פתיחת התפריט הראשי

שינויים

[[תמונהקובץ:הרב הלר.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|350px250px|הרב העלער]]הרב '''יוסף אברהם העלרהלוי הלר''' ('''העלער'''; יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא ראש [[כולל מנחם]] שעל ידי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] ו[[מורה צדק|מו"צ]]בשכונת [[קראון הייטס]].
==תולדות חיים=====נעוריו===[[קובץ:הרב הלר התרת נדרים.jpg|ממוזער|הרב '''יוסף אברהם הלוי הלר''' הוא ראש לצד הרבי במעמד [[כולל מנחםהתרת נדרים]], כ"ט אלול תש"נ]] שעל ידי נולד לאביו הרב דוד הלוי הלר{{הערה|מתלמידיו של הרב [[מזכירות אדמויחיאל יעקב ויינברג]], בעל ה"שרידי אש". שימש כראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ וכראש ישיבת "ר שליטירחי כלה"אבאירופה, בערוב ימיו עבר להתגורר בבורו פארק.}} המיוחס בן אחר בן לרבי [[יום טוב ליפמן הלוי הלר]] ובעל ה[[מורה צדק|מו"צתוספות יום טוב]] בשכונת . הרב [[קראון הייטסיצחק זאב סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק", היה בקשרי ידידות עם אביו ונהג להתארח בבית המשפחה לעיתים תכופות, כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל. הרב מבריסק השפיע רבות על הרב הלר, ודרכו התקרב אל דרך הלימוד של בריסק.
==קורות חיים==את לימודיו בישיבות החל ב[[ישיבת סלבודקה]], וכבר אז החל להימשך ל[[תורת החסידות]] והיה מעיין בספרי חסידות כללית רבים כ'[[נועם אלימלך]]' ו'[[מאור ושמש]]'. כאשר הקים הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] את ישיבת בריסק בראשותו{{ערך חסרהערה|תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ"ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.}}נולד לאביו בשנת תשכ"א, בחר לפתוח את הישיבה עם עשרה תלמידים מובחרים ביניהם נכלל גם הרב דוד הלוי הלר (העלר), מה שגרם לקרבה מיוחדת בינו לבין ראש הישיבה. באותם ימים בישיבת בריסק למד גם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שהשפיע על קירובו של הרב דוד הלר שימש לליובאוויטש. ראש הכולל של קהילת לוגאנו בשווייץהישיבה [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] שחשש מהתקרבותו ניסה להניעו מכך ולקרבו, וראש ישיבת "ירחי כלה" באירופהואף אסר עליו לגדל [[זקן]] כאמצעי לכך. (בערוב ימיו הוא עבר להתגורר בבורו פארק) באותו הזמן קיבל מכתב מ[[הרבי]] דרך הרב שוחט בו גם התייחס [[הרבי]] להוראת [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] אליו בעניין גידול הזקן{{הערה|תוכן המכתב היה תלמיד של הרב (בערך וללא אחריות כלל), כי "רואים שאפילו [[מתנגד]] מעיד ש[[יחיאל יעקב ויינברגזקן]], בעל זהו עניין של ה'שרידי אש'חסידים"...}}.
בזמן לימודיו בעת לומדו בישיבת בריסק בראשות רנקלע ל[[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]], שם שמע לראשונה קלטת שהופעלה מקולו של הרבי ו'נתפס' דוד סולבייטשיק בירושלים, התקרב לחב. מאוחר יותר הכיר את הרב [[אליעזר ננס]] שלמד עמו [[חסידות חביחד עם ידידו הגאון ]] והושפע ממנו רבות{{הערה|כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם כ[[עזרא בנימין שוחטשד"ר]] ראש של ישיבת [[אור אלחנן - חבתורת אמת]]}}. הרב ננס קיבל הוראות מהמזכירות {{דרוש מקור}} כיצד לקרב את הרב הלר לחב, וכמוהו היו ב[[ירושלים]] חסידים נוספים שהשפיעו עליו וגרמו להתקרבותו הסופית לליובאוויטש, ביניהם הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]].
