שינויים

{{דמות|שם=רבי דובער שניאורי|תמונה=אדמו"ר האמצעי.jpg|כינוי=אדמו"ר האמצעי|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי <BR>(תמונה:אדמור_האמצעי.jpgממנו לא נמצאת)|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]|מקום לידה=[[ליאזנא]]|leftתאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]]|thumbמקום פטירה=[[ניעז'ין]]|250pxמקום פעילות=[[ליובאוויטש]]|אוהל כרבותיו= אביו אדמו"ק ר הזקן|תלמידיו= חסידי חב"ד|חיבוריו ותורתו= דרך חיים, אמרי בינה, תורת חיים, מאמרי אדמו"ר האמצעי בניעז'ין, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]}}

'''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו"ר ]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי "האמצעי הוא האדמו" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר השני לשלשלת חבהצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"ד לאחר אביו רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). נולד ברבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} ([[ט' כסלו בכסלו]] [[תקל"ד]] לאביו - ט' בכסלו [[תקפ"ח]]), הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן ולאמו ]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[הרבנית סטערנאמאמרי אדמו"ר האמצעי|מאמרי חסידות]]. הוא התפרסם בכינוי 'האדמו"ר האמצעי', לאחר מותו- לאחר שהתמנה האדמו"ר השלישי של תנועת חב"ד, ה'צמח-צדק', לאדמו"ר החסידות. בשלב זה, היה רבי דובער האמצעי מבין שלושה אדמו"רים.

הסתלק ב==תולדות חיים=====לידתו===לאחר 14 שנות [[ט' כסלו תקפנישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"חר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז, להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את ארחו'''יןהיינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.

לאחר 14 שנה מיום חתונתו של אדמו"ר הזקן, בהם נולדו לו רק בנות. ביקש ברכה ממורובהוולדו, [[המגיד ממזריטש]] שיזכה לבן. אמר המגיד לאדמו"ר הזקן: "במה יזכה נער נתן אביו חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את אורחו" – עהתינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח"י הכנסת אורחים זוכים שייוולד נערב עמ' רכה}}.

לפני הסתלקותו גילה לאדמו"ר הזקן את הסדר בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של "שלום בן זכר" ואמר לו שייוולד לו בן[[המגיד]], שיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית זכור ותזכיר את שאמרתי לך הלילהכמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].

שנה לאחר מכן ביום ===חינוכו===עבור חינוכו שכר אביו [[ט' כסלו תקלאדמו"דר הזקן]] נולד רבי דובער - , [[אדמו"ר האמצעימלמד]] - הנקרא על שם מיוחד, מתלמידי המגיד ממזריטש ובליל הברית, בנוכחות ר' [[מנחם מענדל מויטבסקאברהם מליעפלי]] ורבי , שילמד את בנו [[אברהם מקליסקתורה]] הזכיר אדמו"ר הזקן את אשר אמר לו רבווהדריכו כיצד לנהוג בילד.

בפעם הראשונה שרחצו כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את התינוקמה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.===בר מצווה===לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, נתן האדמוכל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ"ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את ר' דובערג}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.

אביו בחר עבורו שידוך, את בתו של מלמד עני מהעיירה יאנאוויטש, שהתאונן בפניו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. לאחר מכן לקח אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת הזקן חתיכת "[[תקמ"חלעקאח]] נשא את " וכוסית "[[הרבנית שיינאמשקה]] לאישה", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.

לאחר הסתלקותו של ב[[אדמו"ר הזקןשבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[כ"ד טבת תקע"גתפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]]של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, אך טבעי בשעת עלייתו לתורה היה כי בנו הבכוראביו, אדמו”ר האמצעי, ימלא את מקומו. ואכן, החסידים רובם ככולם היו תמימי דיעים כי אדמו”ר האמצעי הוא הרבי ממלא המקוםאשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.

בכתובים לא מוזכר דבר על סירוב כלשהוא ===נישואיו===בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של אדמו”ר האמצעישיינא התאונן בפני [[אדמו"ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.

בתקופה שלאחר ההסתלקותרבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, שהה תקופה מסוימת בעיר בכדי שיוכל לשמוע את [[קרמנצ'וגמאמר]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה), כיוון שמחמת המלחמה הבתים של משפחת אדמו”ר הזקן בליאזנא עלו באש ונשרפו עד תוםי ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר ההסתלקותואכן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב”ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה שלחו משלחת אל רבנו האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה גם הם שלחו משלחת לבקש את הרבי לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת מהערים שימצא לנכוןהצארית]] עמודים פג פד}}.

