שינויים

[[קובץ:חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ר' חיים ליברמן]]ר' '''חיים ליברמן''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - [[כ"ו סיוון]] [[תנש"א]] (1991)) היה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

הרב '''==תולדות חיים ליברמן''' (==נולד ב[[כ"ו בתמוזתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - ב[[כ"ו סיווןעיירה]] [[תשנ"אפלשניץ]] (1991הסמוכה לבוריסוב)) היה מזכירו של , [[רוסיה]] לאביו הרב [[הרבי הריי"צראובן ליברמן]], וממנהלי שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[ספריית אגודת חסידי חב"דעיירה]] היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

==קורות חייו==הרב חיים ליברמן נולד כ"ו [[תמוז]] [[תרנ"למד ב]] בעיירה [[פלשניץתומכי תמימים ליובאוויטש]] (הסמוכה לבוריסוב), ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[רוסיה]] לאביו ר' [[ראובן ליברמןהרבי הריי"צ]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של העיירהוכאיש סודו לשליחיות מסוכנות למען הפצת היהדות והחזקת הישיבות המחתרתיות.

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]]. במאסרו של [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו הרב ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). הרב ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל הרב ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה. ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של [[הרבי הריי"צ]] ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. את הספריה ניהל ליברמן עד לפרישתו. בשלב מסויים הצטרף אליו הרב [[שלום דובער לוין]], המנהל את הספריה כיום.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערת, הבין ליברמן מעולם לא נישא. הוא היה מאורס לאשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו)כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, שנרצחה ולהודיע לחסידים ב[[השואה|שואהארצות הברית]] לפני שהספיקו להתחתןעל מצבו של הרבי. היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר ליברמן החליט לקחת על עצמו את כל חייו לשירות [[אדמוהמשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע - לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא לדרך בלא להודיע לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר תלאות שונות הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי{{הערה|ראו בהרחבה [[תשורה]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, [[שושן פורים]] ולתחזוק הספריהתשס"ה.}}.

בארצות ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' חיים ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], מאז - מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]]. ר' חיים ליברמן מעולם לא התחתן. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן. מייחסים את רווקותו לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספרייה. בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש אדמו"ר הריי"צ את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון שר' חיים גלמוד - שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון של ר' חיים; {{הערה|1=גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.}} הן דאגו לו לכל מחסורו והוא היה סועד סעודות חג ומועד בבית [[הרש"ג]]. ר' חיים נודע בעולם הספרות היהודית בתור אחד מגדולי הביביליוגרפים. יודעי תולדות הספרות היהודית, וגדולי הספרנים העבריים בעולם התכתבו איתו והשתדלו לדלות ממנו מידע והבנה על תולדות ימי הדפוס העברי ומהדורות ספרים שונות. בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. היה הייתה תקופה שהרב בה ר' חיים ליברמן היה להיכנס נכנס לחדר של [[הרבי ]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרותוספרות (עד למשפט הספרים). בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לר' חיים בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הכרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ר' חיים ליברמן לר' זלמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם ב[[פריז]]{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חנין ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"ג]].}}.

[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ר' חיים ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ בפולין ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של [[הרבי הריי"צ]], [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ]], ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. היתה הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד ]] בדורנו.

במשפט היה הרב ר' חיים ליברמן היחיד מתוך חסידי חב"ד שעמד לצִדו של [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שהרב ליברמן שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".

אבל בהמשך המשפט, לאחר גילוי מיסמכים שוניםמסמכים וחקירות העו"ד, הועמדה כל הנאמנות שלו בסימן שאלה גדול. התערערה נאמנותו של ליברמן לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנם שולחנה של הצד של [[הרש"ג]] ו[[חנה גוראריה|אשתו]].

דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסב נסובה אחת הראיות של הצד של הרבי - מכתב לד"ר מרק מרקס משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי הריי"צ בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותושל ליברמן, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את זה הדברים מחוסר ברירה. הוא העיד את זה זאת כמי שכתב את כל מכתבי הרבי. אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העוהריי"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. להרב ליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב..צ.

אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר, הרב [[משה לייב רודשטיין]]. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה ששרף וכילה כמה וכמה מסמכים המראים בבירור שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על שייכות אגוהמכתב. כמו כן כשנשאל, אחר שהתבקש לצייר לעצמו את פניו של [[הרבי הריי"צ]], האם הוא חושב שייתכן שהרבי הריי"צ שיקר ח לספריה...{{הערת שוליים|1=http"ו במכתב - ענה://shturemהרבי לא משקר.net/indexבכך סייע לצד של הרבי.php?section=artdays&id=245}} (יש לציין שהרבי הוא זה שאמר לעורכי דין שיאמרו לליברמן לצייר את פניו של הרבי ואח"כ לשאול אותו כנ"ל)

אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}. מאז ניתק ר' חיים ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידותחסידות חב"ד. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו הרב ר' חיים ליברמן{{מקור}}.

בשנים האחרונות לחייו הרב ר' חיים ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. בשנת [[תש"נ]] הוא שלח פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עברו עבורו אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]{{מקור}}.

הרבי שלח באופן תדיר את ר' [[שלום דובער לוין]] ועוד לבקרו. וכאשר שבר ליברמן את רגלו, שלח הרבי בליל שבת את המשב"ק ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]]{{הערה|1=מפי ר' מענדול גנזבורג}} ללכת בליל שבת לבקרו, ולחזור ולעדכן את הרבי במצבו. נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תשנתנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].

*אביו, הרב '''[[ראובן ליברמן]]''' - היה ה[[שוחט]] החסידי של העיירה פלשניץ.*אחיו, הרב '''ה[[מנחם מענדל ליברמן]]''' - [[בוריסובעיירה]]פלשניץ.*אחיו, הרב '''[[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].

[[תמונהקובץ:ליברמן.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]

הרב ר' חיים ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.

מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערת שולייםהערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}}

===אוהל רח"ל===לימים כינס הרב ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים "'''[[אהל רח"ל]]'''" (ראשי תיבות של שמו, ושמה של ארוסתו כלתו שנרצחה).{{הערת שולייםהערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר’ ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע’ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג. ,XIII 749 ע’ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו בעברית ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום לעברית ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר.

הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את ההוצאות. פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר. ==לקריאה נוספתראו גם==

* [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]] ==לקריאה נוספת==*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.

 * [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל ח"חלק א ' באתר 'היברו בוקס'];מכתבי הרבניות לליברמן* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}

{{מיון רגיל:ליברמן, חיים}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ליברמן חיים]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ליברמן חיים]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|ליברמן חיים]][[קטגוריה:סופרים חב"דים|ליברמן חייםדיים]][[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]][[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]][[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]