שינויים

[[קובץ:6023a5d1a1447 1612948945 5c2da3c10870b 1546494913 news images gallery.jpg|ממוזער|ביההודעה לרבנים בדבר הקמתו של הבי"ד רבני חב"ד בקריאה על חובת ההתחסנותכהוראת הרבי]][[קובץ:5eeb6d8326a55 1592487299 5c2da3c058aac 1546494912 news images gallery.jpg|ממוזער|הודעה מכתב של הרב שלמה זוין על פתיחת קרן מעשרות חב"ד שע"י ביצוע בקשתו של הרבי להקים בי"ד רבני חב"ד ]]מוסד '''[[בית דין]] רבני חב"ד''' (בשמו המקורי '''וועד רבני אנ"ש''') ב[[ארץ הקודש]] הוקם בהוראת [[הרבי]] בשנת בכ"ג מנחם אב [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די. במהלך השנים התווספו חברים עד לעשרות, אך בשנים הבאות חלקם עזבו ורבים נפטרו וכיום בית דין רבני חב"ד מונה שבעה רבנים בלבד.

הגוף הוקם ביוזמת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], ניתן לשער כי היוזמה באה בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש . ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדיןכהוראת הרבי.

ב[[כ"ח מנחם אב]] פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין , וכן שהתמנה לראשותו על ידי הרבי.  לאחר מכן הוכרז זאת בכנס ארצי הארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]{{הבהרה}}. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו"{{מקור}}.

עם הקמת חברי בית הדין, אב בית הדין היה עם הקמתו: *הרב [[שלמה יוסף זווין]]- אב בית הדין. חבריו היו הרבנים: *הרב [[יעקב לנדא]] מרבה של [[בני ברק]], *הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] רב הגבעה הצרפתית [[ירושלים]].*הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מרב ב[[תל אביב]], *הרב [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], *הרב [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], *הרב [[נחום טרבניק]] מרבו של [[כפר חב"ד]], *הרב [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], *הרב [[דוד חנזין]] מרב ב[[פתח תקווה]], *הרב [[משה אשכנזי]] מתל רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב ו]] *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מאז מו"צ ב[[כפר חב"ד]]. ויבלחט"א הרבנים: *הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מרבה של [[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], *הרב [[גדליהו אקסלרוד]] מרב קהילת חב"ד [[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין בשעת הקמתו, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: *הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]], רב שכונת קרית היובל ירושלים*הרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של צפת*הרב [[בן ציון ליפסקר]], רבה של ערד*הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: רב מרכז ירושלים*הרב [[יוסף הכטאליהו יוחנן גוראריה]], רבה של חולון*הרב [[אליהו יוחנן גוראריהיוסף הכט]] ורבה של אילת*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]רב קהילת חב"ד רחובות.

בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה{{מקור}}.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]]רבה של קרית גת. בשנת [[תש"פ]] צורף גם הרב [[ישראל יוסף הנדל]]רב קהילת חב"ד מגדל העמק. בשנים האחרונות נקבע שבית הדין ימנה שבעה במהלך השנים נעשו ניסיונות לצרף לבי"ד, חברים בדיוק{{מקור}}מעדות ובעלי דיעות שונות, והחברים החדשים צורפו כל אחד לאחר פטירת אחד החבריםאך ללא הצלחה.

* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] - סגן מזכיר.* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]] רב קהילת שליח הרבי לחולון, ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד בחולוןב[[חולון]].

* הרב [[יוסף הכט]], רבה של [[אילת]], שליח הרבי לאילת, ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר משרד בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].

{{ש}}חודש מאוחר יותר כתב [[הרבי]] "בנוע בנועם קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב [[יהודה בוטרשווילי ]] כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב [[דוד חנזין]], רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] ולאחר פטירתו מונה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]].

במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בעת ייסוד בית הדיןמגדיר הרבי את תפקידיו: '''א.''' הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די. '''ב.''' נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

א'''ג. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די''' פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

בבמכתבו כותב הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager. נתינת מענה לרבנים חבaspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להםו].}}.

גבמענה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מערב [[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשמ"ב]] עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני העריםהרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרע". פעולות שצריכות להעשות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות - העיר הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה צב}}.

כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. כך במכתב זה הורה משבט תשמ"ג כתב הרבי שאלו התפקידים העומדים : "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות . . שזה דורש בירור על הפרק ומהרגילידי רבני חב"ד . . ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדיןשבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כנדפס בספר [[מקדש מלך]] ח"ט אגרת יא ע'תקלז, 208-9}}. באדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח הרב [[httpsישראל גליצנשטיין]] בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת://beta{{ציטוטון|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"ק.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשליפנה להנ"ל ויעשה בהתאם}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ו].מענה עב}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.

במענה לרב בליל [[יצחק יהודה ירוסלבסקישבת קודש]] מערב [[ראש חודשא' ניסן]] [[אדרתנש"א]] הורה הרבי למזכירו הרב [[תשמ"ביהודה לייב גרונר]] עורר הרבי שעל הבית למסור לבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחברבני חב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני בארץ הקודש ש{{ציטוטון|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב"ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרעד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. בקשר לפעולות שצריכות להעישות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות העיר אז הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלוב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשממצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"ב מענה צבפ]}}.

כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות ===סמכות בית הדין כהעומד בראש בכל ענייני חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה בארץ הקודש===הרבי שבית נתן לבית הדין יכריע בכךסמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד. באדר ראשון תשמ"ו כתב במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי במענה לשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת: {{ציטוטון|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני אנקהילות חב"ש שיחיו בארה"ק. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם}}ד{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה עבשם=לו}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש. ,

בליל [[שבת קודש]] [[א' ניסן]] [[תנש"א]] הורה כמו כן ביקש הרבי למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור ל[[בית דין רבני באופן אישי ממזכיר הבית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד בארץ הקודש]] ש, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{ציטוטוןהערה|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חביחידות הרב ירוסלבסקי תשנ"ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזהא{{דרוש מקור|הזוכר למזכיריו}}. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב1=[https://colwww.hebrewbooks.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054pdfpager.pdf גליון המבשר תורני גלaspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 603 כ132 סעיף ס"ז בסיון תש"פא]}}.

===סמכות בית הדין===הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ושיאם במענה הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב: {{ציטוטון|תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ד ובין ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין באה"ק ובראשם (ועד) רבני קהילות חבאנ"ד{{הערה|שם=לו}},וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חבש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א{{דרוש מקור|איפה נמצאת''' בתוקף '''התורה'''}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https[:קובץ://wwwמענה בית דין רבני חבד באהק.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"אjpg|לצילום המענה]]}}.

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונותכאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, ביניהםהתבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] בחריפות וצעקות: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערהציטוטון|[[:קובץ:מענה 'בעל בית ', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין רבני חבד באהקשל רבנים.jpg|לצילום המענה]]}}. "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"{{הערה|אדר תשמ"ו{{דרוש מקור}}}}. "בנוגע החילוקי חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות בין המוסדותלרבנים... שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד.. ובוודאי גם בנידון כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"כמו אצל התנועה הרפורמית}}{{הערה|מכתב מג1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' שבט אייר תשמ"ג - נדפס ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר [[מקדש מלךצעירי אגודת חב"ד]] ח"א ע' 208-9)}}. ועוד כהנה רבות.

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין מאידך בית הדין אינו חף מביקורת. כמה פעמים הביע הרבי את מרות רוחו מהתנהלויות שונות של בית הדין. כך כתב הרבי במענה לבית דין: "מתי היתה האסיפה האחרונה של הוועד? מי השתתף בה? מה החליטה? מה נעשה בה? רוב רבני חב"ד באה"ק אין יודעים מהנעשה בוועד, (גם לא מהשאלות שלי לרבנים שע"י הוועד, כדמוכח ממכתביהם אלי)"{{הערה|ליקוט מענות קודש - תשמ"ח, התבטא מענה רס"ז.}}, בהזדמנות אחרת בה הוציא הבית דין פסק הלכתי ללא חקירה ודרישה כנדרש, אמר הרבי: {{ציטוטון|אני הנני בנו של רב. הנני יודע היטב כיצד נוהג ומתנהג רב בישראל. האבא היה חוקר היטב ואז רק אומר את דברו. כיצד יתכן הדבר שלא חקרו כראוי?}}{{הערה|במקור באידיש: איך בין א רב'ס זון. איך ווייס ווי א רב פירט זיך. און דער טאטע פלעגט (גוט) חוקר זיין און נאך דעם זאגען. ווי קומט עס אז מ'האט ניט חוקר געווען גענוג?}}. במענה נוסף [[ביקורת|ביקר]] הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב את פסקי הדין היוצאים תחת חותמת בית דין אך נעשים ללא אסיפות מסודרות ומאורגנות: "יחליטו באסיפת רבני אנ"ש שיחי' דאה"ק. ולא בשקלא וטריא דאחד פלוני עם אחד פלוני ובחתימת המשתתפים באסיפה וכן בכיוצא בזה לעתיד לבא"{{הערה|קובץ כינוס השלוחים, עמ' 77.}}. בחודש [[יהודה לייב גרונרסיון]] והרב [[בנימין קלייןתש"נ]] בחריפות וצעקותענה הרבי לאחד מאנ"ש בקשר להחלטה מסויימת של בית הדין: {{ציטוטון|יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תשמ"ט - תנש"א ע'בעל 51}}. כמו כן במכתב מ[[ג' שבט]] [[תשמ"ג]] הממוען ל"ועד רבני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו" קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית'הדין של הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הואדבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק אך המצב הנמשך מכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו בשביל שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות - זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין של רבניםבפועל... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב"ד וכו', הבירור והדין תורה שבבית הדין לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבניםייערכו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה שחברים בבית דין.בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים.את המכתב חתם הרבי "בתקווה חזקה באישור בהנ"ל בחוזר"{{הערה|על פי צילום האיגרות}}. כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: {{ציטוטון|כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין בגלל פוליטיקה, הרי '''שמוכרחת''' הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה כמו אצל התנועה הרפורמיתועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא '''נעשה''' דבר וד"ל}}{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר ליקוט מענות קודש תשמ"ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד])ג מענה קפו}}. ועוד כהנה רבות.

===אגף ההשלתמויותההשתלמויות===

כיום, בית דין רבני חב"ד לא עוסק במתן כשרות כלל, גם לא ליין או שתיה חריפה{{הערה|[https://chabad.info/news/474836/ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה]}}, אך חברי בית הדין{{הערה|הרב ירוסלבסקי, הרב הענדל, הרב הבלין, הרב גורארי}}. עוסקים בהענקת כשרות.

בראש האגף עומד הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברמה ג' ב[[בית שמש]]בנו של מזכיר בית הדין הרב מנחם מענדל שי' גלוכובסקי.

בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר{{הערה|[http://www.sinun.org אתר מערכת הסינון של בית הדין]}}. המערכת מחזיקה אתר יוטיוב מסונן המכיל תכנים יהודים וחב"דיים רבים, האתר הפתוח גם למחשבי אינטרנט ללא הסינון של המערכת{{הערה|[https://sinun770.org/ אתר היוטיוב המסונן של הבית דין]}}.