45
עריכות
←ספריו
אין תקציר עריכה |
נחום זייגער (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלחנן יעקובוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלחנן יעקבוביץ']] | [[קובץ:אלחנן יעקובוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלחנן יעקבוביץ']] | ||
הרב '''אלחנן יעקובוביץ'''' ([[ב' ניסן]] [[תש"ה]] - [[ט"ז תמוז]] [[תש"פ]]) היה מוותיקי [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. ר' אלחנן שימש כמחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד. | הרב '''אלחנן יעקובוביץ'''' ([[ב' ניסן]] [[תש"ה]] - [[ט"ז תמוז]] [[תש"פ]]) היה מוותיקי [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. ר' אלחנן שימש כמחנך בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ב' ניסן]] [[תש"ה]] לאביו ר' אהרן יעקבוביץ' ששימש כראש מערכת 'אוצר הפוסקים'. נקרא על שם סבו ר' אלחנן יעקובוביץ, המכונה העילוי מגריווא, ששימש בין היתר כרב העיירה [[ליובאוויטש]] וכמשיב בישיבת [[תומכי תמימים]] שם. מצד אימו הוא נכדו של ר' [[אריה לוין]], ואחיינו של ר' [[יוסף שלום אלישיב]]. | נולד ב[[ב' ניסן]] [[תש"ה]] לאביו ר' אהרן יעקבוביץ' ששימש כראש מערכת 'אוצר הפוסקים'. נקרא על שם סבו ר' אלחנן יעקובוביץ, המכונה העילוי מגריווא, ששימש בין היתר כרב העיירה [[ליובאוויטש]] וכמשיב בישיבת [[תומכי תמימים]] שם. מצד אימו הוא נכדו של ר' [[אריה לוין]], ואחיינו של ר' [[יוסף שלום אלישיב]]. גם אביו ר' אהרן שימש כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים]] במשך תקופה עד לפריצת [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ד]]. | ||
במהלך שנות לימודיו בת"ת 'עץ חיים' בירושלים (בו סבו ר' [[אריה לוין]] כיהן כ'משגיח') אחיו הגדול [[שמעון יעקובוביץ]] התקרב לחב"ד, והוא, שבנוסף השתתף בישיבת ערב שארגנו כמה חסידי חב"ד, הושפע מאחיו והתקרב אף הוא. | |||
לאחמ"כ נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד אצל ונהיה למושפע ומקבל פנימי מר' [[שלמה חיים קסלמן]] ממנו קיבל הדרכות בעבודת ה' ועבודת התפילה, וגם כשאביו לא ראה בעין יפה את כניסתו לישיבת חב"ד ואף כתב לרבי שלדעתו אינו ממצא את כשרונונתיו בה, עודדו הרבי להוסיף בלימוד נגלה וחסידות וכך ימשיך את ברכת ה' בכל המצטרך. | |||
בחודש [[אלול]] [[תשכ"ג]] נסע לרבי ל'קבוצה' שארכה משך ארבעה חודשים עד חודש כסלו תשכ"ד, בה זכה להיכנס ליחידות פעמיים ולקבל תשובות על שאלותיו. | |||
בשנת [[תשכ"ו]] [[נישואים|נשא]] לאשה את מרת לאה (בת ר' מיכאל ברונשטיין) ובהוראת [[הרבי]] התיישבו ב[[כפר חב"ד]]. | בשנת [[תשכ"ו]] בהמלצת ר' [[שלמה חיים קסלמן]] [[נישואים|נשא]] לאשה את מרת לאה (בת ר' מיכאל ברונשטיין (אחיינו של רש"ח קסלמן)) ובהוראת [[הרבי]] התיישבו ב[[כפר חב"ד]]. | ||
בשנת [[תשכ"ט]] נמנו ר' אלחנן ורעייתו על הגרעין המייסד של שכונת [[נחלת הר חב"ד]], על פי בקשת הרבי. | בשנת [[תשכ"ט]] נמנו ר' אלחנן ורעייתו על הגרעין המייסד של שכונת [[נחלת הר חב"ד]], על פי בקשת הרבי. | ||
