שינויים

{| class="toccolours" style="clear[[קובץ: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"Sipur.jpg|-! colspan="1" align="center" bgcolor="pink" שמאל| הערך נמצא בשלבי עריכהממוזער|-250px|ילדים מאזינים לסיפור חסידי. ציור]]דף זה אינו מושלםסיפור וקיבוץ '''סיפורי חסידים''' הוא אחד מאבני היסוד בחסידות, וכל מי שביכולתו מוזמן לעבור ולהגיהוכולל את המסורה החסידית העוברת מדור לדור, לתקן ולהוסיףאת מעשיות אדמו"רי וגדולי החסידות. מקום חשוב תופס "סיפורי החסידים" בהווי החסידי, ולהרחיב כפי כוחו ויכולתוומטרת הסיפורים להביא את האדם להתחזקות ולהתעודדות ב[[עבודת ה']] ולחדד את הדרך הנכונה אליה עליו לשאוף ולצעוד.

(נ.ב. אם דף זה לא נערך כלל במשך שבוע, רשאי כל אחד להסיר את התבנית ולשנות את הערך על פי דעתו).|}<includeonly>בדורנו [[הרבי]] קרא ודחק בכל ה[[קטגוריה:ערכים בעבודהחסידים]]</includeonly><noinclude>בכלל וב[[קטגוריה:תבניותזקני החסידים]]</noinclude>בפרט, להעלות על הכתב את מה שקיבלו, שמעו וספגו בצעירותם ובעברם על מנת שגם הדור הצעיר והדורות הבאים יקבלו באמצעות הסיפורים את ההדרכה הנכונה.

'''סיפורי חסידים''' הינו שם כולל לסיפורים המסופרים על ידי החסידים==מעלת הסיפור החסידי==האדמו"ר הריי"צ סיפר מעשה, הן הסיפורים בנוגע לארחות חיי החסידים, הן הסיפורים המלמד על תולדות חיים של מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר חבהריי"צ ח"ד ושל החסידיםו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, והן וחברו ליקט סיפורי מופת על רבותינו נשיאינו ונשיאי החסידות הכללתחסידים. הסיפורים מסופרים בדרך כלל בעת ההתוועדותלמרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, ומטרתם היא לעורר וציווה לכתוב את לב השומע לעבודת ההסכמתו לספר הסיפורים ', כשלכל סיפור ישנו מסר נלווה, אותו יש להפיק וליישם בחיי היום-יום''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.

הסיפורים תופסים חלק נרחב בהוצאה לאור החבעד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור - להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"דיתצ, ובכל שנה יוצאים עשרות ספרי ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים [[תש"י]] (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ב[[יציאת מצרים]] של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים המיועדים לכל השכבות והגילאיםחסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב"די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}

==מעלת הסיפור החסידי==בסיפורי החסידים מסופריתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ו חלק ד' עמ' עו ואילךסה.}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], על שני אנשים יודעי ספר שניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[ישראל מרוז'יןתורה שבכתב]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.!}}

עד כדי כך גדלה מעלתו ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפור החסידיהסיפורים, ש[[צמח צדק|אדמו"ר הואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'צמח צדקשמות']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור – להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצאשרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כאגרות קודש חלק ד' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים תש"י (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ביציאת מצרים של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות"נב.}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה – חב"די שלם – מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}

יתירה מזו, התבטא אדמו"ר הזקןהריי"צ מספר{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ חספר השיחות ה'תש"ד עמ' סה36.}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=, שבאחת ההזדמנויות כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה – היה זה אצלנו תורה שבעל פההביא לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ספר סיפורים, וכאשר שמענו מהרבי סיפור – אדמו"ר הרש"ב היה זה אצלנו כמו תורה שבכתב!}} ר' הלל מפאריטשמאוד שבע רצון, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם והתבטא: 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה"אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכלאך| אגרות קודש חכתב של רבי]]!"ד עמ' נב.}}''.

וכך התבטא אדמו"ר הריי"צ מספר{{הערה|ספר השיחות ה'תש"לקוטי דיבורים, חלק ג-ד , עמ' 36618.}}, שבאחת ההזדמנויות כאשר הביא לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ספר סיפורים, אדמו"ר הרש"ב היה מאוד שבע רצון, והתבטא: '''"אני מייקר זאת יותר מאשר היית מביא לי [[ביכעלאך|כתב של רבי]]פתגם חסידי ודאי טוב וסיפור חסידי ודאי נחוץ!..."'''.

[[קובץ:Sipur_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפורי החסידים הינם חלק בלתי נפרד מהחינוך החב"די]]במכתב לר' [[אליהו חיים ליפסקר]] כותב [[הרבי שליט"א]]{{הערה|ח' כסלו תשי"ג, אגרות קודש ח"חלק ז ' עמ' נז.}}: "נהניתי לקרות במכתבו על דבר השתדלותו להחדיר בתוך התלמידים והתלמידות שלו סיפורים חסידותיים . . ובטח יוסיף אומץ בזה, כי הרי זהו כל האדם".