המשלחת מרוסיה הלבנה גברה, ולאחר [[חג השבועות]] ===הדרכת צעירי החסידים===בשנת [[תקעתק"גנ]] עזב רבינו האמצעי , בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את קרמנצ’וגהאברכים הצעירים, והחל במסע מיוחד לרוסיה הלבנה - מסע שהיוה את קבלת הנשיאות בפועלהן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, מעין “מסע הכתרה”והוא נחלה למשך מספר ימים.

כשלושה חודשים ארך מסעו של רבינו האמצעי מעיר לעיר עד בואו לויטבסק. אל המסע הצטרפו חסידים רבים שהתלוו לרבי כל הדרך הארוכה. בכל מקום שהגיעבאותה שנה גם החל לשמש כ"[[מניח]]" אצל אביו, אמר הרבי מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל’היינו לזכור ולכתוב את ה[[יחידותמאמרים]]’שאביו אמר.

בכל אתר ואתר התקבל הרבי בכבוד גדול לא רק על ידי יהודים===קבלת הנשיאות===בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], שהה אדמו"ר האמצעי בעיר [[קרמנצ'וג]], כי אם גם לשם הגיע על ידי פקידי מימשל ופקידי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים, להדר בכבודו מנת להכין את המקום לבואו של הרבי - בנו של רבנו אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליון הצרפתישם קיבל על עצמו את הנשיאות.

בתום המסע בחר רבינו האמצעי למקום מגוריו חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את העיירה אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[ליובאוויטשאהרון מסטראשלה]], אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום הבהיר, [[חאשר החל לנהוג ב"אדמו"י אלול תקערות"ג]].

מליובאוויטש החלה תורתו לפוץ בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל ערי מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדלולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. לשמחתם מסע זה כונה "[[מסע ההכתרה (תקע"ג)|מסע ההכתרה]]" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של החסידים אין קץאדמו"ר האמצעי.

שנה חלפה מאז שקבע כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום מגוריו בליובאוויטשבכבוד גדול, ורבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו”ר הזקןעל ידי חסידים, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של הרבי החדש, שכן אדמו”ר אדמו"ר האמצעי היה אומר חסידות בשפע רב כדרכו בקודש. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת, ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות בנו של אחד השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן), שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] “לאו כל מוחא סביל דא”כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

בימי נשיאותו התרבה מספר החסידים===ליובאוויטש===[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי רבינו אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידיםבילדותו, ובשנה השניה, תקע”ה, כל פלך צ’רניגוב הפך למרכז חסידות למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ליובאוויטשישכר בער מליובאוויטש]]. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.

כאשר עלו חסידי חב”ד למליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, [[חברון]] בשנת [[תקפתורת חסידות חב"גד]], קנה האדמו”ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו’להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב”דומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.

כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[בית כנסת רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר האמצעי בחברוןהזקן)|רבי יהודה לייב]] הוא בית הכנסת החב”די העתיק ביותר בארץ הקודש, ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו אחיו של האדמו”ר האמצעיאדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

א) בשלהי קיץ ===חברון==={{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}בשנת [[תקפ"ה מסר שמחה קיסין שלושה מלשינות על רבינוג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב"די העתיק בעולם.

באסרו חג הסוכות ===מאסרו וגאולתו===[[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}בשנת [[תקפ"וה]] נלקח רבינו לחקירות בוויטעבסקהגיש יהודי בשם שמחה קיסין, מושבו הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של מושל פלכי וויטעבסקאדמו"ר האמצעי, מוהילוב סמולנסק וקאלוגאועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן [[אדמו"ר הזקן]], ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר רבינו עבעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ"ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י חוקריו של המושל' כסלו]] תקפ"ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''.

במשך ===הסתלקותו===[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין]]{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר האמצעי}}לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בה גזירות. לקראת חגי [[חודש מר-חשון תשרי]] תקפ"ו נמשכו החקירותח יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו ב[[האדיטש]]. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה ב[[ניעז'ין]]. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בוהוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' כסלו בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב רבינו כתב-בקשה למושל חאוואנסקי שישחררו. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

יבאור ל[[יום רביעי]] [[ט' כסלו בכסלו]] שנת [[תקפ"ו שוחרר לביתוח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. [[אוהל אדמו"ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]].

