שינויים

{{בית דמות|שם=רבי/דובער שניאורי|תמונה=אדמו"ר האמצעי}}[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|leftכינוי=אדמו"ר האמצעי|thumb|350px|אוהל כ"ק תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי בניעז'ין)|ספר המאמרים]]'''של אדמו"ר האמצעי - רבי דובער<BR>(תמונה ממנו לא נמצאת)|תאריך לידה=[[ט''' - הינו האדמו"ר השני לשלשלת חבכסלו תקל"ד לאחר אביו ]]|מקום לידה=[[אדמו"ר הזקןליאזנא]]. נולד ב|תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקלתקפ"דח]]|מקום פטירה=[[ניעז'ין]]|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]] לאביו |רבותיו= אביו אדמו"ר הזקן ולאמו |תלמידיו= חסידי חב"ד|חיבוריו ותורתו= דרך חיים, אמרי בינה, תורת חיים, מאמרי אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי|השתייכות=[[הרבנית סטערנאחסידות חב"ד]].}}

הסתלק '''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} ([[ט' כסלו בכסלו]] [[תקל"ד]] - ט' בכסלו [[תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז), הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו"ר האמצעי|מאמרי חסידות]]. הוא התפרסם בכינוי 'האדמו"ר האמצעי', לאחר מותו- לאחר שהתמנה האדמו"ר השלישי של תנועת חב"ד, ה'יןצמח-צדק', לאדמו"ר החסידות. בשלב זה, היה רבי דובער האמצעי מבין שלושה אדמו"רים.

==תולדות חיים=====לידתו===לאחר 14 שנה מיום חתונתו של שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן, בהם נולדו לו רק בנות. ביקש ברכה ממורו]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]] שיזכה לבן, להתברך בבן זכר. אמר המגיד לאדמו"ר הזקן: "הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את אורחו" – ע"י ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים זוכים שייוולד נער.

לפני הסתלקותו גילה ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל"ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של "[[שלום זכר|שלום בן זכר" ואמר לו שייוולד ]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בןזכר, שיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית זכור ותזכיר את שאמרתי לך הלילהועליו לקוראו בשמו (דובער).

לאחר שנה לאחר מכן ביום [[ט' כסלו בכסלו]] [[תקל"ד]] , נולד רבי דובער - [[אדמו"ר האמצעי]] - הנקרא על שם המגיד ממזריטש ובליל הברית, בנוכחות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבי [[אברהם מקליסק]] הזכיר בנו הראשון של אדמו"ר הזקן , בלידתו קיימו במדויק את אשר אמר לו רבוהוראות המגיד.

בפעם הראשונה שרחצו את התינוקבהוולדו, נתן האדמו"ר הזקן אביו חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את רהתינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' דובעררכה}}.

==נישואין==אביו בחר עבורו שידוך, את בתו בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של מלמד עני מהעיירה יאנאוויטש, שהתאונן בפניו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית[[המגיד]], ובגיל 14 בשנת כמו רבי [[תקמ"חמנחם מענדל מוויטבסק]] נשא את ורבי [[הרבנית שיינאאברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] לאישה.

==קבלת הנשיאות=חינוכו===לאחר הסתלקותו של עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]] ב, [[כ"ד טבת תקע"גמלמד]]מיוחד, אך טבעי היה כי בנו הבכורמתלמידי המגיד ר' [[אברהם מליעפלי]], אדמו”ר האמצעי, ימלא שילמד את מקומו. ואכן, החסידים רובם ככולם היו תמימי דיעים כי אדמו”ר האמצעי הוא הרבי ממלא המקום. בכתובים לא מוזכר דבר על סירוב כלשהוא של אדמו”ר האמצעיבנו [[תורה]] והדריכו כיצד לנהוג בילד.

