בארץ, ולכן הזמינו את נסע אדמו"ר הריי"צ לפתור להם כמה שאלות בדת ישראל הקשורות עם הקבלה והחסידותלביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]].
הרבי הרייהגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בבניין [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ובהמשך בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח"צ השיב בשפת האידישאית: “כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפניםי אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהוובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].
לעברו התפרץ אחד היושבים. הוא הניף את האקדח שהיה מונח מולוב[[ראש השנה]] של שנת [[תר"צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וכיוונו מול פניו וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של הרבי כשהוא אומר כי ‘צעצוע’ זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמיםחסידיו ב[[קראון הייטס]].
הרבי השיב כי צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנובמהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושםאך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.
לאחר שיחה קצרהב[[כ"ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, החל דו שיח ארוך בין הרבי לבין חוקריו. אלו הקדימו ושאלוהו האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגלבה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]]. על כך השיב כי מצד ידיעה מוחלטתבאותה התוועדות קבעו אנ"ש את השתתפותם בפעילות אגו"ח כל אחד במקומו.
החוקרים ביקשו לשכנעם באמיתותה של הדת היהודיתב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, ואם אפשר, להביאם לידי מצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצאוב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.
הרבי חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם אם אדם פשוט ייפגש ברחוב עם איש המומחה בכוכבים, ויבקשו ללמוד את תורת האסטרונומיה בו במקום, בוודאי ישיב לו ‘בוא עמי אל בית מצפה הכוכבים, ושם אלמדך את הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי’. כן הוא גם בנידון דידן - אמר ב[[י"ג כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ - אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה’, הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת; אז, כאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי, ואט אט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתוברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.
עוד שעה ארוכה נמשכה החקירה כשלאחריה שוחרר הרבי באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י"ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, וב[[כ"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ לביתופעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.
===המאסר השביעי=== ב[[י"ב טבת]] סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.
המאסר השביעי היה הקשה מכולם, בעקבות פעולותיו להחזקת הדת נאלץ אדמו"ר הריי"צ לעזוב בתחילת תרפב[[כאת [[רוסטובטבת]] לעיר לנינגרד (פטרבורג) על מנת שלא ייאסר. למרות זאת, בחצות ליל רביעי יום הסתלקותו של [[יאדמו"ד סיון תרפ"זר הזקן]] הובל התוועד הרבי הריי"צ לבית הסוהר "שפעלערנע". נחקר שעות רבות ובסיום החקירה אמר אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה שריכזו הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה)עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי) הומר גזר דין המוות לגלות של 10 שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה שוב הומר העונש לגלות של 3 שנים בעיר קסטרמהאנשים ונשים, שהחלה ב-[[ג' תמוז תרפ"ז]]וכל רבני העיר.
הגב' פישקובה שוב השתדלה אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי ביום שני [[י"ב תמוז תרפכטבת]] כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועיתלביקור קצר בוושינגטון, בישר וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלאתושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, אך כיון שזהו יום חג בקסטרמה המשרד לא הנפיק את תעודת השחרור עד ליום המחרתולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].
אדמוביום ראשון [[י"ר הריי"צ שהה ימים אחדים בלנינגרד ועבר לכפר מלחובקה כיון שהיבסקציה והג.פ.אוא שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. איימו שוב לאסור אותו. לאחר מאמצים רבים הרבי קיבל אישור יציאה לריגא (לטביה) ולמחרת שמחת תורה ה'תרפ"ח יצא מרוסיה עם משפחתושהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].
==באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור בארץ הקודש ובארהזה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י==אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לשיקגו.
ב[[ב' מנחם אב תרפ"ט]] ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל. בזמן הביקור הרבי שהה בירושלים עיר הקודש, ומשם יצא לבקר במקומות הקדושים ועוד ברחבי הארץגם בערים ס. בין השאר ביקר בקהילה היהודית בחברוןלואיס ומילוואקי, בה הייתה קהילה של חסידי חב"ד. הוא גם נכנס למערת המכפלה, למרות שליהודים היה אסור להיכנס. בוב[[ט"ז מנחם אב תרפיסיון]] נסע ברכבת למצרים, משם נסע לביקורו הראשון בארה"ב, ניפגש עם נשיא ארה"ב (הובר) וחזר ל[[ריגהתר"צ]] בהחל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[כ"א ג' תמוז תר"צ]].
==מלחמת העולם השניה==בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.
