שינויים

{{בעריכה}}קראון הייטס||שם=קראון הייטס|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)|עיר=[[ניו יורק]]|רובע=[[ברוקלין]]|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], ישראל. [[מונטריאול]], קנדה|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רבני השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]|משפיעים בשכונה=|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד'''|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]|מס'משפחות=5,000 משפחות אנ"ש|ראו גם='' (אנגלית: '''Crown Heightsראו גם'''|אישים בשכונה (קטגוריה) היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק רבתי, ארצות הברית, ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק. הרחוב הראשי =[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]|משפיעים ורבנים בשכונה הינו רחוב איסטרען פארקווי.(קטגוריה)=|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]}}

'''קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו ''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק. פעלו ]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה מאות בתי כנסת, ישיבות ומוסדות יהודיים אחריםממוקם הבנין המפורסם [[770]]. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו הרחוב הראשי בשכונה. אולם בשנות השישים החלה נהירה של אפרו-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת עזבו אותה רוב היהודים. הוא רחוב [[הרבי מליובאוויטשאיסטרן פארקווי]] קבע עמדה חד משמעית נגד עזיבת השכונה, ובעקבות זאת נשארו חסידי חב"ד בשכונה ולא עזבו אותה.

גבולות קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה היהודית התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית. בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום הם - בכללות עד - רח' ג'ונס פארק פלייס בצפון, רוצ'סטר רוקוואי עוו. במזרח, מייפל לינדן עוו. בדרום, ונוסטרנד ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

בקראון הייטס, ממוקם [[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]] - מרכז חב"ד העולמי, ביתו של [[הרבי]] שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת {{ערך מורחב|ערך=[[חב"ד]] בעולם כולו. 770 הוא גם בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי בשכונה. את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל]]}}בשנת ת"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', בזמן שהרבי הריי"שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורהצ התגורר בבית מלון בשכונת מנהטן, איתנה ותקיפהחיפשו מעון לבית רבינו מחוץ לניו יורק. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה'הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, שהבית הגדול הזהאך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה'"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי אף ביטא , מצאו את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"בניין [[770" בגימטריא "]] [[פרצתאיסטערן פארקווי]]", ושבהשגחה שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין נקרא בפי כל על שם התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"770" בלשון-הקודש באידיש ובאנגליתצ בעלות $30,000, הרי בוודאי שלדידן ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. במאז ועד היום [[קונטרס בית רבינו שבבבל770]] גילה משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי כי המספר 770 בגימטריא הוא "בית משיח" והודיע כי כשירד , שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[בית המקדש השלישיחב"ד]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושליםבעולם כולו.

בקראון ==המאבק על צביון השכונה=={{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס גרים כעשרים אלף מחסידי חב]]}}צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"דר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. לצידם אוכלוסייה עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם. בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של כמאה ושלושים אלף הגירת תושבים אפרו-אמריקאיםאל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד. הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי. כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות. כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין תושבי השכונה השחורים לחסידיםלבין החסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

ב־כבחודש [[אלול]] [[תנש"ט אלול - ערב ראש השנהא]], רכב מפמלייתו של [[הרבי שליט"א]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים קטנים שחורים, גבין ואנג׳לה ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונהרג ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בנ״י אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון. בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.  במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה. ==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך. *[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי *770 - שכדברי הרבי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות גימטריא של יהודים'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטהו'קינגסטון'-אבן המלך.

'קראון הייטס' -בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' -*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר ניו יורק, רומא המודרנית סטטיסטית. אחד מסימניו של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי [[מלך המשיח]] הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' -רובע המלכים- כמו רובע 'קווינס' הסמוךיתיב ביני עניי".

ביתו כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי נמצא ברחוב פרזידנט (=הנשיא)- לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

770 - שכדברי הרבי זו גימטריא של 'בית משיח'- שוכן בפינת הרחובות 'איסט-ערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא -אבן המלךכהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ, היתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק היתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסיה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהם קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, מחוץ לחסידי השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד שכפי שאמר הרבי לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

את תושבי השכונה מייצג ===בית דין==={{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}בשכונה קיים [[ועד הקהלבית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה המונה ארבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה שנבחרו על קשר עם ראשי העיריה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידיםידי התושבים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]]וסביבותיה.

