שינויים

'''יחוד או"א הינם ראשי התיבות של: ''' (יחוד אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת נקרא גם '''יחוד י"ה''') הוא חיבור ו[[הקבלהיחוד]] והחסידות, והכונה בזה לבין ה[[ספירת החכמהחכמה]] ווה[[ספירת הבינהבינה]], והן הם המכונות בקבלה "[[אב ואם]]" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות יו"ה של [[שם הוי"האם]]". בעולמות העליונים, שבזיווגן והתחברותן - משפיעה יחוד או"א הוא היחוד בין ספירת החכמה והבינה של [[ספירת החכמהעולם האצילות]] בספירת ; ובנפש האדם, יחוד או"א הוא החיבור בין מוח החכמה ומוח הבינה- כך שנקודת השכל הנמצאת במוח החכמה באופן של הברקה ונקודה בלבד, והן מולידות את המדות העליונותתתפתח ותרד לפרטים במוח הבינה, כמו וכך תיתפס ותיקלט היטב בהשגת האדם{{הערה|שם=פקודי|1=ראה [[מידת החסד]https://www.chabadlibrary.org/books/4001380064 לקוטי תורה פקודי ו, ב] ואילך.}}. מחיבור זה, בדוגמת זיווג בין אב ואם בגשמיות, ישנם תולדות - נשמות ומלאכים. על שמם נקרא חיבור זה גם בשם '''זיווג נשיקין''', כיון שהקשר בין או "א ובין תולדותיהם הוא קשר רוחני ופנימי (בשונה מהתולדות הנולדות מ[[מידת הגבורהיחוד זו"ן]], ועל ידי זה באה ההשפעה לעולםשהוא זיווג גופני, שם הקשר הוא חיצוני).