אדמו"ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[ירושה]] לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי) בי|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "ט כסלו תקפבית תורה דמשק אליעזר"ו שלח המושל חאוונאסקי את התיק אל ממשל פלך מוהילוב, שליובאוויטש שייכת אליו, שימסרו את התיק לבית המשפט המתאים, לדון בו ולהעניש את הנאשמיםבפלטבוש.

ממשל פלך מוהילוב שלח ====ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו====אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל{{הערה|ר"ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את התיק אל בית משפט השלום מחוז באבינאוויטשמספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=453&hilite= ש"פ ויצא, שליובאוויטש שייכת אליוט' כסלו תשמ"ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=410&hilite= ט' כסלו תשמ"ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש"פ ויצא, להמשך החקירות ולהחלטה בנושאט' כסלו תשנ"ב].}}.

בית משפט השלום בבאבינאוויטש שלח שוטר עם שאלות נוספות לחקור בהם ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב הנ"ל.}} - להחדיר את רבינו בליובאוויטשעניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"א ע' 52.}}, וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק"{{הערה|ספר השיחות תש"ג ע' 13.}}.

אח== תורתו ==אדמו"כ שלח בית משפט השלום בבאבינאוויטש הוראה לקאפוסטר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], ארשאכשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]] (נהגו להתפלל מוקדם), שקלאוו ומוהילוב, לחקור בנושא את חסידי רבינו במקומותיהםבמוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

אחרי שהתקבלו כל החקירות לבית משפט השלום בבאבינאוויטשלפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, הוסיף לתיק נהג להוסיף את החלטתו בנושאביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, ושלחו לבדיקה חוזרת לבית המשפט העליון בפלך מוהילובבשונה מאביו.

יעל הביאורים שהוסיף רבינו בדברי אביו העיד רבינו בעצמו בריבוי מקומות שאינם אלא דברי אביו במאמרים אחרים כיון שדברי תורה מעטים במקום אחד ומרובים במקום אחר, אף שבודאי הוסיף ריבוי נופך משלו.מעלה נוספת בביאורי רבינו מובאת בהקדמת התורת חיים, שם כותב בנו - הרה"א כסלו תקפג רבי מנחם נחום איך שדרכו של רבינו הזקן היה לדרוש בשני פנים האחד לכלל החסידים והיה מסתיר שם שורשי הדברים והשנית מה שדרש ליחידי סגולה והאמו"ר ז החליט בית משפט העליון בפלך מוהילוב לזכות "ל לקח את רבינו מכל אשמהשני העצים ועשה אותם עץ אחד. דהיינו שעיקר ביאורי אדמו"ר האמצעי הם לבאר הדרושים שנדרשו לכלל החסידים לפי הביאורים הנבחרים שנמצאים בדרושים ליחידי סגולה.