הרב הלר נשא לאשה את מרת שרה טשונא יהודית. לאחר חתונתו עבד תקופה קצרה בישיבה בניו הייבי, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל לצד הרב פטירתה בי"א סיון [[זלמן שמעון דבורקיןתשנ"ב]] וכשנפטר נישא הרב דבורקין בתשמבשנית בשנת [[תשע"ה נעשה באופן ממיילא כראש הכוללג]].
הוא מוסר שיעורים של בחודש [[אלול]] [[תש"חבורהל]]{{הערה|ייתכן שהיה זה באלול תשכ"ט, היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימתאז נסע לחודש תשרי תש"ל.}} נסע לראשונה ל[[הרבי]] יחד עם זוגתו. באותה תקופה הוצע לרב הלר לכהן כראש ישיבה חשובה ומפורסמת בשוויץ, מכיון שעל פי הוראת אך כשנכנס ל[[יחידות]] עם רעייתו במהלך חודש [[תשרי]] הורה לו [[הרבי, הכולל לא מיועד ללימוד מסויים, אלא כל אחד צריך ללמדו במקום שליבו חפץ]] כי עליו להישאר ב[[קראון הייטס]].
שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת, שמוליך את הלומדים מהסוגיות בגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד הלכה למעשה, ויצא להם שם כשיעורים מיוחדים ביותר.===בקראון הייטס===
בתחילת שנות הנונס' ניהל התכתבות עם הרבי בנוגע להתיר לאחר מכן לימד הרב הלר תקופה קצרה בישיבת [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן ועמד בראשות הישיבה ב[[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]]. לאחר מכן נכנס בצוות הנהלת ה[[כולל מנחם|כולל שעל ידי המזכירות]], לצד רב ה[[שכונה]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב הלר מונה להיות מוסר השיעורים. בזמן זה "[[שימוש|שימש]]" רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו [[מנהגי חב"ד]] רבים, כמו גם את דרך הפסיקה המקובלת אצל רבני חב"ד מדורות. כשנפטר הרב דבורקין בשנת [[הפריה מלאכותיתתשמ"ה]] עם מספר שאלות ומענותהתמנה הרב הלר לכהן תחתיו כראש הכולל, ולאחר כולם תפקיד בו הינו מכהן עד היום. כאשר הוצע לו לכהן כראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אמר [[הרבי, שהוא לא חושב שכדאי. ההתכתבות התפרסמה מעל בימות שונות]] כי "'''אין מי שימלא מקומו כאן'''".
בשנת תשנ[[תשמ"ג התאלמן מרעייתו ו]] נבחר כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] בבחירות החוזרות לרבנות ה[[שכונה]], לאחר שבהוראת [[הרבי]] נשאר רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]] הרב [[דוד חנזין]] - שנבחר בבחירות הראשונות, בתפקידו הקודם. על פי השמועה התבטאה עליו אז [[הרבנית יהודית טשובנא עחיה מושקא (אשת אדמו"הר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] כי הרב הלר הינו "'''א פיינער יונגערמאן'''" (= אברך מיוחד){{הערה|יש טוענים ששמעה זאת מפי [[הרבי]]. והתחתן שוב לאחר שחיתן את כל ילדיו בתשע"ג}}.
בשנת החל משנת [[תשמתנש"וא]] נבחר כחבר הפסיק לשבת בהרכבי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]], בעקבות מחלתה של רעייתו. בערב שבת פרשת פרשת נשא י"א סיון [[תשנ"ב]] נפטרה זוגתו מרת שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] בבחירות חוזרות לאחר שהרב בענייני [[נשי ובנות חב"ד]] ובחינוך בני ובנות ישראל. מאז פטירת אשתו מיעט הרב הלר את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות ב[[דוד חנזיןקראון הייטס]] מפתח תקוה, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת הרבילמעט מקרים וארועים ספציפיים.