בתקופה שלאחר ההסתלקותכבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, שהה תקופה מסוימת בעיר והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.===בר מצווה===לחגיגת ה[[קרמנצ'וגבר מצווה|בר-מצווה]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה)הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ"ג}}, כיוון שמחמת המלחמה הבתים של משפחת אדמו”ר הזקן בליאזנא עלו באש ונשרפו עד תוםלצורך החגיגות בוטל הכלל.

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר ההסתלקותביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ"ז]], קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב”ד הדליקו נרות בכל מדינת רוסיהרחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל רבנו האמצעי וביקשו ממנו שיקבע לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה גם ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם שלחו משלחת לבקש את הרבי לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת מהערים שימצא לנכוןנזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.

המשלחת מרוסיה הלבנה גברה, ולאחר לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "[[חג השבועותלעקאח]] " וכוסית "[[תקע"גמשקה]] עזב רבינו האמצעי את קרמנצ’וג", והחל במסע מיוחד לרוסיה הלבנה - מסע שהיוה את קבלת הנשיאות בפועל, מעין “מסע הכתרה”ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.

כשלושה חודשים ארך מסעו של רבינו האמצעי מעיר לעיר עד בואו לויטבסק. אל המסע הצטרפו חסידים רבים שהתלוו לרבי כל הדרך הארוכה. בכל מקום שהגיעלאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר הרבי מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל’[[יחידותמאמר]]’. בכל אתר ואתר התקבל הרבי בכבוד גדול לא רק על ידי יהודים, כי אם גם על ידי פקידי מימשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים, להדר בכבודו של הרבי - בנו של רבנו הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליון הצרפתיחסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.

בתום המסע בחר רבינו האמצעי למקום מגוריו את העיירה ב[[ליובאוויטששבת]]שלאחר הבר-מצווה, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום הבהירעלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[חתפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"י אלול תקעבעל קורא"גשרוי ב[[דביקות]]. מליובאוויטש החלה תורתו לפוץ בכל ערי רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל. לשמחתם של החסידים אין קץמיוחדת.

שנה חלפה מאז שקבע את מקום מגוריו בליובאוויטש===נישואיו===בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, ורבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל בחר אביו אדמו”ר הזקןעבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו בתו של הרבי החדשר' יעקב, שכן אדמו”ר האמצעי היה אומר חסידות בשפע רב כדרכו בקודשמלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת, ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות זאת מכיוון שאביה של אחד השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו שיינא התאונן בפני [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]] “לאו כל מוחא סביל דא” (לא כל מוח סובל זאת)שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.

בימי נשיאותו התרבה מספר החסידיםרבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי רבינו הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע”ה, כל פלך צ’רניגוב הפך למרכז חסידות בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[ליובאוויטשחסידות]]שיאמר אביו בחתונתו.

==בית כנסת חב"ד בחברון==כאשר עלו חסידי חב”ד לואכן, בגלל ש[[חברוןאדמו"ר הזקן]] בשנת השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תקפתולדות חב"גד ברוסיה הצארית]], קנה האדמו”ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו’, והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב”דעמודים פג פד}}.

===הדרכת צעירי החסידים===בשנת [[בית כנסת אדמותק"ר האמצעי בחברוןנ]] הוא בית הכנסת החב”די העתיק ביותר בעולם, בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים.

==מאסרו וגאולתו==א) בשלהי קיץ באותה שנה גם החל לשמש כ"[[תקפמניח]]"אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] מסר שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינושאביו אמר.

באסרו חג סוכות ===קבלת הנשיאות===בעת [[תקפהסתלקות]] אביו [[אדמו"ור הזקן]] נלקח רבינו לחקירות בביום [[ויטעבסקכ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], מושבו של מושל פלכי וויטעבסק, מוהילוב סמולנסק וקאלוגא, ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר שהה אדמו"ר האמצעי בעיר [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על ידי חוקריו מנת להכין את המקום לבואו של המושלאדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.

במשך חודש מר-חשון תקפחלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות"ו נמשכו החקירות. בו' כסלו כתב רבינו כתב-בקשה למושל חאוואנסקי שישחררו.