הביקור הסתיים ב[[כ"א תמוז]] [[תר"צ]], אז חזר הרבי לאירופה. בשנת [[תרצ"ג]] העתיק את מקום מגוריו מריגא עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[וורשהורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]] , בעקבות מצבו הבריאותי ועצת הרופאים, עבר בעצת הרופאים לעיירה ל[[עיירה]] [[אטוואצקאטווצק]].
מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה-ה[[שואה]], עזב את ==בפולין=={{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים אטוואצק]] ועבר לוורשה, שם עבר מבית לבית מחמת ההפגזות. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]].}}
[[אגודת חסידי חבקובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ד בארצות הבריתר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]] הצליחה ליצור קשר עם אישים במימשל האמריקאי, ואלו פנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס (איתו עמדו בקשר לימים שידעו שיבואו לאחר המלחמה) ושיכנעוהו לסייע בהברחתו של כעבור מספר שנים היגר אדמו"ר הריי"צל[[פולין]] ובפולין התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. למרות הסכנה ביקש הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=רוסיא אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ שיבריחו עוד עשרים איש מלבד בני משפחתו, ויחד עמם הוברח מוורשה דרך ברלין אל ריגהכרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר הילדסהיימר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.
ביום הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[כ"ד אדר ת"שרב]]נים-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] טס מ[[ריגאטהרה]] לשטוקהולם (שבדיה) ובב[[כברית המועצות]]. אדמו"ה אדר תר הריי"שצ גם ארגן עצרות [[תפילה]] נסע ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליג באוניית "דראטינגהאלם" לוהכריז מספר פעמים על [[ארה"בתענית ציבור]]למען יהודי רוסיה.
מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. {{הערה|בערך וורשה ישנו הרבה חומר חשוב בנושא, וכן בערך פולין תחת הכותרת: האדמו"ר הריי"צ בפולין. ו[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/index.htm ראו גם בספר תולדות חב"ד בפולין]}}.===במלחמת העולם השנייה= בארצות הברית =={{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}}[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עזב הרבי עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהייתה זו טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם". {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}. ראו גם "הארץ", 22 באוקטובר 1939, עמ' 1, בכותרת "דרישת שלום מאת האדמו"ר מלובאביץ'" [באתר עיתונות יהודית היסטורית]. }} {{הערה| ראה את פרשת ההצלה בספר Out of the inferno (היציאה מהתופת) [אנגלית] - מאת רחל אלטיין ואליעזר זקליקובסקי. "כפר חב"ד" גליונות 1008-1011. וכן ב -https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/1.htm}}.
ב[[ט' אדר תאגודת חסידי חב"שד (ארצות הברית)|טאגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' אדר שני בטבת]] [[ת"ש]] נכנסה האוניה לנמל 97 שברחוב וועסט 57 ב- הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[ניו יורקפולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור רגעים אחדים הורד כבש האוניהשלושה ימים, ממנה ירד ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ק אדמוד אדר ת"ר הריי"צ נ"ע, ועמו בני משפחתו הקרובים אליוש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).
לאחר טקס קבלת פנים חגיגי שנערך בהשתתפות אלפים, הגיע הרבי למלון גריסטון. בקבלת פנים מצומצמת יותר שנערכה במלון, הפתיע הרבי את הנוכחים באומרו: ביום שעזב אדמו"יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנר הריי"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעותצ את ריגה, שבבית הכנסת הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"עונג שבת" תיפתח מחר בעזה"י ישיבת '[[תומכי תמימים]] ליובאוויטש' באמריקה!". ד שבכל אירופה:
הרבי לא הסתפק בהכרזה זו, ואף ביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"אני מקווה להשיצ)|אגרות קודש]]|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד "ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם ידידיי אהוביי בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכללכאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים. }}
בתחילת חודש מנחם-אב נרכש בניין ביום [[770]] ברחוב איסטערן פארקווי, על מנת שישמש מקום מגורים לרבי, ובית כנסת. הרבי הריי"צ נכנס לגור ב-770 ב[[יכ"ט אלול ה אדר ת"ש]] וחנוכת הבית הייתה בנסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[כ"א אלול ת"שארצות הברית]].
בשנת ==ארצות הברית=====קבלת פנים===[[תשקובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו"אר הריי"צ מגיע לארה"ב, ת"ש]]ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת"ש]] הקים את , לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[אגודת חסידי נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה{{הערה|ראה הרב [[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודשבארצות הברית]]. הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: '''מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו"ר הריי"צ לחופי ארצות הברית''', שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 48. [https://anash.org/tes-adar-chabad-arrives-in-america/ סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו] (אנגלית) {{אנש}}}}.
