1,525
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נחש הקדמוני''' הוא הכינוי של הנחש שהדיח את אדם | {{עריכה}} | ||
'''נחש הקדמוני''' הוא הכינוי של הנחש שהדיח את [[אדם הראשון|אדם]] ו[[חוה]] שהיו ב[[גן עדן]] והכשילם ב[[חטא עץ הדעת]]. בזהר{{הערה|ח"א (בראשית) דף לה עמוד ב}} מבאים דעות האם הכוונה לנחש ממש או ליצר הרע, ומובאת הכרעת [[רשב"י]] ששתיהן אמת. | |||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
בחז"ל נאמר כי "בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא" ומבואר מאמר זה בספרי ה[[קבלה]], שהוא יניקת ה[[חיצונים]] מ[[אחוריים]] של [[שם ב"ן]], שנקרא [[חוה]]. וכאשר מתהפך הרע לטוב על ידי ה[[בירור]], בעבודת [[אתהפכא]], הוא ענין המירוק והצחצוח באחוריים של שם ב"ן, מזוהמת נחש הקדמוני, ולהסיר ממנה כל טינוף ופסולת ועכרורית עד שיהיה אור בחינת האחוריים מאיר במדרגת בחינת אור הפנים. | בחז"ל נאמר כי "בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא" ומבואר מאמר זה בספרי ה[[קבלה]], שהוא יניקת ה[[חיצונים]] מ[[אחוריים]] של [[שם ב"ן]], שנקרא [[חוה]]. וכאשר מתהפך הרע לטוב על ידי ה[[בירור]], בעבודת [[אתהפכא]], הוא ענין המירוק והצחצוח באחוריים של שם ב"ן, מזוהמת נחש הקדמוני, ולהסיר ממנה כל טינוף ופסולת ועכרורית עד שיהיה אור בחינת האחוריים מאיר במדרגת בחינת אור הפנים. | ||
== | ==בירור הנחש בגאולה== | ||
נאמר על הנחש{{הערה|סנהדרין נט, ב.}} שלפני חטא עץ הדעת היה 'שמש גדול' וסייע לקדושה, על פי זה מובן שבגאולה הוא יחזור למצב זה. הרבי מבאר{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ג' ע' כו}} יתרה מזו, שיעלה לדרגה נעלית יותר ממה שהיה לפני החטא כך שלא תהיה אפשרות שתהיה בו עוד ירידה. וכפי שאומר הפסוק{{הערה|ישעיה מ, ח}}: "ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה" כלומר{{הערה|ע"פ רש"י ומצודות שם}} שאף ילדים קטנים ישחקו עם נחש וישלחו ידיהם למערה בו הוא נמצא{{הערה|מצודות. וראה ביאורים נוספים ברש"י ומלבי"ם שם}}. כלומר שלעתיד לבוא יהי' שלום עם האדם והנחש ולא כבזמן הזה בו יש קללה מאת ה' על הנחש שתמיד תשרור איבה בינו לאדם. | נאמר על הנחש{{הערה|סנהדרין נט, ב.}} שלפני חטא עץ הדעת היה 'שמש גדול' וסייע לקדושה, על פי זה מובן שבגאולה הוא יחזור למצב זה. הרבי מבאר{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ג' ע' כו}} יתרה מזו, שיעלה לדרגה נעלית יותר ממה שהיה לפני החטא כך שלא תהיה אפשרות שתהיה בו עוד ירידה. וכפי שאומר הפסוק{{הערה|ישעיה מ, ח}}: "ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה" כלומר{{הערה|ע"פ רש"י ומצודות שם}} שאף ילדים קטנים ישחקו עם נחש וישלחו ידיהם למערה בו הוא נמצא{{הערה|מצודות. וראה ביאורים נוספים ברש"י ומלבי"ם שם}}. כלומר שלעתיד לבוא יהי' שלום עם האדם והנחש ולא כבזמן הזה בו יש קללה מאת ה' על הנחש שתמיד תשרור איבה בינו לאדם. | ||
הרבי [[הצמח צדק]] מבאר{{הערה|אוה"ת נ"ך תתרסג, שם עמוד 2126. הובא בספר הליקוטים ערך נחש (ע' קט)}}, ששלום זה מתבטא בכך שהנחש יכנע ויתבטל בתכלית לאדם. דבר זה יפעל על ידי הבירור והפרדת הטוב מהרע שתהיה בעולם כולו, שעל ידי זה יתגלה גם בנחש דרגתו האלוקית, ובמילא יתבטל לאדם שדרגתו האלוקית גבוהה יותר. הביאור הפנימי ב"חור פתן", מסביר הרבי צמח צדק, שהכוונה היא לעומק ההתקשרות ברצונות זרים ותענוגים המנגדים לקדושה. אמנם בגאולה השלימה, בה יאיר גילוי אלוקות נעלה ביותר גם בדרגה הזאת, לא תהיה עוד התקשרות ורצון בתענוגים גשמיים אלא ביטול לאלוקות בלבד. | הרבי [[הצמח צדק]] מבאר{{הערה|אוה"ת נ"ך תתרסג, שם עמוד 2126. הובא בספר הליקוטים ערך נחש (ע' קט)}}, ששלום זה מתבטא בכך שהנחש יכנע ויתבטל בתכלית לאדם. דבר זה יפעל על ידי הבירור והפרדת הטוב מהרע שתהיה בעולם כולו, שעל ידי זה יתגלה גם בנחש דרגתו האלוקית, ובמילא יתבטל לאדם שדרגתו האלוקית גבוהה יותר. הביאור הפנימי ב"חור פתן", מסביר הרבי צמח צדק, שהכוונה היא לעומק ההתקשרות ברצונות זרים ותענוגים המנגדים לקדושה. אמנם בגאולה השלימה, בה יאיר גילוי אלוקות נעלה ביותר גם בדרגה הזאת, לא תהיה עוד התקשרות ורצון בתענוגים גשמיים אלא ביטול לאלוקות בלבד. | ||
==נחש דקדושה== | |||
נחש דקדושה הוא השורש דנחש דקליפה{{הערה|לקו"ש חי"ז עמ' 117.}}, והוא גבורות קדושות דז"א{{הערה|המידות דאצילות נקראות "זעיר אנפין" (פנים קטנות), ובקיצור ז"א.}}. עניינן של "גבורות קדושות" אלו הוא [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות|מוחין דקטנות]], [[עבודת השם|ובעבודה]] הוא הכעס שמתעורר באדם על הדברים המפריעים לדביקותו בה'{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן אתהלך לאזניא עמ' ט"ו, רמ"א ואילך, ובכמה מקומות באריכות יותר במאמרי אדמו"ר האמצעי והצ"צ.}}. הטעם שגבורות קדושות אלו יכולות להיות מקור לגבורות דקליפה (נחש כפשוטו) הוא כי בדקדוק והקפדה על הזולת יכולה להתערב הרגשת ישות - וכשהכעס אינו "אובייקטיוי" מצד רצון ה' אלא מצד שהאדם מרגיש את עצמו יותר מזולתו הרי זו [[שלוש קליפות הטמאות|קליפה]] ו[[טומאה וסטרא אחרא|סטרא אחרא]] כפשוטה{{הערה|ספר המאמרים עת"ר י"ט כסלו ד"ה ויקרא שם המקום פניאל.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קליפות]] | [[קטגוריה:קליפות]] | ||
[[קטגוריה:פרשת בראשית]] | |||