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[יקרמנצ' כסלו תקפוג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "[[מסע ההכתרה (תקע"וג)|מסע ההכתרה]] שוחרר לביתו" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

ב) ביכשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ט כסלו תקפ"ו שלח המושל חאוונאסקי ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את התיק אל פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל פלך מוהילובואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, שליובאוויטש שייכת אליובנו של אדמו"ר הזקן, שימסרו את התיק לבית המשפט המתאים, לדון בו ולהעניש את הנאשמיםשעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

ממשל פלך מוהילוב שלח ===ליובאוויטש===[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את התיק אל בית משפט השלום מחוז באבינאוויטשהעיירה ליובאוויטש, שליובאוויטש שייכת אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ישכר בער מליובאוויטש]]. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו, להמשך החקירות ולהחלטה בנושאוביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.

בית המשפט בבאבינאוויטש שלח שוטר עם שאלות נוספות לחקור בהם את רבינו בליובאוויטשהנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים.

אחמליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, [[תורת חסידות חב"כ שלח בית המשפט בבאבינאוויטש הוראה לקאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור בנושא את חסידי רבינו במקומותיהם. אחרי שהתקבלו כל החקירות לבית משפט בבאבינאוויטשד]], הוסיף לתיק את החלטתו בנושאלהתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ושלחו לבדיקה חוזרת לבית המשפט העליון בפלך מוהילובומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.

יכעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"א כסלו תקפר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ז החליט בית משפט העליון בפלך מוהילוב לזכות את רבינו מכל אשמהר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

ג) התובע הכללי של פלך מוהילוב כתב את פסק הזיכוי של רבינובימי נשיאותו התרבו החסידים, ואחהוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"כ שלח בית המשפט את פסקר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-דין הזיכוי אל המושל חאוואנסקי לאישורעשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע"ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.

אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של ===חברון==={{ערך מורחב|ערך=[[בית משפט העליון בפלך מוהילובכנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב"די העתיק בעולם.

כ===מאסרו וגאולתו===[[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת אדמו"א ר האמצעי בניעז'ין]]{{ערך מורחב|ערך=[[כסלומאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]] }}בשנת [[תקפ"חה]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של רבינו. אמנם זה היה כבר מספר ימים אחרי הסתלקות כאדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן [[אדמו"ק ר הזקן]], בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי, ב[[טאיסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ"ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו ]] תקפ"ח]]ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''.

===תוכן ההלשנה, החקירות והזיכויהסתלקותו===בכתב-המלשינות מנסה שמחה קיסין לצייר את תנועת ה[[חסידקובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר האמצעי]]ים כרודפת בצע, המנצלת את התמימות של הצעירים לספר להם סיפורי צדיקים ולשלול את כספם, וכי הם משתלטים בניעז'ין]]{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר האמצעי}}לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על הקהלותשנת [[תקפ"ח]] שיהיו בה גזירות. לקראת חגי [[חודש תשרי]] תקפ"ח יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו ב[[האדיטש]]. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, קופות הצדקה, שחיטה, ובתי דפוס של היהודיםונעצרו למנוחה ב[[ניעז'ין]]. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. ולכן דורש לרדוף ולהשמיד את התנועה החסידית (באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני [[מסמך אחנוכה]]), אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

אל המלשינות הזאת צירף מכתב של רבינו אודות חלוקת מעמד-בית-הרב משנת באור ל[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקעתקפ"דח]], וממנו ניסה להוכיח התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי רבינו אוסף מהחסידים סכומים אדירים כדי להשתמש בהם להנאותיו האישיות (עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. [[מסמך באוהל אדמו"ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]]).

מכתב זה, שצורף לתיק עאדמו"י המלשין, כולל רשימת חלוקת מעות מעמד ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[בית הרבירושה]], שנאסף אצל החסידים אחרי הסתלקות לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר הזקןהאמצעי)|רבנו הזקןמנחם נחום]] ב[[כומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "ד טבת תקעבית תורה דמשק אליעזר"ג]] ([[מסמך ד]])בפלטבוש.