בהתוועדות ליל שמחת תורה (קודם הקפות) בשנת [[תשביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם"ב]] ([[כבקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ג תשרי תשברכת שהחיינו"ב]]) הכריז על כתיבת [[ספר תורה של משיח | ספר תורה לקבלת . בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני משיח צדקנו]]. הכתיבה החלה ביום [[ב' אייר תשאדמו"ר הריי"ב]]צ. כל ההוצאות היו מחשבונו הפרטילאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, ואת הנדבות שנדבו לכתיבת הספר העביר לקופת יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[המרכז לענייני חינוךמנהטן]]", שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.
(כתיבת הספר הסתיימה בערב שבת ===ייסוד תומכי תמימים===בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[ט' שבט ה'תשאנ"לש]] עיחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "י ישיבת [[הרביתומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|הרבי מלך המשיחאני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]])יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.
המסר הראשון של הרבי עם הגיעו לארהבואו{{הערה|1=עליו חזר הרבי פעמים רבות, להרחבה, ראו '''[https://anash.org/new-book-will-give-fresh-perspective-on-americanism/ אמריקה איז נישט אנדערש]''' לקט שיחות מאדמו"ר הריי"ב הקים את רשת ישיבות צ בעריכת הרב [[תומכי תמימיםנחמן וילהלם]] ו, ניו יורק אדר תשפ"א.}}, היה ש"אמריקה אינה שונה"{{הערה|1=בשפת המקור: "אמריקה איז נישט אנדערש". ראו גם: [[אחי תמימיםhttps://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647367/ מה היה המסר הראשון של הרבי הריי"צ כשהגיע לארצות הברית?]] בארצות הברית''' {{וידפו}}}}.
בעשר שנים מאז הגיע לארצות הברית ועד להסתלקותו, עסק בהקמת ישיבות ===770===ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[תומכי תמימיםקראון הייטס]] בארצות הברית, אירופה וארץ הקודששישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. במקביל ייסד את כעבור כחודש, ביום [[כפר חבי"דט אלול ת"ש|י"ט אלול]] ושיכון חב, נכנס אדמו"ד בלודר הריי"צ לגור בבניין. כמו כן עזר לפליטי אנביום [[כ"א אלול תלהגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות]] נערכה [[חנוכת הבית]].
במהלך התוועדויות שערך האדמו[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ החסידים נהגו לנגן את [[ניגון הבינוניאגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין] שחיבר החסיד ר' ], [[אהרון חריטונובתולדות חב"ד בארצות הברית]]}}.
==קבלת האזרחות=ספר תורה של משיח===ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] תש"ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.
==הצלת יהודים בשואה==בשנות מלחמת העולם השנייה, עסק הרבי הריי"צ רבות בהצלתם של יהודים מאירופה הבוערת והבאתם לארצות החופש, משלוח חבילות מזון ליהודים באירופה, הצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים מאירופה, וכן הצלת האדמו"רים מגור ומבעלז מן התופת, ועוד {{הערה| אודות פעולות ההצלה והעזרה, ראו: הרב [[שלום דובער לוין]] [[תולדות חב"ד בארצות הברית]], https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/4.htm [תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. וראה גם שם עמ' רפה ואילך אודות הצלת תלמידי תו"ת.]}}.  ===הצלת שבדיה===פעילות מיוחדת בוצעה דרך [[שבדיה]] שהיתה מדינה נייטרלית, ובה פעלו כל שנות המלחמה מספר רבנים ועסקנים ובהם הרבנים החב"דיים - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]] אשר היו מעורבים בהצלת אדמו"ר הריי"צ, בהצלת אנ"ש והתמימים, הצלת ספרית אדמו"ר הריי"צ ועוד. ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט וראה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]]}}. ===הצלת ילדי הולנד===בשנת [[תש"ח]] פעל ל[[הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד]] ב[[מלחמת עולם השנייה]] אצל משפחות גויות מאמצות, ולהעבירם למשפחות יהודיות{{הערה| הרב [[שלום דובער לוין]], תשורה לוין תשס"ז - הצלת ילדי ישראל בימי המלחמה}} ===הקמת תו"ת בארה"ב ובאה"ק===בעשר השנים בהן חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה בהרחבה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ראשון. הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}. ===מייסד כפר חב"ד===ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]]}}. ===ניגון הבינוני===בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע"פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו"ר הריי"צ.}}. ===קבלת האזרחות===[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]ביום חמישי [[ט"ז אדר באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיע הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארה"ב לביתו של הרבי ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. באותה הזדמנות קיבל גם קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי שליט]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"אר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}. המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד]]י משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] אזרחותהובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הרבנית נחמה דינההפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]]ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}}}.
