שינויים

[[קובץ:סיום הרמבם טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] מנחה את הסיום בציון הרמב"ם]]'''סיומי סיום [[רמבמשנה תורה לרמב"ם]]''' החלו עוד בראשית ההתעוררות ו[[רמב"ם (תקנה)|התקנה]] על דבר הוא אירוע לציון סיום לימוד [[ספר משנה תורה של הרמב"ם]] בכל יוםבאחד ממסלולי הלימוד אותם התווה הרבי, על מסלול שלושה פרקים ליום - אחת לשנה, אז כבר דיבר [[הרבי]] על חשיבות עריכת 'סיום' בסיומו של מחזור הלימודמסלול פרק אחד ליום - אחת לשלוש שנים.ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]] (ארבעה חודשים מ[[רמב"ם (תקנה)|הפעם הראשונה]] בה הזכיר הרבי את חשיבות הלימוד יומי בספר הרמב"ם) אמר הרבי:

"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויוםבנוסף לסייום על כל ספר משנה תורה כולו עם תום מחזור הלימוד, הרי טוב ונכון שיעשו כן מקויימים סיומים גם בנוגע ללימוד [[עם סיום כל מקבץ הלכות שחילק הרמב"ם]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת [[הרמב"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל ובסיום כל ישראל לטובה", ומיד הוסיף: "ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם"אחד מארבעה עשר הספרים הכולל ספר משנה תורה.

בהמשך ה[[שיחה]] הבהיר הרבי כיצד צריך להיערך ה'סיום'קובץ: "ומהנכון לעשות כמנהג ישראל בכיוצא בזה - סיום ביחד עם סעודה (או [[התוועדות]]) לגמרה של (משנה) תורה - ברבים, ו"ברוב עם הדרת מלך", ומכיון שבערב [[פסח]] עצמו אין לעשות זה ובפרט באופן המתאים, מפני טרדות החג - יעשו את הסיום ברבים בימים הסמוכים לערב פסח (יום הולדת של הרמב"ם), בהתאם לתנאי המקום כו'"הרמבם. [[קובץ:סיום_הרמבם.jpgpng|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף העכטהכט]] נואם בסיום [[הרמב"ם]] בבית הכנסת ב[[מצרים]]]]== הסיום הראשון ==בהתקרב מועד סיום המחזור הראשון הזכיר שוב הרבי על ההכנות הנדרשות לקראת ה'סיום'{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ב עמ' 1304.}}: "יש להשתדל שיערכו "סיומים" על לימוד [[הרמב"ם]] בכל מקום ומקום. וכמה אופנים בזה: (א) לערוך "סיום" בכל מקום שהיו על-כל-פנים עשרה לומדים, ומקומות שמספר הלומדים היו פחות מעשרה - יצטרפו יחד עם מקום אחר, כך שעריכת ה"סיום" תהיה במעמד עשרה מלומדי הרמב"ם, ובאופן זה יערכו "סיומים" במקומות רבים, אף שמספר המשתתפים בכל "סיום" לא יהיה גדול במיוחד. (ב) לערוך "סיום" מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ובפרט בנוגע ללימוד התורה, והלכות שבתורה על-ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד (כפי שיחליטו על-פי דעת הרוב או דעת כולם), ושם יערכו את ה"סיום" ברוב פאר והדר, "ברוב עם הדרת מלך". .. ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - "הכנה רבה" - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות "סיום" דלימוד [[הרמב"ם]] - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של "סדר" ובמיוחד בספר ה"יד"".[[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמבם העולמי]]באותה שנה ([[תשמ"ה]]) מלאו שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב"ם. הרבי ביקש לנצל את העניין להתעוררות רבתי ולהוספה בסיומי [[הרמב"םהעולמי]] {{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] עמ' 1307.}}:  "עניין הנ"ל בקשר ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] צוין על-ידי אומות העולם מתוך "שטורעם" ופרסום הכי גדול, תוך כדי הזמנת מלכים ושרים, וברוב פאר והדר... הרי עובדה זו (שהדבר צוין על-ידי אומות העולם) מדגישה ביותר וביותר את גודל הנחיצות וההכרח שבני-ישראל יעשו "שטורעם" הכי גדול בקשר להרמב"ם, באופן שלא בערך כלל וכלל לגבי מה שעשו אומות-העולם!  רחמנא ליצלן אם מישהו יכול לחשוב: ראו מה שעשו גויים לכבודו של [[הרמב"ם]] באותם מדינות שבהם רדפו יהודים ויהדות... ואף-על-פי-כן, כעבור שמונה מאות וחמישים שנה אינם שוכחים לציין את יום הולדתו של הרמב"ם, להגדיל ולפרסם את שמו ו"יקר תפארת גדולתו" בכל העולם כולו, ובהדגשה - שהמדובר אודות יהודי ששמו היה כך וכך, ודירתו (באופן ארעי או אפילו יותר מאשר ארעי וכו') היתה במקום זה, וכל שאר פרטי הדברים דימי חייו; ולעומת זאת - מה עשו בני-ישראל..."[[קובץ:סיום הרמבם 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ב-[[770]], [[תשרי]] [[תשע"ז]]]]את [[התוועדות]] [[י"א ניסן]] באותה שנה (שנת הפ"ג) ייחס הרבי לרגל סיום הרמב"ם, וכך התבטא{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ג עמ' 1697.}}:  "בנוגע ל[[התוועדות]] זו אין צורך בטעמים והסברות, שכן ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה "גמרה של תורה": בי"א [[ניסן]] בשנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם בשנה אחת (ג' פרקים ליום), ולכן מתכנסים יחדיו לערוך "סיום" על ספר [[הרמב"ם]] ולעשות "סעודת משתה לגמרה של תורה"... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך "סיום" על הרמב"ם, ובאופן ד"מתכיפין התחלה להשלמה" - להתחיל מיד את הלימוד דמחזור השני".

