שינויים

|תמונה=[[תמונה:אדמור הרייצ - תמונה קטנההרייץ.jpg|250px|אדמו"ר הריי"צ]]

|תאריך פטירההסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש"י]]|מקום פטירההסתלקות=[[ארצות הברית]]|מקום פעילות=[[רוסיה]] , [[פולין]], [[לטביה]] ו[[ניו יורק]]

|רבותיו=אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]|תלמידיו=כלל חסידי חב"ד|חיבוריו=מאמרים, שיחות, אגרות קודש|השתייכות=[[חסידות אדמו"רי חב"ד]]

'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' ([[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא ה[[אדמוהאדמו"ר]] השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו , בנו של [[הרבי שליט"א]] מ[[ליובאוויטש]]. נולד ביום [[י"ב בתמוז]] שנת [[תר"מ]] לה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. וחמיו של [[הסתלקהרבי]] במ[[יום השבתליובאוויטש]], . מנוחתו כבוד ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"יהאוהל|אוהל]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהלבית עלמין|אוהלבית העלמין]] בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

==ביוגרפיהילדותו=={{ערך מורחב|ערך=[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הרבי הריי"צ בצעירותובילדותו וצעירותו]]}}

ביום אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]], נולד רבי יוסף יצחק. היה זה לאחר שבשנת להוריו [[תרלאדמו"ר הרש"הב]] נישאו הוריו, ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב ומרת )|שטערנא שרה]], נישאו ב[[י"א אלול]] [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבניםבילדים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשכשסבו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את הנשים והבנותנשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, שכח לברך התקרית ציערה מאד את בנו וכלתואמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], דבר שגרם לכלתו צער רב. בסופו של דבר הוא בירך אותהועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, אך הדבר לא הפיג את צערה. היא נכנסה לחדרה כשהיא מהרהרת , והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם נפקדהזכתה להפקד בילדים, על בדידותה ועל ששכחו לברך אותה. בעקבות כך פרצה בבכי ונרדמהשנשכחה בברכות. בחלומה תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימו שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה מרת שטערנא היא , סיפרה לאביה, לחמיה [[אדמו"ר המהר"ש]], על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו"ר האמצעי]] וואבי סבו [[אדמו"ר הזקן]].

כדי שמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה . . ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר {{הערת שולייםהערה|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימות הרבי הוא השמיט את וברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ הושמטה המילה "רבי".

===ילדותו===בילדותו למד במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר הריימהר"צ אצל ר' ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[שמואל בצלאל שעפטילמאמר]]. בזמנו הפנוי בילה רבות עם סבתו, מרת סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסוןד' בבות]]. בעקבות כך שמע ממנה סיפורים רבים על תולדות החסידות והחסידים. ביום י"א תמוז בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[תרנת"אש]], בהיותו בגיל אחת עשרה, הורה לו אביו שיתחיל להניח תפילין של רש"י עם ברכה (התפילין היו של אדמו"ר המהר"ש). בהוראת אביו, נעשתה פעולה זו מבלי שידעו על כך אנשים ולאחר שהיה מניח את התפילין היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבוריתעמ' 14}}.

===נישואיוילדותו וחינוכו===לקראת שידוכיו הוצעו לאדמואת חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול [[אדמו"ר הרייהרש"צ שתי הצעותב]], אשר העניק לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אחת ממשפחה עשירה והאחרת ממשפחה מאוד ענייהאביו נהג לספר לו סיפורים רבים, שאפילו ונהג לחדד אצלו את הוצאות החתונה לא היה באפשרותם להשיגהזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. הרבנית רבקה סברה שיש להיענות להצעה העשירה, אך בשנת [[תרמ"ד]] הוכנס אדמו"ר הרשהריי"ב ורעייתו העדיפו את המשפחה הענייהצ לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, שהייתה נינה של אדמו"ר הצמח צדק. לבסוף הוחלט שכמו שהיה בנישואי יצחק ורבקה שההורים אמרו "ונשאלה ' יקותיאל לימד את פיה"{{מקור}}, גם כאן הם יציגו בפני אדמו"ר הריי"צ את שתי ההצעות ושיכריע בעצמוה[[א"ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב"ד]]. בשנת [[תרמ"ה]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ השיב: לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת [[תרמ"הרי באותה פרשה עצמה נאמר ו]] החל [[אדמו"ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אביר הרש"{{מקור}}ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.

אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ"ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו"ר הריי"צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון. שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]]. בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את ה[[רשב"ץ]] למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת [[תר"ס]], אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים. אביו [[הרבי הרש"ב]] היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו. את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. בצעירותו היה אדמו"ר הריי"צ חוזר משניות בעל פה בעידודו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], את המשניות שהיה יודע בעל פה היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין מייטין]] 'הבוחן'. עד לשנת [[תרנ"א]] היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]]. באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ"ב]] התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן{{הערה|אודות תקופת ילדותו פורסם בהרחבה בסדרת הנסיך השישי בעריכת [[מנחם זיגלבוים]] ב[[שבועון בית משיח]]. בתום הסדרה, החומר הודפס כספר}}. ===בר מצווה=== בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו כיצד עליו להתנהג שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. חודשיים לפני הבר מצווה, ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים. ===צעירותו===לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ"ו]] וב[[תרנ"ח]]. החל משנת [[תרנ"ה]] עד שנת [[תר"ס]], היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו. ===מסעות הרבי הריי"צ בילדותו=======[[מסע יאלטא]]===={{ערך מורחב|מסע יאלטא}}בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו. ====המסע למוזניקס (תרנ"א)====בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך ל[[ליובאוויטש]]. ====הנסיעה לאליווקא====בשנת [[תרנ"ה]] יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ב[[י"א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]]{{הערה|על המסעות ראה בהרחבה בספר הנסיך השישי}}. ==נישואיו=====קישורי התנאים===[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו{{הערה|זאת התמונה הראשונה שלו}}]]לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק [[נדוניה‎]] גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה"ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172]). הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}. התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים. אדמו"ר הריי"צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז"א]], במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י"א תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה ל[[ליובאוויטש]]. עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]. הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}. ===בין קישורי התנאים לחתונה=== ב[[ט"ז אב]] [[תרנ"ו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ"ה אב]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, שיחת [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י"ג), סעיף י"א.}}. בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה. ===החתונה===ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה בעיירה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל ]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב ]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב לגם אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

===מנהל תומכי תמימים===מיד לאחר השבע ברכות של אדמוביום שלישי [[י"ר הריי"צ, בו הודיע ז אלול]] בחר אדמו"ר הרש"ב על פתיחת ישיבת בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. ביום [[י"ד אייר תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד ואדמוהחדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ נאסר. ביום {{הערה|הרב [[כ"ג אייר תרס"בזלמן הרצל]], לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשע. בשנת ה'תרס"ו לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים}}.

==מנהל תומכי תמימים==מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ"ח]], מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. בעת כהונת אדמו"ר הריי"צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים נאסר מספר פעמים והיה מקרה שהישיבה נסגרה: ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרעתרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]]. ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ. במשך השנים היה אדמו"ר הריי"צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"גב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט{{הערה| על קורות תומכי תמימים בליובאטויטש, ראה בהרחבה ב[[ליובאוויטש וחייליה]] }}. ==פעולותיו למען יהודי רוסיה==באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה חבר בוועדת צריך אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו. בשנת [[תרס"ד]] - [[תרס"ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] סייע לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] לתמוך ביהודים שנלחמו בחזית רוסיה-יפן, ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]]. אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו"ר הריי"צ פעל בשתדלנות כדי לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים. בשנת [[תר"ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם תר"ע]] ובשנת [[תרע"ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס, בפרשיית עלילת הדם.

ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב ]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' רבי יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד ]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים ]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח ]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע{{הערת שולייםהערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו. ===התקשרות=== אדמו"ר הריי"צ היה מוכר מקרוב לחסידים, מתקופת לימודיהם בישיבת תומכי תמימים בליובאוועטש בהנהלת המנהל בן הרבי וחסידים אחרים הכירו מביקוריהם בחצר הרבי. ואילו העוסקים במוסדות ופעילות חב"דית או ציבורית כללית, היו בקשר תדיר עם בן הרבי, אשר היה יד ימינו של אביו הרבי הרש"ב במשך השנים. חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שבערי רוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב"ד]].  ====כתבי התקשרות==== כתבי התקשרות נשלחו מקהילות חב"ד במרכזיות באותה תקופה כמו: [[מוסקבה]], [[אודסה]], [[פולטבה]], [[ניקולייב]], [[חרקוב]] ועוד.  פרטי כתבי ההתקשרות לא היו ידועים כלל במשך השנים ורק כעבור כתשעים שנה פורסמו מספר כתבי התקשרות ב[[שבועון בית משיח]] ובכל "כתב" עשרות חסידים מבקשים ומפצירים מאדמו"ר הריי"צ לקבל את עול הנשיאות והחותמים מתחייבים לציית להוראותיו ולהתקשר איליו {{הערה|כתבי ההתקשרות פורסמו על ידי הרב יעקב חזן ב[[שבועון בית משיח]] ובהוספות לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טו}}.  ====מקבל הנשיאות====אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות חסידות חב"ד. כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר הריימהר"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערת שוליים|ש; הסתגר בחדר ה[[מאמריחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[דא"חהסתלקות]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיאוקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.

בשנת האבילות נהג אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתקלות אדמוחיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר מהרהריי"ש; הסתגר בחדר היחידות של צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו ומאידך עודד וניחם את כולם(שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח.

אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר בחודש תמוז תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערת שולייםהערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.

כשהיה אדמו"ר הריי"צ צעירבגיל אחת עשרה, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהרתרנ"ש)|רבקה שניאורסוןא]], הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה"ת אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ' 109. הנסיך השישי}}. [[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, [[ריגא]] תרפ"ט]]

ביום רביעי [[ז' אייר באייר]] שנת [[תרס"ב]], אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי (- אדמו"ר הריי"צ).

ביום שני [[י"ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.

למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "[[אזרח נכבד לדורותיו]]" {{הערה|תואר זה קיבל אדמו"ר הריי"צ בגלל אבי-סבו [[אדמו"ר הצ"צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה תשע9-עשר 10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.

אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא , וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.

===המאסר השלישי==={{הערה|ראו [[תמונהשבועון בית משיח]] גליון י' טבת תשפ"א עמוד 36:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית '''נשיא בישראל בתא הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]'.}}===ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר חקירותהחקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד החדרים ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.

על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעינים בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.

[[קובץ:בית הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערת שולייםהערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}} . על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. כותב אדמו"ר הריי"צ כותב על מאסר מאסרו זה{{מקור}}ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".

בחודש ב[[חודש שבט ]] [[תרע"ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

[[קובץ:דירת הרבי הרייצ.jpg|250px||ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[לנינגרד]] (קומה 3)]]בקיץ שנת [[תר"פ]], בעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז [[שליח ציבור ]] בשנת האבלות על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את טליתו ותפיליו [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את המשניות ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר , ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי לא אזוז מהפרינציפים מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערת שולייםהערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ: "{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם". }}

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה’ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בהגיעו לארצות הברית, [[ת"ש]]]]{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הרבי הריי"צ]]}}בתחילת שנת תרפ"ד, עזב [[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר ללנינגרד (פטרבורג), על מנת שלא ייאסר בעקבות פעולותיו להחזקת הדת.

בחצות ליל רביעי ====רקע====בתחילת שנת [[יתרפ"ד סיון תרפ"ז]] פרצו אנשי הקפעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות.גאדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד.ב. לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: באותה תקופה נסע אדמו"בתוך 24 שעות תומת בירייה!ר הריי". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב צ ל[[מרדכי דוביןמוסקבה]] (חבר פרלמנט מלטבייה)במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"דולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יוהריי"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמהצ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג' בתמוזבאייר]] [[בשנת תרפ"ז]] שוחרר ד, עזב אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמהאת [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[לנינגרד]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.

====המאסר====[[חסידקובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]י חבכעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[מענדל פוטרפסט"ו בסיון]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנתרפ"בז]] כינה פרצו אנשי ה[[הרביק.ג.ב.]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל''' תמוזק.ג.ב.'''}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על ילביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך יבתוך 24 שעות תומת בירייה!"ב תמוז{{הערה|ראה בס' . בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[שערי המועדיםמרדכי דובין]] ל(חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[חודש תמוזג' בתמוז]] בפרקו, ועוד.}}תרפ"ז שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.

הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר הריי' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[תרפ"זחודש תמוז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועיתבפרקו, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלאועוד. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק להמחרת}}.

הגב' פישקובה{{הבהרה}} המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[כי"ד בתשריב בתמוז]] שנת [[תרפ"חז]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגהכשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, ולאחר זמן ייסד הנפיק המשרד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]]תעודת השחרור רק למחרת.

==עסקנותו==[[קובץ:קול קוראאדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקימלחובקה]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיהליד מוסקבה.]]כשהגיע לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הבריתלטביה]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב וביום [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך יכ"ד אגרת ה'ריחבתשרי].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב שנת [[ישראל מאיר הכהןתרפ"ח]], הרב ד"ר יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב ב[[מאיר היילדסמרריגה]], הרב וכעבור ימים ספורים הצטרף אליו חתנו [[אברהם יצחק קוקהרבי]] והרב . ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[יוסף חיים זוננפלדתומכי תמימים גוסטינא]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. בריגה אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] עולמית פעל גדולות ונצורות בענייני הכלל בכלל ובפרט למען יהודי רוסיה. הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]הסובייטית.

===ביקורו בארץ בישראל==={{בעריכה}}ביום [[ב' מנחם אב תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בשמחת תורה לרגל היציאה המתקרבת, הגיעו המוני חסידים לבית הרבי ב[[ארץ ישראללנינגרד]]. תחילה ביקר ב[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ. כמו כן, ביקר במספר עריםכדי להיפרד, ולאחר שמחת תורה עלה על רכבת היוצאת מרוסיה, בין השאר בקהילת החב"דית שהייתה באותה תקופה ב[[חברון]]. הוא גם השיג אישור מיוחד להיכנס למערת המכפלהבנוכחות אלפי חסידים שהגיעו לתחנת הרכבת כדי ללוות את הרבי טרם צאתו מרוסיה, למרות שליהודים היה אסור להיכנס. ב[[ט"ז מנחם אב תרפ"ט]] נסע ברכבת למצרים ומשם נסע לארצות הברית. בארצות הברית נפגש עם נשיא [[ארצות הברית]] דאזביודעם שמעתה והלאה, מר הובר וב[[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]] חזר ל[[ריגה]]כמעט ולא יהיה קשר ביניהם בגלל השלטון הקומוניסטי.

בב' ===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[מנחם אבפולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לוורשה ביום [[תרפכ"טח בשבט]] הגיע [[אדמו"ר הרייתרפ"צח]] לביקורו הראשון בושהה בפולין וב[[ארץ ישראלליטא]] על מנת להשתטח את קברי [[צדיק]]ים, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חבבמשך שבועיים ובמהלך הביקור נערכה התוועדות פורים בהשתתפות מאות יהודים ובהם אנ"ד]] שנבצר ממנוש והתמימים{{הערת שולייםהערה|ממכתב אדמוספר השיחות תרפ"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש . . והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו ית', אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו באה"ק תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועותח במבוא ובשיחות פורים תרפ".ח}}.