היה זה אוסף מיוחד לשיקום בית הרב ב====ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו====אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[ליובאוויטשהרבי]]ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל{{הערה|ר"ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי, מאחר שכל בית הרב שבשאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=453&hilite= ש"פ ויצא, ט' כסלו תשמ"ב]. [ליאדיhttp://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=410&hilite= ט' כסלו תשמ"ט]] היה למאכולת אש. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש"פ ויצא, אחרי בריחת רבנו הזקן עם בני משפחתו מלאדי ט' כסלו תשנ"ב[[מלחמת נפוליון]]. הכסף שנאסף וחולק היה 35.000 רובל}}.

בסוף השנה הראשונה להסתלקות רבינו הזקן, בחודש טבת [[תקע"ד]], סידר רבינו את חלוקת המעות, עבורו ועבור ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל אחד מצאצאי רבינו הזקן. את החלוקה הזאת סידר על ידי אחד מגדולי החסידים הרב [[פנחס שיק משקלאוו]], ויחד אתו מינה את החסידים הרב שלמה פריידעס והרב [[זלמן רויזעס משקלאוו]], להשגיח על החלוקה. אחרי פטירת החסיד הרב פנחס משקלאוו, הגיע כתב-החלוקה לידי שמחה קיסין, שהשתמש בו בכתב-המלשינות שלו ([[מסמך ב]]), וממנו רצו להוכיח שרבנו אסף באותו זמן כ140- אלף רובל, וחילק מהם רק 35 אלף רובל; שהרי בסופו כתוב: "שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה" ([[מסמך יב]]). רבינו השיב שבודאי יש טעות ושקר בתרגום הקטע הזה, וביקש מהחוקרים שיתנו לו את המקור, שממנו יוכל להוכיח, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל, ואותם הוא חילק ([[מסמך יג]]). החוקרים נענו לבקשתו, הקטע הזה הועתק בהעתקה מדוייקת ותורגם מחדש לרוסית ע"י המתרגם של רבינו, החסיד ר' יהודה יפה. על פי תרגום מדוייק זה הוכיח רבינו, שברורה בו הכוונה, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל (מסמכים [[מסמך יד|יד]]-[[מסמך טוימי חייו{{הערה|טו]]). [דבר זה היה ידוע גם לפני גילוי התיק, אשר לפי המלשינות אסף רבינו עוד כמאה אלף רובל שלא נתברר מהיכן באו ולהיכן אזלו, גם הי' ידוע אשר רבינו הוכיח כי יש כאן סילוף וכי מעולם לא אסף סכום זה. אמנם פרטי הדבר לא היו ידועים, רק שמועות פורחות. וכך מספר בבית רבי חשיחת ש"ב פויצא תשנ"ד: "גופא דעובדא הכי הוה (כ"ז שמענו מאחד מנכדי רבינו כל מעשה המלשינות מרישא לסיפא) … זייפו את המכתב בזיוף קטן באתוון דזיופא מאתיות שקר הוא אות ק', שבסכום הכסף שהי' כתוב בהמכתב הוסיפו עוד ק' … אלפים". אמנם במסמכים שלפנינו מתברר, שהוספת המאה אלף רובל נעוצה בתרגום מוטעה של המלים "שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה"]. בזה לא הסתפקו החוקרים, ורצו לדעת בדיוק מהיכן נאסף הכסף ומה השתמשו בו (מסמך יב), שהרי על פי חוקת היהודים של שנת תקס"ה, אסור לרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה ([[מסמך ב]]). רבינו השיב, ששני שלישים מהכסף חילק בין בני משפחתו צאצאי רבינו הזקן, אשר במשך ימי מלחמת נפוליון התרוששו מכל נכסיהם ובתיהם ונשארו מחוסרי כל. ושליש מהכסף לקח לעצמו לבנות לו בית ובית הכנסת