==הסתלקותו==
כל שנותיו [[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]אדמו"ר הריי"צ סבל ממחלות וייסורים, ומשנת [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ לערך החל לסבול ]], כתוצאה ממחלה קשה, שגרמה לו קשיים בהליכה דיבור ועודגברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו {{הערה|ראו במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שנדפס ב:אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ג, במבוא, עמ' 8-7.}}. הסתלק באופן פתאומי, בביום [[י' שבט ]] [[תש"י]] , שבת קודש פרשת בא , בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]].ההלוייה התקיימה בהשתתפות אלפים רביםלמחרת, ביום ראשון י"א שבט. מנוחתו כבוד באוהל שבבית החיים , התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהורחב ושופץ במהלך השנים.
==מוסדות על שמו=מרוקו===אדמו"ר הריי"צ המשיך את פעולות אביו אדמו"ר הרש"ב בקרב היהודים ה[[יהדות ספרד|ספרדים]], באמצעות שלוחים ל[[גרוזיה]] ו[[אוזבקיסטן]].
לאחר זמן קצר לפני הסתלקותו, שיגר [[אדמו"ר שליטהריי"אצ יזם שליחות ב[[מרוקו]], ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] שלוחים את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], שם נוסדו לייסד מוסדות בשם תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ.
===רשת בתי הספר על שם אדמו"ר הריי"צ===בשנת [[תשי"ב ]] הורה הרבי להרב לר' [[זושא וילימובסקי]] ע"ה לייסד בארה"ק בארץ ישראל רשת מוסדות חינוך כמו שייסדו דומה למה שהקימו במרוקו ע"ש כ"ק אדמו"ר הריי"צ ונקראו "בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.
במשך השנים===מנהגי הילולת אדמו"ר הריי"צ===ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, נקראו מוסדות רבים על שמופי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.
==משפחתו==
* בתו, [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].
* בתו, הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].
* בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי"ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי"ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מאדמו"ר הריי"צ במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.
==ספריו=={{ערך מורחב|ספרי אדמו"ר הריי"צ}}[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]אדמו"ר הריי"צ הִרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]].*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]].*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]].*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]].*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו"ר הצ"צ]] עם ה[[משכילים]].*קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על ידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים'בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-5 כרכים.*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.*'אביו:''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים אהל יוסף יצחק]]{{הערה|חלק א' וחלקים קטנים מחלקים ב' וג' לא נדפסו שם (על פי המבואר בהקדמה), וראה ספר התולדות אדמו"ר הרשהריי"ב]]צ חלק ד' עמ' 323 ובהקדמה הנ"ל.}}.
==ראו גם==*[[האוהל]]*[[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]] ==לקריאה נוספת==הרב [[שניאור זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א, פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].* אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 138–139, באתר HebrewBooks.*הרב [[מנחם זיגלבוים]], '''אסתלק יקרא''', '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''' עמוד 207*הרב [[יוסף יצחק גרינברג]] והרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], [[ימי בראשית]], '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''', כולל זכרונות, מסמכים וקטעי עיתונות*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק יב - '''אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד''', פרק טו - '''אדמו"ר הריי"צ במאסר'''*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.*'''הנסיך השישי''' - הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].*'''[[חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק יד הצלת אדמו"ר הריי"צ*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - הרב [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].*יוזמת השליחות במרוקו: הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.*'''אלבום במסתרים''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].*'''חזיונות שמים''', ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן תש"פ עמוד 38*'''כשהרבי מחייך''', [[שבועון בית משיח]] ט' שבט תשפ"א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'*'''הנסיך השישי במאבק למען טובת ישראל''', הרב [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1293 ע' 38-43.*'''מנהל פועל''', הרב שלמה ברדה, גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע'54-65.*''אמו'מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש''' - [[שבועון בית משיח]] 239. *הרב ישראל זיסל דבורץ, '''זכרונות מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש''', [[שבועון בית משיח]] 885*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]] - אודות הצלת אדמו"ר הריי"צ בשואה, פעילותו הרב-תחומית להצלה וסיוע בתקופת השואה, פעילות רוחנית בימי השואה ==קישורים חיצוניים=={{טורים|תוכן====תולדות חיים===;ילדות*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 נשמה ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[[הרבנית שטערנא שרהמנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*הרב וההיסטוריון דב לוקאץ', '''[https://anash.org/watch-a-life-of-heroism-mesirus-nefesh-and-miracles/ חיי גבורה מסירות נפש וניסים]''', סקירת פעילותו והצלתו של אדמו"ר הריי"צ ברוסיה הקומניסטית, בוורשה הנאצית ובארצות הברית {{אנש}} (אנגלית) - וידאו, ומסמך מוער