מרכז ===ביקורו בארץ ישראל==={{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}{{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] הקוראת לקבל את פני הרבי הריי"צ בבואו ל[[ירושלים]]}}ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה בירושלים, מלבד זאת ביקר בקהילה החבלהשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"דית בק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[חברוןרחמים]]רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. הוא אף זכה בזכות מיוחדת להיכנס למערת המכפלהבזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש. כמו כן ביקר בעפולה. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, טבריהאעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, צפתזמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, מירון, חברון, תל אביב, בני ברק ופתח תקוההנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.

ביום בעת ביקורו בארץ הקודש פגש רבנים חשובים ובהם את גאב"ד ירושלים הרב [[ט"ז במנחם אביוסף חיים זוננפלד]] והרב הראשי לארץ הקודש הרב [[תרפ"טאברהם יצחק הכהן קוק]] סיים את הביקור והוא נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לארצות הברית.

מיד לאחר ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור יצא יומן ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד מהביקור, וכעבור שנים תועד הביקור בספר מסע הרבי בארץ הקודששהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים.כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:

רשימה קצרה שכתב בזמנו אחד מראשי חב{{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ד בחברון, הרב ש.זה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה. קלונסקי:}}

אדמו"...בחודש מנר הריי"א תרפצ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ט, שבועות מספר לפני הטבח שהיה בחברוןד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], הגיע לארץ משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור הרב הצדיק מרן ר' יוסף יצחק שניאורסאהן זצוק"לב[[ארצות הברית]].

הקדוש ר' אליעזר דן סלונים קיבל על עצמו לתכנן את שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ"ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו של הרבי בחברון, הן במערת המכפלה והן בשאר המקומות הקדושים שם. כידוע, היתה הכניסה למסגד העומד על מערת המכפלה אסורה גם על היהודים וגם כפי שכתב על הנוצרים מחמת "טומאתם". אולם אליעזר סלונים, שהיו לו קשרים טובים בחוגי השילטון הערבי שבחברון, הצליח להשיג רישיון מיוחד לביקור בתוך הבניין והמסגד בעבור הרבי ושלושה מלווים עימו.כך:

בצאת הרבי לחברון נלווינו אליו לסיור. בהגיענו לחברון באנו למלון אשר מחוץ לעיר. רוב תושבי חברון הקבילו פנינו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, ובצאתנו מן המלוןוכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ליוונו קהל היהודים ובתוכם תלמידי הישיבה "כנסת ולדאבון לב כל ישראל" שבחברון, בדרכנו לעיר העתיקה. השיירה עברה כולה דרך הכביש החיצוני, ולבבי קרה לא דרך השוק והחנויות, אל מערת המכפלה. התוכנית היתה להיכנס למערה בעד "שער יעקב", עלינו את אשר בו היתה הכניסה אסורה ליהודים לחלוטיןקרה, ולצאת בעד "שער אברהם"וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, הכניסה הידועה עם המדרגות ווישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"שבע המדרגותח [[סיוון]] תר" המותרות בעלייה ליהודים.ץ]}}

בהגיענו ל===המסע לארצות הברית===[[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|250px|אדמו"שער יעקבר הריי"צ בעת ביקורו בבולטימור, חיכתה לנו שם משלחת מנכבדי הערבים שבחברון, אשר באו במיוחד לבקשתו של אליעזר דן סלונים, שהיה אז מנהל בנק אפתר"ק בחברוןצ]][[קובץ:פילדלפיה תרצ. הם קידמו את פנינו – שבעת בעלי הרישיונות: הרבי מליובאוויטש, חתנו jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר' ש' גור-אריההריי"צ בביקורו בפילדלפיה, הרב יעקב יוסף סלונים רבה של חברוןתר"צ]]{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו"ר' אליעזר דן סלוניםהריי"צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], ר' ישראל ור' יצחק דבורץ ואנוכי – הם נתנו לרבי סנדלי עור מיוחדיםלפי בקשת חסידיו שם, שלמעשה היו רק סוליות עור ולהן שרוכים כדי לקושרם מעל נעלינו, וזאת למען לא נהיה נאלצים לחלץ את מנעלינו לפי הנהוג והמקובלהביקור החל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]].

נכנסנו למקום קברי האבותהרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בבניין [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ובהמשך בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. עברנו ליד המצבות שהיו מכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכיות רקומות בפרחים ועטורות בגדיליחמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-זהב14 ב[[ברוקלין]]. מלווינו הערבים הסבירו לנו על קברו של מי עומדת מצבה באסיפה זו ואחרת. ליד מצבתם של אברהם ושרה, הראו לנו פתח של בור המוביל למערה שמתחתהחל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובתוכו תלויה מנורת שמן דולקת כנר תמידובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].

