תהלים ל"ח: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ט:''' נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי.

'''יא:''' לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי.

'''טו:''' וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת.

'''יז:''' כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ.

'''כ:''' וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר.

}}

== תוכן המזמור ==

'''* פסוקים א'-ט':''' המשורר מתאר את חוליו.

== ביאור רבותינו נשיאנו ==

וזה ביאור הפנימי של "כי עוונתי עברו ראשי": כאשר יהודי מתבונן ב[[אלוקות]], אז הוא נמצא בבחינת ראש, ולכן גם יאהב את ה'. וכמו שמבואר ב[[חסידות]], שהציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", אינו על עצם האהבה, אלא על התבוננות המביאה לידי [[אהבת ה']]. ולכן נשאלת השאלה: למה הציווי נאמר בלשון "ואהבת" ולא "והתבוננת"? והביאור בזה: בגלל ש"נשמות ישראל עלו במחשבה" ונקראים בנים לה', אזי יש לכם כבר אהבה טבעית להקב"ה, כמו אהבה בין הבן לאב, רק שהבן צריך לגלה את זה בהעלם, וכך [[נשמות ישראל]], כשהם מתבוננים ב[[גדולת ה']] הם זוכים להגיע לידי [[אהבת ה']], ולכן נאמר דווקא "ואהבת" ולא "והתבוננת", שאנו רק צריכים לגלות את האהבה על ידי [[התבוננות]], ולא להוליד אהבה חדשה.  

==קישורים חיצוניים==

{{מזמורי ספר התהלים}}

[[קטגוריה:תהלים|לח]]