בליובאוויטש ולקנות ספרים, אחרי שהתרושש מהכל בעת מלחמת נפוליון ([[מסמך יג]] סעיף 1). שוב שאלוהו כמה כסף עלתה בניית בית הכנסת בליובאוויטש וקניית הספרים (מסמך טז), והשיב בפירוט, וסך הכל עלה כ11- אלף רובל, שחלקו בא מתוך 35.000 רובל הנ"ל וחלקו מתרומות שנאספו בשנים הבאות ([[מסמך יז]]). שלחו א"כ חוקר מיוחד לליובאוויטש לראות אם הפרטים תואמים }} - להחדיר את המציאותעניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, הוא דיבר שם עם תושבי המקום שאינם חסידי רבינו, הם אימתו את המספרים, אבל הוא נשאר מסתפק באמיתות דיוק הסכומים ([[מסמך כב]]). שוב נשאל רבינו באיזה אופן נגבים מעות המעמד ואם הגביות האלו מהחסידים הם מרצונם הטוב ([[מסמך יב]]), והשיב אשר אחרי הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר הזקן בשנת תקעהצמח צדק]]: "גאם היו חותכים לחותני אצבע, נשאר בקרעמענטשוג, ופנו אליו החסידים לבקשו שיחזור לרוסיה הלבנה והבטיחו שמקבלים על עצמם את בניית ביתו ובית בני המשפחה ומשכורתו. באותה שעה נאספו כ35- אלף רובל, ואח"כ נאספים במשך שנה 10-14 אלף רובל, אשר 35% מהם הוא לוקח להוצאותיו והשאר מחלק בין שאר צאצאי כ"ק אדמו"ר הזקן ([[מסמך יג]]). החוקרים לא סמכו עליו בזה, ובמשך חדשי הקיץ נשלחה הוראה לעיירות קאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור את החסידים בעיירות האלו ולברר היה פורץ דם כי אם אמנם הם הזמינו אל רבינו לבוא מקרעמענטשוג להתיישב ברוסיה הלבנה והבטיחו לו כנחסידות"ל (מסמכים [[מסמך לג|לג]]; [[מסמך לט{{הערה|לט]]). סוכספר השיחות תש"ס התברר בכל החקירות ככל דברי רבינו, ועפי"ז זוכה מכל אשמה ד ע"י בית המשפט העליון בפלך מוהילוב ([[מסמך מו]])' 79.}}. בחקירות האלו נתברר שכל ה"מעמד" שנתנו החסידים לרבינו היה בנדיבות ולא בכיוון זה גם השפיע על פי איזשהו הכרח או הטלת מסיםחסידיו, ואשר רבינו לא היה רב רשמי שנבחר עכפי שהתבטא שרצונו "י הקהלה ומקבל מהם משכורתשכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ואשר משתי סיבות אלו אין תמיכת החסידים האלו סותרת את חוקת היהודים של שנת תקסידברו חסידות"ה, האוסרת על הרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה ([[מסמך נא]]). המושל חאוואנסקי עירער על פסק הדין של בית המשפט העליון במוהילוב לפני הסינט העליון בפטרבורג, וטען אשר סוף כל סוף, אוסף כספים זה של מעמד בית הרב הוא אוסף של סכומים בלתי קצובים, והיא יכולה להביא להתרשלות העם היהודי ולהתדרדרותם למעשים אסורים ולהפסקת תשלומי המסים לממשלה, ואשר לכן חייבים לאסור את הנוהג הזה בחוק, ולענוש את מבצעי האוסף ([[מסמך נא]]). אמנם הסינט העליון קיבל את נימוקי החלטת בית משפט העליון במוהילוב, לזכות את רבינו מכל אשמה, בהנהגה זו של קבלת מעות {{הערה|ספר השיחות תש"מעמד" ([[מסמך נג]])א ע' 52. הזיכוי הסופי הזה ניתן על ידי הסינט העליון בכ"א כסלו תקפ"ח}}, ימים אחדים אחרי הסתלקות רבינו בט' כסלו תקפוכן "ח; אמנם הנהגת תמיכת בית הרבי ע"י מעות "[[מעמד]]" נשארה חוקיתשכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, וזה המשיך להיות מקור הפרנסה של אדמויהיה לו מכך סיפוק"רי חב{{הערה|ספר השיחות תש"ד גם בדורות הבאיםג ע' 13.}}.