שמועה אומרת שהרבנית חיה מושקא זי"ע התבטא עליו שהוא "פיינער יונגרמאן" (אברך מיוחד). זהו ביטוי נדיר ביותר, מכיון שהרבנית זצ"ל, בדרכה בהצנע לכת, כמעט ולא הביע דעתה על הנעשה בקהילה[[קובץ:הרב הלר בכולל חתוך. jpg|ממוזער|הרב הלר בשיחה עם תלמידי הכולל]]
החל משנת לאחר [[תנשג' תמוז תשנ"א]] הפסיק לשבת בהרכבי הבד"צ, ועל פי פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת [[קראון הייטסד]] כתב הרב הלר {{הערת שוליים|1=לקריאת [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק]דרוש מקור}} כי ישנה 'פרשה פתוחה' וישנה 'פרשה סתומה', [[חבועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם - תוך תמיהה על המורים בעניינים משיח וגאולה שלא זכינו בהם לדברי הש"ך והט"ד אינפו]].}} הרי שאינו משמש יותר כחבר בבית הדיןז, כאשר בענייני הלכה יראים אלו מלפסוק בעצמם.
בכלל מאז פרישתו מהביבשנת [[תש"ד בשנת תנשס]] לאחר שנטען ב[[ערכאות]] של עכו"ם שלפסקי [[בד"א הפסיק כמעט להביע דיעה פולטית או צ קראון הייטס|בית הדין בקראון הייטס]] ממשך השנים אין כל ענין ששייך למחלוקת בין צדדיםתוקף מכיוון שהרב הלר חזר בו מפסקיו, אלא אם כן נוגע לעניני יראת שמים לדעתוהתייצב הרב הלר בבית המשפט ואמר שהוא אינו חוזר בו מפסקיו מתוקף היותו עדיין משמש כחבר ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]].
אך בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך החל משנת [[תש"ע]], בעקבות פסק-דין שהוציא בית הדין המיוחד ליישוב המחלוקת שהתגלעה ברבנות [[קראון הייטס]]{{הערה|1=לקריאת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק], [[חב"ד אינפו]].}}, הרב הלר לייעץ לרביםאינו משמש יותר רשמית כחבר בבית הדין ובמקומו מונה הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מני אז אינו עונה על שאלות בדיני ממונות. והוא מהמו"ץ הפופלרים בשכונת קראון הייטס
הרב הלר הינו צאצא ישיר להרב ר' [[יום טוב ליפמן הלר]], בעל ה'תוספות יום טוב'.==דרכו התורנית==
==השקפותיו=={{ערך חסר}}מאז עזב את תפקידו בבדהרב הלר מוסר שיעורי "צ דשכונת קראון הייטס בשנת תנשחבורה"א כמעט לא מתערב בענינים פולטיים. אך לא נמנע מלתת שיחות בעניני השקפה בפני אברכי , היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא רק אלו הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי [[כולל מנחם|הכולל]] אינו מיועד ללימוד נושא מסויים אלא על כל אחד ללמוד את אשר ליבו חפץ. בשיחותיו נותן דגש חזק על הצורך לייסד שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת בהם מוליך את חיי הבית על לימוד התורה כיסוד חייו הלומדים מסוגיות הגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד ההלכה למעשה, ושמעם של חסיד. הרב העלער מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודנזציה הנקרא בלשונו התייוונות.מעורר באופן תדיר שחסיד חב"ד הינו מי שמהדר במצוות. אחרת לא ראוי להימנות על עדת החסידיםשיעוריו הולך לפניהם.