==חובת ההשתתפות חלה על כולם'סיום [[הרמב"ם]] העולמי'==הרבי הדגיש (שבמידי שנה מתקיים בשכונת המלך 'קראון הייטס' מעמד סיום הרמב"ם העולמי, בהשתתפות גדולי הרבנים והאדמו"ק פרשת בהרים. בשנת ה'תשפ"ב תשמהתקיים בערב ל"ה) שחובת ההשתתפות בסיומים אינה רק ג בעומר אירוע אחדות ענק ומיוחד שאליו נערכו רבות.הכינוס מאורגן על אלו שלמדו ידי הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית. את השיעור היומי אלא על כל אחד ואחד{{הערה|השם 'התוועדויותסיום הרמב"ם העולמי' נתן הרבי.למארגן - הרב שמואל בוטמן, כתב הרבי:"אזכיר על הציון, להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת [[תשמתש"הנ]] כרך ד עמ". "נתן ה' 2071בליבם".}}:

"לכל לראש - ישנו עניין להשתתף בשמחתו של חבירו, ועל-דרך ==סיום [[משלהרמב"ם]] ההשתתפות בשמחת בבית [[נישואיןהרמב"ם]] של אחיו, שכן, אף שהחתונה שלו היתה לפני כמה וכמה שנים, או שעדיין קטן הוא שאין לו דעת ואינו שייך עדיין ל- [[נישואיןמרוקו]] - מכל-מקום, משתתף אף הוא ושמח ורוקד בשמחת ==[[נישואין]] של אחיו, כאילו היתה זו שמחה שלו! ודוגמתו בנידון-דידן - ההשתתפות בשמחה של אותם יהודים שלמדו וסיימו את ספר קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"םתשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג]]