תחת ===ועד הקהל פועל גם ארגון ==={{ערך מורחב|ערך=[[הצלה קראון הייטס|הצלהועד הקהל]] המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים, אשר שתיים מהם חונים באופן קבוע בכביש השרות הצמוד ל770. }}את הארגון ייסד ומנהל הרב תושבי השכונה מייצג [[אברהם (אינגי) ביסטריצקיועד הקהל]]של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

ועד הקהל מפעיל גם ===ארגוני חסד===[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את ה'הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].*[[שמירה קראון הייטס|שמירה]]', - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"אה]] ע"י על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר (, בשנת [[תשל"ג]]), החליף הארגון את שמו, ונכנס למסגרת ועד הקהל. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם. *חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה.*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

בשכונה קיימים ארגוני חסד רבים, ביניהם===מוסדות חינוך===[[קובץ: ארגון אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']][[שפרה ופועהקובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']] *[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב- העוזר ליולדות ולמשפחתם[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, ארגון כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[חסדי ברכהשניאור זלמן לבקובסקי]] הפועל שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].*[[אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם משפחות וילדים במצוקהשלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[חברת ביקור חוליםישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]] - המבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק וארגון . רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[ידידי פליטי מזרח אירופהיוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|פריוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"יר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]] - השומר על קשר עם משפחות ניצולי שואה.

בשכונה פועל גם ארגון ;מוסדות לבנים:* [[אהבת חסדאוהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]] העוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.* [[חיידר]] אהלי יוסף יצחק 870 איסטערן פארקווי.* דרכי מנחם 438 רוטלנד.* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים* ישיבת הפנסאים (The Lamplighers Yeshiva) פרזידנט 1337. 

==;מוסדות חינוך בקראון לבנות* [[בית חיה מושקא קראון הייטס==]] קארול.* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.* [[בית רבקה]] לפרץ וקראון.* עטרת חי'* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

===מוסדות להפצת היהדות=== * [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI); * JNET* משרד השלוחים* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ. ===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]] *[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].*[[770אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|770 שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.* [[צבאות השם (ניו יורק)]].* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין. ===הוצאה לאור===* [[קה"ת]] - מרכז בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד העולמי]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.* [[ועד הנחות התמימים]]* [[ועד הנחות בלה"ק]]* [[ועד להפצת שיחות]] ===בתי כנסת==={{טורים|תוכן=*'''[[770]] *'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי. *בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון. *בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט". *בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]]. *בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[מרכז המרכז לעניני חינוך]].*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר). *בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן. *בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של 'ר' מענדל יוזביץ' בלינקולן פל.*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.}} ===היכלי לימוד===בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).*בית המדרש 580 קראון סט.*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

{{טורים|תוכן=====מקוואות גברים:====*"[[מוזיאון צבאות השםמקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם מאיר ראבקין (הגדול והמפואר ביותר).*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.

====מקוואות פרטיים:====*בבית הרב [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזיתשניאור זלמן גוראריה]].*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].*בבית ר' יעקב עלבערג.

====מקוואות נשים:====*[[אהלי תורה]]1506 יוניון (פינת אולבני).*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).*קארול וטרוי.}}

*===עיתון===בשנת [[בית רבקהתשמ"ז]]החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

==רחובות בשכונה=={{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}*'''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[קהמרכז חב"ד העולמי - 770]]* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"תדית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]]וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, ששימש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

*[[אגודת חסידי חב"ד]]==תחבורה==קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

*בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[ספריית ליובאוויטשבורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

*==כלכלה==בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מחנה ישראלמזון]]כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה. ==ראו גם==* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]

== קישורים חיצונים ==*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79779&tag=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1 עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר [[חב"ד אינפו]] {{ויקיפדיהאינפו}}קישור שבור (ד' אלול תשפ"ג)*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}*[http://chabad.info/crown_heights/%D7%9B%D7%9A-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולםקראון הייטס|*]]