ג) התובע הכללי של פלך מוהילוב את פסק הזיכוי של רבינו, ואח"כ שלח בית המשפט את פסק-דין הזיכוי אל המושל חאוואנסקי לאישור.==ספריו== אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב. כ"א [[כסלו]] [[תקפ"ח]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו. אמנם זה הי' כבר מספר ימים אחרי הסתלקות כ"ק חלק גדול מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי, [[בט' כסלו תקפ"ח]]. ===תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי=== בכתב-המלשינות מנסה שמחה קיסין לצייר את תנועת ה[[חסיד]]ים כרודפת בצע, המנצלת את התמימות של הצעירים לספר להם סיפורי צדיקים ולשלול את כספם, וכי הם משתלטים הודפסו על הקהלותידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, קופות הצדקה, שחיטה, ובתי דפוס של היהודיםוכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. ולכן דורש לרדוף ולהשמיד הרבי ציין במיוחד את התנועה החסידית ([[מסמך א]]). אל המלשינות הזאת צירף מכתב טירחתו ויגיעתו של רבינו אודות חלוקת מעמד-בית-הרב משנת [[תקע"ד]], וממנו ניסה להוכיח כי רבינו אוסף מהחסידים סכומים אדירים כדי להשתמש בהם להנאותיו האישיות ([[מסמך ב]]). מכתב זה, שצורף לתיק ע"י המלשין, כולל רשימת חלוקת מעות מעמד [[בית הרב]], שנאסף אצל החסידים אחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] ([[מסמך ד]]). הי' זה אוסף מיוחד לשיקום בית הרב ב[[ליובאוויטש]]האמצעי בהדפסת ספריו, מאחר שכל בית הרב שב[[ליאדי]] היה למאכולת אש, אחרי בריחת רבנו הזקן עם בני משפחתו מלאדי ב[[מלחמת נפוליון]]. הכסף שנאסף וחולק הי' 35.000 רו"כ. בסוף השנה הראשונה להסתלקות רבינו הזקן, בחודש טבת תקע"ד, סידר רבינו את חלוקת המעות, עבורו ועבור כל אחד מצאצאי רבינו הזקן. את החלוקה הזאת סידר ע"י אחד מגדולי החסידים ר' [[פנחס שיק משקלאוו]], ויחד אתו מינה את החסידים ר' שלמה פריידעס ור' [[זלמן רויזעס משקלאוו]], להשגיח ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על החלוקה. אחרי פטירת החסיד ר' פנחס משקלאוו, הגיע כתב-החלוקה לידי שמחה קיסין, שהשתמש בו בכתב-המלשינות שלו ([[מסמך ב]]), וממנו רצו להוכיח שרבנו אסף באותו זמן כ140- אלף רובל, וחילק מהם רק 35 אלף רובל; שהרי בסופו כתוב: "שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה" ([[מסמך יב]]). רבינו השיב שבודאי יש טעות ושקר בתרגום הקטע הזה, וביקש מהחוקרים שיתנו לו את המקור, שממנו יוכל להוכיח, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל, ואותם הוא חילק ([[מסמך יג]]). החוקרים נענו לבקשתו, הקטע הזה הועתק בהעתקה מדוייקת ותורגם מחדש לרוסית ע"י המתרגם של רבינו, החסיד ר' יהודה יפה. מנת להקל על פי תרגום מדוייק זה הוכיח רבינו, שברורה בו הכוונה, שמעולם לא אסף אז יותר מ35החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - אלף רובל (מסמכים [מסמך ידחידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאנו{{הערה|יד]]-[[מסמךטו|טו]]). [דבר זה היה ידוע גם לפני גילוי התיק, אשר לפי המלשינות אסף רבינו עוד כמאה אלף רובל שלא נתברר מהיכן באו ולהיכן אזלו, גם הישיחת י' ידוע אשר רבינו הוכיח כי יש כאן סילוף וכי מעולם לא אסף סכום זה. אמנם פרטי הדבר לא היו ידועים, רק שמועות פורחות. וכך מספר בבית רבי חכסלו תשמ"ב פ"ד: "גופא דעובדא הכי הוה (כ"ז שמענו מאחד מנכדי רבינו כל מעשה המלשינות מרישא לסיפא) … זייפו את המכתב בזיוף קטן באתוון דזיופא מאתיות שקר הוא אות ק', שבסכום הכסף שהי' כתוב בהמכתב הוסיפו עוד ק' … אלפים". אמנם במסמכים שלפנינו מתברר, שהוספת המאה אלף רובל נעוצה בתרגום מוטעה של המלים "שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה"]ה. בזה לא הסתפקו החוקרים, ורצו לדעת בדיוק מהיכן נאסף הכסף ומה השתמשו בו (מסמך יב), שהרי על פי חוקת היהודים של שנת תקס"ה, אסור לרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה ([[מסמך ב]])}}.

רבינו השיב, ששני שלישים מהכסף חילק בין בני משפחתו צאצאי רבינו הזקן, אשר במשך ימי מלחמת נפוליון התרוששו מכל נכסיהם ובתיהם ונשארו מחוסרי כל. ושליש מהכסף לקח לעצמו לבנות לו בית ובית הכנסת בליובאוויטש ולקנות ספרים, אחרי שהתרושש מהכל בעת מלחמת נפוליון ([[מסמך יג]] סעיף 1)חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.

