שינויים

[[תמונהקובץ:הרב הלר.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|350px250px|הרב העלער]]הרב '''יוסף אברהם העלרהלוי הלר''' ('''העלער'''; יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא ראש [[כולל מנחם]] שעל ידי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] ו[[מורה צדק|מו"צ]]בשכונת [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים=====נעוריו===[[קובץ:הרב הלר התרת נדרים.jpg|ממוזער|הרב '''יוסף אברהם הלוי הלר''' הוא ראש לצד הרבי במעמד [[כולל מנחםהתרת נדרים]], כ"ט אלול תש"נ]] שעל ידי נולד לאביו הרב דוד הלוי הלר{{הערה|מתלמידיו של הרב [[מזכירות אדמויחיאל יעקב ויינברג]], בעל ה"שרידי אש". שימש כראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ וכראש ישיבת "ר שליטירחי כלה"אבאירופה, בערוב ימיו עבר להתגורר בבורו פארק.}} המיוחס בן אחר בן לרבי [[יום טוב ליפמן הלוי הלר]] ובעל ה[[מורה צדק|מו"צתוספות יום טוב]] בשכונת . הרב [[קראון הייטסיצחק זאב סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק", היה בקשרי ידידות עם אביו ונהג להתארח בבית המשפחה לעיתים תכופות, כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל. הרב מבריסק השפיע רבות על הרב הלר, ודרכו התקרב אל דרך הלימוד של בריסק.

==קורות חיים==את לימודיו בישיבות החל ב[[ישיבת סלבודקה]], וכבר אז החל להימשך ל[[תורת החסידות]] והיה מעיין בספרי חסידות כללית רבים כ'[[נועם אלימלך]]' ו'[[מאור ושמש]]'. כאשר הקים הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] את ישיבת בריסק בראשותו{{ערך חסרהערה|תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ"ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.}}נולד לאביו בשנת תשכ"א, בחר לפתוח את הישיבה עם עשרה תלמידים מובחרים ביניהם נכלל גם הרב הלר, מה שגרם לקרבה מיוחדת בינו לבין ראש הישיבה. באותם ימים בישיבת בריסק למד גם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שהשפיע על קירובו של הרב הלר לליובאוויטש. ראש הישיבה [[משולם דוד הלר סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] שחשש מהתקרבותו ניסה להניעו מכך ולקרבו, ואף אסר עליו לגדל [[זקן]] כאמצעי לכך. באותו הזמן קיבל מכתב מ[[מילאנוהרבי]] והתקרב על ידי השלוחים לדרך הרב שוחט בו גם התייחס [[איטליההרבי]] ללהוראת [[חסידות חבמשולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] אליו בעניין גידול הזקן{{הערה|תוכן המכתב היה (בערך וללא אחריות כלל), כי "דרואים שאפילו [[מתנגד]] מעיד ש[[זקן]]זהו עניין של חסידים"...}}.

בזמן לימודיו בעת לומדו בישיבת בריסק בראשות רנקלע ל[[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]], שם שמע לראשונה קלטת שהופעלה מקולו של הרבי ו'נתפס' דוד סולבייטשיק בירושלים, התקרב לחב. מאוחר יותר הכיר את הרב [[אליעזר ננס]] שלמד עמו [[חסידות חב"ד יחד עם ידידו הגאון ]] והושפע ממנו רבות{{הערה|כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם כ[[עזרא בנימין שוחטשד"ר]] ראש של ישיבת [[אור אלחנן - חבתורת אמת]]}}. הרב ננס קיבל הוראות מהמזכירות {{דרוש מקור}} כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד, וכמוהו היו ב[[ירושלים]] חסידים נוספים שהשפיעו עליו וגרמו להתקרבותו הסופית לליובאוויטש, ביניהם הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]].

בשנת תשנ"ג התאלמן מרעייתו הרבנית הרב הלר נשא לאשה את מרת שרה טשונא יהודית טשובנא ע"ה. והתחתן שוב לאחר שחיתן את כל ילדיו בתשעפטירתה בי"א סיון [[תשנ"ב]] נישא הרב בשנית בשנת [[תשע"ג]].

