שינויים

{{בית דמות|שם=רבי/דובער שניאורי|תמונה=אדמו"ר האמצעי}}[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|350px|אוהל כ"ק כינוי=אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]'''|תיאור=שער [[רבי]] דובער שניאורי - ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי''' הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד)|ספר המאמרים]], ממשיך דרכו וממלא מקומו של אביו - [[אדמו"ר הזקן]]. נולד בהאמצעי <BR>(תמונה ממנו לא נמצאת)|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]] לאדמ"ר הזקן ו|מקום לידה=[[הרבנית סטערנאליאזנא]]. הסתלק ביום |תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר |מקום פטירה=[[ניעז'ין.]]|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]|רבותיו= אביו אדמו"ר הזקן|תלמידיו= חסידי חב"ד|חיבוריו ותורתו= דרך חיים, אמרי בינה, תורת חיים, מאמרי אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]}}

==לידתו=='''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר 14 שנה מיום חתונתו הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], בהם נולדו לו רק בנותרבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). ביקש ברכה ממורורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} ([[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] - ט' בכסלו [[תקפ"ח]]), הוא האדמו"ר השני בשושלת [[המגיד ממזריטשאדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו"ר האמצעי|מאמרי חסידות]] שיזכה לבן. אמר המגיד לאדמוהוא התפרסם בכינוי 'האדמו"ר האמצעי', לאחר מותו- לאחר שהתמנה האדמו"ר הזקן: השלישי של תנועת חב"במה יזכה נער את אורחוד, ה'צמח-צדק', לאדמו" – ער החסידות. בשלב זה, היה רבי דובער האמצעי מבין שלושה אדמו"י הכנסת אורחים זוכים שייוולד נעררים.

לפני הסתלקותו גילה לאדמו==תולדות חיים=====לידתו===לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן ]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את הסדר של "שלום בן ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר" ואמר לו שייוולד לו בן, שיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית זכור ותזכיר את שאמרתי לך הלילהידי הכנסת אורחים.

שנה לאחר מכן ביום ב[[ט' כסלו תקל"דשבת]] נולד רבי דובער - [[אדמו"ר האמצעיפרשת וישלח]] - הנקרא על שם המגיד ממזריטש ובליל הברית, בנוכחות רבי [[מנחם מענדל מויטבסקתקל"ג]] ורבי , השבת האחרונה בחייו של [[אברהם מקליסקהמגיד]] הזכיר אדמו, סיפר לאדמו"ר הזקן את אשר אמר הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו רבובן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).

בפעם הראשונה שרחצו את התינוקלאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, נתן האדמובנו הראשון של אדמו"ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה , בלידתו קיימו במדויק את ר' דובערהוראות המגיד.

==נישואין==בהוולדו, נתן אביו בחר עבורו שידוך, חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את בתו של מלמד עני מהעיירה יאנאוויטש, שהתאונן בפניו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמהתינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ח]] נשא את [[הרבנית שיינא]] לאישהב עמ' רכה}}.

==קבלת הנשיאות==לאחר הסתלקותו בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקןהמגיד]] ב, כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[כ"ד טבת תקע"גאברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], אך טבעי היה כי בנו הבכור, אדמו”ר האמצעי, ימלא את מקומו. ואכן, החסידים רובם ככולם היו תמימי דיעים כי אדמו”ר האמצעי הוא הרבי ממלא המקום. בכתובים לא מוזכר דבר על סירוב כלשהוא של אדמו”ר האמצעי.

בתקופה שלאחר ההסתלקות===חינוכו===עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], שהה תקופה מסוימת בעיר [[קרמנצמלמד]] מיוחד, מתלמידי המגיד ר'וג[[אברהם מליעפלי]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה), כיוון שמחמת המלחמה הבתים של משפחת אדמו”ר הזקן בליאזנא עלו באש ונשרפו עד תוםשילמד את בנו [[תורה]] והדריכו כיצד לנהוג בילד.

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר ההסתלקותכבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, קמה התעוררות גדולה בין והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי חב”ד בכל מדינת רוסיהאביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל רבנו האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיהמגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות. חסידי רוסיה הלבנה גם הם שלחו משלחת לבקש את ===בר מצווה===לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת מהערים שימצא לנכוןעל החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ"ג}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.

המשלחת מרוסיה הלבנה גברה, ולאחר ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[חג השבועותט' כסלו]] [[תקעתקמ"גז]] עזב רבינו האמצעי , הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את קרמנצ’וגהמקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל במסע מיוחד לרוסיה הלבנה - מסע שהיוה לנגן את קבלת הנשיאות בפועלניגון [[ד' בבות]], מעין “מסע הכתרה”גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.