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים . . להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו – - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ביראת ב[[יראת שמים ]] היוצא מסיפור זה}}

ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של כ"ק אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אגרות קודש ח"חלק ד ' עמ' נא.}}: "דרכו של הרה"ג הרה"ח ר' הרב הלל מפאריטש היתההייתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל"ף בי"ת החסידי, אלא '''עיקר העבודה היתההייתה''' שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד כ"ק האדמו"רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ביראת ב[[יראת שמים ]] ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, '''והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרה"ח ר' הרב הלל באותו ענין".

===בעת התוועדות חסידיםלספר גם סיפורים 'תמוהים'===הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם – צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"[[הרבי]] מספר{{הערה|אגרות קודש 1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&st=&pgnum=104&hilite= ליקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 91].}}, שחמיו אדמו"ר הריי"צ חלקח פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים "תמוהים", ו עמ' שלב[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לפטר את המלמד מייד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה.}}והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל".

===בעת [[התוועדות]] חסידים===הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם - צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' שלב.}}. וכן: "בימים עברו . . בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים [[ניגונים ]] לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני "[[יחידות"]]"{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק), ח"חלק ג ' עמ' 306603.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא ששמע מאביו רבי מפי רבי עד ל[[אדמו"ר הזקן]] שהסיפורי חסידים שמספרים ב[[התוועדות חסידית]], היא בחינת '[[טל אורות טליך]]', ובשונה מהגשם שנותן קיום לפירות עצמם, הטל מעניק טוב טעם בפירות וגורם שיהיו מזינים יותר{{הערה|1=[https://chabad-il.org/hit/hit131.htm ליקוטי דיבורים חלק א בתרגום ללשון הקודש עמוד 178].}}.

הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מלחקות מחלקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.

בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד, עמ' 341.}}: '''"המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור – - זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר"'''.

וכך התבטא אדמו"ר הרש"ב{{הערה|אג"ק כ[[אגרות קודש]] אדמו"ק אדמו,ר הריי"צ ח"חלק ה ' עמ' סה.}}: "צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור".

באותה שיחה, אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי – - הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.

הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' רפ.}}: "דבר ידוע ומפורסם בשם הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים – - בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב – - צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק".

מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי שליט"א]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ"א תמוז תשט"ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 560.}}: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר . . אם בשולי הגליון או עכ"פ על כל פנים בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו".

באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד [[תורת החסידות ]] חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, עאכו"כ על אחת כמה וכמה לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות . . הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים".

בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם כ"ק אדמו"ר הריי"צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ"ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אג"ק אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"חלק ה ' עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ומחסידים ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים. בהוראת הרבי הסיפורים שנשלחו לרבי נשמרו במערכת אוצר החסידים והרבי כתב שבודאי יהיה לזה תועלת עבור הרבים.

===זכרונות מרבותינו נשיאינו===באגרת אל הגאון רבי [[זלמן שמעון דווארקין]] (לימים, רבה של שכונת [[קראון הייטס]], כותב הרבי{{הערה|כ"ח מר חשון תשי,"ב, אגרות קודש כ"ק אד"ש הרבי חלק ה' עמ' מ.}}: "קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר". הרבי הוסיף וכתב{{פסקה חסרההערה|מכתב מד' חשון תש"ג לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] והרב [[יוסף ויינברג]].}}שיש חשיבות מיוחדת להעלאה על הכתב של זכרונות מזמנים ומאורעות מיוחדים שהיתה להם השפעה עולמית. 

===ספרי סיפורים===שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומידי ומדי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים.להלן רשימה חלקית של הספרים היוצאים לאור תחת סוגה זו:

====זכרונות ימי קדם====

====ספרי ביוגרפיה====בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור יותר ויותר ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב"ד.

בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי שליט"א]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה.