;נישואין*[[מנחם זיגלבוים]], '''רעיתו[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[הרבנית נחמה דינהנישואין]]של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
'''בנותיו;המאסר והגאולה ([[י"ב-י"ג תמוז]])*[http:''' //www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]]. {{PDF|}} {{COL|}}*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב"ד|}}*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חבד בישראל|}}*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]". {{PDF|}} {{COL|}}*[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]". {{אינפו|}}
*מרת חנה, בעלה הרב ;בתקופת ה[[שמריהו גוראריהשואה]]. *[[הרבנית חיה מושקאזלמן רודרמן]], בעלה '''[[אדמו"ר שליט"א]http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת].''' {{אינפו}} *[[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינאשניאור זלמן ברגר]], בעלה הרב '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*'''[מנחם מענדל הורנשטיין]http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה].''' {{בית משיח}}
;הביקור בארץ הקודש*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=ראו גםgoto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח. {{בית משיח|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] (יידיש) {{PDF|}} *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח]. {{אינפו|}} *אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ. {{אינפו|}} *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור]. {{אינפו|}}
;הסתלקות* '''[[https:קטגוריה//col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: ספרי אדמו"ר מסע ההלוויה של הרבי הריי"צ|ספרי אדמו]''' {{וידאו}}{{COL}}*[[הלל זלצמן]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ר הרייד שבט תש"צי], [[שבועון בית משיח]]- {{אינפו}} * [[מנחם זיגלבוים]], '''[http:קטגוריה//old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013) *[https: ניגוני אדמו//col.org.il/news/160094 מה שסיפר השוטר הגוי בהלוויה של הרבי הריי"ר צ{{COL}}]===שונות===;אודיו*[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_36.htmlניגון אך לאלוקים בהתוועדות הרבי הריי"צ|ניגוני אדמו"ר ] - מתוך אתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}*[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_12.htmlניגון דביקות בהתוועדות הרבי הריי"צ] - מתוך אתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
;ספריו*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=לקריאה נוספת1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס {{הב}}*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס. {{הב}}*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ"ט]] וכן תרצ"ב-תרצ"ג, באתר ספרית חב"ד {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס. {{הב}}*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס. {{הב}}*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים) {{הב}}
;תמונות*[[ספר תולדות https://www.rebbedrive.com/freirdiker-rebbe גלריית תמונות של אדמו"ר הריי"צ]- {{רבי דרייב}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ]- {{אינפו}}. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[מסע הרבי לארץ הקודש]http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ]{{אינפו}}{{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} * '''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_11.html גלרייה ענקית ונדירה של הרבי הריי"צ • בלעדי]''', באתר '[[הנסיך השישילחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
==קישורים חיצוניים==;עיתונות:*'''[https://col.org.il/news/131961 כשעיתון הארץ פירסם ראיון עם אדמו"ר הריי"ץ • היסטורי]''' {{COL}}
;סיפורים*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 סדרה המתעדת את ילדותו[נתן אברהם]]*, [http://wwwold2.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]*[http://wwwih.chabad.info/bm/index.php?magazineurl=bm_&status=goto_idarticle_he&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר 66535 כשהרבי הריי"צ בארץ ישראלהופיע בחלום לילדה בת 11]*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ על ביקור אדמו[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ר הרייח אייר תשפ"צ בארץ ישראל]ג}}
{{סדרה|הקודם=[;לדמותו*[https://chabadpedia.co.il/images/6/60/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%A4%D7%92.pdf התמים גיליון מט עמוד 46-55 - אדמו"ר הרשהריי"בצ אבי עולם הישיבות]*[[מנחם ברונפמן]|הבא=], '''[[אדמו"ר שליטhttp://www.alysefer.com/הרבי-הרייצ-סיפורה-של-רוח-שלא-נכנעה/ מדוע בעיני הרבי הריי"אצ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הרש"ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ב' בניסן]] [[תר"פ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
{{מנין כריתת הברית}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"י]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
[https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JicGVQSnlLRWlVVzQ?resourcekey=0-p9YDaLJt6pg1vrs5bvQCdg מאות תמונות של הרבי הריי"צ זי"ע]
825

עריכות