כשלושה חודשים ארך מסעו של רבינו האמצעי מעיר לעיר עד בואו לויטבסק. אל המסע הצטרפו חסידים רבים שהתלוו לרבי כל הדרך הארוכה. בכל מקום שהגיע, אמר הרבי מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל’לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "[[לעקאח]]" וכוסית "[[יחידותמשקה]]’. בכל אתר ואתר התקבל הרבי בכבוד גדול לא רק על ידי יהודים, כי אם גם על ידי פקידי מימשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים, להדר בכבודו של הרבי - בנו של רבנו הזקן", שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליון הצרפתיולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.

בתום המסע בחר רבינו האמצעי למקום מגוריו את העיירה לאחר [[ליובאוויטשתפילת מעריב]]התקיימה סעודת מצווה, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום הבהיר, אדמו"ר הזקן אמר [[ח"י אלול תקע"גמאמר]]. מליובאוויטש החלה תורתו לפוץ בכל ערי רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל. לשמחתם של החסידים אין קץחסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.

שנה חלפה מאז שקבע את מקום מגוריו בליובאוויטשב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, ורבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו”ר הזקןעלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו ב[[תפילת מנחה]] של הרבי החדששבת, שכן אדמו”ר האמצעי היה אומר חסידות בשפע רב כדרכו בקודש. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבתהיא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחד השניםבשעת עלייתו לתורה היה אביו, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)דביקות]] “לאו כל מוחא סביל דא” (לא כל מוח סובל זאת)מיוחדת.

בימי נשיאותו התרבה מספר החסידים===נישואיו===בשנת [[תקמ"ח]], הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי רבינו הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה אלף חסידים, ובשנה השניהבחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], תקע”הבתו של ר' יעקב, כל פלך צ’רניגוב הפך למרכז חסידות מלמד [[ליובאוויטשעני]]מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו"ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.

==בית כנסת חב"ד בחברון==כאשר עלו חסידי חב”ד לרבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[חברוןמאמר]] בשנת י ה[[תקפ"גחסידות]], קנה האדמו”ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו’, והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב”דשיאמר אביו בחתונתו.

ואכן, בגלל ש[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברוןהזקן]] הוא בית הכנסת החב”די העתיק ביותר בעולםהשתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד}}.

==מאסרו וגאולתו=הדרכת צעירי החסידים===בשנת [[תק"נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים.

{{ערך מורחב|ערך=מאסר וגאולת אדמובאותה שנה גם החל לשמש כ"ר האמצעי}}בשנים האחרונות לנשיאותו כתב אדם בשם שמחה קיסין מלשינות על אדמו[[מניח]]"ר האמצעי ובעקבות כך הובל האדמו"ר למעצר. ביום י' לחודש כסלו השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקרא בשם "חג הגאולה" ונחגג עד היום. המלשינות הייתה מורכבת משלושה שלביםאצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] שאביו אמר.

==ספר תורה=קבלת הנשיאות===ישנו ספר התורה של בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר האמצעי שעבר בירושה לבנו רבי הזקן]] ביום [[מנחם נחום (בן אדמוכ"ר האמצעי)|מנחם נחוםד בטבת]] ומשם לנכדיו משפחת פופקו - הרב שנת [[יצחק חיים פופקותקע"ג]] והרב , שהה אדמו"ר האמצעי בעיר [[מרדכי דובער פופקוקרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבושמיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.

חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות". בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "[[מסע ההכתרה (תקע"ג)|מסע ההכתרה]]" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי. כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי. == תורתו =ליובאוויטש===[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ישכר בער מליובאוויטש]]. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש. הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים. מליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, [[תורת חסידות חב"ד]], להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל. כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת). בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע"ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש. ===חברון==={{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב"די העתיק בעולם. ===מאסרו וגאולתו===[[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}בשנת [[תקפ"ה]] הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן [[אדמו"ר הזקן]], בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ"ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו]] תקפ"ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''. ===הסתלקותו===[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אוהל אדמו"ר האמצעי]] בניעז'שער' של ין]]{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר האמצעי}}לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעיעל כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בה גזירות. לקראת חגי [[חודש תשרי]] תקפ"ח יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו ב[[האדיטש]]בדרך . במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה ב[[ניעז'ין]]. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כללישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, נהג כי השמחה ממתקת דינים. באור ל[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה [[מאמר]] [[חסידות בהמשכים פעמיים ]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. [[אוהל אדמו"ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]]. אדמו"ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[שבתירושה]] לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]], ולפעמים שלוש פעמים באותה שבת, כאשר בכל פעם ארך הדבר בין שלושת-רבעי השעה לשעהומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

ב====ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו====אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[יום כיפורהרבי]] היה ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל{{הערה|ר"ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי אומר שלוש פעמים חסידות, בערב יושאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=453&hilite= ש"פ ויצא, ט' כסלו תשמ"כ בבוקר לאחר תפילת שחרית - בערב יום כיפור נהגו להתפלל מוקדם מאוד - מוצאי יום-כיפורב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=410&hilite= ט' כסלו תשמ"ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש"פ ויצא, ולמחרת יום-כיפור לפני התפילהט' כסלו תשנ"ב].}}.