בשנת בחודש [[תשמ"ואלול]] נבחר כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטסתש"ל]] בבחירות חוזרות לאחר שהרב {{הערה|ייתכן שהיה זה באלול תשכ"ט, אז נסע לחודש תשרי תש"ל.}} נסע לראשונה ל[[דוד חנזיןהרבי]] מפתח תקוהיחד עם זוגתו. באותה תקופה הוצע לרב הלר לכהן כראש ישיבה חשובה ומפורסמת בשוויץ, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת הרבי. החל משנת אך כשנכנס ל[[תנש"איחידות]] הפסיק לשבת בהרכבי הבד"צ, ועל פי פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת עם רעייתו במהלך חודש [[קראון הייטסתשרי]] {{הערת שוליים|1=לקריאת הורה לו [[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסקהרבי]], כי עליו להישאר ב[[חב"ד אינפוקראון הייטס]].}} הרי שאינו משמש יותר כחבר בבית הדין.

==השקפותיו=={{ערך חסר}}מאז עזב לאחר מכן לימד הרב הלר תקופה קצרה בישיבת [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן ועמד בראשות הישיבה ב[[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]]. לאחר מכן נכנס בצוות הנהלת ה[[כולל מנחם|כולל שעל ידי המזכירות]], לצד רב ה[[שכונה]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב הלר מונה להיות מוסר השיעורים. בזמן זה "[[שימוש|שימש]]" רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו [[מנהגי חב"ד]] רבים, כמו גם את תפקידו בבדדרך הפסיקה המקובלת אצל רבני חב"צ דשכונת קראון הייטס ד מדורות. כשנפטר הרב דבורקין בשנת תנש[[תשמ"א כמעט לא מתערב בענינים פולטיים. אך לא נמנע מלתת שיחות בעניני השקפה בפני אברכי ה]] התמנה הרב הלר לכהן תחתיו כראש הכולל, תפקיד בו הינו מכהן עד היום. בשיחותיו נותן דגש חזק על הצורך לייסד את חיי הבית על לימוד התורה כיסוד חייו של חסיד. הרב העלער מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודנזציה הנקרא בלשונו התייוונות.מעורר באופן תדיר שחסיד חבכאשר הוצע לו לכהן כראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אמר [[הרבי]] כי "ד הינו '''אין מי שמהדר במצוות. אחרת לא ראוי להימנות על עדת החסידיםשימלא מקומו כאן'''".