בראש הלך ב[[ראש השנה]] של שנת [[תר"צ]] שהה הרבי וכולו שקוע במחשבות ובהירהוריםבשכונת בראנזוויל, דומה היה כל העת שעיניו עצומות ושפתיו נעו כל העת. היה מופלא הדבר לראותו צועד, בראש כולם, כאשר מלוויו, הן הערבים והן היהודים, מהלכים בלאט אחריו, ועובר ופונה פעם ימינה ופעם שמאלה כמי שנהירין לו שבילי המערה כשבילי ביתווב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].

כך עבר הביקור במערה, ללא דיבור ואף לא בלחש. התרגשותנו היתה רבה, עד שהגענו לבמהלך החודש נסע אדמו"שער אברהםר הריי" וממנו ירדנו במדרגות הרבות צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד שהגענו למדרגה השביעית – אותה מדרגה שאחב"י היו מורשים לעלות עדיה בלבד, ויצאנו"לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.

ביום ט"ז [[מנחם אב]] בשנת [[תרפ"ט]], סיים כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] את ביקורו ב[[ארץ הקודשא' כסלו|ראש חודש]], ויצא ברכבת למצריים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]]. טקס הפרידה החל ב[[תל אביבכסלו]]התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, ממנה יצאה בלווית ה[[חסידים]] לתחנת הרכבת בוב[[לודי' כסלו]]. הנהלת הרכבת עשתה סידורים מיוחדים על מנת לאפשר לאדמו"ר הריי"צ לשהות עם המלווים בתחנת הרכבתהתוועד בשכונת ברונקס.

כך נכתב ביומן שנרשם על ידי אחד החסדים באותם הימים: "... בשעה 10:00 יצא הרבי את תל אביב לעבר תחנת הרכבת ב[[לודי"ג כסלו]]. שיירת המלווים מונה 15 אוטובסים ובכל אחד כעשרים איש מנגנים [[ניגון|ניגונים]] חסידיים והאנשים ברחוב עומדים ומתפלאים. בתחנת הרכבת בלוד התאספו כחמש מאות איש שבאו מ[נסע אדמו"ר הריי"צ ברכבת מניו יורק ל[ירושלים]], [[חברוןפילדלפיה]], [[צפת]] טבריא ופתח תקוה. הנהלת הרכבת הכינה אולם גדול שם המתין הרבי לרכבת היוצאת למצריםשבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. הקהל הרב נדחק לתוך האולם ורבים נאלצו להשאר בחוץאנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.

אחרי שהות קצרה באולם יצא הרבי לעבר הרכבת. הרבי נעמד עוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על המדריגה העליונה מצבם של הרכבתיהודי רוסיה, כך שיכול היה לראות את כל הקהל, הוא פנה לקהל ואמר: ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י"ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכהצ, ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה וב[[מאמרכ"ב כסלו]] ארוך - דנסע אדמו"ה אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכהר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.

כב[[י"ק ב טבת]] סיים אדמו"ר מוהרייהריי"צ בירך את כל הקהל והקהל ענה לו בברכהביקורו בעיר, ונפרדו בשמחה רבה, והרכבת יצאה לדרךונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.

קבוצה גדולה של מלוים ובראשם רבני וזקני חבב[[כ"ד נסעה ללוות את הרבי עד תחנת הרכבת בטבת]], יום הסתלקותו של [[רחובותאדמו"ר הזקן]]התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.

הרבי נסע ברכבת למצרים ומשם נסע לביקורו בארצות הבריתביום שני [[כ"ז טבת]] יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].

בזמן שהותו של ביום ראשון [[י"א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בארצנו הקדושה, היה מרוגש בקרב היהודים החרדים על דבר ה', רוח אצילית והוד קודש, וכשיצא -5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי את ארצנו הקדושה, הורגש כי פנה זיוהשהה בעיר במשך כחודשיים, פנה הודה ופנה הדרהבהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]]. אולם הרושם שנחרת עמוק בלב לא ימחה לעולם ... "

== לקריאה נוספת ==*באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[דוד זאב רוטנברגט' אדר]]למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, '''ולמחרת ב[[מסע הרבי לארץ הקודשי' אדר]]אמר מאמר ''ויבא עמלק', הוצאת [[אשביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ל - כפר חבר הריי"ד]]צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, [[תשנוביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"ז]]צ לשיקגו.

==קישורים חיצוניים==הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, וב[[י"ט סיון]] [[תר"צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[ג' תמוז]].*[http://chabadבדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו.info/indexמשם הוא נסע לניו יורק.php?url=article_he&id=47608 סקירת  הביקור בעיתון בית משיחהסתיים ב[[כ"א תמוז]*] [[http://chabadתר"צ]], אז חזר הרבי לאירופה.info/index.php?url=article_he&id=6739 עיתון הארץ בכתבה על הביקורבשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותי ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]]*[http://chabad.info/index[אטווצק]].php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור]

===ביקורו בארצות הברית=בפולין==[[תמונה:אדמור הרייצ (ביקור).jpg{{ערך מורחב|left|thumb|250px|אדמו"ר הריי"צ (משמאל) וחתנו ר' ערך=[[שמריהו גוראריה]] (מימין) מתקבלים בבולטימור על ידי ראש העירייה דאז, מר ברונינגתומכי תמימים אטוואצק]]}}