==פסקיו==מפסקיו המפורסמים הוא היתר שתיית מים בברזים בברוקלין. הרב פוסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (להעיר שרוב חברי בדמפרסם מפעם לפעם מאמרים בעניני הלכה בקבצים כקובץ [[הדרת מלך]] וקובץ [[אור ישראל]], וכן בקובץ "צ לקראון הייטס, מחמירים ומורים לסנן המים)דברי תורה" שיוצא לאור על ידי [[כולל מנחם|הכולל]].
פוסק כמו כל רבני חבמאז פרישתו מה[[בד"ד שדין צ קראון הייטס הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל|בד"צ]] בשנת [[תנש"א]], הפסיק כמעט להביע דעה פוליטית או בכל ענין הקשור למחלוקת, למעט מקרים יוצאי דופן. והמטלטל בשבת בקראון עם זאת, בעניני איסור והיתר ובעניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים והינו [[מורה צדק|מהמו"צים]] המוכרים בשכונת [[קראון הייטס דינו כמחלל שבת בפרסיה עם על החומרה שבזה]]. הרב הלר משמש גם כמורה דרך לרבים מחוץ לשכונת [[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות המתקרבים ל[[ליובאוויטש]].
פוסק לאסור לגמרי שימוש במים מבוילר ביום טוב וחלוק בזה נוהג למסור שיעור על הנכתב בשמירת שבת בשם הגאון ר' שלמה זלמן אוירכבאךפרשת השבוע בשבת בכולל, המיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים.
==מפסקיו המפורסמים== בספרו '''הלכתא למשיחא''' שיצא לאור בקיץ תשנ"ב פסק כי [[קבלת המלכות]] של [[הרבי כמלך המשיח]] הינה מצוות עשה מדאורייתא. ואחר [[ג' תמוז]] כתב שביאת [[משיח]] הוא פרשה סתומה בתורה, ואין אנו יכולים לפסוק בו הלכות. פוסק להתיר שתיית מים בלתי מסוננים בברזים בברוקלין. הרב הלר פסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יצחק רייטפורט]] ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]). פסק (יחד עם רבנים נוספים כהרב [[יוסף ישעיה ברוין]], הרב [[עזרא שוחט]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי|מ"מ גלוכובסקי]], ועוד) כי [[לימוד הקריאה בשיטת הצלילים|שיטת לימוד הצלילים]] בלימוד האל"ף-בי"ת לתשב"ר אינה מנוגדת למסורת ולשיטת [[רבותינו נשיאנו]]. פוסק כמו רוב רבני חב"ד ששכונת [[קראון הייטס]] דינה כרשות הרבים דאורייתא, ועל כן היקף חוט העירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל להתיר טלטול בשכונה בשבת, והמטלטל בשבת בשכונה דינו כמחלל שבת בפרהסיא. פוסק לאסור לגמרי שימוש במים חמים שחוממו בדוד ('בוילר') ביום טוב, וחולק בזה על הנכתב בספר [[שמירת שבת כהלכתה]] בשם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס להיכר ל[[היכר ציר]] לעניין קביעת [[מזוזה]], אלא הולכים נוהגים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פוסקים הרב פסקו גם [[יוסף ישעיה ברוין ]] והרב [[זלמן שמעון דווארקין]]) בניגוד לדעת רוב רבני חב. בתחילת שנות הנו"ד בארץ הקודשן שלח מספר שאלות אל הרבי בעניין [[הפריה מלאכותית]], וזכה למספר תשובות ומענות קודש כאשר מסקנת הדברים הייתה לשלילה. דין ודברים אלו פורסמו מעל בימות שונות. בספרו '''שלום יהיה''' פסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא גם מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום (בשונה מדעת בעל ה'ערוך לנר'). ועוד פרסם ביאור הלכתי למנהג החסידים להתפלל באריכות אף לאחר חצות היום, באם הקדימו לזה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]].