בדרך כלל, נהג אדמו"ר האמצעי לומר היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים באו שלוש בכל [[שבת]], ולפעמים שלוש פעמים באותה שבת, כאשר בכל כשבכל פעם ארך הדבר היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה.  ב[[יום כיפור]] היה אדמו"ר האמצעי אומר חסידות שלוש פעמים חסידות, ; בערב יו"כ יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית - בערב יום כיפור ]] (נהגו להתפלל מוקדם מאוד - מוצאי ), במוצאי יום-כיפור, ולמחרת יום-כיפור לפני התפילה. מנהגו של אדמו"ר האמצעי היה להוציא בכתב את דרושיו בסמיכות לזמן אמירתם. כנראה לכן לא קיימים הרבה "הנחות" שכתבו שומעי דבריו ממאמריו, וכיון שבהזדמנויות רבות לא מסר את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה שלו ממאמר אביו [[אדמו"ר הזקן]] שעליו היה מיוסד המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. ברוב מאמריו שכתב בעצמו דייק אדמו"ר האמצעי בדרך כלל לכתוב בסגנון של דרוש אביו רבינו הזקן שעליו מיוסד מאמרו, ובין הדברים להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור לא היה דוקא בסגנון דרוש אביו אדמו"ר הזקן, אלא היה מאריך הרבה בהסברת הענינים בסגנונו המיוחד לותפילת שחרית.

=== ספריו לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי =======ספרים שהדפיס את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי ====חלק גדול מהדרושים שאמר באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם של מאמריו דומים לסגנון של ספר לפני ההדפסהמאמרי אביו, ואלה הם (על סדר הדפסתם):*א) [[שער התשובה והתפלה]] חאדמו"א - נדפס בשנת [[תקע"ז]]ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו.*ב) שער התשובה והתפלה ח"ב - נדפס [[תקע"ח]].*ג) [[דרך חיים]] - [[תקע"ט]].*ד) [[נר מצוה ותורה אור]] (שער האמונה ושער היחוד) - [[תק"פ]].*ה) [[אמרי בינה]] - [[תקפ"א]].*ו) [[עטרת ראש]] - [[תקפ"א]].*ז) [[שערי אורה]] - [[תקפ"ב]].*ח) [[תורת חיים]] ([[בראשית]] - [[חיי שרה]]) - [[תקפ"ו]]סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

==== ספרים שהודפסו לאחר הסתלקותו על הביאורים שהוסיף רבינו בדברי אביו העיד רבינו בעצמו בריבוי מקומות שאינם אלא דברי אביו במאמרים אחרים כיון שדברי תורה מעטים במקום אחד ומרובים במקום אחר, אף שבודאי הוסיף ריבוי נופך משלו.מעלה נוספת בביאורי רבינו מובאת בהקדמת התורת חיים, שם כותב בנו - הרה"ג רבי מנחם נחום איך שדרכו של רבינו הזקן היה לדרוש בשני פנים האחד לכלל החסידים והיה מסתיר שם שורשי הדברים והשנית מה שדרש ליחידי סגולה והאמו"ר ז"ל לקח את שני העצים ועשה אותם עץ אחד. דהיינו שעיקר ביאורי אדמו"ר האמצעי ====הם לבאר הדרושים שנדרשו לכלל החסידים לפי הביאורים הנבחרים שנמצאים בדרושים ליחידי סגולה.