בשנת [[תשמ"ו]] נבחר כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] בבחירות החוזרות לרבנות ה[[שכונה]], לאחר שבהוראת [[הרבי]] נשאר רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]] הרב [[דוד חנזין]] - שנבחר בבחירות הראשונות, בתפקידו הקודם. על פי השמועה התבטאה עליו אז [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] כי הרב הלר הינו "'''א פיינער יונגערמאן'''" (=אברך מיוחד){{הערה|יש טוענים ששמעה זאת מפי [[הרבי]].}}. החל משנת [[תנש"א]] הפסיק לשבת בהרכבי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]], בעקבות מחלתה של רעייתו. בערב שבת פרשת פרשת נשא י"א סיון [[תשנ"ב]] נפטרה זוגתו מרת שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות ב[[קראון הייטס]] בענייני [[נשי ובנות חב"ד]] ובחינוך בני ובנות ישראל. מאז פטירת אשתו מיעט הרב הלר את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות ב[[קראון הייטס]], למעט מקרים וארועים ספציפיים. [[קובץ:הרב הלר בכולל חתוך.jpg|ממוזער|הרב הלר בשיחה עם תלמידי הכולל]] לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] כתב הרב הלר {{דרוש מקור}} כי ישנה 'פרשה פתוחה' וישנה 'פרשה סתומה', ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם - תוך תמיהה על המורים בעניינים משיח וגאולה שלא זכינו בהם לדברי הש"ך והט"ז, כאשר בענייני הלכה יראים אלו מלפסוק בעצמם. בשנת [[תש"ס]] לאחר שנטען ב[[ערכאות]] של עכו"ם שלפסקי [[בד"צ קראון הייטס|בית הדין בקראון הייטס]] ממשך השנים אין כל תוקף מכיוון שהרב הלר חזר בו מפסקיו, התייצב הרב הלר בבית המשפט ואמר שהוא אינו חוזר בו מפסקיו מתוקף היותו עדיין משמש כחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]]. החל משנת [[תש"ע]], בעקבות פסק-דין שהוציא בית הדין המיוחד ליישוב המחלוקת שהתגלעה ברבנות [[קראון הייטס]]{{הערה|1=ספריולקריאת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק], [[חב"ד אינפו]].}}, הרב הלר אינו משמש יותר רשמית כחבר בבית הדין ובמקומו מונה הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מני אז אינו עונה על שאלות בדיני ממונות. ==דרכו התורנית== הרב הלר מוסר שיעורי "חבורה", היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא רק אלו הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי [[כולל מנחם|הכולל]] אינו מיועד ללימוד נושא מסויים אלא על כל אחד ללמוד את אשר ליבו חפץ. שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת בהם מוליך את הלומדים מסוגיות הגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד ההלכה למעשה, ושמעם של שיעוריו הולך לפניהם. הרב מפרסם מפעם לפעם מאמרים בעניני הלכה בקבצים כקובץ [[הדרת מלך]] וקובץ [[אור ישראל]], וכן בקובץ "דברי תורה" שיוצא לאור על ידי [[כולל מנחם|הכולל]]. מאז פרישתו מה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]] בשנת [[תנש"א]], הפסיק כמעט להביע דעה פוליטית או בכל ענין הקשור למחלוקת, למעט מקרים יוצאי דופן. עם זאת, בעניני איסור והיתר ובעניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים והינו [[מורה צדק|מהמו"צים]] המוכרים בשכונת [[קראון הייטס]]. הרב הלר משמש גם כמורה דרך לרבים מחוץ לשכונת [[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות המתקרבים ל[[ליובאוויטש]]. נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, המיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים. ==מפסקיו המפורסמים== בספרו '''הלכתא למשיחא''' שיצא לאור בקיץ תשנ"ב פסק כי [[קבלת המלכות]] של [[הרבי כמלך המשיח]] הינה מצוות עשה מדאורייתא. ואחר [[ג' תמוז]] כתב שביאת [[משיח]] הוא פרשה סתומה בתורה, ואין אנו יכולים לפסוק בו הלכות. פוסק להתיר שתיית מים בלתי מסוננים בברזים בברוקלין. הרב הלר פסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יצחק רייטפורט]] ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]). פסק (יחד עם רבנים נוספים כהרב [[יוסף ישעיה ברוין]], הרב [[עזרא שוחט]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי|מ"מ גלוכובסקי]], ועוד) כי [[לימוד הקריאה בשיטת הצלילים|שיטת לימוד הצלילים]] בלימוד האל"ף-בי"ת לתשב"ר אינה מנוגדת למסורת ולשיטת [[רבותינו נשיאנו]]. פוסק כמו רוב רבני חב"ד ששכונת [[קראון הייטס]] דינה כרשות הרבים דאורייתא, ועל כן היקף חוט העירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל להתיר טלטול בשכונה בשבת, והמטלטל בשבת בשכונה דינו כמחלל שבת בפרהסיא. פוסק לאסור לגמרי שימוש במים חמים שחוממו בדוד ('בוילר') ביום טוב, וחולק בזה על הנכתב בספר [[שמירת שבת כהלכתה]] בשם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]].

*'''הלכתא למשיחא''' כולל עיונים בעניין בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס ל[[נשיא הדורהיכר ציר]], לעניין קביעת [[שופט הדורמזוזה]], אלא נוהגים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פסקו גם [[מלך המשיחיוסף ישעיה ברוין]] ומלכותו - לאור שיטת והרב [[הרמב"םזלמן שמעון דווארקין]]. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל).