==ספריו==
[[קובץ:הלער - נר תמיד.jpg|250px|ממוזער|הרב הלר מעיין בספר '''נר תמיד''' שיצא לאור בהדרכתו]]
*'''[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=141618&pagenum=1 הלכתא למשיחא]''' כולל עיונים בעניין [[נשיא הדור]], [[שופט]] הדור, [[מלך המשיח]] ומלכותו - לאור שיטת [[הרמב"ם]]. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל. יו"ל ב[[חורף]] [[תשנ"ב]]
*'''שיטה ברורה''' על שו"ע אדמו"ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו"ד ס' קפג - קפד. מבאר דבריו ע"פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסיון [[תשנ"ג]]
*'''שלום יהיה''' לקוט מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו"ל [[תשמ"ט]]
*'''ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון''' (ומהדורא בתרא) לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז) מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי הלר, ברוקלין קה"ת-ומזכירות תש"מ
*'''קיצור דיני טהרה''', יצא לאור על ידי קה"ת. מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי הלר
*'''טוב טעם''', חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על פי קבלת הרמ"ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר"י נדפס בצירוף '''ספר נפתלי''' פירוש נוסף על רבינו בחיי הוציא לאור הרב הלר יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי הלר
*'''מאמר הלבנה''' של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב הלר
==משפחתו===== בניו ===*הרב [[ישראל הלר|ישראל]] - מוהל מוכר בבריתות בקרב אנ"ש בשכונת [[קראון הייטס]]*הרב אפרים הלל - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]*הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים לונדון]]*הרב שניאור זלמן - מנהל ור"מ ב[[תומכי תמימים ווסצ''הלכתא למשיחא''' כולל עיונים בעניין סטר]]*הרב [[מנחם שמואל בנימין הלר]] - [[שליח]] בבושוויק שברובע [[נשיא הדורברוקלין]], ו[[שופט הדורמשגיח]], [[מלך המשיחכולל מנחם]] ומלכותו *הרב יום טוב ליפמאן - לאור שיטת מגיד שיעור בישיבת [[הרמב"םאהלי תורה]]. הספר כולל שיעורים שמסר , קראון הייטס*הרב הלר בכולל. יו"ל ב[[חורףלוי יצחק העלער]] - ראש ישיבת [[תשנ"תומכי תמימים נייאק]]*הרב מאיר הלר - עסקן חסידי ב[[קראון הייטס]].
=== חתניו ===*'''שיטה ברורה''' על שוהרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה]]*הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - מג"ע אדמוש ב[[תומכי תמימים 770]] ובישיבת אהלי תורה*הרב מנחם מענדל שטראקס - [[ר"מ]] ב[[ישיבת צעירי השלוחים]] בצפת*הרב שלום דובער פרלשטיין - ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו"ד סמ ב[[תומכי תמימים ווסצ' קפג סטר]]*הרב יוסף יצחק פרלשטיין - קפד. מבאר דבריו ער"פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסין מ ב[[תשנ"גתומכי תמימים ווסצ'סטר]]
==קישורים חיצוניים==*'''שולם יהיה''' לקוט מדברי חז[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=51238 הרב העלער זועק: דרושה מהפכה בחינוך החב"ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו"ל די] {{שטורעם}}*[[תשמhttps://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/759143/ הרב העלער פוסק: יש חיוב לקבלת את המלכות של הרבי כמלך המשיח עפ"ט]י הלכה](דקה 6:36 ואילך) {{אינפו}}
==משפחתו==בניו;*הרב ישראל. מוהל בשכונת {{חברי בד"צ קראון הייטס ובעיר ניו יורק. *הרב הלל, ראש ישיבת [[תומכי תמימים ווצעסטער]].*הרב יום טוב ליפטמאן. *הרב מנחם שליח ברובע ברוקלין. *הרב לוי. ר"מ בתות"ל ווצעסטער. ;חתניו*הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - מג"ש ב[[תומכי תמימים 770]].*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]] ב[[אהלי תורה]] ועורך הספר "[[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]]".* הרב פערלשטיין. {{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:הלר, יוסף אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
122

עריכות