שוב שאלוהו כמה כסף עלתה בניית בית הכנסת בליובאוויטש וקניית ===הספרים שהודפסו על ידו===*[[סידור עם דא"ח]] ו[[ביאורי הזוהר]] ממאמרי אביו, [[אדמו"ר הזקן]], שנכתבו על ידו (ולכן ספר "ביאורי הזוהר" מיוחס לפעמים לאדמו"ר האמצעי) (תקע"ו)*קונטרס [[פוקח עורים]] - הדרכה לבעל תשובה (תקע"ז. נכתב במקור בשפת ה[[אידיש]])*[[שערי תשובה]] - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע"ז - ח"א, תקע"ח - ח"ב)*[[דרך חיים]] - ח"ג מספר שערי תשובה. נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (מסמך טזתקע"ט)*[[נר מצוה ותורה אור]], והשיב בפירוטהמחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, וסך הכל עלה כ11ושער היחוד - אלף רובלביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק"פ)*[[אמרי בינה]] - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', שחלקו בא מתוך 35.000 רובל הנמצות תפילין ומצות ציצית (תקפ"א)*[[עטרת ראש]] - מאמרים לימים הנוראים (תקפ"א)*[[שערי אורה]] - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ"ל וחלקו מתרומות שנאספו בשנים הבאות ב)*[[תורת חיים]] - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח"א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו"ר האמצעי בעצמו; בראשית ח"ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש"ז על ידי [[מסמך יזהרבי]]).(תקפ"ו)

שלחו א===הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו===*קונטרס [[בד קודש]] - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו]]*[[פירוש המילות (ספר)]] - ביאורים על התפילה*[[פסקי דינים]] - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר*[[מאמרי אדמו"כ חוקר מיוחד לליובאוויטש לראות אם הפרטים תואמים את המציאותר האמצעי]] - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, הוא דיבר שם עם תושבי המקום שאינם חסידי רבינויצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי: על התורה, הם אימתו את המספריםנ"ך, אבל הוא נשאר מסתפק באמיתות דיוק הסכומים דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[מסמך כבתנש"א]])*[[מאמרים יקרים]] - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].*[[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)|אגרות קודש]] - מאגרותיו שהגיעו לידינו. הודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה"ז, אדמוה"א ואדמו"ר הצ”צ.

שוב נשאל רבינו באיזה אופן נגבים מעות המעמד ואם הגביות האלו מהחסידים הם מרצונם הטוב (==תקנותיו וחידושיו=={{פסקה חסרה}}היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד"ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[מסמך יבשד"רים|משולחים]]). ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והשיב אשר אחרי הסתלקות כוהחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.{{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו"ק אביו ר האמצעי]]}}אדמו"ר הזקן בשנת תקעהאמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"גדי עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, נשאר בקרעמענטשוגועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, ופנו אליו החסידים לבקשו שיחזור לרוסיה הלבנה והבטיחו שמקבלים על עצמם את בניית ביתו ובית בני המשפחה ומשכורתו'''[http://chabad. באותה שעה נאספו כ35info/musicnews/הקאפעליע-האגדית-של-אדמור- אלף רובלהאמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי]''' {{וידפו}}}}.בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, ואח"כ נאספים במשך שנה 10-14 אלף רובללרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, אשר 35% מהם הוא לוקח להוצאותיו והשאר מחלק בין שאר צאצאי כ"ק וה[[אדמו"ר הזקן (האמצעי]] מביט בהם.אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מסמך יגמנחם נחום]]), שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.

החוקרים לא סמכו עליו בזה, ובמשך חדשי הקיץ נשלחה הוראה לעיירות קאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור את החסידים בעיירות האלו ולברר אם אמנם הם הזמינו אל רבינו לבוא מקרעמענטשוג להתיישב ברוסיה הלבנה והבטיחו לו כנ==תואר פניו==אדמו"ל (מסמכים ר האמצעי הוא היחיד מבין [[מסמך לג|לגנשיאי חב"ד]]; [[מסמך לט|לט]])שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.

