שמעון רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף

מ (החלפת טקסט – "[[קטגוריה: " ב־"[[קטגוריה:")
(17 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קריית מוצקין]]).
כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קריית מוצקין]]).


בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מ[[חודש שבט]] תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}.
בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו יהודית, בת הרב [[מרדכי אהרון מלוב|מרדכי אהרן מלוב]] ע"ה מתל-אביב, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מ[[חודש שבט]] תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}.


את פעילותו החב"דית בעיר החליפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר.
את פעילותו החב"דית בעיר החליפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר.
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].


בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].
בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].
שורה 24: שורה 26:
בשנים שאחר האסון עסק בגיוס כספים ואישורים להקמת 'בית מעשים טובים' לזכרם של בתו וחתנו, ועם השלמת בניית הבנין בדוגמת 770, על כביש העורק הראשי המחבר בין עפולה תחתית לשכונות הצפוניות שלה, בית הרפואה העמק, ויישובי צפון הארץ, פתח במקום מרכז קהילתי העוסק בפעילויות גמ"ח שונות, לצד בית כנסת פעיל ואירועים והתוועדויות לאורך השנה.
בשנים שאחר האסון עסק בגיוס כספים ואישורים להקמת 'בית מעשים טובים' לזכרם של בתו וחתנו, ועם השלמת בניית הבנין בדוגמת 770, על כביש העורק הראשי המחבר בין עפולה תחתית לשכונות הצפוניות שלה, בית הרפואה העמק, ויישובי צפון הארץ, פתח במקום מרכז קהילתי העוסק בפעילויות גמ"ח שונות, לצד בית כנסת פעיל ואירועים והתוועדויות לאורך השנה.


נכון לשנת [[תשפ"ב]] משמש הרב רוזנברג כרב בית הכנסת.
נכון לשנת [[תשפ"ג]] משמש הרב רוזנברג שליט"א כרב בית הכנסת.


===ביקורת===
===ביקורת===
לפני הבחירות לראשות העיר בשנת [[תשס"ח]], מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}} במסווה של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות', כשלמעשה הוא היה הרב היחיד בעפולה שמונה לתפקיד זה. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה.
לפני הבחירות לראשות העיר בשנת [[תשס"ח]], מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}} במסגרת של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות'. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה.


בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס [[יום העצמאות]] בהר הרצל ב[[ירושלים]]. רבני חב"ד התנגדו להשתתפותו בטקס כנציגם של שלוחי הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49581 ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד] {{שטורעם}} ד' ב[[אייר]] תשע"א.}}, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של [[הרבי]] בגנות ה[[ציונות]]{{הערה|1=הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בטור הגות: '''[http://www.col.org.il/news/61008 הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד!]''' {{COL}} ב' [[ניסן]] תשע"א.}}, אך למרות זאת, השתתף בטקס, כשהוא משנה את הלשון המקובלת בעת ההדלקה "ולתפארת מדינת ישראל" ומחליפה ב"מדינת '''ארץ''' ישראל", ומוסיף לפני כן: "לכבוד האמונה, כי נצח ישראל לא ישקר, והרבי משיח צדקנו בוא יבוא, ושעת גאולתנו קרובה במהרה בימינו אמן".
בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס [[יום העצמאות]] בהר הרצל ב[[ירושלים]]. רבני חב"ד התנגדו להשתתפותו בטקס כנציגם של שלוחי הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49581 ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד] {{שטורעם}} ד' ב[[אייר]] תשע"א.}}, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של [[הרבי]] בגנות ה[[ציונות]]{{הערה|1=הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בטור הגות: '''[http://www.col.org.il/news/61008 הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד!]''' {{COL}} ב' [[ניסן]] תשע"א.}}, אחרי ההתנגדות של רבני חב"ד הוא רצה לבטל את השתתפותו בטקס, אך הרבנים הורו לו שלא לבטל מחשש לחילול השם ושילך לא בשם חב"ד,הוא הסכים בתנאי שהרבנים יחתמו על מסמך שהם אכן מורים לו לא לבטל, הרבנים חתמו, והוא אכן השתתף בטקס, כשהוא משנה את הלשון המקובלת בעת ההדלקה "ולתפארת מדינת ישראל" ומחליפה ב"מדינת '''ארץ''' ישראל", ומוסיף לפני כן: "לכבוד האמונה, כי נצח ישראל לא ישקר, והרבי משיח צדקנו בוא יבוא, ושעת גאולתנו קרובה במהרה בימינו אמן".


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמות ב[[חיפה]].
* בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמות ב[[חיפה]].
*בנו, הרב שמואל רוזנברג - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב"ד בצומת גולני.
* בנו, הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] במועצה אזורית גוש משגב.
 
* חתנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תומכי תמימים רמת אביב|ברמת אביב]].
* חתנו, הרב [[יהודה לייב דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אחוזה ב[[חיפה]].
* חתנו, הרב שמואל גלפרין, [[קריית מלאכי]].
* חתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח הולצברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי]] (נהרג בפיגוע רצחני).
* חתנו, יעקב דוד לייטר, [[צפת]].
* חתנו, אברהם מקוביצקי, [[מגדל העמק]].
* חתנו, הרב אליקים וייסגלס, [[מגדל העמק]].
* חתנו, אלישע גלוברמן.


*חתנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תומכי תמימים רמת אביב|ברמת אביב]].
* גיסו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - לוד. מנהל [[חיידר אידיש]] [[כפר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יהודה לייב דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אחוזה ב[[חיפה]].
* גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] ומד"א דקהילת [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, הרב שמואל גלפרין, [[קריית מלאכי]].
* גיסו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - מגדל העמק.
*חתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח הולצברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי]] (נהרג בפיגוע רצחני).
* אחיו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - ירושלים
*חתנו, יעקב דוד לייטר, [[צפת]].
*חתנו, אברהם מקוביצקי, [[מגדל העמק]].
*חתנו, הרב אליקים וייסגלס, [[מגדל העמק]].
*חתנו, ישראל ויינברג.
*גיסו הרב יוסף הרשקוביץ - לוד.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
2,376

עריכות