ובפרט שעל-ידי השתתפותו נוסף עילוי בעניין דבמרוקו עורכים חגיגת סיום [[הרמב"ברוב עם הדרת מלךם]] ייחודית בבית [[הרמב"ם]] בעיר פאס בנוסף לחגיגות נוספות, את החגיגה אירגן שנים רבות השליח הרב [[יהודה לייב רסקין]].החגיגה הראשונה נערכה בסיום המחזור הראשון בשנת [[תשמ"ה]] ומאז מידי שנה נערכות חגיגות בפאס וגם בערים אחרות.. זאת ועוד: כאשר יבוא להשתתף בחגיגה הראשונה ב[[תשמ"סיוםה]], יצא אוטובוס מיוחד מ[[קזבלנקה]] ועליו שלוחי [[הרבי]]: הרב [[שלמה מטוסוב]], הרב [[שלום איידלמן]] והרב [[יהודה לייב רסקין]], אישי ציבור, תלמידי ישיבת חב" - ייצא נשכר בכך שהשתתף בלימוד הלכה ברמבד ובני קהילת קזבלנקה.חגיגות הסיום בעיר נפתחו במעמד מיוחד בבית הכנסת הגדול בהשתתפות כמאתיים איש. הרב [[שלמה מטוסוב]] ערך את הסיום והחוגגים עברו לבית [[הרמב"ם]] בו המסיבה נפתחה בחצר הבית העתיק, שהרי בעת הוהסיום נערך על גג הבית על ידי הרב [[יהודה לייב רסקין ]] כשאת הפתיחה למחזור השני לימד הרב [[שלמה מטוסוב]]. בקבוק המשקה ממנו חולק 'לחיים' במעמד זה נשמר במיוחד עבור הרבי, וכעבור ימים ספורים, כאשר התלמידים השלוחים נסעו לרבי, לקחו עמם את הבקבוק והעבירו לרבי. בהתוועדות שבת הגדול הרבי הזכיר בשיחה את הסיום בבית הרמב"ם בפאס, ובסיום השיחה מזג מבקבוק זה לכל אחד מהתלמידים השלוחים בישיבה הגדולה וגם לרב [[בנימין גורודצקי]] ולבקבוקים נוספים. הרבי הודיע כי מי שיערוך סיוםרמב" לומדים את ההלכה האחרונה דספרם יקבל דרך מזכירות הרבי, ובקבוק משקה בו מעורב משקה מסיום הרמב"מתכיפין התחלה להשלמה" - לימוד הלכה הראשונה דספרם בפאס. ועל-דרך זה בנוגע לשאר דברי תורה הנאמרים בעת עריכת הגם בהתוועדות י"א ניסן הרבי הזכיר את סיוםהרמב"ם בבית הרמב"ם בפאס והודיע שוב כי מי שיערוך סיום רמב"ם יקבל בקבוק ובו מעורב משקה מפאס.

==בשלהי חודש ניסן, בשבת מברכין אייר, אמר הרבי בהתוועדות שיתן משקה עבור הסיומים מעוררים את הלימוד==שייערכו וגם לאלו שעשו סיום בפאס ובקהיר. במעמד זה קיבל בקבוק שליח הרבי הזכיר מעלה נוספת לסיומי במונטריאול הרב [[מנחם מענדל רסקין]], ואחרי שהרבי מזג לו משקה אמר שישלח את הבקבוק לאביו למרוקו.באותה שנה נערכו 13 חגיגות "סיום הרמב"ם" ברחבי מרוקו ובהם בערים [[קזבלנקה]] בכך שהם גורמים להתעוררות בלימוד , ראבאט, מרקש ומקנס.גם בשנים הבאות המשיכו לחגוג את מעמדי סיום [[הרמב"ם]] היומי: ברוב פאר והדר בערי מרוקו ובבית הרמב"ם {{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ה]], מעיינות מפכים במרוקו, [[חב"ד במרוקו]], אלבום חגיגות סיום הרמב"ם}}.