*ט) תורת חיים בראשית ==ספריו==חלק ב' ([[תולדות]] - [[ויחי]]) - [[תרכ"ו]].*י) [[פירוש המלות]] - [[תרכ"ז]].*יא) תורת חיים שמות - [[תש"ז]].*יב) סדרת [[מאמרי גדול מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי]] , הודפסו על התורהידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, נוכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו"ךר האמצעי בהדפסת ספריו, דרושי חתונה וקונטרסים (ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאנו{{הערה|שיחת י"ח כרכים - [[' כסלו תשמ"ה]]-[[תשנ"א]]).}}.

== תמונת אדמו"ר האמצעי על ידי התבוננות בתורתו ==:::'''לערך המלא: [[תמונת אדמו"ר האמצעי]]חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.'''

תמונה או ציור מאדמו===הספרים שהודפסו על ידו===*[[סידור עם דא"ח]] ו[[ביאורי הזוהר]] ממאמרי אביו, [[אדמו"ר הזקן]], שנכתבו על ידו (ולכן ספר "ביאורי הזוהר" מיוחס לפעמים לאדמו"ר האמצעי אינה בנמצא) (תקע"ו)*קונטרס [[פוקח עורים]] - הדרכה לבעל תשובה (תקע"ז. נכתב במקור בשפת ה[[אידיש]])*[[שערי תשובה]] - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע"ז - ח"א, תקע"ח - ח"ב)*[[דרך חיים]] - ח"ג מספר שערי תשובה.נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע"ט)*[[נר מצוה ותורה אור]], המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק"פ)*[[אמרי בינה]] - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ"א)*[[עטרת ראש]] - מאמרים לימים הנוראים (תקפ"א)*[[שערי אורה]] - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ"ב)*[[תורת חיים]] - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח"א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו"ר האמצעי בעצמו; בראשית ח"ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש"ז על ידי [[הרבי]]) (תקפ"ו)

ב ===הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו===*קונטרס [[שיחהבד קודש]] של - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת [[הרבימאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו]] *[[פירוש המילות (אור לספר)]] - ביאורים על התפילה*[[י' כסלופסקי דינים]] - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר*[[תשדמאמרי אדמו"מר האמצעי]]) אמר - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי:על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ולהעיר ח כרכים - אודות דבר פלא בענין ציור בעל השמועה:מכל [[רבותינו נשיאנו|נשיאי חבתשמ"דה]] - ישנה תמונה שעל ידה נקל לצייר במחשבה את דמות דיוקנם, החל מ[[תמונת אדמותנש"א]])*[[מאמרים יקרים]] - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ"ר הזקן|תמונתו של ק [[אדמו"ר הזקן]] - כפי שנתפרסם ונדפס ע"י .*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צהאמצעי)|כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנואגרות קודש]] - מאגרותיו שהגיעו לידינו. . ועדהודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה"ז ישנם תמונותיהם של רבותינו נשיאינו שלאחריו, עד לנשיא דורנו - מלבד אדמואדמוה"א ואדמו"ר האמצעי, בעל הגאולה, שממנו לא נשארה תמונההצ”צ.

והנה==תקנותיו וחידושיו=={{פסקה חסרה}}היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, מכיון שישנו הציווי כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדוד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד" ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד"רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.{{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]}}אדמו"ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הקאפעליע-האגדית- הרי לא יתכן שבהעדר תמונתו של-אדמור-האמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי לא יוכלו]''' {{וידפו}}}}.בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, חוה[[אדמו"ור האמצעי]] מביט בהם.אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]], לקיים ציווי זהשפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.

והביאור בזה:==תואר פניו==ידוע מארזאדמו"ל שעל ידי לימוד התורה נפעל הענין ד"אותי אתם לוקחים", וטעם הדבר - מכיון ש"אנא נפשי כתבית יהבית", היינו, שהקב"ה הכניס את עצמותו ומהותו בתורה, ולכן, ע"י לימוד התורה - לוקחים את עצמותו ומהותו ית'.ומכיון ש"צדיקים דומים לבוראן" - יש לומר שהענין ד"בעל השמועה עומד כנגדו" נפעל (גם) ע"י ההתבוננות בתורתו של הצדיק, מכיון שהצדיק הכניס את עצמותו ומהותו בתורתו - "אנא נפשי כתבית יהביתר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב", וזאת - גם ללא תמונתו, ע"ד ובדוגמת הענין ד"אותי אתם לוקחים", אף ]] שאין לו גוף ולא דמות הגוף"שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.