''';להלן רשימה חלקית:'''*[[ר' מענדל]] – - תולדות המשפיע החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]].*[[הטרקטוריסט של הרבי]] – - תולדות המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]].*[[ברוך אומר ועושה]] – - תולדות הרה"ח ר' הרב [[ברוך פאריז]].*[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] – - תולדות הרב [[אברהם פאריז]].*[[גאון וחסיד]] - תולדות הרב [[זלמן לייב אסטולין]].*[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש, בניו יורק, בברית המועצות ובפולין, וברחבי תבל.*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]].*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26947 גבורה יהודית במלכות הרשע] - תולדות הרההרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].*[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]] - תולדות הרב [[זושא וילימובסקי]].*[[מאחורי מסך הברזל]] - הרב [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]].*[[הלב של צפת]] - תולדות הרב [[לוי ביסטריצקי]].*[[עבד אברהם אנכי]] - תולדות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]].*[[אנשים חסידים היו]] - תולדות החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]].*[[המאבק והנצחון]] - תולדות הרב [[אהרן חזן]].*[[דובר שלום]] - תולדות הרב [[שלום דובער וולף|ברק'ה וולף]].*[[נודע בשיעורים]] - הגה"ח ר' [[אברהם חיים נאה]].*[[עבד מלך]] - תולדות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].*[[המשפיע שלא חזר]] - תולדות הרב [[אברהם פאריזברוך פבזנר]].*[[חסידים ואנשי אמת (ספר)|חסידים ואנשי אמת]] - תולדות הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו ר' [[יהושע העשיל צייטלין]].*[[ורבים השיב ליהדות ולחסידות]] - תולדות הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].*[[ודוד עבדי]] - תולדות הרב [[דוד חנזין]].*[[אלה תולדות פרץ]] - תולדות הרב [[פרץ מוצקין]].*[[אבני חן (ספר)|אבני חן]] - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית.*[[גאון וחסידר' מאיר החסיד שאמר הנני]] – - תולדות הרההחסיד ר' [[מאיר פריימן]].*[[הקטר של חב"ח ד]] - תולדות החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]].*[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]] - הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].*[[אוצרות]] - הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].*[[ויהי איש מצליח]] - הרב [[זלמן לייב אסטוליןיהודה דייטש]].*[[ספר סופר וסיפור]] - הרב [[יהושע מונדשיין]].

===='עיבודים לילדים====

*[[ספר הזכרונות#עיבודים|דרכים נסתרות]] ([[זלמן רודרמן]]).*[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]]).

====לגיל הרך====*[[הסיפור המחייך (ספר)|הסיפור המחייך]] - קומיקס צבעוני.*[[גוט יום טוב (ספר)|גוט יום טוב]] - סיפורם של חגי חב"ד לילדים. ===הוצאות לאור===רוב ספרי הסיפורים היוצאים לאור כיום נדפסים על ידי ההוצאות לאור החב"דיות:*[[חזק הוצאה לאור]]*[[אש"ל (בית הוצאה לאור)|אש"ל]]*[[לדורות]]*[[מלכות הכתר]]*[[מחניים (בית הוצאה לאור)|מחניים]]{{פסקה חסרה}}*[[אורות (בית הוצאה לאור)|אורות]]

באגרת הרבי לרש"י לרב [[שלמה יוסף זוין שצוטטה ]]{{הערה|צוטטה לעיל, .}} כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו – - גם אם לא התרחשו בפועל – - משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת ("אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת"). [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמ' תט.}}: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי". התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ"ד דלעיל.}}{{הערה|1=להרחבה, ראו מאמרו של הרב שמעיה הכט: '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf מעשה (ש)לא היה]''', [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז.}}. לר' [[גרשון בורקיס]] מנהל הוצאת מחניים שהפיקה ספרונים לילדים, הורה הרבי שהסיפורים יהיו מדויקים. מאידך כשכתב ר' [[חיים אליהו מישולובין]] לרבי שברצונו להדפיס את סיפורי החסידים ששמע והוא חושב שהם מונחים בזכרונו בדיוק כפי ששמע אותם, ענה לו הרבי שעליו לוודא שהסיפורים עוד לא נדפסו, ושהסיפורים צריכים להיות אמיתיים ע"פ הסברה{{הערה|ראה את נוסח האיגרת ותשובת הרבי [[חיים אליהו מישולובין#סיפורי חסידים|בערכו]] [http://teshura.com/Gluchovsky-Krugliack%20-%20Adar%2028%2C%205772.pdf ובהקדמה לתשורה גלוכובסקי קרוגליאק רשימות סיפורים מהרה"ח ר' חיים אליהו מישולובין.]}}. ==יוזמות=====מעגל הסיפור החסידי==='מעגל הסיפור החסידי' הינו ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו לשמר ולתעד סיפורים חסידיים וזכרונות מאורח חיי החסידים בכלל וחסידות חב"ד בפרט. הארגון מקיים את הוראת [[הרבי]] בעניין הפצת מעיינות התורה והחסידות. הארגון מפיץ מידי ערב (בכל יום מימות החול) את הסיפור החסידי שנבחר, באמצעות הודעות SMS. הסיפור נבחר מתוך מקורות מידע אמינים ולא-מפורסמים שיש באמתחת הארגון, והוא נבחר בהתאם לזמן ולרוח הימים והתאריכים החסידיים.

[[קטגוריה:מושגים כללייםמושגי יסוד]]{{ערך חסר}}