יובתחילת שנות הנו"ל בן שלח מספר שאלות אל הרבי בעניין [[חורף]] [[תשנ"בהפריה מלאכותית]], וזכה למספר תשובות ומענות קודש כאשר מסקנת הדברים הייתה לשלילה. דין ודברים אלו פורסמו מעל בימות שונות.

*בספרו '''שיטה ברורהשלום יהיה''' כולל עיונים בהלכות נידה ע"פ אדמו"ר הזקן. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכוללפסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא גם מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום (בשונה מדעת בעל ה'ערוך לנר').

פרסם ביאור הלכתי למנהג החסידים להתפלל באריכות אף לאחר חצות היום, באם הקדימו לזה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. ==ספריו==[[קובץ:הלער - נר תמיד.jpg|250px|ממוזער|הרב הלר מעיין בספר '''נר תמיד''' שיצא לאור בהדרכתו]]*'''שולם [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=141618&pagenum=1 הלכתא למשיחא]''' כולל עיונים בעניין [[נשיא הדור]], [[שופט]] הדור, [[מלך המשיח]] ומלכותו - לאור שיטת [[הרמב"ם]]. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל. יו"ל ב[[חורף]] [[תשנ"ב]]*'''שיטה ברורה''' על שו"ע אדמו"ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו"ד ס' קפג - קפד. מבאר דבריו ע"פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסיון [[תשנ"ג]]*'''שלום יהיה''' לקוט מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו"ל [[תשמ"ט]]*'''ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון''' (ומהדורא בתרא) לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז) מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי הלר, ברוקלין קה"ת-ומזכירות תש"מ*'''קיצור דיני טהרה''', יצא לאור על ידי קה"ת.מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי הלר*'''טוב טעם''', חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על פי קבלת הרמ"ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר"י נדפס בצירוף '''ספר נפתלי''' פירוש נוסף על רבינו בחיי הוציא לאור הרב הלר יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי הלר*'''מאמר הלבנה''' של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב הלר

=== בניו;===*הרב [[ישראל הלר|ישראל. ]] - מוהל מוכר בבריתות בקרב אנ"ש בשכונת [[קראון הייטס ובעיר ניו יורק. ]]*הרב אפרים הלל - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]*הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לונדון]]*הרב יום טוב ליפטמאן. שניאור זלמן - מנהל ור"מ ב[[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]*הרב [[מנחם שמואל בנימין הלר]] - [[שליח ברובע ]] בבושוויק שברובע [[ברוקלין. ]] ו[[משגיח]] [[כולל מנחם]]*הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת [[אהלי תורה]], קראון הייטס*הרב [[לוייצחק העלער]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נייאק]]*הרב מאיר הלר - עסקן חסידי ב[[קראון הייטס]].  === חתניו ===*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ בתות"ל ווצעסטער. ;חתניו]] בישיבת [[אהלי תורה]]*הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - מג"ש ב[[תומכי תמימים 770]].ובישיבת אהלי תורה*הרב מנחם מענדל שטראקס - [[שמואל חיים בלומינגר"מ]] - ב[[ישיבת צעירי השלוחים]] בצפת*הרב שלום דובער פרלשטיין - ר"מ]] ב[[אהלי תורהתומכי תמימים ווסצ'סטר]] ועורך הספר *הרב יוסף יצחק פרלשטיין - ר"מ ב[[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולהתומכי תמימים ווסצ'סטר]] ==קישורים חיצוניים==*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=51238 הרב העלער זועק: דרושה מהפכה בחינוך החב".די] {{שטורעם}}* [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/759143/ הרב פערלשטיין. העלער פוסק: יש חיוב לקבלת את המלכות של הרבי כמלך המשיח עפ"י הלכה] (דקה 6:36 ואילך) {{אינפו}} {{ערך חסרחברי בד"צ קראון הייטס}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]