| שורה 16: | שורה 19: | ||
מספר שנים לאחר שנולדו, נסע אתם הרב יעקובוביץ' ל[[תשרי]] במחציתו של הרבי ונכנס אתם ל[[יחידות]]. כשנגמרה היחידות הושיט הרבי לאשתו חמישה שטרות של דולר, והיא חשבה שמאחר והם זוג הורים עם שני ילדים, לכן כנראה נפלה טעות בשטר החמישי והחזירה אותו לרבי. הרבי הושיט לה בחזרה את השטר ואמר "זו לא טעות", שנה לאחר מכן נולד לר' אלחנן ולזוגתו בנם השלישי. | מספר שנים לאחר שנולדו, נסע אתם הרב יעקובוביץ' ל[[תשרי]] במחציתו של הרבי ונכנס אתם ל[[יחידות]]. כשנגמרה היחידות הושיט הרבי לאשתו חמישה שטרות של דולר, והיא חשבה שמאחר והם זוג הורים עם שני ילדים, לכן כנראה נפלה טעות בשטר החמישי והחזירה אותו לרבי. הרבי הושיט לה בחזרה את השטר ואמר "זו לא טעות", שנה לאחר מכן נולד לר' אלחנן ולזוגתו בנם השלישי. | ||
ר' אלחנן יעקובוביץ' שימש כ[[מלמד]] ובוחן בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד משנת הקמתו, במקביל שימש כר"מ וכמלמד ניגונים בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[קריית מלאכי]]. במשך למעלה מיובל שנים מסר שיעורי תורה בבית הכנסת המרכזי בשכונה וביישובי הסביבה. | ר' אלחנן יעקובוביץ' שימש כ[[מלמד]] ובוחן בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד משנת הקמתו, במקביל שימש כר"מ וכמלמד ניגונים בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[קריית מלאכי]]. במשך למעלה מיובל שנים מסר שיעורי תורה בבית הכנסת המרכזי בשכונה וביישובי הסביבה. כמו כן לא היה מוותר על נסיעה למבצעים מדי יום שישי גם בשנותיו האחרונות. | ||
הרב יעקבוביץ' היה ידוע כ[[עובד]] וכלמדן עצום ועזר לחסידים רבים מרחבי הארץ בהלוואות גמ"ח מטעם הגמ"ח שניהל. | הרב יעקבוביץ' היה ידוע כ[[עובד]] וכלמדן עצום ועזר לחסידים רבים מרחבי הארץ בהלוואות גמ"ח מטעם הגמ"ח שניהל. | ||
עסק בהו"ל של כתבי סבו ר' אריה לוין, לאור עידודו הנמרץ של הרבי. הכתבים הודפסו בשם "משנת אריה" (חידושים על שישה סדרי משנה). | עסק בהו"ל של כתבי סבו ר' אריה לוין, לאור עידודו הנמרץ של הרבי. הכתבים הודפסו בשם "משנת אריה" (חידושים על שישה סדרי משנה). | ||
בשנת [[תשס"ט]] תוך כדי נסיעתו למסירת שיעור תניא עבר אירוע מוחי והובהל לבית הרפואה. | |||
ב[[יום רביעי]], [[ט"ז תמוז]] [[תש"פ]] נפטר ר' אלחנן לאחר מאבק במחלה קשה, ונטמן ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | ב[[יום רביעי]], [[ט"ז תמוז]] [[תש"פ]] נפטר ר' אלחנן לאחר מאבק במחלה קשה, ונטמן ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | ||
יום אחר כך נפטר החברותא שלו מידי ערב במשך רבות בשנים, ר' [[ברוך אייזנברג]]. | יום אחר כך נפטר החברותא שלו מידי ערב במשך רבות בשנים, ר' [[ברוך אייזנברג]]. | ||
==ספריו== | |||
*מנחת אלחנן (ביאורים על התורה בפשוטו של מקרא וכן חידושים על הש"ס). תש"ע. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||