ביום [[יקובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"ב באלולצ, [[החפץ חיים]] שנת ורבי [[תרפ"טחיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]] הגיע כעבור מספר שנים היגר אדמו"ר הריי"צ לביקור בארצות הבריתל[[פולין]] ובפולין התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. המונים ובראשם הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ועסקניםואישי ציבור מ[[אירופה]], קיבלו את פניו בנמל עם בואו. מהנמל נסע אדמו"ר הריי"צ לביתו של הרב מ[[ארץ ישראל]] ומ[[אליהו ייאכיל סימפסוןארצות הברית]], מראשי במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אגודת חסידי חב"דאליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary. בהמשך עבר לבית מרווח יותר שנשכר עבורוorg/books/default. במהלך שהותו בארצות הברית, ביקר aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=רוסיא אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, בין היתר, במלוואקיכרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[בולטימורחיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[שיקאגוישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[דטרויטמאיר הילדסהיימר]], הרב [[סנט לואיסאברהם יצחק קוק]] ווהרב [[ניו יורקיוסף חיים זוננפלד]]. ביקורו הסתיים ביום [[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]]וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

ביקור זה מכונה "ביקור תר"צהכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב]]נים-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו" ובמהלכו, חיזק הרבי ר הריי"צ את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב"ד בפרטגם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.

מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. {{הערה|בערך וורשה ישנו הרבה חומר חשוב בנושא, וכן בערך פולין תחת הכותרת: האדמו"ר הריי"צ בפולין. ו[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/index.htm ראו גם בספר תולדות חב"ד בפולין]}}.===במלחמת העולם השניההשנייה==={{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}}[[קובץ:קבלת אזרחותעיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמוהשבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר הריימליובאוויטש בריא ושלם"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים (גיליון מ[[אדמו"ר שליט"אד' בכסלו]] נראה עומד בצד ימין). שנת [[תשת"טש]]]]בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[וורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה [[אטוואצק]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניההשנייה]], הוא עזב הרבי עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשהורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהייתה זו טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם". {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}. ראו גם "הארץ", 22 באוקטובר 1939, עמ' 1, בכותרת "דרישת שלום מאת האדמו"ר מלובאביץ'" [באתר עיתונות יהודית היסטורית]. }} {{הערה| ראה את פרשת ההצלה בספר Out of the inferno (היציאה מהתופת) [אנגלית] - מאת רחל אלטיין ואליעזר זקליקובסקי. "כפר חב"ד" גליונות 1008-1011. וכן ב -https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/1.htm}}. ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים במימשל בממשל האמריקאי , שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס , שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיהשוודיה).

|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר באה"ק ב[[ארץ הקודש]] ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו . . על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. האהבה ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.

===קבלת פנים===[[קובץ:הרבי באוהלארה''ב ת''ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שבנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צמגיע לארה"ב, ת"ש]]ביום שני, ליל [[טח' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקרכדי לרדת מהאוניה{{הערה|ראה הרב [[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: '''מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו"ר הריי"צ לחופי ארצות הברית''', שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 48. [https://anash.org/tes-adar-chabad-arrives-in-america/ סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו] (אנגלית) {{אנש}}}}. ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית. ===ייסוד תומכי תמימים===בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}. המסר הראשון של הרבי עם בואו{{הערה|1=עליו חזר הרבי פעמים רבות, להרחבה, ראו '''[https://anash.org/new-book-will-give-fresh-perspective-on-americanism/ אמריקה איז נישט אנדערש]''' לקט שיחות מאדמו"ר הריי"צ בעריכת הרב [[נחמן וילהלם]], ניו יורק אדר תשפ"א.}}, היה ש"אמריקה אינה שונה"{{הערה|1=בשפת המקור: "אמריקה איז נישט אנדערש". ראו גם: [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647367/ מה היה המסר הראשון של הרבי הריי"צ כשהגיע לארצות הברית?]''' {{וידפו}}}}. ===770===ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה [[חנוכת הבית]]. [[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]}}. ===ספר תורה של משיח===ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] תש"ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי. ==הצלת יהודים בשואה==בשנות מלחמת העולם השנייה, עסק הרבי הריי"צ רבות בהצלתם של יהודים מאירופה הבוערת והבאתם לארצות החופש, משלוח חבילות מזון ליהודים באירופה, הצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים מאירופה, וכן הצלת האדמו"רים מגור ומבעלז מן התופת, ועוד {{הערה| אודות פעולות ההצלה והעזרה, ראו: הרב [[שלום דובער לוין]] [[תולדות חב"ד בארצות הברית]], https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/4.htm [תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. וראה גם שם עמ' רפה ואילך אודות הצלת תלמידי תו"ת.]}}.