==הסתלקותו==באחת ה[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpgהתוועדות עם הרבי|leftהתוועדויות]] הזכיר הרבי את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|thumb|200px|מצבת כירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבשעת לימוד התורה "ק אדמויהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו"ר האמצעי בניעז'ין, והסביר שאצל כל [[רבותינו נשיאנו]] אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי רמז לחסידים על אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הסתלקות|הסתלקותוהקב"ה]] באומרו כי מרומזות גזירות על שנת שהכניס את עצמותו ב[[תקפ"חתורה]], ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי ידי לימוד תורתו באופן של [[ט' כסלו תקפ"חראיה]] התחיל לומר חסידות על הפסוק , הרי לא רק "אחרי ה' תלכו''כאילו''' הוא עומד כנגדו" בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בגיל 54.אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!

*בנו הרב '''אביו:[[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].'''*בנו הרב ''' [[ברוך (בן אדמו"ר הזקןהאמצעי)|ברוך]]. '''אמו:*בתו ''' [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית סטערנאשרה דרברמדיקר]]. '''רעיתו:- נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' ''' [[הרבנית שיינאמאיר מפיקוב]]. '''בניו:בן רבי ''' *[[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|רבי ברוךלוי יצחק מברדיטשוב]]'''.*בתו '''[[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)ביילא|רבי מנחם נחוםהרבנית ביילא וולס]] '''בנותיו:- נישאה לרב '''*[[שרה יקותיאל זלמן ולס (בת חתן אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|הרבנית שרהיקותיאל זלמן ולס]] (נפטרה בנעוריה)*''', בשנת [[ביילא (בת אדמותקס"ר האמצעי)|הרבנית ביילאז]].*בתו '''[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו"ר ה'''[[צמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]].*בתו '''[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאהטברסקי]]''' - נישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]][[תקע"א]].*בתו '''[[הרבנית ברכה (בת אדמו]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[י"ד שבט]] [[תקס"ר האמצעי)|הרבנית ברכהח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].*בתו '''[[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]*''' - נישאה לרב '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית שרהיעקב כולי סלונים]]'''.*בתו '''[[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]] ==ראו גם==''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.*בתו '''[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעיחיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|משפחת אדמוחיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב]] משקלוב, ב[[ט"ר האמצעיו מנחם אב]] *[[:קטגוריה:ימי חבתקפ"ד - אדמו"ר האמצעי|ימי חבו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ"ד - אדמואייר]] [[תקצ"ר האמצעיז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]] *''', בן '''[[:קטגוריה:חסידים מתקופת הרבנית פריידא (בת אדמו"ר האמצעי|חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעיהזקן)]] *''', בשנת [[:קטגוריה:ספרי אדמותר"ר האמצעי|ספרי אדמו"ר האמצעיג]].*[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר האמצעיבתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|ניגוני אדמומוזכרת ברשימות הרב"ר האמצעי]]ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.

*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]* [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, [תולדות [תשע"ג]]*הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם *הרב [[שלום דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי*'''דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51

==קישורים חיצוניים==* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]] {{שמע|}} {{חב"ד אינפו|}} {{סדרהקישור שבור|הקודםכ"ח אייר תשפ"ג}}* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] {{חבד בישראל|}}* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}* [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ {{PDF|}}* ציון אדמו"ר הזקןהאמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]|הבא=*'''[https://col.org.il/news/134749 "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי]''' {{COL}}*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר הצמח צדקהאמצעי]'''*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_64.html יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר האמצעי|*הזקן]]