שינויים

[[תמונהקובץ:חיים ליברמן.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב ר' חיים ליברמן ]]ר' '''חיים ליברמן''' (משמאל[[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) עם הרבנים - [[יהודה לייב גרונרכ"ו סיוון]] [[תנש"א]] ו(1991)) היה מזכירו של [[בנימין קלייןהרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

הרב '''==תולדות חיים ליברמן''' (==נולד ב[[כ"ו בתמוזתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - ב[[כ"ו סיווןעיירה]] [[תשנ"אפלשניץ]] (1991הסמוכה לבוריסוב)) היה מזכירו של , [[רוסיה]] לאביו הרב [[הרבי הריי"צראובן ליברמן]], וממנהל שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[ספריית אגודת חסידי חב"דעיירה]] היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

הרב חיים ליברמן נולד כבמאסרו של הרבי הריי"ו צ בשנת [[תמוז]] [[תרנתרפ"בז]] בעיירה , נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[פלשניץיחזקאל פייגין]] (הסמוכה לבוריסובלהיות עוזרו), . ליברמן עזב את [[רוסיה]] לאביו ר' יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו ל[[ראובן ליברמןפולין]], שהיה השם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[שוחטספריית אגודת חסידי חב"ד]] החסידי של העיירהמיום הקמתה.

למד בכאשר פרצה [[תומכי תמימים ליובאוויטשמלחמת העולם השנייה]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של ו[[הרבי הרייאדמו"צ]]. במאסרו של [[הרבי ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]]נלכד בוורשה הבוערת, נעצר עמו הרב הבין ליברמןכי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב ולהודיע לחסידים ב[[יחזקאל פייגיןארצות הברית]] להיות עוזרו)על מצבו של הרבי. הרב היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן עזב החליט לקחת על עצמו את [[רוסיה]] יחד עם [[הרבי המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע - לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא לדרך בלא להודיע לאדמו"ר הריי"צ]] ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל הרב ליברמן ולאחר תלאות שונות הצליח לצאת את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה. ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם [[החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי הריי"צ]] ל{{הערה|ראו בהרחבה [[ארצות הבריתתשורה]] והמשיך לכהן כספרןמנישואי הר' מנחם מענדל חנין, כשבמקביל היה מזכירו האישי של [[הרבי הריי"צשושן פורים]] ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. את הספריה ניהל ליברמן עד לפרישתותשס"ה. בשלב מסויים הצטרף אליו הרב [[שלום דובער לוין]], המנהל את הספריה כיום}}.

ליברמן מעולם לא נישא. הוא היה מאורס לאשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנרצחה ב[[השואהט' אדר]] [[ת"ש]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות הגיע עם [[אדמוהרבי הריי"ר צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' חיים ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]] ולתחזוק , מאז - מנהל הספריההוא הרב [[שלום דובער לוין]].

בארצות ר' חיים ליברמן מעולם לא התחתן. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן. מייחסים את רווקותו לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספרייה. בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש אדמו"ר הריי"צ את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון שר' חיים גלמוד - שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון של ר' חיים; {{הערה|1=גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.}} הן דאגו לו לכל מחסורו והוא היה סועד סעודות חג ומועד בבית [[הרש"ג]]. ר' חיים נודע בעולם הספרות היהודית בתור אחד מגדולי הביביליוגרפים. יודעי תולדות הספרות היהודית, וגדולי הספרנים העבריים בעולם התכתבו איתו והשתדלו לדלות ממנו מידע והבנה על תולדות ימי הדפוס העברי ומהדורות ספרים שונות. בשהותו ארצות הברית, התגורר ב-[[770]]. היה הייתה תקופה שהרב בה ר' חיים ליברמן היה להיכנס נכנס לחדר של [[הרבי ומידי ]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרותוספרות (עד למשפט הספרים). בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לר' חיים בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הכרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ר' חיים ליברמן לר' זלמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם ב[[פריז]]{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חנין ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"ג]].}}.

בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו במשפט היה ר' חיים ליברמן לצִדו של [[הרבי הריי"צ]], [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ]], ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספריםואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. היתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על חסידות חבהתייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו"ד בדורנו.

במשפט היה הרב ליברמן היחיד מתוך חסידי חבבהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד שעמד לצִדו , התערערה נאמנותו של ליברמן לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי חנה גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שהרב ליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".

אבל לאחר גילוי מיסמכים שוניםדבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, הועמדה לטענתו, את כל הנאמנות שלו בסימן שאלה גדול. לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנם המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסובה אחת הראיות של הצד של הרבי - מכתב לד"ר מרקס משנת [[הרשתש"גו]] ו, בו כתב לו הרבי הריי"צ בפירוש שהספרים שייכים ל[[חנה גוראריה|אשתואגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו של ליברמן, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את הדברים מחוסר ברירה. הוא העיד זאת כמי שכתב את כל מכתבי הרבי הריי"צ.

דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסב אחת הראיות של הצד של הרבי לד"ר מרק משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את זה מחוסר ברירה. הוא העיד את זה כמי שכתב את כל מכתבי הרבי. אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר , הרב [[משה לייב רודשטיין]]. להרב ליברמן לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב.כמו כן כשנשאל, אחר שהתבקש לצייר לעצמו את פניו של [[הרבי הריי"צ]], האם הוא חושב שייתכן שהרבי הריי"צ שיקר ח"ו במכתב - ענה: הרבי לא משקר.בכך סייע לצד של הרבי.(יש לציין שהרבי הוא זה שאמר לעורכי דין שיאמרו לליברמן לצייר את פניו של הרבי ואח"כ לשאול אותו כנ"ל)

אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף וכילה והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה...{{הערת שולייםהערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}} .

מאז ניתק ר' חיים ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידותחסידות חב"ד. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו הרב ר' חיים ליברמן.{{ערך מורחב|ערך=פרשת הספריםמקור}}.

בשנים האחרונות לחייו הרב ליברמן שהה בבית אבות הרבי שלח באופן תדיר את ר'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורגשלום דובער לוין]]ועוד לבקרו. וכאשר שבר ליברמן את רגלו, וכמה אברכי שלח הרבי בליל שבת את המשב"ק ר' [[חסידות סאטמרמנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|סאטמרמענדל גאנזבורג]] דאגו לו. הוא פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עברו אצל {{הערה|1=מפי ר' מענדול גנזבורג}} ללכת בליל שבת לבקרו, ולחזור ולעדכן את הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]במצבו.

נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תשנתנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]]. ==משפחתו==*אביו, הרב [[ראובן ליברמן]] - היה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]] פלשניץ.*אחיו, הרב [[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].

הרב [[קובץ:ליברמן כתב מאמרים רבים ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[לשון הקודשיהודה לייב גרונר] וב] ו[[יידישבנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.

מחקריו פורסמו בכתבי עת ר' חיים ליברמן כתב מאמרים רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן ב[[לשון הקודש]] וב[[שז"ריידיש]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערת שוליים|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפימחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, בתוך: גרשם שלוםספרות יידיש, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות זיהוי מחבריהם של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנסתורניים שונים, ירושליםתנועת החסידות, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.}}

לימים כינס הרב ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים "מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני'אהל רח"ל, 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. הביבליוגרף ד" (ראשי תיבות שמור ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, ושמה זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של ארוסתו שנרצחה)דבר אל הפועל.{{הערת שולייםהערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונותראו אצל דוד אסף, נספח: מעשה ר’ בירך. [10]ביבליוגרפי, 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק בבתוך: אין פרוזדור פון חסידותגרשם שלום, ליטערארישע-היסטארישע ענינים'''השלב האחרון''', אין פעלד פון יידיש עניניםמחקרי החסידות של גרשם שלום, הוספה לחלק א. [8]עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, 568 ע’. ‬ניו יורקהוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, 1981. חלק ג: מסביב לחסידותירושלים, עניני ספרותתשס"ט-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש2008 (להלן: "שלום, הוספות לחלקא זוטותהשלב האחרון"), צילומי שערים, מפתחות לכרכים אעמ' 89 -ג. ,XIII 749 ע’. ניו יורק, 198490.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו בעברית והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום לעברית מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על חיים ליברמן ודרכו במחקר.

==משפחתו=אוהל רח"ל===*אביו, הרב לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[ראובן ליברמןאהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה){{הערה|חלק א: מסביב לחסידות - היה הביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [שוחט8]] החסידי של העיירה פלשניץ, 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.*אחיו, הרב ''XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[מנחם מענדל ליברמןעברית]]מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ'דב סדן, על ר'' - חיים ליברמן ודרכו במחקר. הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[בוריסובהרבי]].*אחיו, הרב ''שהורה לר'[[צבי ליברמןזלמן חאנין]] - לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את ההוצאות. פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[כפר חב"דזלמן חאנין]]דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.

==לקריאה נוספתראו גם==

* [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]] ==לקריאה נוספת==*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.

 * [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל ח"חלק א ' באתר 'היברו בוקס'];מכתבי הרבניות לליברמן* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}

{{מיון רגיל:ליברמן, חיים}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ליברמן חיים]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ליברמן חיים]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|ליברמן חיים]][[קטגוריה:סופרים חב"דים|ליברמן חייםדיים]][[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]][[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]][[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]