ביום ===הצלת שבדיה===פעילות מיוחדת בוצעה דרך [[י"ב באבשבדיה]] תשהיתה מדינה נייטרלית, ובה פעלו כל שנות המלחמה מספר רבנים ועסקנים ובהם הרבנים החב"ש נרכש בניין דיים - הרב [[770 איסטרן פארקווי‏יעקב ישראל זובער]] בשכונת והרב [[קראון הייטסישראל חסדן]]אשר היו מעורבים בהצלת אדמו"ר הריי"צ, שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסתבהצלת אנ"ש והתמימים, הצלת ספרית אדמו"ר הריי"צ ועוד. כעבור כחודש, ביום [[יועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת: "אגודת חסידי חב"ט אלול תד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ש|יג זובער שי' והשו"ט אלולב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות]], נכנס ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ לגור בבנייןחי"ג ע' שכט וראה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. ביום הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[כ"א אלול ת"שחסדי ישראל]] נערכה חנוכת הבית}}.

בחודש תמוז ===הצלת ילדי הולנד===בשנת [[תש"אח]] הקים אדמו"ר הריי"צ את פעל ל[[אגודת חסידי חב"ד (הצלת ילדי ישראל)שהוחבאו בהולנד]] במטרה ב[[מלחמת עולם השנייה]] אצל משפחות גויות מאמצות, ולהעבירם למשפחות יהודיות{{הערה| הרב [[שלום דובער לוין]], תשורה לוין תשס"לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ז - הצלת ילדי ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".בימי המלחמה}}

ביום ===הקמת תו"ת בארה"ב ובאה"ק===בעשר השנים בהן חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[כ"ג בתשריתומכי תמימים]] ו[[תש"אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], בהתוועדות שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורהאירופה]] ו[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה בהרחבה: הרב [[שלום דובער לוין]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיחתולדות חב"ד בארצות הברית]]. ביום [[ב' אייר תשתולדות חב"בד בארץ הקודש]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ההרב [[זושא וולף]], [[מרכז לענייני חינוךימי תמימים]]חלק ראשון. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שניםהרב [[אליהו מטוסוב]], ביום הרב [[ט' שבט ה'תש"לשניאור זלמן ברגר]], נערכה הכנסת [[היציאה מרוסיה (ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי)]]}}.

בעשר השנים בהם חי אדמו===מייסד כפר חב"ר הריי"צ בארצות הברית, עד להסתלקותו, עסק בהקמת ישיבות ד===ביום [[תומכי תמימיםכ"א באייר]] ו[[אחי תמימיםתש"ט]] בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. במקביל ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ושיכון ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בלודבפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

===ניגון הבינוני===בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{מקורהערה|ע"פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו"ר הריי"צ.}}.

[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צקבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ ב-, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[770תש"ט]]]]ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערת שולייםהערה|לימים באותם ימים אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]]במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}. המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד]]י משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}}}.

המשלחת התקבלה בחדרו ==הסתלקותו==[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש בבגדי משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר ]]אדמו"ר הריי"צ סבל [[שיחהיסורים]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי הרבים במהלך חייו והחל משנת [[השגחה הפרטיתתר"צ]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זהכתוצאה ממחלה קשה, מארצות הבריתגברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו {{הערה|ראו במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שנדפס ב:אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ג, במבוא, ראוי שתתנהל עמ' 8-7.}}. ביום [[הפצת היהדותי' שבט]] ו[[הפצת תורת החסידותתש"י]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת ידשבת קודש פרשת בא, בשעה שמונה בבוקר, והאזרחות ניתנה[[הסתלקות|הסתלק]]. בסיוםלמחרת, נפרד אדמוביום ראשון י"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת ידא שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. את הפגישה ליווה חתנו (כיום על קברו בנו [[אדמו"ר שליט"אהאוהל|אוהל]]) ועזר בנדרשמיוחד, שהורחב ושופץ במהלך השנים.

באותה הזדמנות קיבלה אזרחות גם רעייתו של ===מרוקו===אדמו"ר הריי"צ, מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת המשיך את פעולות אביו אדמו"ר הרייהרש"צ)ב בקרב היהודים ה[[יהדות ספרד|נחמה דינה שניאורסוןספרדים]] וחתנו, באמצעות שלוחים ל[[גרוזיה]] ו[[הרביאוזבקיסטן]].

==זמן קצר לפני הסתלקותו==, אדמו"ר הריי"צ סבל יסורים רבים במהלך חייו והחל משנת יזם שליחות ב[[תר"צמרוקו]], ככל הנראה כתוצאה מהמאסר האחרוןואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליואך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. ביום לאחר ההסתלקות שלח [[י' שבט תש"יהרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקרלייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], הסתלקעל שם אדמו"ר הריי"צ. למחרת, ביום ראשון י ===רשת בתי הספר על שם אדמו"ר הריי"צ===בשנת [[תשי"א שבט, התקיימה ההלוויה ואלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו לבית העלמין ב]] הורה הרבי לר'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהלזושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|אוהלרשת אהלי יוסף יצחק]] מיוחד, שהלך והשתפץ . במהלך השניםנקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.

לאחר ההסתלקות שלח [[===מנהגי הילולת אדמו"ר שליטהריי"א]] שלוחים לצ===ביום [[מרוקוי' בשבט]]נוהגים חסידי חב"ד, לייסד מוסדות תורניים תחת על פי מכתב בקשה מ[[רשת אהלי יוסף יצחקהרבי]], על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[תשי"ב]] הורה הרבי לרי' [[זושא וילימובסקיבשבט]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחקתשי"א]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ}}.