==מהותו=={{ערך מורחב|ישראל סבא ותבונה}}או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת [[הקבלה]] והחסידות ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], ספירות אלו הינן "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות [[י"ה]] של [[שם הוי"ה]], שבזיווגן והתחברותן - משפיעה [[ספירת החכמה]] בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו [[מידת החסד]] או [[מידת הגבורה]], על ידי זיווג זה באה ההשפעה לעולם. השפעת [[ספירת החכמה]] ב[[ספירת הבינה]] - פועל שיהיה פועלת את [[ביטול היש]] ל[[אור אין סוף]] ב"ה, עד שאינו תופס מקום כלל[[ביטול במציאות]], וכענין שאמר דוגמה לביטול זה נמצאת באמירתו של [[משה רבינו]] - "ונחנו מה"{{הערה|שמות טז, שהוא הביטול המוחלטד}}, המורה על ביטול מוחלט, כי החכמה הוא משום שהחכמה היא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" [[נוטריקון ]] "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה הוא היא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של ה[[נשמה|נשמות]] ב[[גן עדן]], שנאמר על-זה שעליה נאמר "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן [[חכמה]] ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש{{הערה|שם=פקודי}}. תהליך זה של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שב[[עולם האצילות]] ובכל [[עולמות אבי"ע|העולמות הרוחניים]], ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדם. ==התולדות מיחוד או"א==בדרך כלל מבואר שמיחוד או"א נולדים [[מלאכים]], וה[[נשמות]] לידתם מיחוד זו"נ. ולכן נקרא יחוד או"א "זיווג נשיקין", כיון שהחיות הנשפעת מאו"א לתולדותיהם - היא חיות רוחנית ופנימית, בדוגמת ענין הנשיקה, לעומת יחוד זו"נ הנקרא "זיווג גופני", כיון שהחיות הנשפעת מזו"נ לתולדותיהם - היא חיות חיצונית ומצומצמת. המשל הגשמי להבדל בין שני סוגי השפעה אלו, הוא - ההבדל בין השפעת '''דבר שכל''' משרשו שבמוח, להשפעת '''טיפת הזרע''' שגם היא שרשה במוח. בדבר שכל נמשכת חיות רוחנית ופנימית, ואילו בטיפה נמשכת חיות חיצונית ומצומצמת. אלא שישנה מעלה לחיות שבזיווג גופני (בדוגמת החיות שבטיפה), שדוקא היא בכוחה להוליד מהות חדשה שתהיה דומה בשלימות לשכל המולידה. ולכן ישנה מעלה לנשמות - שהם "בצלמנו כדמותנו", בדומה לקב"ה ממש - על המלאכים{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=180 סידור עם דא"ח שער התקיעות רמה, סע"ב] ואילך. ובאריכות - בהמשך מאמרי תער"ב מש"פ בראשית ואילך ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38858&st=&pgnum=43 סה"מ תער"ב ע' לז] ואילך).}}. אך לפעמים מבואר בפרטיות יותר, שמיחוד או"א גופא (וכן מיחוד זו"נ גופא) נולדים גם נשמות וגם מלאכים: הנשמות הנולדות מיחוד או"א - הם הנשמות הנקראות בבחינת "[[לויתן]]", שהם הנשמות הגבוהות שב[[עולם האצילות]] (בשונה מהנשמות הנולדות מיחוד זו"נ - שנקראות בבחינת "[[שור הבר]]", הנשמות הנבראות ב[[עולם הבריאה]] או הנשמות הנמוכות יותר שבאצילות). המלאכים הנולדים מיחוד או"א - הם המלאכים הנקראים בבחינת "[[עוף]]", שבכוחם לעלות למעלה יותר (בשונה מהמלאכים הנקראים בבחינת "[[בהמה]]", שאין בכוחם לעלות כל כך, אבל כוחם גדול יותר ויכולים להעלות את [[הכיסא]]){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/6/18d.htm לקוטי תורה שמיני יח, ד] ואילך.}}. ==ההבדל בין יחוד או"א ליחוד זו"ן==יחוד או"א נעלה מיחוד זו"נ, כיון שיחוד או"א הוא למעלה מהשגה ואילו יחוד זו"נ שייך להשגת האדם. עם זאת, על ידי עבודת האדם ביחוד זו"נ הוא מקבל שייכות גם ליחוד או"א שלמעלה מהשגתו, כי ביחוד זו"נ הנגלה לאדם ישנה "[[עדות]]" על יחוד או"א הנעלם ממנו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/2/4b.htm לקוטי תורה פקודי ד, ב].}}.

תהליך זה ==ענינים השייכים ליחוד או"א==*'''[[שמע ישראל]]''': הפסוק שמע ישראל שייך לעבודת ה' באופן של יחוד החכמה והבינה - תקף בספירות העליונות שבאו"א, כיון שבו מגיע האדם ל[[עולם האצילותביטול]] ובכל של [[עולמות אבימסירות נפש]] שלמעלה מהשגה (לעומת הפסוק "עואהבת" שבו האהבה מורגשת במציאות האדם, ושייך ליחוד זו"נ){{הערה|העולמות הרוחנייםשם=פקודי}}. *'''[[מצוות לא תעשה]]''': מצוות לא תעשה שייכות לעבודת ה' באופן של יחוד או"א, ובדוגמת זה גם בכוחות הנפש שבאדםכיון שבמצוות אלו נמשך אור אלוקי גבוה כל כך עד שלא ניתן להמשיכו באמצעות פעולה חיובית - עבודת האדם היא רק שלילת ההסתר לאור, ואילו האור נמשך מאליו, בדומה להשגה שכלית באופן של [[ידיעת השלילה]] (לעומת [[מצוות עשה]] שבהם נמשך אור השייך לפעולת האדם, ושייכות ליחוד זו"נ){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/2/6d.htm לקוטי תורה פקודי ו, ד].}}.

 *[[אב (חכמה)]].

==מקורות לעיון:== [[תניא]] פ"ג, [[לקוטי תורה]] שמות ו' ע"ב, [[ספר המאמרים מלוקט]] ב' ע' עז ואילך, מלוקט ד' ע' שמח. {{סגלהערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערכים בחסידותתורת החסידות]]