פתיחת התפריט הראשי

שינויים

[[תמונהקובץ:חיים ליברמן.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב ר' חיים ליברמן ]]ר' '''חיים ליברמן''' (משמאל[[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) עם הרבנים - [[יהודה לייב גרונרכ"ו סיוון]] [[תנש"א]] ו(1991)) היה מזכירו של [[בנימין קלייןהרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.
הרב '''==תולדות חיים ליברמן''' (==נולד ב[[כ"ו בתמוזתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - ב[[כ"ו סיווןעיירה]] [[תשנ"אפלשניץ]] (1991הסמוכה לבוריסוב)) היה מזכירו של , [[רוסיה]] לאביו הרב [[הרבי הריי"צראובן ליברמן]], וממנהל שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[ספריית אגודת חסידי חב"דעיירה]] היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.
==קורות חייו==למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וכאיש סודו לשליחיות מסוכנות למען הפצת היהדות והחזקת הישיבות המחתרתיות.
הרב חיים ליברמן נולד כבמאסרו של הרבי הריי"ו צ בשנת [[תמוז]] [[תרנתרפ"בז]] בעיירה , נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[פלשניץיחזקאל פייגין]] (הסמוכה לבוריסובלהיות עוזרו), . ליברמן עזב את [[רוסיה]] לאביו ר' יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו ל[[ראובן ליברמןפולין]], שהיה השם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[שוחטספריית אגודת חסידי חב"ד]] החסידי של העיירהמיום הקמתה.
למד בכאשר פרצה [[תומכי תמימים ליובאוויטשמלחמת העולם השנייה]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של ו[[הרבי הרייאדמו"צ]]. במאסרו של [[הרבי ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]]נלכד בוורשה הבוערת, נעצר עמו הרב הבין ליברמןכי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב ולהודיע לחסידים ב[[יחזקאל פייגיןארצות הברית]] להיות עוזרו)על מצבו של הרבי. הרב היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן עזב החליט לקחת על עצמו את [[רוסיה]] יחד עם [[הרבי המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע - לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא לדרך בלא להודיע לאדמו"ר הריי"צ]] ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל הרב ליברמן ולאחר תלאות שונות הצליח לצאת את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה. ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם [[החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי הריי"צ]] ל{{הערה|ראו בהרחבה [[ארצות הבריתתשורה]] והמשיך לכהן כספרןמנישואי הר' מנחם מענדל חנין, כשבמקביל היה מזכירו האישי של [[הרבי הריי"צשושן פורים]] ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. את הספריה ניהל ליברמן עד לפרישתותשס"ה. בשלב מסויים הצטרף אליו הרב [[שלום דובער לוין]], המנהל את הספריה כיום}}.
ליברמן מעולם לא נישא. הוא היה מאורס לאשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנרצחה ב[[השואהט' אדר]] [[ת"ש]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות הגיע עם [[אדמוהרבי הריי"ר צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' חיים ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]] ולתחזוק , מאז - מנהל הספריההוא הרב [[שלום דובער לוין]].
בארצות ר' חיים ליברמן מעולם לא התחתן. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן. מייחסים את רווקותו לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספרייה. בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש אדמו"ר הריי"צ את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון שר' חיים גלמוד - שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון של ר' חיים; {{הערה|1=גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.}} הן דאגו לו לכל מחסורו והוא היה סועד סעודות חג ומועד בבית [[הרש"ג]]. ר' חיים נודע בעולם הספרות היהודית בתור אחד מגדולי הביביליוגרפים. יודעי תולדות הספרות היהודית, וגדולי הספרנים העבריים בעולם התכתבו איתו והשתדלו לדלות ממנו מידע והבנה על תולדות ימי הדפוס העברי ומהדורות ספרים שונות. בשהותו ארצות הברית, התגורר ב-[[770]]. היה הייתה תקופה שהרב בה ר' חיים ליברמן היה להיכנס נכנס לחדר של [[הרבי ומידי ]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרותוספרות (עד למשפט הספרים). בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לר' חיים בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הכרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ר' חיים ליברמן לר' זלמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם ב[[פריז]]{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חנין ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"ג]].}}.
==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]
בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.
 
במשפט היה ר' חיים ליברמן לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".
 
בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערה נאמנותו של ליברמן לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[חנה גוראריה]].
בחורף דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[תשמ"המזכיר]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]], [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמושעליו נסובה אחת הראיות של הצד של הרבי - מכתב לדהריי"צ)|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של מרקס משנת [[אדמותש"ר הריי"צו]], ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, כתב לו הרבי הריי"צ בפירוש שהספרים שייכים ל[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמואגודת חסידי חב"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקאד]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. היתה זו תחילתה הרי לפי עדותו של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבניליברמן, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[[[משפט הספרים|משפט]]לא התכוון לזה והוא כתב את הדברים מחוסר ברירה. הוא העיד זאת כמי שכתב את כל מכתבי הרבי ראה במשפט קיטרוג על חסידות חבהריי"ד בדורנוצ.
במשפט היה הרב ליברמן היחיד מתוך חסידי חבאלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העושעמד לצִדו של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר, הרב [[משה לייב רודשטיין]]. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב. כמו כן כשנשאל, אחר שהתבקש לצייר לעצמו את פניו של [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הרבי הריי"צ)|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדיתהאם הוא חושב שייתכן שהרבי הריי"צ שיקר ח"ו במכתב - ענה: הרבי לא משקר. [[בכך סייע לצד של הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם . (יש לציין שהרבי הוא זה שהרב ליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו שאמר לעורכי דין שיאמרו לליברמן לצייר את פניו של הרבי ואח"מעשה שטן שאין כדוגמתוכ לשאול אותו כנ".ל)
אבל לאחר גילוי מיסמכים שונים, הועמדה כל הנאמנות שלו בסימן שאלה גדול. לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שולחנם של הצד של [[הרששייכות אגו"ג]] ו[[חנה גוראריהח לספריה{{הערה|אשתו]]1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}.
דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, מאז ניתק ר' חיים ליברמן לתקופה את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסב אחת הראיות של הצד של הרבי לד"ר מרק משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי קשריו עם חסידות חב"ד]]. יש אומרים, הרי לפי עדותו, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את זה מחוסר ברירה. הוא העיד את זה כמי שכתב את כל מכתבי הרבי. אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. להרב כי ברבות הימים חזר בו ר' חיים ליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב..{{מקור}}.
אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ==שנותיו האחרונות==בשנים האחרונות לחייו ר' חיים ליברמן בעצמו הודה ששרף וכילה כמה שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגואברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. בשנת [[תש"ח לספריה...נ]] הוא שלח פעם אחד מהם לבקש ברכה עבורו אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]{{הערת שוליים|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245מקור}} .
מאז ניתק הרבי שלח באופן תדיר את ר' [[שלום דובער לוין]] ועוד לבקרו. וכאשר שבר ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידות. יש אומריםרגלו, שלח הרבי בליל שבת את המשב"ק ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]]{{הערה|1=מפי ר' מענדול גנזבורג}} ללכת בליל שבת לבקרו, כי ברבות הימים חזר בו הרב חיים ליברמןולחזור ולעדכן את הרבי במצבו.
{{ערך מורחב|ערך=פרשת הספרים}}נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].
==שנותיו האחרונותמשפחתו==*אביו, הרב [[ראובן ליברמן]] - היה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]] פלשניץ.*אחיו, הרב [[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]]. ==חיבוריו==[[קובץ:ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]] ר' חיים ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים. מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}} ===אוהל רח"ל===לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה){{הערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר.
בשנים האחרונות לחייו הרב ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' בהוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[ויליאמסבורגהרבי]], וכמה אברכי שהורה לר' [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. הוא פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עברו אצל הרבי ב[[חלוקת הדולריםזלמן חאנין]]לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את ההוצאות.
נפטר בפעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[כ"ז בסיווןזלמן חאנין]] [[תשנדו"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]]ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.
==ספרוראו גם==* [[פרשת הספרים]]* [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]* [[שלום דובער גוראריה]]
הוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים ובו מאמרים שפירסם במשך השנים בבימות שונות==לקריאה נוספת==*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.
==משפחתו==
*אביו, הרב '''[[ראובן ליברמן]]''' - היה ה[[שוחט]] החסידי של העיירה פלשניץ.
*אחיו, הרב '''[[מנחם מענדל ליברמן]]''' - [[בוריסוב]].
*אחיו, הרב '''[[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].
==קישורים חיצוניים==
 * [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל ח"חלק א ' באתר 'היברו בוקס'];מכתבי הרבניות לליברמן* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, חיים}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ליברמן חיים]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ליברמן חיים]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|ליברמן חיים]][[קטגוריה:סופרים חב"דים|ליברמן חייםדיים]][[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]][[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]][[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
45

עריכות