סוכ"ס התברר בכל החקירות ככל דברי רבינו, ועפי"ז זוכה מכל אשמה ע"י בית המשפט העליון בפלך מוהילוב ([[מסמך מו]]). בחקירות האלו נתברר שכל ה"מעמד" שנתנו החסידים לרבינו היה בנדיבות ולא על פי איזשהו הכרח או הטלת מסים, ואשר רבינו לא היה רב רשמי שנבחר ע"י הקהלה ומקבל מהם משכורת, ואשר משתי סיבות אלו אין תמיכת החסידים האלו סותרת את חוקת היהודים של שנת תקס"באחת ה, האוסרת על הרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה ([[מסמך נאהתוועדות עם הרבי|התוועדויות]]). המושל חאוואנסקי עירער על פסק הדין של בית המשפט העליון במוהילוב לפני הסינט העליון בפטרבורג, וטען אשר סוף כל סוף, אוסף כספים זה של מעמד בית הרב הוא אוסף של סכומים בלתי קצובים, והיא יכולה להביא להתרשלות העם היהודי ולהתדרדרותם למעשים אסורים ולהפסקת תשלומי המסים לממשלה, ואשר לכן חייבים לאסור הזכיר הרבי את הנוהג הזה בחוק, ולענוש את מבצעי האוסף (הוראת [[מסמך נאחז"ל]]){{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה. אמנם הסינט העליון קיבל את נימוקי החלטת בית משפט העליון במוהילוב, לזכות את רבינו מכל אשמה, בהנהגה זו של קבלת מעות }} שבשעת לימוד התורה "מעמדיהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו" (, והסביר שאצל כל [[מסמך נגרבותינו נשיאנו]]). הזיכוי הסופי הזה ניתן אפשר לקיים זאת על ידי הסינט העליון בכ"א כסלו תקפ"ח, ימים אחדים אחרי הסתלקות רבינו בט' כסלו תקפ"ח; אמנם הנהגת תמיכת בית הרבי ע"י מעות "ש[[מעמדציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]" נשארה חוקית, וזה המשיך להיות מקור הפרנסה של אדמו"רי חב"ד ; אך גם בדורות הבאים. ==הסתלקותו== אצל אדמו"ר האמצעי רמז לחסידים על אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הסתלקות|הסתלקותוהקב"ה]] באומרו כי מרומזות גזירות על שנת שהכניס את עצמותו ב[[תקפ"חתורה]], ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי ידי לימוד תורתו באופן של [[ט' כסלו תקפ"חראיה]] התחיל לומר חסידות על הפסוק , הרי לא רק "אחרי ה' תלכו''כאילו''' הוא עומד כנגדו" בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בגיל 54.אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!

'''אביו:''' [[אדמו"ר הזקן]].==לקריאה נוספת== '''אמו:''' *הרב [[הרבנית סטערנאשלום דובער לוין]]. '''רעיתו:''' , "[[הרבנית שיינאתולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]. '''בניו:'''  *[[רבי ברוך (בן אדמו"ר האמצעי){{הערה|רבי ברוך]]. *1=[[רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|רבי מנחם נחום]] '''בנותיוhttps:''' *[[הרבנית שרה (בת אדמו//chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|הרבנית שרהד ברוסיא הצארית]] *}}, הוצאת [[הרבנית ביילא (בת אדמוקה"ר האמצעי)|הרבנית ביילאת]] *, [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדקניו יורק]] *, [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמותש"ר האמצעי)ע]] *[[הרבנית ברכה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית ברכהספר התולדות]] *[[הרבנית מנוחה רחל (בת - אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]] *, [[הרבנית שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית שרהחנוך גליצנשטיין]] *, [[הרבנית אסתר מרים (בת אדמוקה"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מריםת]] ==ספריו==.*[[אמרי בינהבית רבי]] *, הרב [[שער אמונהחיים מאיר הילמן]], קה"ת.*[[שער היחודמנחם זיגלבוים]] *, אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, [[שער התשובה והתפלהתשע"ג]] *[[שערי אורה]] *[[עטרת ראש]] *[[קונטרס ההתפעלות]] *[[פירוש המילות]] *[[הוספות לתורה אור]] *[[תורת חיים בראשית שמות]] *[[מאמרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי ויקרא (2 כרכים)]], אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם *הרב [[מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר (5 כרכים)שלום דובער לוין]] *[[מאמרי , מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי דברים (4 כרכים)]] *[[שני המאורות]] *[[גביע הכסף]] *[[פוקח עורים]] *[[עיון תפילה]] *[[ענין ההשתטחות]] *[[בד קודש]] *[[מאמר מזמור שיר ליום השבת]] *[[מאמר אתה אחד ושמך אחד]] *[[מאמר אתם ניצבים היום]] *[[מאמר ויספו ענוים גו']] *[[מאמר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים]] *[[מאמר להבין מארז"ל מפני מה ת"ח כו']] *[[פסקי דינים יו"ד]] *[[פסקי דינים אבה"ע]] *[[אגרות קודש 'דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי]]את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51

==קישורים חיצוניים==* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]] {{שמע|}} {{חב"ד אינפו|}} {{סדרהקישור שבור|הקודםכ"ח אייר תשפ"ג}}* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] {{חבד בישראל|}}* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}* [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ {{PDF|}}* ציון אדמו"ר הזקןהאמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]|הבא=*'''[https://col.org.il/news/134749 "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי]''' {{COL}}*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר הצמח צדקהאמצעי]'''*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_64.html יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}