מנהגו של אדמוענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש"ר האמצעי היה להוציא בכתב את דרושיו בסמיכות לזמן אמירתם. כנראה לכן לא קיימים הרבה פ ויצא תשנ"הנחותב הנ" שכתבו שומעי דבריו ממאמריול.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, וכיון שבהזדמנויות רבות לא מסר את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה שלו ממאמר אביו [[אדמו"ר הזקןהצמח צדק]] שעליו : "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה מיוסד המאמר שלופורץ דם כי אם חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, חסרים החידושים שהוסיף אדמוידברו חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"א ע' 52.}}, וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק"{{הערה|ספר השיחות תש"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אזג ע' 13.}}.

ברוב מאמריו שכתב בעצמו דייק == תורתו ==אדמו"ר האמצעי בדרך כלל לכתוב בסגנון של דרוש אביו רבינו הזקן שעליו מיוסד מאמרוהיה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], ובין הדברים להוסיף את ביאוריו והסבריוכשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. סגנונו בדיבור לא ב[[יום כיפור]] היה דוקא בסגנון דרוש אביו אדמו"ר הזקןאומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]] (נהגו להתפלל מוקדם), אלא היה מאריך הרבה בהסברת הענינים בסגנונו המיוחד לובמוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

=== ספריו =======ספרים שהדפיס בחייו ====חלק גדול מהדרושים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון של ספר לפני ההדפסה, ואלה הם (על סדר הדפסתם):*א) שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[שער התשובה והתפלה]] ח"א - נדפס בשנת [[תקע"זהנחות]]של חסידים על מאמריו.*ב) שער התשובה והתפלה חבהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ב - נדפס ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[תקעאדמו"חר הזקן]].*ג) [[דרך חיים]] - [[תקע, עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ט]]ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז.*ד) [[נר מצוה ותורה אור]] (שער האמונה ושער היחוד) - [[תקכתבי אדמו"פ]].*ה) [[אמרי בינה]] - [[תקפר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"א]]ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו.*ו) [[עטרת ראש]] - [[תקפ"א]].*ז) [[שערי אורה]] - [[תקפ"ב]].*ח) [[תורת חיים]] ([[בראשית]] - [[חיי שרה]]) - [[תקפ"ו]]סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

*ט) תורת חיים בראשית ==ספריו==חלק ב' ([[תולדות]] - [[ויחי]]) - [[תרכ"ו]].*י) [[פירוש המלות]] - [[תרכ"ז]].*יא) תורת חיים שמות - [[תש"ז]].*יב) סדרת [[מאמרי גדול מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי]] , הודפסו על התורהידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, נוכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו"ךר האמצעי בהדפסת ספריו, דרושי חתונה וקונטרסים (ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאנו{{הערה|שיחת י"ח כרכים - [[' כסלו תשמ"ה]]-[[תשנ"א]]).}}.

== תמונתו ==:::'''לערך המלא: [[תמונת אדמו"ר האמצעי]]חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.'''

תמונה או ציור מאדמו===הספרים שהודפסו על ידו===*[[סידור עם דא"ח]] ו[[ביאורי הזוהר]] ממאמרי אביו, [[אדמו"ר הזקן]], שנכתבו על ידו (ולכן ספר "ביאורי הזוהר" מיוחס לפעמים לאדמו"ר האמצעי אינה בנמצא) (תקע"ו)*קונטרס [[פוקח עורים]] - הדרכה לבעל תשובה (תקע"ז. נכתב במקור בשפת ה[[אידיש]])*[[שערי תשובה]] - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע"ז - ח"א, תקע"ח - ח"ב)*[[דרך חיים]] - ח"ג מספר שערי תשובה.נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע"ט)*[[נר מצוה ותורה אור]], המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק"פ)*[[אמרי בינה]] - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ"א)*[[עטרת ראש]] - מאמרים לימים הנוראים (תקפ"א)*[[שערי אורה]] - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ"ב)*[[תורת חיים]] - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח"א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו"ר האמצעי בעצמו; בראשית ח"ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש"ז על ידי [[הרבי]]) (תקפ"ו)