"רואים במוחש שכאשר עורכים חגיגה - באופן של פרסום כו', "ברוב עם הדרת מלך" בקשר ל"==סיום [[הרמב"ם", אזי ניתוסף עוד יותר בלימוד הרמב"ם, ובכמה אופנים:]] בישראל==

(א) פרסום העניין בכל מקום ומקום בשנת [[תשד"מ]] - גם ליהודים שלא שמעו עדיין אודות לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת לימוד שיעור היומי ברמבהרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי הרמב"םעל ציון הרמב"ם ב[[טבריה]], ובמילאועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, יצטרפו גם הם ללומדי לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"םבטבריה ולעשות שם את הסיום.

(ב) גם אלו ששמעו על זה, אבל, לא נתעוררו עדיין להצטרף ללומדי כיום מידי שנה מתקיים הסיום במקום עצמו ולאחר-מכן ממשיך באחד האולמות בעיר. האירוע בארגון [[הרמבבית חב"םד טבריה]] - הרי הרושם מחגיגת סיום ו[[הרמבצעירי אגודת חב"םד]] יעורר אותם להחליט ולהצטרף בפועל ממש ללומדי הרמב"ם.

=='=מטה חגיגות הרמב"ם===[[קובץ:אלבומים סיום הרמבם.jpg|ממוזער|אלבומים תיעודיים העוסקים ב[[סיום הרמב"ם|חגיגות סיום הרמב"ם]] העולמישיצאו לאור בעקבות ה[[אלבום '==יהי אור']]]]מידי שנה מתקיים בשכונת המלך 'קראון הייטס' מעמד בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של לימוד [[הרמב"ם]] העולמיהיומי, בהשתתפות גדולי הרבנים והאדמורינוסד "[[מטה חגיגות הרמב"ם]]" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות. הכינוס מאורגן על ידי בראש המטה עמדו הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמןישראל הלפרין]] מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית. את השם 'סיום והרב [[אריה לייב קפלן]] הרב [[הרמב"םיוסף יצחק אהרונוב]] העולמי' נתן הרבי.למארגן - הרב שמואל בוטמןמטה זה, כתב הרבי: כשאר מוסדות חב"אזכיר על הציוןד באותה תקופה בארץ הקודש, להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת היה כפוף ל[[תש"נארגון הגג]]". "נתן ה' בליבם".

==לאחר סיום [[הרמב"ם]] בישראל==בשנת תשמ"ח הרבי שלח דולרים לכל מי מאנ"ש שלא הצליח להיכנס לסיום.

בשנת [[תשדתשמ"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע ז ארגן הרב [[לוי ביסטריצקיזמרוני ציק]] את סיומי [[חגיגת ה"סיום הרמב"ם]] על ציון [[הרמב"ם]] השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב[[טבריה]], ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"םבנייני האומה" בירושלים. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמבמעמד בו השתתפו גדולי האדמו"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיוםרים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

כיום מידי שנה מתקיים הסיום במקום עצמו ולאחר-מכן ממשיך באחד האולמות בעיר. האירוע בארגון בשנת [[בית חבתשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה הרמב"ם היומי]]"ד טבריה, בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב [[נחום גולדשמיד]] ו, הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"דבארץ הקודש]].

[[תמונהקובץ:הרב ראפ.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] והרב [[מנחם נחום גערליצקיגרליצקי]] ב[[התוועדות]] סיום הלכות ברמב"ם ב-[[770]]]]

בשבועות תשמ"ט היתה הייתה התוועדות פתאומית. באותה התוועדות ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם על כל הלכות שגומרים ברמב"ם, ומאז העניק הרבי מידי שבוע בקבוק משקה להרב [[מנחם נחום גערליצקיגרליצקי]], העורך את סיומי הרמב"ם ב-[[770]] בתור השתתפות בסיומים, והוציא תשובות מעודדות על הדו"חות מהסיומים, וכן לקהילת אנ"ש בצפת שארגנה משלחות לסיומי ההלכות ברמב"ם על ציונו בטבריה.