שינויים

| תוכן = '''א:''' לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק.{{ש}} '''ב:''' יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ.{{ש}} '''ג:''' נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ.{{ש}} '''ד:''' יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ.{{ש}} '''ה:''' אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ.{{ש}} '''ו:''' וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי.{{ש}} '''ז:''' אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.{{ש}} '''ח:''' שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ.{{ש}} '''ט:''' תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם.{{ש}} '''י:''' וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ.{{ש}} '''יא:''' עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה.{{ש}} '''יב:''' נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.{{ש}} 

וכפי שהיה בימי [[חזקיהו המלך|חזקיהו]]{{הערה|ישעיה ל"ז ב'.}} שסנחריב כבש את כל ארץ ישראל, וירושלים נשארה שארית הפליטה, ו[[חזקיהו המלך|חזקיהו]] וחזקיהו כמלך ישראל ידע שמוטלת עליו האחריות לשלום כאו"א לא התפעל מהם ואמר שלא צריך לעשות כלום, כי הקב"ה יטפל בהם. וגם ששבנא ובית דינו חלקו עליו חזקי' נשאר בדעתו ואמר "אני ישן על מיטתי" והקב"ה יטפל בהם, וכך היה "ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים"{{הערה|ישעיה ל"ו.}}.

אך באמת בהמשך הפסוק כתוב "וגילו ברעדה", וענין בזה אכן צריך ליהיות להיות שמחה, אלא שהיא כלולה מענווה וביטול, כלשון הפסוק{{הערה|ישעי' כ"ט, י"ט.}} "ויספו ענווים בהוי' שמחה"