ב ===הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו===*קונטרס [[שיחהבד קודש]] של - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת [[הרבימאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו]] *[[פירוש המילות (אור לספר)]] - ביאורים על התפילה*[[י' כסלופסקי דינים]] - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר*[[תשדמאמרי אדמו"מר האמצעי]]) אמר - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי:על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ולהעיר ח כרכים - אודות דבר פלא בענין ציור בעל השמועה:מכל [[רבותינו נשיאנו|נשיאי חבתשמ"דה]] - ישנה תמונה שעל ידה נקל לצייר במחשבה את דמות דיוקנם, החל מ[[תמונת אדמותנש"א]])*[[מאמרים יקרים]] - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ"ר הזקן|תמונתו של ק [[אדמו"ר הזקן]] - כפי שנתפרסם ונדפס ע"י .*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צהאמצעי)|כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנואגרות קודש]] - מאגרותיו שהגיעו לידינו. . ועדהודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה"ז ישנם תמונותיהם של רבותינו נשיאינו שלאחריו, עד לנשיא דורנו - מלבד אדמואדמוה"א ואדמו"ר האמצעי, בעל הגאולה, שממנו לא נשארה תמונההצ”צ.

והנה==תקנותיו וחידושיו=={{פסקה חסרה}}היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, מכיון שישנו הציווי כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדוד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד" ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד"רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.{{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]}}אדמו"ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הקאפעליע-האגדית- הרי לא יתכן שבהעדר תמונתו של-אדמור-האמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי לא יוכלו]''' {{וידפו}}}}.בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, חוה[[אדמו"ור האמצעי]] מביט בהם.אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]], לקיים ציווי זהשפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.

והביאור בזה:==תואר פניו==ידוע מארזאדמו"ל שעל ידי לימוד התורה נפעל הענין ד"אותי אתם לוקחים", וטעם הדבר - מכיון ש"אנא נפשי כתבית יהבית", היינו, שהקב"ה הכניס את עצמותו ומהותו בתורה, ולכן, ע"י לימוד התורה - לוקחים את עצמותו ומהותו ית'.ומכיון ש"צדיקים דומים לבוראן" - יש לומר שהענין ד"בעל השמועה עומד כנגדו" נפעל (גם) ע"י ההתבוננות בתורתו של הצדיק, מכיון שהצדיק הכניס את עצמותו ומהותו בתורתו - "אנא נפשי כתבית יהביתר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב", וזאת - גם ללא תמונתו, ע"ד ובדוגמת הענין ד"אותי אתם לוקחים", אף ]] שאין לו גוף ולא דמות הגוף"שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.

==הסתלקותו==באחת ה[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpgהתוועדות עם הרבי|leftהתוועדויות]] הזכיר הרבי את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|thumb|200px|מצבת כירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבשעת לימוד התורה "ק אדמויהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו"ר האמצעי בניעז'ין, והסביר שאצל כל [[רבותינו נשיאנו]] אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי רמז לחסידים על אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הסתלקות|הסתלקותוהקב"ה]] באומרו כי מרומזות גזירות על שנת שהכניס את עצמותו ב[[תקפ"חתורה]], ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי ידי לימוד תורתו באופן של [[ט' כסלו תקפ"חראיה]] התחיל לומר חסידות על הפסוק , הרי לא רק "אחרי ה' תלכו''כאילו''' הוא עומד כנגדו" בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בגיל 54.אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!

==ראו גםמשפחתו==*בנו הרב '''[[:קטגוריה:משפחת מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|משפחת מנחם נחום]].'''*בנו הרב '''[[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]].'''*בתו '''[[:קטגוריה:ימי חב"ד - שרה (בת אדמו"ר האמצעי- הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[מאיר מפיקוב]]''' בן רבי '''[[לוי יצחק מברדיטשוב]]'''.*בתו '''[[ביילא|ימי חב"ד הרבנית ביילא וולס]]''' - נישאה לרב '''[[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]]''', בשנת [[תקס"ז]].*בתו '''[[:קטגוריה:חסידים מתקופת הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר האמצעיהצמח צדק)|חסידים מתקופת אדמוהרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו"ר האמצעיה'''[[צמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]].*בתו '''[[:קטגוריה:ספרי הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|ספרי הרבנית דבורה לאה טברסקי]]''' - נישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]] [[תקע"א]].*בתו '''[[הרבנית ברכה]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[י"ד שבט]] [[תקס"ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].*בתו '''[[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]''' - נישאה לרב '''[[יעקב כולי סלונים]]'''.*בתו '''[[:קטגוריה:ניגוני אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.*בתו '''[[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|ניגוני חיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב]] משקלוב, ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תקצ"ז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', בן '''[[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר האמצעיהזקן)]]''', בשנת [[תר"ג]].*בתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.

*ספר הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]* [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, [[תשע"ג]]*הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם *הרב [[שלום דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי*'''דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51 ==קישורים חיצוניים==* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]] {{שמע|}} {{חב"ד אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] {{חבד בישראל|}}* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}* [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ {{PDF|}}* ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]*'''[https://col.org.il/news/134749 "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי]''' {{COL}}*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר האמצעי]'''*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_64.html יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר האמצעי|*הזקן]]