ביום ==משפחתו==* בתו, [[י' בשבטחנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]] נוהגים חסידי חב"ד.* בתו, על מכתב בקשה מהרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].* בתו, לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערת שוליים|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון בהרבנית [[ישיינא הורנשטיין]] הי"ד - אשת ר' בשבט[[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי"ד, שניהם נספו ב[[תשי"אשואה]]האיומה{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מאדמו"ר הריי"צ במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.

==חיבוריוספריו=={{ערך מורחב|ספרי אדמו"ר הריי"צ}}

אדמו"ר הריי"צ הרבה הִרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]].*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]].*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]].*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]].*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]- סיפור מאבקו של [[אדמו"ר הצ"צ]] עם ה[[משכילים]].*קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]]- לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על ידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-5 כרכים.*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].*'''[[קונטרס תורת החסידות''' ]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות ]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].*'''[[קונטרס לימוד החסידות''' ]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערת שולייםהערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.*'''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים אהל יוסף יצחק]]{{הערה|חלק א' וחלקים קטנים מחלקים ב' וג' לא נדפסו שם (על פי המבואר בהקדמה), וראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' 323 ובהקדמה הנ"ל.}}.

* [[האוהל]]*[[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]

הרב [[שניאור זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א, פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].* אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 138–139, באתר HebrewBooks.*הרב [[מנחם זיגלבוים]], '''אסתלק יקרא''', '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''' עמוד 207*הרב [[ספר התולדותיוסף יצחק גרינברג]] והרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], [[ימי בראשית]], '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''', כולל זכרונות, מסמכים וקטעי עיתונות*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק יב - '''אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד''', פרק טו - '''אדמו"ר הריי"צבמאסר'''*דוד זאב רוטנברג'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.*'''הנסיך השישי''' - הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].*'''[[חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק יד הצלת אדמו"ר הריי"צ*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]'''- הרב [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].*יוזמת השליחות במרוקו: הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.*'''אלבום במסתרים''' - הוצאת [[מנחם זיגלבויםאשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].*'''חזיונות שמים''', ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן תש"פ עמוד 38*'''כשהרבי מחייך''', [[שבועון בית משיח]] ט' שבט תשפ"א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'*'''הנסיך השישיבמאבק למען טובת ישראל''', הרב [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס'1293 ע''38-43.*'''רבותינו נשיאינומנהל פועל''', הרב שלמה ברדה, גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע' 54-65.*'''מסע אדמו"ר הריי"צלארץ הקודש''' - [[שבועון בית משיח]] 239. *הרב ישראל זיסל דבורץ, '''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי]זכרונות מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש''' ב, [[שבועון בית משיח]] 885*[[שניאור זלמן ברגר]], [[יידישחב"ד בשואה (סדרה)]]- אודות הצלת אדמו"ר הריי"צ בשואה, פעילותו הרב-תחומית להצלה וסיוע בתקופת השואה, פעילות רוחנית בימי השואה

*[https://www.rebbedrive.com/freirdiker-rebbe גלריית תמונות של אדמו"ר הריי"צ] - {{רבי דרייב}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - חב{{אינפו}}. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ד ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}{{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_11.html גלרייה ענקית ונדירה של הרבי הריי"צ • בלעדי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} ;עיתונות:*'''[https://col.org.il/news/131961 כשעיתון הארץ פירסם ראיון עם אדמו"ר הריי"ץ • היסטורי]''' {{COL}}

;שונותסיפורים*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 "נשמה ירדה בליובאוויטש", סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ] - מנחם זיגלבוים*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 סדרה המתעדת את ילדותו] - [[שבועון בית משיחנתן אברהם]]*, [http://wwwold2.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה] - שבועון בית משיח*[http://wwwih.chabad.info/bm/index.php?magazineurl=bm_&status=goto_idarticle_he&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר 66535 כשהרבי הריי"צ בארץ ישראלהופיע בחלום לילדה בת 11] - [[שבועון בית משיח*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]] - [[חב"ד {{אינפו]]*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 קבלת האזרחות של אדמו}} {{קישור שבור|כ"ר הרייח אייר תשפ"צ ● גלריה מיוחדת] - חב"ד אינפוג}}

;ספריםלדמותו*[httphttps://wwwchabadpedia.hebrewbooksco.orgil/images/6/60/pdfpager%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%A4%D7%92.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות' באתר היברו בוקסpdf התמים גיליון מט עמוד 46-55 - אדמו"ר הריי"צ אבי עולם הישיבות]*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.hebrewbooksalysefer.orgcom/הרבי-הרייצ-סיפורה-של-רוח-שלא-נכנעה/pdfpager.aspxמדוע בעיני הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= ]'קונטרס לימוד החסידות' ', [http://www.alysefer.com באתר איברו בוקסעלי ספר]}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]][[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]][[קטגוריה:משפחת אדמואישים בקראון הייטס]][[קטגוריה:אישים בפטרבורג]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ר י]][[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]][[קטגוריה:מניין כריתת הברית]][https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JicGVQSnlLRWlVVzQ?resourcekey=0-p9YDaLJt6pg1vrs5bvQCdg מאות תמונות של הרבי הריי"צ|*]זי"ע]